קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק השירות הצבאי, הלאומי או האזרחי, התשע"ב–2012
[הצעת חוק פ/4238/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר מוחמד ברכה:
אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, הצעת חוק השירות הצבאי, הלאומי או האזרחי במדינת ישראל, התשע"ב–2012, של חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת. איפה יושב-ראש הכנסת? רותם, בבקשה. חבר הכנסת רותם – בבקשה, אדוני.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אני עולה.
היו"ר מוחמד ברכה:
בסדר, אנחנו נמתין, אבל לא נמתין עד שתקיים את כל השיחות בדרך. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני מעולם לא עליתי על הדוכן הזה עם נאום כתוב מראש, אלא שהיום – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
כי אתה לא מסכים לנאום שלך.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – אלא שהיום קיבלתי באימייל מכתב מרב בישראל, תלמיד חכם גדול מאוד, שאמר לי: אני מצרף לך נאום, ואני מתחנן לפניך לנאום אותו בכנסת בהצגת החוק.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
מי הרב? מי הרב?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
רב שאת מעריצה.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אני לא מעריצה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
את לא מעריצה. את מעריכה מאוד.
קריאה:
היא מעריצה את כל הרבנים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
רבותי, פעמים בודדות הן שניתן להגדיר חוק כהיסטורי. חוקים נועדים בדרך כלל להשלים ולהדביק פערים, ואין הם היסטוריים. יש חוק שמטרתו לתקן את המציאות, ולפעמים הוא הופך להיות היסטורי. זה החוק – – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
יש פגמים בהיסטוריה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זה החוק שאנחנו מניחים היום על שולחנה של הכנסת.
אני רוצה לפנות קודם כול לאותם חברי כנסת שרואים עצמם כחרדים. מימות הקמת המדינה, מתוך הסכם שנעשה בין ה"חזון איש" לבין בן-גוריון, נקבע הפטור של לומדי התורה משירות צבאי; ההכרה בערך המשך תלמוד התורה בעם ישראל עם חזרתו לארצו לאחר השואה הנוראה – הסכמה זאת היתה בכמות מצומצמת של לומדי תורה, והנטל של שכר לימודם לא היה על המדינה. במהלך השנים השתנו שני המרכיבים הללו: מספר בחורי הישיבות גדל בצורה ניכרת, וכן המהלך שמדינת ישראל היא המממנת את לומדי התורה.
אני רוצה לומר לכם משהו באופן אישי, רבותי חברי הכנסת הטוענים, אנחנו חרדים, ואני אומר לכם את זה כאב לילדים שהם חלק מעולם התורה, כאדם שמשייך את עצמו לעולם התורה, ואני גאה להיות האיש שמניח את החוק הזה על שולחן הכנסת.
לומד תורה, אדם שכל עולמו אינו אלא תורה, חייב להיות אדם שאינו שם לבו על הבלי העולם הזה, ובלשונו של הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פרק י"ג: אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו, לדעת את ה', והלך ישר כפי שעשהו האלוקים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני-אדם. ה' מנת חלקי. ועל זה אמר דוד: ה' מנת חלקי וכוסי, אתה תומך גורלי. ובכך חותם הרמב"ם את סדר זרעים שלו.
האידיאל של לומדי תורה הוא אנשים שמתנתקים מהחיים, מבעלות על רכוש, מצרכים כלכליים. לא כל אחד יכול להטעין על עצמו משא כבד זה, וגם הציבור החרדי חייב לבדוק אם כל אלה שהם מושיבים בעולמה של תורה יכולים לטעון מטען ציבורי כזה על כתפיהם.
אין ספק, מדינת ישראל רואה ערך חשוב בלימוד התורה, אבל מדינת ישראל איננה יכולה להיות החותן העשיר שמחזיק את כולם על חשבונו, ולכן, על-פי החוק שאנחנו מציעים, מי שלא ישרת שירות צבאי או שירות אזרחי לא יקבל תרומות מהמדינה. מי שרוצה ללמוד תורה, הוא יכול ללמוד תורה, הוא לא יתגייס.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
בברוקלין.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אבל הוא לא יקבל – לא, כצל'ה, הוא יעשה את זה בגבעת-האולפנה, שבשביל 2 מיליון שקל הסכמת לפרק.
מה שיקרה זה, המדינה – – –
היו"ר מוחמד ברכה:
רגע, רגע.
עפו אגבאריה (חד"ש):
זה מתחת לחגורה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – המדינה לא תישא על כתפיה – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
מי נתן את 2 המיליון האלה? תחזירו את הכסף.
עמיר פרץ (העבודה):
אנחנו רוצים יותר פרטים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – את כל הניכור וביטויי השנאה שמצויים בקרב הציבור החרדי נגד המדינה שמפרנסת אותו. יש לכם, חברי הכנסת החרדים, מפתח, שאתו אתם יכולים להיכנס למדינת ישראל, מדינה שמממנת ומסייעת ומפלה אתכם לטובה, ואיננה מקבלת מכם שום זכות קיום, לא כקיסר, לא כמלך שונא יהודים. הצלחתם בחינוככם להטיף שנאה כלפי המדינה שמכבדת את אזרחיה ומציגה את עצמה כמדינת היהודים.
ולכם, אלה שחושבים שהם מייצגים את הציבור הערבי: מצבנו אינו מאפשר רגיעה ביטחונית, אבל אנחנו נושאים בידינו מחויבות להמשך קיומה ותפקודה של המדינה. אין המדינה יכולה וצריכה לאפשר לאנשים שנפטרים מהנטל להיות שותפים מלאים רק בזכויות שמאפשרת ונותנת המדינה לאזרחיה – אדם שאינו נושא בנטל, ואין זה משנה מהי תפיסת עולמו וממה היא נובעת, לא יזכה בהטבות שהמדינה נותנת לאלו שמשרתים ותורמים לה.
אנחנו הצענו את החוק הזה בשעתו כבסיס לאזרחות במדינה, אבל לא קיבלנו את זה. לכן אני בא ואומר, אנחנו לא מציעים חוק שבא לפגוע באזרחים ערבים, חרדים או בכל אזרח אחר, אלא להיפך, חוק שבא לחבר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יושב-ראש הסיעה הנכבדה, אתה מפריע לחבר סיעתך, איך אני יכול לגונן על רותם מפניך?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מפני מי?
היו"ר ראובן ריבלין:
יושב-ראש סיעתנו.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מי, השר נאמן?
היו"ר ראובן ריבלין:
רוברט, רוברט אילטוב.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
רוברט אילטוב לא מפריע לי.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא מפריע לך. בבקשה, תמשיך לעשות מה שאתה רוצה.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
רק ליושב-ראש.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
עכשיו אני רוצה לומר לכם, חברי חברי הכנסת בעלי הכיפות – וזה לא רק החרדים, יש גם יותר גרועים מכם: כאשר חלק מעם ישראל לא רוצה להיכנס לארץ-ישראל, אומר, יש לנו צאן ובקר, בואו נבנה גדרות – בפרשת השבוע הקרובה – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
הבטיחו לך מקום שני ברשימה?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – אמר להם משה רבנו: האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
הבטיחו לך מקום ברשימה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
ואתם יודעים, יש ספר שהוא נורא מעניין, אתם, חברי הכנסת החרדים, מכירים אותו. כצל'ה, אולי שגם אתה תלמד להכיר אותו.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא להפריע, חבר הכנסת כץ.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
קוראים לו "משנה תורה" לרמב"ם. אתה מכיר את "היד החזקה" של הרמב"ם? הרמב"ם אומר בספרו כך: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את ה', וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות בדברי תורה, בעולם הזה. אמרו חכמים – – – אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה, וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות".
עכשיו, חברי חברי הכנסת, בעיקר אלה מקדימה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אולי תפרש מה אומרים הפרשנים על "אהוב את התורה ושנא את הרבנות".
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אל תעשה מזה עסק.
חברי חברי הכנסת מקדימה, חבר הכנסת יואל חסון, עמדת פה לפני 20 דקות או חצי שעה, צעקת: אנחנו בעד שוויון, לא נותנים לנו את החוק שלנו.
יואל חסון (קדימה):
– – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אני רוצה לראות אתכם כולם. אל תברחו, אני רואה שחצי מכם כבר הספיקו לברוח.
מרינה סולודקין (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רותם, תפקידי לשמור עליך. אם אתה פונה אליהם, אני לא אוכל לשמור עליך, הם יענו לך.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
שיענו לי. אני רוצה לראות אתכם תומכים בשוויון בנטל, מגייסים את כל אזרחי המדינה בגיל 18, ומי שלא מתגייס בגיל 18, לא יקבל הטבות מהמדינה.
רבותי חברי הכנסת של מפלגת העבודה – בוז'י, אני מדבר אליך. אתה שומע היטב. אתם מדברים על שוויון בנטל. את מי אתם רוצים בשוויון בנטל – רק את החרדים?
אבישי ברוורמן (העבודה):
בהסכמה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
למה את החרדים אתה לא רוצה בהסכמה? אתה יודע שאתה לא רוצה, כי אתה יודע שהם לא יסכימו לעולם. נכנעתם, אתם והליכוד, לחרדים. איפה חבר הכנסת גפני? חבר הכנסת גפני, ניצחת פעם נוספת – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני לא פה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתה פה. הם כולם נכנעים לך.
אני מבקש מהכנסת לאשר את החוק הזה בקריאה טרומית, להעביר אותו לוועדה, ואם יש צורך בתיקונים ובכל מיני סיפורים, אפשר לעשות את זה בוועדה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
איזו ועדה?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בוועדת חוץ וביטחון. בוא נאמר כך, אני לא לוקח את זה אלי.
היו"ר ראובן ריבלין:
נדמה לי שהוועדה היא ועדה משותפת.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
על כל פנים – כצל'ה, אחד לפניך.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם כבודו סיים את דבריו?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כן. אני מבקש לאשר את החוק בקריאה טרומית, רבותי. ביקשתי הצעה שמית.
היו"ר ראובן ריבלין:
ראיתי, וזה מאושר. תהיה הצבעה שמית.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
רבותי, עם ישראל רואה אתכם, אל תשכחו את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. והעם רואים את הקולות ואת ספירת הקולות. וכל העם רואים את הקולות. המשיב הוא שר המשפטים? השר בוגי יעלון, בבקשה. אדוני המשנה לראש הממשלה יעלה ויבוא וישיב בשם הממשלה.
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בעשרת הימים האחרונים אני עוסק בנושא שבו עוסקת הצעת החוק שלפנינו, בהחלט בחיל ורעדה, כי הצעת החוק עוסקת בפצע פתוח בחברה הישראלית: תחושת חוסר ההוגנות של אלה שנושאים בנטל הביטחוני, הלאומי-אזרחי והכלכלי מול המגזרים שכלפיהם טוענים שאינם נושאים בנטל – המגזר החרדי והמגזר הערבי. ואכן שני מגזרים אלה, כל אחד מסיבותיו, אינו שותף מלא לנטל הזה.
אנחנו מבינים כולנו שהמשך המצב הקיים עלול להביא לשוקת שבורה, הן חברתית והן כלכלית. לא אכנס להיסטוריה שהביאה אותנו עד הלום, ואינני חושב גם שאנחנו יכולים להתמיד במצב הקיים. להיפך, עלינו להביא לשינוי משמעותי באופן שיאפשר ויחייב השתתפות המגזרים הללו באופן שווה יותר בנשיאה בנטל. אני חושב שברור לכולנו – לכולנו זה גם לנציגי – – –
אורית זוארץ (קדימה):
– – –
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
קריאת ביניים זה אחת.
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
– – – וגם לנציגי המערכות, שמה שהיה לא יהיה.
אורית זוארץ (קדימה):
יהיה יותר גרוע.
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
לכן כשאני עובר וקורא את התכליות המנויות בחוק, אני מזדהה אתן: הבטחת שוויון בנטל השירות לאזרחי המדינה; יצירת הסדר שלפיו כל אזרח במדינה ישרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי; הכרה בלימוד תורה בישיבות כערך חשוב במדינת ישראל ויצירת מסלול המשלב לימודים ושירות; הכרה בנשיאה שווה בנטל כערך חשוב במדינת ישראל; יצירת אפשרות שירות למדינה בהתחשב באופי ובייחוד של המגזרים השונים בישראל; ומתן אפשרות לשמירה על הוראות הדת השונות ומנהגיהן תוך כדי השירות. הנני מזדהה עם זה, אך מי שחושב שלאחר שהתקבעה פה מציאות במשך 64 שנים, הן במגזר החרדי והן במגזר הערבי, ניתן להוביל מהלך באבחת החלטה אחת, הצעת חוק אחת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רותם, נכבדי, השר עונה לך. אתה היוזם. אדוני לא מזלזל בצורך שלו לענות לך, לא?
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
מי שחושב שניתן אחרי 64 שנים להוביל מהלך באבחת חרב אחת או ייקוב הדין את ההר, בין שזה כלפי הציבור החרדי ובין שזה כלפי הציבור הערבי, טועה, מטעה, וחוששני שמאחורי מהלכיו גם מניעים אחרים, שאנחנו צריכים להיזהר מהם. אסור שבתוך האירוע הזה נראה השנָאה של ציבור בציבור, דה-לגיטימציה של ציבור בציבור, שיסוי של ציבור בציבור.
אורית זוארץ (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת אורית זוארץ.
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
לכן אין דרך אחרת, ואני אומר לכם: אין דרך אחרת מאשר מהלך שבקצה יביא את התוצאה, אבל הוא חייב להתבצע באופן הדרגתי. וכשכאני מסתכל על ההתפתחויות בשנים האחרונות, גם במגזר החרדי וגם במגזר הערבי, ההתפתחויות מעודדות, וחוששני, ויש סימנים לכך, שהקריאות למיניהן שנתפסות כשיסוי והניסיונות לקצר את הדרך הארוכה עלולים להביא אותנו לזה ששכרנו יצא בהפסדנו, עם כל המחיר שכרוך בכך.
ראיתי את התגובה של הציבור החרדי לנוכח ההצעה של סיעת קדימה, שהונחה על השולחן ונדונה בעיקר בשבוע שעבר, ואני בעד להגיע לשילוב רבים יותר בנשיאה בנטל. זה חיוני; זה לא רק שאיפה, זה חיוני. אבל כשמדליקים מדורה במצב שבו אנחנו רואים תהליך, קודם כול שמתרחש לנגד עינינו: בציבור החרדי בשנת 2007, 305 משרתים, צבא ושירות לאומי-אזרחי, ב-2007 – הרוב צבא. בשנת 2011, בשנה שעברה, כבר 2,400. ועל-פי התוכניות שאני חושב שהן נכונות, ניתן להגיע לעוד אלפים רבים בתוך שנים ספורות. דיברנו: 6,000 ב-2016. ניתן להגיע לזה בלי מלחמת אחים, בלי לשסות ציבור בציבור. וזה נכון גם לגבי הציבור הערבי. בשנה האחרונה היו בדיוק 2,399 משרתים בשירות לאומי-אזרחי – לא חובה, בהתנדבות. אם היינו פותחים עוד כפליים כמספר הזה אפשרויות לנוער הערבי, היו מתייצבים. אנחנו לא ערוכים לכך.
אורית זוארץ (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת זוארץ – –
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
גם המערכת הצבאית – – –
אורית זוארץ (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – מכסת קריאות הביניים הסתיימה.
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
גם המערכת הצבאית צריכה להיערך לכך. הרי ברגע שפתחנו גדוד נח"ל חרדי, הוא אויש. בצדק, אלה שטוענים טוענים שאם היינו פותחים היום שני גדודים, הם היו מאוישים. המערכת הצבאית צריכה להיערך לכך. כל המנגנון של השירות הלאומי-אזרחי צריך זמן כדי להיערך.
לכן, אני הצעתי הצעה, ואני אניח אותה בקרוב על שולחן הממשלה, לסמן את היעדים כיעדים משותפים, אבל בהדרגתיות, תוך הצבת יעדים שאפתניים, אותם מספרים שציינתי. אמרתי, לגבי המגזר החרדי – 6,000 ב-2016, ואני משוכנע שנעמוד בכך. לגבי הערבים, 5,500 – דרך אגב יש מאות משרתים בצה"ל כשזה לא חובה, אני פיקדתי עליהם. וזה בלי ללכת למהלכים של שיסוי איש ברעהו. ולכן, התהליך ההדרגתי הוא קריטי כדי שנצליח במהלך. ולא, כשזה נתפס, בין שזה במגזר החרדי ובין שזה במגזר הערבי, כהכרזת מלחמה, בין שהם מתכוונים ובין שהם לא מתכוונים, באופן טבעי יש הסתגרות, ועלולה להיות נסיגה לאחור בשני המגזרים: גם בהתנדבות של הערבים וגם בשילוב של החרדים בצבא ובמערכת השירות הלאומי-אזרחי.
לכן אני חושב שהצעת החוק היום מיותרת, במיוחד לאחר שנכשלנו בהבאת חוק שאמור היה להיכנס לתוקפו ב-1 באוגוסט, וב-1 באוגוסט למעשה נפעל על-פי תחיקת הביטחון שבין כה וכה מאפשרת לכאורה לגייס מגיל 18, ואז יצטרך שר הביטחון לשקול את מי לגייס ואת מי לשחרר, ואנחנו, כממשלה, ננחה אותו לפעול בהתאם לדרך ההדרגתית שאנחנו דוגלים בה. נניח את העניין על שולחן הממשלה, ובהינתן ההזדמנות הראשונה נעביר את זה גם כהצעת חוק. לכן הצעת החוק שמונחת פה היום, לטעמי ולטעם הממשלה, מיותרת, ולכן נתנגד לה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה למשנה לראש הממשלה.
רבותי, הממשלה מתנגדת, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. בתחילה הוגשו לי 21 חתימות, שניים משכו את חתימותיהם, השר הרשקוביץ וחבר הכנסת טלב אלסאנע, הוספו חמש חתימות, כך שיש בפני 23 חתימות המבקשות הצבעה שמית. אני חושב שבהחלט ההצבעה השמית ראויה, שכן הציבור צריך לראות איך נציגיו פועלים על-פי החובה הציבורית שלהם ועל-פי האחריות הציבורית שלהם. לכן אנחנו נעבור להצבעה שמית. אני מבקש ממזכירת הכנסת לבצע את ההצבעה השמית. נא להיות בשקט – נא להיות בשקט כדי שלא נִטעה. גברתי מזכירת הכנסת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
דורון אביטל – נגד
נינו אבסדזה –
היו"ר ראובן ריבלין:
נגד. אבסדזה ענתה? אינה נוכחת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
נינו אבסדזה – אינה נוכחת
רוחמה אברהם-בלילא – אינה נוכחת
עפו אגבאריה – נגד
רחל אדטו – אינה נוכחת
יולי יואל אדלשטיין – נגד
יעקב אדרי – אינו נוכח
יצחק אהרונוביץ – בעד
אורי אורבך – אינו נוכח
זבולון אורלב – אינו נוכח
דוד אזולאי – נגד
אריאל אטיאס – נגד
ישראל אייכלר – נגד
דניאל אילון – בעד
רוברט אילטוב – בעד
דליה איציק – נמנעת
מיכאל איתן – נגד
אריה אלדד – אינו נוכח
טלב אלסאנע – נגד
זאב אלקין – נגד
חיים אמסלם – אינו נוכח
אופיר אקוניס – נגד
קריאה:
תגיד בקול רם – – –
אופיר אקוניס (הליכוד):
אני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אופיר אקוניס – נגד.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
גלעד ארדן – אינו נוכח
אורי אריאל – נגד
זאב בנימין בגין – אינו נוכח
אריה ביבי – נגד
זאב בילסקי – נמנע
בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח
מיכאל בן-ארי – נגד
דניאל בן-סימון – נגד
רוני בר-און – אינו נוכח
אבישי ברוורמן – נגד
מוחמד ברכה – נגד
אהוד ברק – אינו נוכח
אילן גילאון – נגד
זהבה גלאון – נגד
גילה גמליאל – נגד
מסעוד גנאים – נגד
משה גפני – נגד
אברהם דואן – אינו נוכח
אברהם דיכטר – אינו נוכח
דני דנון – אינו נוכח
ניצן הורוביץ – נגד
יצחק הרצוג – נגד
דניאל הרשקוביץ – נגד
מגלי והבה – נגד
עינת וילף – נגד
יצחק וקנין – נגד
נסים זאב – נגד
אורית זוארץ – בעד
חנין זועבי – נגד
ג'מאל זחאלקה – נגד
ציפי חוטובלי – נגד
דב חנין – אינו נוכח
אכרם חסון – נגד
יואל חסון – בעד
ישראל חסון –
היו"ר ראובן ריבלין:
אינו נוכח. הנה, נמצא. ישראל חסון – נמנע.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
ישראל חסון – נמנע
שי חרמש – נגד
אחמד טיבי – נגד
רוברט טיבייב – בעד
שלי יחימוביץ – נגד
משה יעלון – נגד
אליהו ישי – נגד
איתן כבל – נגד
אמנון כהן – נגד
יצחק כהן – נגד
משה כחלון – נגד
חיים כץ – אינו נוכח
יעקב כץ – נגד
ישראל כץ – נגד
לימור לבנת – נגד
אורלי לוי אבקסיס – בעד
יריב לוין – נגד
אביגדור ליברמן – בעד
יעקב ליצמן – נגד
עוזי לנדאו – בעד
סופה לנדבר – בעד
גאלב מג'אדלה – נגד
מנחם אליעזר מוזס – נגד
שלמה מולה – נגד
שאול מופז – אינו נוכח
משה מטלון – בעד
אברהם מיכאלי – נגד
אנסטסיה מיכאלי – בעד
אלכס מילר – בעד
סטס מיסז'ניקוב – בעד
אורי מקלב – נגד
יעקב מרגי – נגד
דן מרידור – נגד
משולם נהרי – נגד
אורית נוקד – נגד
לאה נס – נגד
סעיד נפאע – נגד
בנימין נתניהו – אינו נוכח
חנא סוייד – נגד
מרינה סולודקין – בעד
גדעון סער – נגד
חמד עמאר – בעד
ציון פיניאן – נגד
יוסי פלד –
השר יוסי פלד:
נוכח. נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. השר פלד, בעד או נגד?
השר יוסי פלד:
נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
נגד.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יוסי פלד – נגד
השר יוסי פלד:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. לא להוסיף. זה מקשה עלינו.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יוסי פלד – נגד
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יוחנן פלסנר – אינו נוכח
עמיר פרץ – נגד
יובל צלנר – בעד
אברהים צרצור – נגד
פניה קירשנבאום – בעד
איוב קרא – נגד
מירי רגב – נגד
דוד רותם – בעד
ראובן ריבלין – נגד
כרמל שאמה-הכהן – נגד
יובל שטייניץ – נגד
מאיר שטרית – אינו נוכח
נחמן שי – נגד
סילבן שלום – אינו נוכח
יוליה שמאלוב-ברקוביץ – אינה נוכחת
שלום שמחון – נגד
ליה שמטוב – בעד
שכיב שנאן – נגד
עתניאל שנלר – נגד
רונית תירוש – אינה נוכחת
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, אנחנו עוברים לקרוא את שמות מי שלא השיבו. נא לקרוא בקריאה שנייה.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
נינו אבסדזה – נגד
רוחמה אברהם-בלילא – אינה נוכחת
רחל אדטו – נמנעת
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
יעקב אדרי – אינו נוכח
אורי אורבך – אינו נוכח
זבולון אורלב – אינו נוכח
חיים אמסלם – אינו נוכח
אריה אלדד – אינו נוכח
גלעד ארדן – אינו נוכח
זאב בנימין בגין – אינו נוכח
בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח
רוני בר-און – אינו נוכח
אהוד ברק – אינו נוכח
אברהם דואן – אינו נוכח
אברהם דיכטר – נגד
דני דנון – אינו נוכח
דב חנין – אינו נוכח
חיים כץ – אינו נוכח
שאול מופז – אינו נוכח
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יוחנן פלסנר – אינו נוכח
מאיר שטרית – אינו נוכח
סילבן שלום – אינו נוכח
יוליה שמאלוב-ברקוביץ – אינה נוכחת
רונית תירוש – אינה נוכחת
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, האם יש מי מחברי הכנסת הנמצא באולם, ולא נשאל להצבעתו? אם יש מישהו שלא נשאל, יקום עכשיו. ההצבעה נסתיימה. נא להביא לי את תוצאות ההצבעה.
יולי יואל אדלשטיין השתתף בהצבעה, ובהצבעה הקודמת הצביע נגד. קראו את שמו כאילו בטעות. אנחנו אישרנו את הצבעתך, גם אני ראיתי אותה. מאה אחוז.
אני מניתי ארבעה נמנעים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כבל – – – לשוויון בנטל. – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רותם, טרם הכרזנו על תוצאות ההצבעה. אז אני מבקש עדיין לא להפריע.
יצחק וקנין (ש"ס):
לא, לא, עדיין יש לו סיכוי גדול – – – יש לו סיכוי גדול – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, פשוט אני לא רוצה שהיא – – – תיפול איזו טעות.
יצחק וקנין (ש"ס):
נע בין 20 ל-21.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, להלן תוצאות ההצבעה בעניין חוק השירות הצבאי, הלאומי או האזרחי במדינת ישראל: בעד החוק הצביעו 20 חברי כנסת, נגד החוק – 74, נמנעים – 4. אני קובע שהצעת החוק לא נתקבלה.