קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון – איסוף נתוני זיהוי), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3369/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר שלמה מולה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אני אומר לחבר הכנסת כץ, קראתי בשמך שתעלה להציג את הצעת החוק, לא היית, אבל אני נותן לך לפנים משורת הדין להציג. אני מציע, לפעם הבאה, אם אתה רוצה להציג הצעת חוק תהיה נוכח כאן. בבקשה, אדוני. יש לך עשר דקות.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, אני מודה לך, פשוט מנהל הסיעה שלנו יצא למילואים.
היו"ר שלמה מולה:
טוב, מאה אחוז, שיחזור בשלום.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אצלנו החבר'ה משרתים וכולם הולכים לצבא.
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר נאמן, כבודו אמור לענות על הצעת החוק שלנו; כולנו יודעים שבשנים האחרונות נחשפתי לבעיה שנקראת המסתננים, וכיושב-ראש הוועדה לבעיית העובדים הזרים והחשיפה לכמות הנכנסים, חזרתי והעליתי בפני הכנסת הצעות חוק נוספות – נוסף על החוק שאני מביא היום – שנוגעות לצמצום הבעיה, למניעת הבעיה ולהצלת העיר תל-אביב רבתי.
אתם יודעים שיהודה ושומרון וירושלים, ברוך השם, יש לנו מעבר ל"קו הירוק" כבר למעלה מ-700,000 יהודים, ולפי הצמיחה של היהודים ביהודה ושומרון ובמזרחה של ירושלים, כ-6% בשנה – אם השר מיקי איתן לא יפריע – אז אנחנו נגיע שם בתוך חמש עד עשר שנים ללמעלה ממיליון יהודים. זה מציאות שיהודה ושומרון ניצלה. אבל מה יקרה לעיר תל-אביב? מה יקרה לעיר תל-אביב שהיתה העיר העברית הראשונה והופכת להיות אחת מהערים האפריקניות האחרונות, כאשר יש לנו למעלה מ-60,000 מסתננים ועוד היד נטויה? ברוך השם, רובם, כ-20% מתושבי תל-אביב היום, מסתננים שהגיעו מאפריקה שנכנסו שלא כחוק, ואנחנו הצענו הצעות מרובות כדי למנוע את הבעיה.
אחת ההצעות שהצעתי בזמני, שהבאתי אותה, וחבר אלי חבר הכנסת חברי לסיעה פרופסור אריה אלדד – הצעת חוק גדר הביטחון, שברוך השם אני העליתי אותה ב-12 באוקטובר 2010 – זה לפני הרבה-הרבה זמן, הממשלה הצביעה נגד, כפי שאתם זוכרים, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת ברוורמן – אתה היית אז שר מטעם מפלגת העבודה בממשלה שאתה נלחם נגדה היום – הצביע נגד חוק המכשול והגדר בדרום הארץ. ברוך השם, היום ראש הממשלה נתניהו מתגאה תחת כל עץ רענן ומעל כל במה שהוא בונה גדר כדי למנוע את כניסת המסתננים. ב-16 בנובמבר – אומרים בשש-עשרה או בשישה-עשר?
אבישי ברוורמן (העבודה):
בשישה-עשר.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
ב-16 בנובמבר 2011 אני הבאתי הצעת חוק, שהממשלה הפילה, להקמת מרכז שהייה למסתננים – הממשלה הפילה את זה ברוב קולות, והיום תחת כל עץ רענן ומעל כל במה ראש הממשלה מתגאה שהוא בונה מרכזי שהייה למסתננים. אני מניח שגם הצעת החוק הזאת, שאני הבאתי – –
היו"ר שלמה מולה:
חבר הכנסת אמנון, שומעים – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – ועניינה לאפשר למשטרה לאסוף נתוני זיהוי של הנכנסים לארץ שלא כחוק ולהכלילם במאגר המשטרתי – אני אודה שאצלי בוועדה הופיעו נציגים של משרד המשפטים, אדוני השר, ונציגי משרד המשפטים חזרו והסבירו מדוע הם נגד הבדיקה המחמירה והכנסת הנתונים של המסתננים. הם לא ראו את הבעיה לפני שלוש שנים, בחומרתה, וכמו רבים, לצערנו הרב, מתושבי מדינת ישראל, שאנחנו כולנו אנשים טובים וחושבים שאנחנו מרחמים – אדוני השר, הנציגים שלך, אדוני השר, מכובדי השר, בוועדה שלי, דיברו נגד החקיקה ונגד הכנסת הנתונים הרבים, כדי למנוע; והיום אנחנו מוצאים את משטרת ישראל מתמודדת עם פשיעה, והיא לא יודעת מי הפושע, מי האנס או מי השודד.
זה דבר אלמנטרי: כשנכנסים מסתננים שלא כחוק, הדבר הראשון, לאסוף מקסימום נתונים, שאם מחר תיתקל בבעיה תוכל לדעת על מי ללכת, אל מי לפנות, באיזו שפה לדבר אתו. כשיטה, מדינת ישראל החליטה שהיא לא אוספת את הנתונים, חבר הכנסת איתן כבל, היא לא אוספת את הנתונים. היא לא רוצה לדעת נתונים. היום, כששומעים על אנסים, שומעים על פושעים, שומעים על פורצים – מדינת ישראל לא יודעת עם מי שי לה עסק.
בשונה מהחוק של חבר הכנסת ביבי ממפלגת קדימה, שגם הוא עכשיו אימץ את החוק שאני הבאתי – אבל הוא אימץ אותו רק לגבי הנכנסים מכאן ולהבא; ומה עם כל ה-60,000 שנמצאים כבר היום? מדוע לא לאסוף את הנתונים כדי שנדע עם מי אנחנו נמצאים במדינת ישראל: אנשים שנכנסו שלא כחוק, אנשים שנכנסו שלא ברשות, אנשים שיכול להיות שהם שותפים ל"אל-קאעידה" – מישהו שהגיע מצפון-סודן, מוסלמים. מי יודע מי נמצא בארץ היום, מי יודע מי הדריך אותם, מי יודע מי הפנה אותם. האלף-בית שצריכה מדינת ישראל לעשות זה לאסוף נתונים. וגם היום ממשלת ישראל, כדרכה בקודש, מתנגדת.
אני ביקשתי שיצלמו את הדיון הזה פה, כי אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים בשנת בחירות, ואנחנו קראנו לכל הטובים במפלגות האחרות לחבור לאיחוד הלאומי. יש לנו חברי כנסת מצוינים באיחוד הלאומי, אנחנו מובילים היום את הקו המרכזי של שמירה על ארץ-ישראל וגם שמירה על תל-אביב, וגם שמירה על יהדותה של תל-אביב, וגם שמירה על ישראליותה של תל-אביב. ולכן אנחנו יודעים שגם הבית היהודי, גם חבר הכנסת אמסלם, וגם חברת הכנסת יוליה – –
היו"ר שלמה מולה:
שמאלוב.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – שמאלוב-ברקוביץ, וגם אחרים מהליכוד, שלא ייכנסו, בעזרת השם, לרשימה שנתניהו יכין – יכול להיות שגם הם אוהבי ארץ-ישראל ויצטרפו אלינו, אולי גם אם איתן כבל יחזור בתשובה, כמו שהוא היה ב"מדרשייה" ובישיבה בנתיבות, גם הוא יצטרף אלינו, ואנחנו נהיה המפלגה המרכזית הישראלית, עם מספרים דו-ספרתיים, בכנסת הבאה.
אנחנו מפה קוראים לממשלת ישראל – אנחנו גם נראה את זה בכל קצה של רחוב, איך הקואליציה מצביעה נגד בדיקת זהותם והכנסת פרטיהם של המסתננים – אלה שנכנסים היום, אלה שנכנסו אתמול, אלה שייכנסו מחר, באלפים וברבבות – כדי שאם, חס וחלילה, קרה מקרה אונס, קרה מקרה שוד, קרה מקרה שאסור שיקרה, מדינת ישראל תוכל לפנות ולנסות לעצור את הבן-אדם שפשע. דבר אלמנטרי, פשוט.
אני מבטיח לכם שכמו החוק – אורי, חבר הכנסת אורי אריאל, אתה זוכר שאני הגשתי את החוק של הגדר, וגם יושב-ראש הכנסת זוכר – מי הצביע נגד? נתניהו. אחר כך הוא אומר בכל מקום: אני בונה את הגדר. אמת או לא אמת? אמת? תגיד אמת. חבר הכנסת ברוורמן, אני הצעתי את חוק מתקני השהייה. מי הפיל את זה? ממשלת ישראל. מי מתגאה היום במתקני השהייה שהוא בונה? ראש הממשלה. אני מציע היום את החוק של בדיקת הפרטים והזיהוי המקסימלי, כדי שנדע עם מי יש לנו עסק. מי מתנגד היום? הקואליציה. מי מחר יפעל שהדבר הזה יקרה? הקואליציה.
אז את זה אנחנו נראה לציבור בישראל, שכל דבר נדחה, כל דבר לא מתקיים בזמן, ועם ישראל סובל. ולכן אני קורא לכם, אדוני השר, מכובדי שר המשפטים, והשר לנדאו, אוהב ארץ-ישראל גדול, שתהיה מספיק אמיתיים ותחברו אלינו, לא כמו שנהגתם בגדר, שהצבעתם נגד והיום אתם בונים את זה בקצב רצחני, ולא כמו במתקני השהייה, שהצבעתם נגד והיום אתם מתגאים במתקני השהייה. גם בבדיקה הביומטרית – גם בבדיקה של נתוני זיהוי של הנכנסים, גם את הדבר הזה צריך לעשות, צריך להצביע כמה שיותר מהר, צריך להעביר את זה בשלושה קריאות עכשיו – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
שלוש קריאות.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – וצריך לדאוג שכל מסתנן שהיה, שנמצא ושעתיד להיכנס – לפחות מדינת ישראל תדע עם מי יש לה עסק. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. ישיב על הצעת החוק השר יעקב נאמן, ואחרי זה, אם המציע לא יבקש לעלות שוב, אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני, כבוד השר.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני אמרתי "שלושה קריאות". שלוש קריאות.
היו"ר שלמה מולה:
שלוש קריאות. טוב. בבקשה. בבקשה, אדוני, כבוד השר.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון – איסוף נתוני זיהוי), התשע"א–2011, של חבר הכנסת יעקב כץ ואחרים – –
היו"ר שלמה מולה:
הרב גפני, הרב גפני, אצלך בוועדת כספים לא עושים – בבקשה.
שר המשפטים יעקב נאמן:
– – מטרתה לטפל בקושי באכיפת החוק בתוך קהילת המסתננים באופן בלתי חוקי לישראל. בשל היעדר יכולת מעקב ואי-נטילת אמצעי זיהוי של המסתננים, קשה מאוד, לטענת המציעים, לאכוף – עבירות חמורות דוגמת רצח ואונס. הצעת חוק זו מציעה לאפשר למשטרה לאסוף נתוני זיהוי של הנכנסים לארץ שלא כחוק ולהכלילם במאגר המשטרתי. נראה לנו שאין צורך בהצעת החוק, ואני רוצה להדגיש את זה, כפי שלא היה צורך בהצעת חוק להקמת הגדר. צריך לעשות, לא צריך רק להביא חוקים.
