קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הכללת עבירת נהיגה בשכרות), התשע"ב–2011 [הצעת חוק פ/3778/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: אני מזמין את חבר הכנסת זאב בילסקי לבוא ולנמק את הצעתו והצעת חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן בנושא הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הכללת עבירת נהיגה בשכרות). בבקשה. זאב בילסקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו. אני שמח לעמוד כאן בפניכם ולהציג הצעת חוק שעושה צדק. ואני רוצה, כדי לסבר את האוזן של כל אלה שמקשיבים לי עכשיו, לספר את סיפורה של שחר גרינשפן, ילדה מנתניה, שהיתה בעת תאונת הדרכים בת 12, ילדה של "צופים", שעמדה על אי-תנועה ונהג שיכור דרס אותה, וכיום הדרך היחידה שלה לתקשר עם העולם החיצוני זה באמצעות העפעפיים. לאחר ששמעתי שבתאונה מזעזעת כזאת הנהג הדורס, אדוני היושב-ראש, קיבל 1,000 שקל קנס – 1,000 שקל קנס על דריסה של ילדה בת 12, שמוטלת היום בבית, לא יכולה לתקשר עם הסביבה, לא יכולה ללכת, 1,000 שקל קנס – כשאני שמעתי את זה, סובבתי את ההגה והתחלתי לעשות את דרכי לנתניה. שמעתי שהיא גרה שם. תוך כדי נסיעה ניסיתי לברר איפה היא גרה ובאתי אליה הביתה. נכנסתי אליה הביתה, פגשתי את אבא שלה. במשך שעה וחצי אבא של שחר גרינשפן סיפר לי את הסיפור שעברו הוא ומשפחתו מרגע התאונה. אני רוצה להגיד לכם, אני כבר שמעתי הרבה סיפורים בחיים שלי. התעללות כזאת כפי שהיתה במקרה של שחר גרינשפן לא ראיתי בחיי הציבוריים אפילו פעם אחת. ואני אספר לכם. שחר גרינשפן, לאחר שנפצעה, אושפזה בבית-חולים, וכמובן מטבע הדברים המשפחה עשתה הכול כדי לטפל בשחר. במשך הזמן הם התחילו להתעניין בהליך המשטרתי, מה קורה עם הדורס, ואז קבעו פגישה עם התובעת בפתח-תקווה. הגיעו כל המשפחה, ושחר בידיים של אבא שלה, ואומרים להם שהתובעת לא תקבל אותם – אין שום חדש בתיק, אין צורך לעדכן אותם. שלחו אותם הביתה כלעומת שבאו. בדרך מקרה אחרי כמה חודשים הם שמעו שיש משפט. אמרו להם: בשעה 10:00 יתחיל המשפט. הם הגיעו ב-09:30 וראו שהאולם ריק. שואלים אדם שישב באולם: סליחה, מתי המשפט של גרינשפן? הוא אומר להם: גרינשפן היה, נגמר כבר. איך נגמר? היתה עסקת טיעון. הם רצו מהר למזכירות של בית-המשפט וביקשו לדעת מה נגזר, מה היתה הכרעת הדין. שואלת אותם המזכירה: מי אתם? אומרים: אנחנו גרינשפן. היא מסתכלת, היא אומרת: גרינשפן? אתם בכלל לא צד, אני לא יכולה למסור לכם, אלא אם כן תלכו לשופטת והיא תיתן מכתב חתום, ואז אני אוכל לתת לכם מה הכריעה השופטת. רצו לשופטת, היא חתמה להם, ואז הם שמעו שהנהג שפגע בשחר גרינשפן, שיכור שהמשטרה מצאה בדמו פי-ארבעה מהמידה המותרת, קיבל 1,000 שקל קנס, עבודות לתועלת הציבור ושלילה לשש שנים. ושחר מוטלת בבית. אפילו מעלית עדיין לא הצליחו לקבל אישור מהעירייה כדי לסדר, שיוכלו להוריד אותה במעלית, וכל בוקר אבא שלה לוקח אותה ככה ומוריד אותה למטה. את כל הסיפור הזה אני שומע בבית של שחר גרינשפן, ואני לא מאמין למה שאני שומע. ומהבית אני מתקשר לאדם שמוזכר עכשיו הרבה מאוד בחדשות, משה לדור, ואני אומר לו: אדוני פרקליט המדינה, תקשיב טוב למה שאני שמעתי עכשיו, אני לא מאמין שזה יכול להיות. הוא אומר לי: חבר הכנסת בילסקי, אנחנו נבדוק. ואכן, הוא בדק. אבל בדרך כלל המערכות נוהגות להגן האחת על השנייה, והבדיקה העלתה – וכנראה אמרו כמה דברים. ואז אני הבנתי מהר מאוד שאם אני לא אביא לחקיקה – שהמקרה של שחר גרינשפן יהיה המקרה האחרון של משפחת נפגעי עבירה שלא מתחשבים בהם, שלא שומעים להם, שלא מספרים להם. הילדה השתייכה לתנועת "הצופים", ותנועת "הצופים" כולה התגייסה כדי לעזור להם. 1,000 איש הגיעו לכנסת, והם ביקשו לפגוש את שר המשפטים. לזכותו של שר המשפטים – הוא פגש אותם כאן בכנסת, ולאחר ששמע את דבריהם סיפר להם את הסיפור האישי שלו, ומפה, אני מאמין, נסללה הדרך, למרות כל הקשיים, כדי שהצעת החוק הזאת תבוא ותאושר כאן. ומה אומרת הצעת החוק? דבר כל כך טבעי, כל כך פשוט, שמי שנפגע עבירה, מי שמשלם כל חייו את המחיר של אותו נהג מר ונמהר, שנסע שיכור ודרס ילדה בת 12, מי ששילם את המחיר, יבין מה קורה, יהיה חלק, תהיה לו משפחה חדשה, נוסף על המשפחה של "בית לווינשטיין", של הרופאים, של חוות הדעת, של לקום כל יום ולחשוב שאולי היא מצמצה עוד פעמיים ויש התקדמות. זה לא הנפגע הראשון שהייתי אצלו בבית. הייתי גם אצל אמיר בלחסן. אני חבר טוב של יוסי ומוניקה, אמא של אמיר, הילד בן ה-12, שבתאונה של פגע-וברח נדרס על-ידי זוג שנסע, רחץ את האוטו, נסע למסעדה, ניסה לטשטש את כל העובדות, ולא מזמן השתחררו. ולכן אותו חוק חכם מאוד, נבון מאוד, חוק נפגעי עבירה, שחל על הרבה מאוד עבירות אבל לא על תאונות דרכים, מגיע היום ונעשה כאן צדק. את הנושא של פגע-וברח כבר סיימנו, החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית, אבל פה מתחילה דרך של חוק נפגעי עבירה לגבי שכרות. אני רוצה להגיד לכם, אני כבר למדתי להעביר חוקים פה בכנסת הזאת, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך על החודשים הראשונים, שעזרת לי כל פעם ברמזים איך לנסות ולקדם את זה. אבל למדתי מהר. היום אני למדתי שהחוק הזה הוא למעשה – אתם לא תאמינו במה הוא תלוי. הוא תלוי למשל במחשוב. כי כאשר משרד המשפטים טיפל בחוק של פגע-וברח, המחשוב בסדר. היום אנחנו צריכים לחכות הרבה מאוד זמן כדי שהמחשוב של התביעה במשטרת ישראל ייקח את זה. ואני גם בדקתי – יש במשטרת ישראל אני חושב למעלה מ-150 תובעים, ודיברתי עם האחראי לתביעה וביקשתי ממנו ואמרתי לו: תשמע, אני מוכן באופן אישי לבוא ולדבר עם כל אותם 150 איש, לספר להם את הסיפור של שחר גרינשפן, לא כדי לבוא ולהגיד אתה ואתה ואת לא בסדר. כדי שיבינו – 150 איש שמטפלים כל יום בדיני נפשות – שיבינו שכל תיק יש מאחוריו שחר גרינשפן, אמיר בלחסן, אותן משפחות שבחיים לא יחזור להיות מה שהיה להן. אלה משפחות שיתמודדו עם הכאב הזה עכשיו עד היום האחרון. אני רציתי לספר להם שהיום שחר היא בת 13. בינתיים היא ילדה, היא בתוך הבית, היא מוגנת. אבל מה יהיה אתה בעוד 20–30 שנה, כשההורים שלה כבר יהיו מבוגרים? ואני רציתי לספר להם, כי אני מכיר את זה ממקומות אחרים, איך שההורים חרדים לילד: מה יהיה אתו? מי יטפל בו? מה קורה עם ילד שגדל והוא כבר בגיל 18, והאבא כבר לא יכול להרים אותו? ואם חס וחלילה העובד הפיליפיני לא הגיע, הוא חולה, מי יטפל בילד? מי יעזור לו? מה יהיה גורלו? וכל אותם דברים – אתם, התובעים המשטרתיים, לפני שאתם פותחים את התיק, תחשבו על המקרים האלה ותבינו שמאחורי כל אחד יש סיפור שהוא סיפור שיימשך כל החיים, והמשפחה הזאת משלמת את המחיר. לכן הקדשתי הרבה מאוד מאמץ כדי להגיע לרגע הזה. אני רוצה באמת להודות לכל אותם אנשים. אני כינסתי פה, אדוני היושב-ראש, פגישה שהיו בה נציגים של כמעט כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, וראיתי רצון טוב. אני מאמין שהצעת החוק הזאת, אנחנו נקדם אותה, למרות כל הקשיים הטכניים, ונביא אותה לאישור בכנסת ישראל, על מנת שידעו כולם שכנסת ישראל מסתכלת בעיניים של נפגעי העבירה, דואגת להם, ומכניסה אותם למעטפת שתעטוף אותם, שתעזור להם, ולא תיתן למקרה כזה כמו של שחר גרינשפן לקרות עוד. אדוני היושב-ראש, החוק הזה מוקדש בהרבה אהבה לשחר, לאחותה, להורים שלה ולכל אותם אנשים שמלווים את המשפחה הזאת. ואני מקווה, מתפלל, שאולי יום אחד באמת שחר תחזור לאיתנה, תחזיר לעצמה את כל אותן השנים שאיבדה ותצא הלאה לדרך טובה. אנחנו נעשה את הכול כדי לעזור לה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת זאב בילסקי. כבוד שר המשפטים ישיב ויביע את עמדת הממשלה. נדמה לי שאין חוק עם היגיון כל כך – – – שר המשפטים יעקב נאמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דברי אני רוצה להביע הוקרה ותודה לחבר הכנסת בילסקי על דברים היוצאים מן הלב והנכנסים אל הלב ועל הסיוע שלו, המתמיד, למשפחה של שחר ולשחר. אני חושב שאילו הגעת לכנסת רק בשביל זה, הייתי כבר אומר דיינו. אני רוצה לומר שהצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הכללת עבירת נהיגה בשכרות), התשע"ב–2011, של חברי הכנסת זאב בילסקי וכרמל שאמה-הכהן, מבקשת להוסיף לרשימת העבירות בתוספת לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, עבירה שעניינה נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נגרמה לו חבלה חמורה. מטרת ההצעה היא להעניק גם לנפגעים במקרים האמורים זכויות לפי החוק, כגון קבלת מידע על ההליך הפלילי והבעת עמדה לעניין עיכוב הליכים או הסדר טיעון, על מנת שלא נחזור על הנושא הזה, כפי שקרה בפרשה של שחר. היו"ר ראובן ריבלין: קביעת עמדה בפני בית-המשפט, לא רק קביעת עמדה בפני התביעה. שר המשפטים יעקב נאמן: כן, בוודאי. אני מדגיש – – – היו"ר ראובן ריבלין: זכות עמידה בבית-המשפט. שר המשפטים יעקב נאמן: אנו סבורים שהמהלך של הכללת עבירות תעבורה שגרמו לפגיעה גופנית חמורה בחוק זכויות נפגעי עבירה הוא מהלך ראוי וגם רצוי. עם זאת, אין הצדקה למקד זאת רק לנסיבות של נהיגה בשכרות, ועל כן נדרשות התאמות משפטיות של נוסח ההצעה. כמו כן, מהלך זה מחייב ומותנה בהיערכות תקציבית. ההצעה האמורה נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום י"ח בתמוז תשע"ב, 8 ביולי 2012, והוחלט לתמוך בה בכפוף להסכמות עם המציעים, משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים, שלפיהן המשרדים הנוגעים בדבר יתאמו ויציעו נוסח שיתמקד בחומרת הפגיעה הגופנית שנגרמה בתאונה, ולאו דווקא בנסיבות של שכרות. ההגדרות הסופיות טרם סוכמו, והן ייעשו בהתחשב בדין הקיים ובאופן שניתן ליישם את תכלית החוק בצורה הטובה ביותר. כמו כן, תיקבע בהצעת החוק הוראה שלפיה התיקון ייכנס לתוקף רק לאחר פרק הזמן הנדרש להיערכות המשטרה ליישום, הכולל בין היתר התאמות מחשוביות והוספת תקני כוח-אדם. נוכח האמור לעיל ובכפוף להסכמת המציעים להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, הממשלה תומכת בהצעת החוק. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. אתה מסכים כמובן להתניה שהיא לא התניה. יש כאן הסכמה מלאה וגורפת. תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע על הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הכללת עבירת נהיגה בשכרות). נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הכללת עבירת נהיגה בשכרות), התשע"ב–2011, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 26 בעד – שם השם זה 26, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הכללת עבירת נהיגה בשכרות), עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת החוקה, נכון? קריאה: כן. היו"ר ראובן ריבלין: לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה.