קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שירות בני ישיבות הסדר וישיבות גבוהות ציוניות, התשע"ב–2012 [הצעת חוק פ/4127/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת אורלב – הצעת חוק שירות בני ישיבות הסדר וישיבות גבוהות ציוניות. גם כן תשובה והצבעה במועד אחר. דוד רותם (ישראל ביתנו): איך הצמדת? מוחמד ברכה (חד"ש): לא מוצמד. היו"ר אופיר אקוניס: זה לא מוצמד. בבקשה, אדוני. זבולון אורלב (הבית היהודי): אתה יכול להיצמד אלי, אני לא אליך. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת – – – מוחמד ברכה (חד"ש): היה פה רמז. זבולון אורלב (הבית היהודי): אני צריך לדעת להכיל הכול, זה גם מבחן של מנהיגות. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר וחברי חברי הכנסת, לכתחילה חשוב שעולם הישיבות יהיה לו הסדר אחיד ותהיה מתכונת משותפת לכל המגזרים בעולם התורה והרבנות. לימוד תורה הוא לימוד תורה – תחת כל כיפה, מכל סוג, מכל צבע ובכל גודל. מצוות לימוד התורה – "והגית בו יומם ולילה" – היא משותפת וחלה על כלל ישראל. אלא שכפי שהסביר קודמי, לפני חודשים אחדים קבע בג"ץ כי חוק טל, שעניינו דחיית שירות לבני ישיבות שתורתם-אומנותם, אינו חוקתי וזאת בשל פגיעתו החמורה בשוויון. כמעט מבלי משים ומבלי שהדבר עורר דיון ציבורי, יחד עם ביטולו של חוק טל, בוטל גם המנגנון הקבוע בסעיף 9 לחוק, הקובע את המסגרת החוקית שאפשרה את שירותם של בני ישיבות ההסדר. השופט חנן מלצר, כפי שצוין, אף התייחס במסגרת פסק-הדין וקבע בקצרה כי ביטול חוק טל אין בו כוונה לפגוע בשירותם של כ-1,500 בני ישיבות ההסדר המתגייסים בכל שנה – זה שנתון – והתורמים רבות במסגרת שירותם הסדיר ומהווים כוח חשוב ואיכותי במסגרת מערך המילואים. אדוני היושב-ראש, ראוי לציין שבשנת תשנ"א קיבל מפעל ישיבות ההסדר את פרס ישראל. בנימוקי השופטים צוין, בין השאר, כי: "ישיבות ההסדר מגשימות בדרכן המיוחדת את החזון הציוני בשילוב של ספרא עם סייפא. מפעל ישיבות ההסדר הוא חידוש ויצירה מקורית במדינת ישראל המתחדשת, שלאחר חורבן מרכזי התורה בשואה באירופה נעשתה למרכז לימוד התורה. בחורי ישיבות ההסדר הפזורים ברחבי המדינה, ובעיקר ביישובי פיתוח, באזורי ספר ואזורי עימות, משתלבים בחיי החברה במקום לימודם, תוך מילוי כל החובות כלפי המדינה. בני התורה ואנשי החיל" – אני ממשיך לצטט מנימוקי פרס ישראל – "הלומדים בישיבות ההסדר משמשים גם דוגמה למיזוג עליות וקליטת עלייה. בני ישיבות ההסדר הצטיינו בשירותם הצבאי במסירות נפש במערכות על תקומת ישראל. בוגרי ישיבות ההסדר נוטלים חלק פעיל במשימות שהמדינה עומדת לפניהן ומגשימים לימוד וקיום תורת ישראל יחד עם יישוב ארץ-ישראל ועם אהבת ישראל". מסלול הישיבות הגבוהות הציוניות – שהוא מסלול נפרד – שלומדים בו כ-2,500 בני תורה, משמש אף הוא אות ומופת להתגייסות לשירות בצה"ל. הנתונים מלמדים, אדוני היושב-ראש, כי כ-75% מתלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות – שהן לא ישיבות הסדר – כמו "שבי חברון", "מרכז הרב", "בית-אל" וכדומה – 75% מתגייסים עד לשנתם החמישית בישיבה, וכ-84% מהם מתגייסים עד לשנתם השמינית בישיבה במסלולי הגיוס הסדיר. נתון מעניין נוסף מלמד שכ-73% מהם הולכים למסלול קרבי, בהשוואה ל-44% בכלל האוכלוסייה. מכאן שאנו עוסקים במערכת של ישיבות קדושות, הרואות חובה לשרת בצה"ל מתוך אמונה כי השירות בצה"ל הוא לא רק חובה חוקית אלא מצווה – מצווה יהודית הלכתית. בישיבות אלה מחנכים את