קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – עוולה נזיקית וקובלנה), התש"ע–2009
[הצעת חוק פ/1728/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר שלמה מולה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא הוא: הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – עוולה נזיקית וקובלנה), התש"ע–2009, של חברי הכנסת אילן גילאון וניצן הורוביץ. חבר הכנסת גילאון יציג את החוק. בבקשה, אדוני. לזכותך, לרשותך, עשר דקות.
אילן גילאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, הצעת החוק עניינה לא בגורמים הפופולריים היום, שזה רק שוויון בנטל. שוויון בנטל זה בולען ענק שבולע את כל השוויון האחר. אין יותר שוויון, יש רק שוויון בנטל. כולם באמת הולכים ונוהרים אחרי השוויון בנטל, שאני כעיקרון מאוד מאמין בו, אבל אני לא חושב שהוא יכול להיות תחליף לכל דבר אחר.
ההצעה בצוק העתים נוגעת לכך שאנשים שמפאת מעמדם החברתי, ובמקום שבו הם נמצאים על הסקאלה, לא מיטיבים למצות את זכויותיהם על-פי החוק. אדוני, כמה פעמים קרה לאדוני שהוא צדק במשהו במאת האחוזים, הוא, בהיותו חבר כנסת, לא אזרח פשוט. הוא חשב שימצה את הדין ואת הצדק שלו מול הרשויות, אבל באיזה מקום הוא נמלך בדעתו ואמר לעצמו – שאני אלך לעזאזל כי אין לי כוח לזה. אני מדבר על אנשים שהם שועלי קרבות חזקים, ידועים ומנוסים, אבל קל וחומר לגבי אנשים פשוטים, מן השורה, שאין להם הכוח, כאשר מונים אותם, כאשר מרמים אותם, כאשר משקרים אותם. אין להם את הכוח ללכת ולהתמודד כדי למצות את זכויותיהם.
זה נובע מהרבה מאוד דברים. אחת הסיבות היא סוג של תעסוקה שכל פעם מבוסס על הפרד ומשול. אני בשבוע האחרון יכולתי לפגוש קבוצה של מתרגמים, וקבוצה אחרת שהם בחוזים אישיים, ועובדי קבלן ואחרים, וכל האנשים האלה מופרדים ומושלים בהם, ברמה שהם יודעים שאם הם יבואו למצות את הזכויות שלהם, עלולה חס וחלילה להיפגע פרנסתם, מקום עבודתם.
לכן אנחנו מביאים כאן חוק שהוא תיקון בעצם לחוק שכר מינימום. אני הייתי קורא לו חוק נגישות מינימום לנפגעי העסקה, נגישות לעובד, הייתי קורא לו, והרתעה למעסיק. כאן מדובר בחוק שיש בו כדי לפצות ללא הוכחה נזיקית אדם אשר נפגע – מתחת לשכר המינימום. אגב, הדברים האלה עלולים לקרות, אדוני, במשרדים הממשלתיים אצל עובדי קבלן, כאשר הולכים למכרזי הפסד, או לאנשים שלחלופין הם במסגרות אחרות, לא נקראים כעובדים, אין מערכת של מעסיק ועוסק – הם פרילנסרים, אבל בסופו של דבר בגלל המציאות במשק, שכרו של האדם נפגע, כי התחרות יכולה לשחוק אותו, לפעמים לכדי מחצית שכר המינימום במשק.
ולכן, גם כדי להקל על בתי-המשפט, אבל בעיקר כדי להנגיש את המערכת השיפוטית לאנשים – דווקא אלה שהם יותר קשי-יום, דווקא אלה שיותר קשה להם, ההצעה הזאת באה ואומרת, בית-המשפט – והשופט – יהיה רשאי לפסוק עד 100,000 שקלים, מותאם למדד באותה שנה, מדי שנה בשנה, ללא הוכחת נזק, לאדם שנעברה כלפיו עבירה של אי-תשלום שכר מינימום.
זה מאוד קשה בימים האלה, כי – תראה, אדוני, אני רואה מדיניות של רובין הוד הפוך: רובין הוד הרי היה ידוע בכך שהוא גונב מן העשירים ונותן לעניים. ולא בסדר לגנוב, אני לא בעד שיגנבו; אני בעד שתהיה מערכת מיסוי הוגנת והגונה. אבל אצלנו, אדוני, במדינת ישראל, השבוע יכולנו להתוודע למציאות של רובין הוד הפוך: שגונבים מעניים ונותנים לעשירים. למשל בעניין של הרווחים הכלואים, שבמקום שמדינת ישראל תקבל קרוב ל-25 מיליארד שקלים, בסופו של דבר תקבל אולי אחד אולי שניים – במקרה הטוב ביותר 3 מיליארד שקלים. כלומר המציאות כאן היא שיותר אנשים מקבלים פחות ופחות אנשים מקבלים יותר, וזוהי מילת המפתח. ולכן אני בא ואומר, בואו נעשה מעשה ונעמוד לצדם של העשוקים, של הגזולים, של אלה שהמערכות שוחקות אותם ואין להם הכוח להילחם על הדברים המינימליים. מתוך מגמה להרתיע, מתוך מגמה שידע כל בן-בליעל, וכל סרסור עבודה, וכל יבואן של כוח-אדם, שאם לא ישלם את שכר המינימום, שהוא זכות יסוד של עובד, הקנס יהיה קנס גבוה. ורדיפת הבצע הזאת, שעל בסיסה ומתוכה נובעת הגישה הזאת, שלא לשלם לאדם את שכרו, היא בעצם, בסופו של דבר, יצא שכרה בהפסדה.
עיקרון של הפרד ומשול, אדוני, במשק הישראלי, קיים במה שנקרא צמרות ארזי הלבנון; העיקרון הזה מתחיל ממשרדי הממשלה, והמוביל על כולם זה כמובן משרד האוצר, ובוודאי שבמקרה הזה הוא נגמר בעסקים הקטנים. לכן, אני יודע שהכול תלוי מקום ותלוי זמן. בזמנים אחרים אני חושב שההצעה הזאת היתה מובנת מאליה; במקומות אחרים גם כן, הייתי אומר – לא במקומות של עולם שכולו טוב, אבל מקומות שהם הגונים, שהם הוגנים, שהם פיירים. ואצלנו אנחנו צריכים להביא הצעת החלטה שכמובן הממשלה מתנגדת לה. אינני מבין למה היא מתנגדת לה, מאיזו סיבה היא מתנגדת לה – בוודאי השר יוסי פלד ייתן עוד מעט פרשנות לכך, ואני לא בטוח שהיא תהיה מקובלת עליו. אין כאן עלות למדינה, יש חיסכון של עבודה לבתי-המשפט, אבל מעבר לכל דבר, יש לעשות צדק במובן של אל תרע לתמימים, אל תגזול את הגזולים, ואל תעשוק את העשוקים. אלה קווי המיתאר של מדינת ישראל, אדוני; אלה קווי המיתאר שלה.
כשאנחנו מדברים על נביאי ישראל אני רוצה שיהיה ברור על מי אנחנו מדברים בדיוק: על ירמיהו, ישעיהו ועמוס. הם דרשו: צדק צדק תרדוף, ולא תעשוק גר ויתום ואלמנה ועובד קבלן, ואדם שבא להתפרנס ולהשתכר, ולא לעשות רווחי אוויר, ולא לתווך. במציאות של מדינה ש-80% ממנה זה ציבור מבולבל שלא יודע מה מתרחש אתו ו-20% הנותרים הם מתווכים, במציאות הזאת מי שנשחק והולך לטמיון זה האדם הדל, האדם שצריך להילחם על חזקת תשלום המינימום למשכורתו.
לכן, אדוני, מן הדין ומן הצדק ומן ההגינות יהיה לתמוך בהצעה הזאת, ואין הצעה בלתה. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. גם על הצעת החוק הזאת ישיב כבוד השר פלד. בבקשה.
השר יוסי פלד:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק הזאת מהטעמים האלה:
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי פגיעה באדם בגין תלונה שהגיש על אי-תשלום שכר מינימום וכן אי-תשלום שכר מינימום מהווים, בלי שום ספק, עוולה אזרחית. עוד מבקשת הצעת החוק לקבוע כי יהיה אפשר לפסוק נגד מי שעובר על הוראות חוק שכר מינימום 100,000 שקל פיצויים ללא הוכחת נזק. נוסף על כך ההצעה מבקשת לפסוק פיצוי כאמור לטובת הקורבן בדין פלילי. כמו כן הצעת החוק מבקשת לפסוק פיצויים מיוחדים בעד ארגון עובדים שפונה בשם העובד למצות תביעתו של עובד לפי חוק שכר מינימום. מירי, אתם נשמעים עד כאן. איך נאמר – מה שרואים מפה לא רואים משם.
אומנם מטרת הצעת החוק ראויה, כפי שהוסבר בדברי ההסבר – אין לנו ויכוח שהצעת החוק ראויה – – –
היו"ר שלמה מולה:
אז מה הנימוקים להתנגדות?
השר יוסי פלד:
אם תהיה סבלני, אדוני היושב-ראש, אני אגיע לסופו של דבר.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה. מאה אחוז.
השר יוסי פלד:
הרי לא באים ואומרים – אנחנו מתנגדים, אני יורד מהדוכן, ועכשיו בואו ניגש להצבעה. זאת בדיוק הסיבה שאני עומד פה ומסביר.
כפי שאמרתי, אומנם הצעת החוק הזאת היא ראויה, וכפי שהוסבר בדברי ההסבר, לחוק המוצע יש שתי תכליות: קביעת הסדרים שבכוחם להקל את נגישות הצדק לעובדים בעומדם מול מעסיק העובר על הוראות החוק העיקרי; שנית, הגברת הרתעת המעסיקים מלהפר הוראות חוק זה. קודם כול, למניעת המעסיקים מלהפר הוראות חוק זה מכל בחינה משפטית, לא יהיה מדויק לקבוע כי אי-תשלום שכר מינימום מהווה עוולה אזרחית; הפרת תשלום שכר בתחום דיני עבודה קשורה ליחסים החוזיים שבין עובד לבין מעביד, ואין מדובר פה בעוולת נזיקין. יצוין כי כבר היום חוק שכר מינימום בסעיף 8 מזכה עובד שלא שולם לו שכר מינימום בפיצויי הלנה מוגברים מאלה הקבועים בחוק הגנת השכר. אשר לעילה של פגיעה בעובד, או העובד המתלונן, חשוב לציין עוד כי כבר נקבע בחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז–1997, כי עובד רשאי לתבוע בגין פגיעה בעבודה גם עקב תלונה על חוק שכר מינימום עד 500,000 ש"ח פיצוי לדוגמה, ללא הוכחת נזק.
חשוב עוד לציין, כי עם כניסתו של תוקף של חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, משרד התמ"ת נערך – עכשיו זה בעצם התשובה על שאלתך.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה.
השר יוסי פלד:
– – – משרד התמ"ת נערך לאכיפה מוגברת של כלל חוקי העבודה, ובכלל זה חוק שכר מינימום – – –
זאב אלקין (הליכוד):
השתכנענו.
השר יוסי פלד:
טוב, אז כאמור, אמרתי שהממשלה מתנגדת לחוק.
היו"ר שלמה מולה:
הממשלה מתנגדת. אדוני, יש לך זכות לעלות, ואם לא, נעבור להצבעה. אני רק אחכה שהשר יגיע למקומו.
אני עובר להצבעה. בבקשה, רבותי.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 7
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 29
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – עוולה נזיקית וקובלנה), התש"ע–2009, נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
אלה התוצאות: הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – עוולה נזיקית וקובלנה), התש"ע–2009, לא עברה בטרומית. בעד – 7, נגד – 29.
ומה, כבוד השר, רצית להגיד? כבוד השר מרידור מודיע שהוא הצביע בטעות במקומו של השר אהוד ברק.