אבישי ברוורמן (העבודה):
צריך לעשות.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אין צורך בהצעת החוק, שכן למשטרת ישראל יש כבר סמכות חוקית לנטילת אמצעי זיהוי ממסתננים. אני רוצה להפנות לסעיף 11(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו–1996, המקנה סמכות לשוטר ליטול אמצעי זיהוי, תצלום, טביעות אצבע ודגימת DNA ממי שחשוד בעבירה ונחקר באזהרה, לשם שימוש באמצעי הזיהוי והכללה במאגר נתוני הזיהוי המשטרתי. העקרונות הקבועים בחוק נועדו להבטיח את האיזון בין הפגיעה בפרטיותו של אדם ובין האינטרס הציבורי שבפענוח עבירות וחקירתן, ומתן הכלים למשטרת ישראל לשם כך. לאור האמור, עמדת המחוקק שלפיה נטילת אמצעי זיהוי מחשוד תיעשה לאחר חקירתו באזהרה היא עמדה ראויה ונכונה.
עם זאת, בעקבות בקשת משטרת ישראל, נערכו דיונים אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – פלילי, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל. בסיכומם של דיונים אלה הוחלט כי בשל האינטרס הציבורי שבמתן יכולת למשטרה לאתר, באמצעות אמצעי הזיהוי, חשודים בביצוע עבירות מקרב אוכלוסיית המסתננים, ונוכח הקושי שבאיתורם של המסתננים עקב היעדר נתונים במאגר האוכלוסין והיעדר קביעות במקומות מגורים ותעסוקה, קיים צורך בנטילת אמצעי זיהוי ממסתננים באופן רחב, וככל שתתאפשר – נטילת אמצעי זיהוי ממסתננים, לרבות דגימת DNA.
עם זאת, ועל מנת להימנע מחקירות שיש להניח שלא יתפתחו לכדי העמדה לדין פלילי, הוסכם עם המשטרה שלא ייטלו דגימות DNA מנשים, קשישים ונכים, אלא במקרים העומדים לדעת החוקר בתבחינים להעמדה לדין פלילי, וכן מכל אדם אחר שלדעת החוקר קיים לגביו סיכון מופחת לביצוע עבירות עתידיות.
בנוסף, משרד הפנים ומשטרת ישראל עמדו זה מכבר על הצורך בהסכמת משרד הפנים, המשטרה ורשויות הביטחון לעשות שימוש גם בתמונות פנים וטביעות אצבע באיכות ביומטרית של מסתננים. לשם כך הכין משרד הפנים, בסיועה של המשטרה, טיוטת תזכיר חוק לתיקון חוק הכניסה לישראל, המסדיר את נטילת טביעות האצבע באיכות ביומטרית ממסתננים, אגירתן והשימושים השונים בהן. עבודת המטה הבין-משרדית המקיפה על הטיוטה הושלמה כמעט לחלוטין, ובשבועות הקרובים – – –
היו"ר שלמה מולה:
אפשר לפזר את הקונסיליום של חבר הכנסת זאב בילסקי שם?
שר המשפטים יעקב נאמן:
אולי אפשר לקחת יהיה לקחת טביעות אצבעות מאלה שמדברים, והכול יהיה בסדר.
משה גפני (יהדות התורה):
אנחנו מדברים על מועד הבחירות.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, אדוני.
שר המשפטים יעקב נאמן:
עבודת המטה הבין-משרדית המקיפה על הטיוטה הושלמה כמעט לחלוטין, ובשבועות הקרובים צפוי משרד הפנים לפרסם את התזכיר.
נוכח האמור לעיל, מתנגדת הממשלה להצעת החוק כפי שהוצעה על-ידי חבר הכנסת כץ.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. האם המציע רוצה עוד שלוש דקות? בבקשה, יש לך זכות לשכנע עדיין את הכנסת בצדקת דרכך, בצדקת הצעת החוק. אז אני מאפשר לך עוד שלוש דקות, אדוני.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
תודה לך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כבוד השר, אני רק רוצה לומר שזו היתה – אדוני השר, כיוון שאמרת את הדברים, אני רק רוצה לומר שהצעת חוק דומה – בשונה מהחוק שאני מציע – של חבר הכנסת ביבי, אדוני השר, עברה בקריאה טרומית רק לפני שבועות מספר, ומספרה 3889/18, והיא מדברת על לקיחת פרטים, זאת אומרת נטילת אמצעי זיהוי ממסתננים. ומתברר שכנראה – אם היא עברה, ואתם אישרתם אותה, אז כנראה זה היה עיקר שחסר מן הספר.
הצעת החוק שלי שונה מהצעתו של חבר הכנסת ביבי בזה שהיא מדברת גם על המסתננים שכבר נמצאים פה, ולא רק מסתננים שיבואו מכאן ולהבא. ולכן אני טוען שגם היום – ואותן טענות שכבודו טען היום מעל הבמה, שרק במקרה של חקירה או פשיעה, טענו משפטנים אצלי בוועדה. ואז קמו השוטרים ואמרו: אנחנו נתקלים בבעיה קשה מאוד, אנחנו לא יכולים לדעת את מי לעצור או אל מי לפנות כתוצאה מהעובדה שאנחנו לא לוקחים את הפרטים ואת האמצעים כדי שנוכל לזהות אותם כשזה קורה.
כשאדם עובר את הגבול, זו עבירה פלילית. כשאדם נכנס לישראל ללא רשות, אדוני השר, זו עבירה פלילית. ואחרי שאדם עובר עבירה פלילית, כפי שהעיר לי חברי, חבר הכנסת אלדד, יש הזכות למדינת ישראל, כשאדם נכנס לישראל ללא רשות, לקחת את המקסימום של המקסימום של המקסימום של סימנים, של אמצעי זיהוי, כדי שאם ניתקל מחר בבעיה – בייחוד כשמגיעים כל כך הרבה מוסלמים מצפון-סודן, מי יודע, אולי זה "אל-קאעידה", וזה שלומיאליות, וזה חלם שהדבר הזה לא נעשה.
בשונה מהצעתו של חבר הכנסת ביבי, אני טוען שגם על 60,000 המסתננים, או ה-70,000, שכבר נמצאים פה, מדינת ישראל צריכה להחיל את החוק, ולמצוא את אמצעי הזיהוי שלהם, ולקחת את ה-DNA שלהם, כדי שנוכל לדאוג לתושבי העיר תל-אביב, ותושבי אשדוד, ותושבי ערד, ותושבי אילת, ותושבי פרדס-כץ, שירגישו שהם חיים בביטחון ובבטיחות.
ולכן אני מבקש – אדוני היושב-ראש, אתה יודע שהבעיה העיקרית שלנו היום היא המסתננים, זה לא יהודה ושומרון. את זה כבר פתרנו, ברוך השם. אנחנו יודעים שזה כבר בידינו לעולמים. אבל מה עושים עם העיר תל-אביב? אין לנו מספיק מקום ביהודה ושומרון לקלוט את כל הפליטים של היהודים מתל-אביב. לא בנינו להם מספיק בתים. אז איך הם יחיו בעיר תל-אביב כשהם לא יודעים – כשהעיר הזו מחר נגועה בכל מיני דברים. וצריך לדעת איך לטפל בזה, וצריך לדעת איך להתמודד עם זה.
ולכן אני קורא לכולם להצביע אתי.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. אני מבקש מכולם לשבת להצבעה. אני רק אחכה שהמציע יגיע למקומו.
נא להצביע. בבקשה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 4
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 42
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון – איסוף נתוני זיהוי), התשע"א–2011, נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
בעד – 4, נגד – 42. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון – איסוף נתוני זיהוי), התשע"א–2011, של חבר יעקב כץ, לא נתקבלה. והשר מרידור מבקש להוסיף אותו נגד. בבקשה.