בני הישיבה לשרת בצה"ל שירות משמעותי לכתחילה עם מוטיבציה גבוהה ביותר. הואיל ובשלב זה לא גובשה הסכמה בממשלה ובכנסת על חוק חלופי לחוק טל, ועלול להיות מצב, שכנראה נעמוד בו, שב-1 באוגוסט 2012 יפוג תוקפו של חוק טל – כפי שקבע הבג"ץ – ולא יהיה חוק אחר, הרי שבעקבות ביטול הסדר תורתו-אומנותו, כל צעיר בישראל – חילוני, דתי, לאומי וחרדי – יקבל בגיל 18 או בגיל המתאים, צו גיוס. יש להניח שבחור חרדי הלומד בישיבה לא יישמע לצו ולא יתגייס, על-פי גיבוי שהוא יקבל מרבותיו בישיבה. לעומת זאת, בציונות הדתית המצב יהיה שונה לחלוטין. צעיר ציוני דתי שיקבל את צו הגיוס יישמע לחוק – כי כך חינכו אותו – והוא ילך לשרת בצה"ל, וספק אם ילך לישיבת ההסדר או לישיבה הגבוהה הציונית, וזאת מפני שחינכו אותו לשמור על החוק, והשירות בצה"ל הוא שירות מצווה. באופן זה קיים חשש חמור וממשי לקיומן ועתידן של ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות. אשר על כן יזמתי יחד עם חברי, חבר הכנסת אורי אורבך וחבר הכנסת יריב לוין, הצעת חוק שגם קיבלה את הגיבוי של סיעת הבית היהודי – מפד"ל החדשה, הצעת חוק ששמה שירות בני ישיבות הסדר וישיבות גבוהות ציוניות, המסדירה את דחיית השירות לבני ישיבות ציוניות אלה, במתכונת הדומה פחות או יותר לסעיף 9 בחוק טל, שעסק בישיבות ההסדר ושבוטל על-ידי הבג"ץ. על-פי הצעת החוק, תהיה מסגרת דחיית שירות מיוחדת לישיבות ההסדר ולישיבות הגבוהות הציוניות, כיוון שתלמידיהן משרתים בצה"ל וראשי ישיבות אלה מחנכים את תלמידיהם לשרת בצה"ל לכתחילה. בהיעדר חוק חלופי לחוק טל, הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, מבדילה בין הישיבות הציוניות המשרתות בצה"ל לבין יתר הישיבות. זה לא לכתחילה ההבדלה הזאת, אלא הכרח שלא יגונה. הצעת החוק מכירה באיגוד ישיבות ההסדר וכן בוועד הישיבות הגבוהות הציוניות, והן אלה הממליצות בפני שר הביטחון באשר להכרה בישיבות הזכאיות להסדרים אלה. עד כה, ועד הישיבות החרדיות היה המוסמך להמליץ גם על הישיבות הגבוהות הציוניות. את זה אנחנו רוצים לשנות. הצעת החוק נועדה למנוע שהישיבות הציוניות, ההסדר והגבוהות, יהיו קורבן ובני ערובה להסדר הכולל של תורתו-אומנותו המצוי במחלוקת וטרם גובשה הסכמה לגביו. לו היתה מתגבשת הצעת חוק אחת כוללת לגבי כל הישיבות עד 1 באוגוסט, מועד פקיעת חוק טל, לא היה כנראה צורך בהצעת החוק המיוחדת שאני מציג בפניכם. אבל מאחר שיש חשש סביר שעד השבוע הבא לא יהיה חוק חלופי, אסור לנו לסכן את עתידן של הישיבות הציוניות. לכן, דרוש חוק מיוחד עבורן. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אני שמח שוועדת השרים לחקיקה בראשותך, אדוני שר המשפטים, אישרה בראשית השבוע את תמיכת הממשלה בהצעת החוק. הצטערתי מאוד להיוודע שמפלגת ש"ס החליטה להגיש ערר על החלטת ועדת השרים, ובכך היא גורמת לעיכוב בתהליך החקיקה ופוגעת במישרין בישיבות ההסדר ובישיבות הגבוהות הציוניות. לצערי, אני חייב לומר שיש כאן יותר ממראית עין של המידה המגונה "גם לי גם לך לא יהיה", כפי שאמרה האשה האכזרית במשפט שלמה. אני פונה מכאן לראש הממשלה ולחבריה לאשר ביום ראשון הקרוב את תמיכת הממשלה בהצעת החוק ולדחות את הערר. אני מקווה ומאמין שממשלת ישראל לא תפקיר את הישיבות שתלמידיהן משרתים בצה"ל – את ישיבות ההסדר ואת הישיבות הגבוהות הציוניות. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך. תודה רבה לחבר הכנסת אורלב. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר.