קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב–2012
[מס' מ/675; "דברי הכנסת", חוב' כ"א, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב–2012. יציג אותה יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן. בבקשה, אדוני.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב–2012, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהתקבלה בקריאה ראשונה ב-19 במרס 2012, ובהתחשב בהיקף במורכבות של ההצעה אני חייב לציין כי הגענו למוצר מוגמר, להצעת החוק המונחת עתה בפניכם, במהירות יחסית, לאחר שוועדת הכלכלה קיימה דיונים אינטנסיביים וארוכים תוך שמיעת כל הגורמים הרלוונטיים להצעה זו, וכאלה היו רבים.
מטרת החוק המוצע היא לקבוע הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד אלקטרוני וחשמלי, בסוללות ומצברים, כדי לעודד שימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני, לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת מציוד חשמלי ואלקטרוני ומסוללות ומצברים ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של פסולת כאמור, בין השאר באמצעות עידוד שימוש בחלופות להטמנה, כמו שימוש חוזר ומיחזור, ובתוך כך להפוך פסולת זו למשאב כלכלי.
בתרבות הצריכה המודרנית, אדוני היושב-ראש, עולה בקרב הצרכנים השימוש במוצרים חשמליים ואלקטרוניים, וכן עולה תדירות החלפתם במוצרים בטכנולוגיה מתקדמת יותר. הדבר מביא לכך שנוצרת כמות גדלה והולכת של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני. פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני היא הטרוגנית, וכוללת מכשירים שונים, כגון מכונות כביסה, מקררים, מחשבים, טלפונים ניידים, מצלמות, שעונים וכיוצא באלו, ומורכבת ממרכיבים רבים, כברזל ופלדה, פלסטיק, לרבות מעכבי בעירה, מתכות אחרות ומעגלים מודפסים. הרכב הטרוגני זה מצריך התייחסות מיוחדת לציוד החשמלי והאלקטרוני ולפסולת הנוצרת מציוד זה, כדי לצמצם את השפעתם הסביבתית והבריאותית. קיימות בעולם, במיוחד במדינות העולם השלישי, תופעות של פירוק וטיפול בפסולת ציוד אלקטרוני לצורך מיצוי מרכיבים בעלי ערך שבפסולת באופן לא מוסדר, בלי תשתיות סביבתיות ובטיחותיות הנדרשות למניעת זיהום הסביבה ופגיעה בעוסקים בכך.
כדי להמחיש את היקף הבעיה אציין כי משקל פסולת הציוד האלקטרוני והחשמלי בישראל מוערך ב-85,000 טונות לשנת 2010, ושיעור הגידול בכמות זו משנה לשנה גבוה משיעור העלייה הכולל בכמות הפסולת המוצקה בישראל.
פסולת זו תופסת נפח רב באתרי ההטמנה, דבר הגורם לבזבוז משאבי קרקע יקרים ולפליטה מוגברת של גזי חממה. אנו מצפים שחוק זה, יחד עם חוקי המיחזור הנוספים, שכבר התקבלו ואלה שעוד יתקבלו, ייתן תנופה אדירה לתחום המיחזור במדינת ישראל ויביא לתוספת מקומות עבודה במפעלי מיחזור שיקומו. מכאן שההשלכות הכלכליות שלו, גם מול התעשייה, גם מול הרשויות המקומיות וגם מול המשק בכלל, הן השלכות כלכליות רוחביות בעלות משמעות רבה.
להלן אתייחס להסדרים העיקריים שבהצעת החוק. כאמור, מטרת החוק המוצע היא לקבוע הסדרים לעניין טיפול בפסולת הנוצרת מציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות ומצברים, וזאת באמצעות הסמכת השר להגנת הסביבה לקבוע הסדרים לעניין קידום נקיטת אמצעים להפחתת כמות פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות ומצברים ותכולת חומרים מסוכנים בהם, כבר בשלב ייצורם; עידוד לשימוש חוזר; יישום העיקרון של הטלת אחריות מורחבת על יצרנים ויבואנים של מוצרים אלו למיחזור של פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני והסוללות והמצברים שייצרו או שייבאו, לרבות קביעת יעדים מחייבים למיחזור. כמו כן, החוק המוצע כולל הסדרים מפורטים לעניין אופן התאגדות של היצרנים והיבואנים לקיום חובותיהם על-פי החוק המוצע, הגדרת חובות הרשויות המקומיות וגורמים נוספים האחראים לפינוי פסולת, ומתן סמכויות בידי המשרד להגנת הסביבה לעניין יישום ההוראות לפי חוק זה, לרבות הטלת עיצומים כספיים.
הצעת החוק מתייחסת לחובות חדשות שיחולו על רשויות מקומיות, הנובעות מהפרדת פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני ופסולת הסוללות מזרם הפסולת הכללי, כגון התקנת מכלי אצירה ספציפיים לפסולת זו, התקשרות עם גוף יישום מוכר, הסברה ופרסום. כמו כן, הצעת החוק מתייחסת לחובת משווק המוכר ציוד חשמלי ואלקטרוני המתאים גם לשימוש ביתי, לאפשר לקונה או למי מטעמו למסור לו, ללא תשלום, במועד המכירה או במועד האספקה, פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני דומה.
כמה פרטים לגבי הנקודות שהזכרתי עתה. לעניין אחריות יצרן מורחבת: החוק המוצע כולל הסדרים, המבוססים בין השאר על עיקרון מרכזי של אחריות יצרן מורחבת, שמשמעותה הטלת האחריות על היצרן או על היבואן לטפל בפסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני ובפסולת הסוללות והמצברים המיוצרים או המיובאים על-ידיו לשם מכירה בישראל, ונשיאה בעלויות הכרוכות בכך.
לעניין יעדי מיחזור מחייבים: בהתאם להצעת החוק, יצרנים ויבואנים של ציוד חשמלי ואלקטרוני יהיו חייבים, החל משנת 2021, לעמוד בשיעורי מיחזור שנתיים של 50% לפחות מסך משקל הציוד החשמלי והאלקטרוני שמכרו באותה שנה, ואילו יצרנים ויבואנים של סוללות ומצברים יהיו חייבים, החל משנת 2019, לעמוד בשיעורי מיחזור שנתיים מינימליים הנעים בין 25% ל-35% מסך משקל הסוללות או המצברים שמכרו באותה שנה, וזאת כתלות בחומר שממנו עשויים הסוללות או המצברים. עוד נקבעו בהצעת החוק יעדי ביניים הדרגתיים לתקופה שמתחילת שנת 2014 ועד לשנים שציינתי קודם.
אדוני היושב-ראש, לעניין התאגדות יצרנים ויבואנים: כדי לאפשר להם לפעול לקיום חובותיהם לפי החוק, כפי שמקובל במדינות שבהן קיים הסדר של אחריות יצרן לגבי פסולת ציוד כאמור, ובשל המספר הרב של יצרנים ויבואנים שהחוק המוצע יחול עליהם, מוצע לקבוע כי יצרנים ויבואנים יהיו חייבים, לשם קיום חובותיהם, להתקשר עם חברה שקיבלה הכרה מהגורם המוסמך במשרד להגנת הסביבה, ובלשון החוק: גוף יישום מוכר. כל עוד התקשרות זו עומדת בתוקפה, גוף היישום המוכר יהיה אחראי לקיום חובותיהם של אותם יצרנים או יבואנים, ולשם כך יתקשר גוף היישום המוכר עם מפעילים של מרכזי איסוף, מרכזי מיון, מרכזי הכנה לשימוש חוזר ומתקני טיפול. יודגש כי יצרן או יבואן יהיה חייב בקיום חובות אלה בעצמו, בכל עת שבה הוא אינו קשור בחוזה התקשרות עם גוף יישום מוכר.
רשויות מקומיות – כנובע מאחריות של כל רשות מקומית לטיפול בפסולת הנוצרת בתחומה, ומתוך עיקרון של שיתוף הציבור, מוצע לקבוע כי כל רשות מקומית, וכל גורם נוסף האחראי על-פי דין לטפל בפסולת המצטברת בתחומו, הקרויים בחוק "אחראי לפינוי פסולת", יקבעו הסדר לעניין הפרדת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני ופסולת סוללות ומצברים בתחומו, וכן הסדר לעניין איסוף ופינוי של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני ופסולת סוללות ומצברים שהופרדה.
כמו כן, מוצע להסדיר בחוק את יחסי הגומלין בין גוף היישום המוכר לבין האחראים לפינוי פסולת, כך שחובה על כל גוף יישום מוכר להציע לכל רשות מקומית להתקשר עמו לשם איסוף ופינוי של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני ופסולת סוללות ומצברים; וחובה משלימה, שלפיה כל רשות מקומית תתקשר עם גוף מוכר אחד לפחות לשם ביצוע איסוף ופינוי של הפסולת המופרדת בתחומו.
חברי הכנסת, כפי שציינתי, ועדת הכלכלה קיימה דיונים אינטנסיביים בהצעת החוק במשך כחודש. גם בלוח זמנים קצר זה הקפדנו, כפי שאנו נוהגים תמיד, על שמיעת טענותיהם של כל הצדדים הנוגעים בדבר. השתדלנו לשמור על איזון ראוי בין המטרות הסביבתיות של הצעת החוק לבין אינטרסים לגיטימיים של היצרנים והיבואנים שעליהם מוטלות חובות לפי הצעת החוק, לרבות החובה לממן את עלויות הטיפול בפסולת כאמור.
במסגרת זו החליטה הוועדה לקבל הצעות לתיקון החוק שהגישו חברי הכנסת מיכאל בן-ארי ויוליה שמאלוב-ברקוביץ, בתיקונים שהצעתי אני, בנושא איסור העסקת זרים בגוף היישום המוכר ובגופים שעמם הוא מתקשר לשם ביצוע חובותיו. אדוני היושב-ראש, הצעתי היתה שגוף יישום מוכר המתקשר עם רשויות מקומיות וכן עם מפעילים של מרכזי איסוף, מרכזי מיון, מתקני טיפול ועוד, על מנת לבצע את חובותיו על-פי הצעת החוק – לנוכח בעיית המסתננים והעובדים הזרים שממנה סובלת מדינת ישראל בשנים האחרונות ולנוכח הגידול בשיעורי האבטלה בחודשים האחרונים, החליטה הוועדה כי ייאסר על גוף היישום המוכר, וכן על כל גוף שעמו הוא מתקשר כאמור, להעסיק עובדים זרים, אפילו אם ניתן להם היתר העסקה, והם יהיו חייבים להעסיק רק אזרחים ישראלים או תושבי ישראל. ביחס להוראה זו הגיש שר התמ"ת הסתייגות, שאותה אני מבקש לדחות.
בנוסף, החליטה הוועדה בשיתוף השר להגנת הסביבה על תיקונים נוספים בהצעת החוק, ואעמוד על חלקם.
יעדי המיחזור – בנוסח המונח לפניכם נפרסו יעדי הביניים למיחזור על-פני שבע שנים, במקום שש שנים בהצעת החוק הממשלתית, ונקבע כי חובת המיחזור תחל בשנת 2014, ולא 2013 בהתאם להצעה המקורית.
חובת דיווח – הצעת החוק קובעת כי יצרן ויבואן של ציוד חשמלי ואלקטרוני ושל סוללות ומצברים, וכן גוף יישום מוכר והמפעילים השונים, חבים בחובת דיווח למנהל בתדירות חצי שנתית. בעקבות טענות נציגי התעשייה על סרבול מעבר לנדרש, הוספה הוראה שלפיה לאחר שנתיים יהיה רשאי המנהל לצמצם את חובת הדיווח למשרד להגנת הסביבה מדיווח חצי שנתי לדיווח שנתי.
אדוני היושב-ראש, ביחס לחובת המימון שחלה על יצרנים ויבואנים – על מנת לצמצם חילוקי דעות אפשריים בין יצרנים ויבואנים לבין הרשויות המקומיות בנושא מימון העלויות הנובעות מהטיפול בפסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני ובפסולת הסוללות והמצברים, הוספו להצעת החוק הוראות המפרטות מהן עלויות ההפרדה והאיסוף שבהן יישאו היצרנים והיבואנים.
העסקת עובדים עם מוגבלות – להצעת החוק הוספה הוראה שלפיה גוף יישום מוכר יפעל לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו ובקרב המפעילים השונים שעמם הוא מתקשר. יש לציין כי חובה זו לא תחול על הרשויות המקומיות.
הוראות ביחס לעיצומים כספיים – נקבע כי גובה העיצום הכספי שניתן להטיל בשל כל טון של פסולת כאמור שלא מוחזר לפי היעד יעמוד על 3,000 ש"ח במקום 5,000 ש"ח. כמו כן, נקבע כי בשלוש השנים הראשונות לאחר תחילתו של החוק יהיה גובה העיצום הכספי כאמור נמוך אף יותר, ויעמוד על 2,000 ש"ח בשנתיים הראשונות ועל 2,500 ש"ח בשנה השלישית.
סוגיה נוספת שהוועדה דנה בה בהקשר של העיצומים הכספיים מתייחסת לפרסום על הטלת עיצום כספי. בהתאם להצעת החוק, המנהל רשאי לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, סכומו, שמו של המפר, מהות ההפרה ועוד. אין ספק שהוראה גורפת כזו עלולה לפגוע באדם, ואני מדבר כאן על יחיד, לא על תאגיד או עסק, באופן בלתי מידתי, שכן באמצעי החיפוש העומדים בעולם הטכנולוגי שלנו, העובדה שהוטל על אדם עיצום כספי עלולה לרדוף אחריו שנים רבות ואף לפגוע בסיכוייו להשתלב בשוק העבודה. לפיכך אישרה הוועדה נוסח מתוקן הקובע, בין היתר, כי ככלל, פרסום בדבר הטלת עיצום כספי ייעשה על-ידי המנהל באתר האינטרנט של המשרד; כי משך הפרסום יהיה מוגבל בזמן וייקבעו הוראות לעניין אופן הפרסום, כדי למנוע ככל הניתן את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום; וכי לא יפורסם שמו של יחיד שהוטל עליו עיצום כספי, אלא אם כן סבר המנהל כי הפרסום נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על-ידי המפר.
בהזדמנות זאת ראוי להזכיר, כי בדומה לחוקים אחרים הקובעים עיצומים כספיים, גם בחוק זה הוסמך השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע תקנות בדבר הפחתת סכומי העיצומים. תחילת הפרק שעניינו עיצומים כספיים תידחה עד להתקנת התקנות האמורות.
היו"ר ראובן ריבלין:
איזה שר יקבל את – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
השר להגנת הסביבה בהסכמת שר המשפטים.
היו"ר ראובן ריבלין:
השר להגנת הסביבה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
הוראה חשובה נוספת שהוספה במהלך דיוני הוועדה היא ההוראה המצמצמת את יכולתו של המנהל לפנות למסלול של אכיפה פלילית לאחר שבחר במסלול של אכיפה מינהלית, כך שאם שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה שביצע, לא יוגש נגדו כתב-אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן נתגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת.
לסיכום, אדוני היושב-ראש, נוסף על התועלות הסביבתיות מהחוק המוצע אפשר לציין גם תועלות כלכליות משמעותיות הצפויות ממנו, כמו חיסכון בעלויות הישירות של הטיפול בפסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני ובפסולת סוללות ומצברים, סיוע לרשויות המקומיות לאמץ מודלים מתקדמים של טיפול בפסולת זו, עידוד ופיתוח תעסוקה מקומית בתחום המיחזור, ייעול וחיסכון בתהליכי הייצור בתעשייה ושיפור מעמדה של התעשייה הישראלית על-ידי התאמתה לסטנדרטים בין-לאומיים.
חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם מהווה צעד משמעותי בצמצום הפערים הקיימים בינינו לבין מדינות מפותחות אחרות בתחום המיחזור והטיפול המתקדם בפסולת מוצקה, והיא תתרום תרומה ממשית הן להתפתחותה הכלכלית של מדינת ישראל והן לשיפור איכות החיים והסביבה בישראל.
כפי שציינתי קודם – – –
אופיר אקוניס (הליכוד):
השתכנענו.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
השתכנעת ברגע זה?
אופיר אקוניס (הליכוד):
השתכנעתי להצביע בעד.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
טוב, אתה חבר ועדת הכלכלה. אתה גם היית שותף לכל התהליכים.
כפי שציינתי קודם, להצעת החוק הוגשה הסתייגות מטעם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ואני מבקש שתדחו אותה ותקבלו את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח הוועדה. פשוט, הסתייגות שר התמ"ת נוגדת את עמדת הממשלה המוצהרת להיאבק בתופעת המסתננים והעובדים הזרים הבלתי-חוקיים, ולכן, מן הראוי לדחות את ההסתייגות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
רק לסיים בדברי תודה – למנהלת הוועדה, הגברת לאה ורון, ליועצת המשפטית, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת, עורכת-הדין אתי בנדלר, ולצוות עוזרי המסור – לבנת נזרי, דרור נאור ואורי חונה, שהיו כאן גם בימי הפגרה וגם בשעות ערב מאוחרות כדי להשלים את החקיקה הכל-כך חשובה הזאת. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה כרמל שאמה-הכהן. אדוני השר המקשר – יש כאן הסתייגות של השר שמחון. אם הוא לא נמצא, הוא לא יכול להביא אותה, ולכן יש לי שתי שאלות: האם יש מישהו מהשרים שרוצה לנמק את הסתייגותו?
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
היא לא עומדת. והדבר השני הוא – האם אתם עומדים על כך שנצביע? כי אם הוא לא נמצא פה, ואתה לא תודיע, או השר איתן, שאתם עומדים על כך שההסתייגות תוצבע, היא לא תוצבע.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
למה צריך להצביע?
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
עצם נוכחות שר. אבל השר לא נוכח. לכן אני שואל אותו. תראה, בדרך הטבע שר מנמק את הסתייגותו כדי שתישמע. אם הוא לא נמצא פה, אני יכול להצביע על ההסתייגות אם אתה מבקש ממני להצביע על ההסתייגות.
דב חנין (חד"ש):
אני מציע שיצביעו על ההסתייגות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע, כדי להפיל אותה. כדי להפיל אותה, אני מבין. יושב-ראש הקואליציה מודיע לי שהממשלה הודיעה לו – – –
זאב אלקין (הליכוד):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מציע בכלל לממשלה לצרף אותך לממשלה, ובזה נגמר. כי אני לא יכול לשאול אותך, אתה מבין? אתה נציג הקואליציה, אתה לא נציג הממשלה. לכן אני שואל את השר ארדן, כי אני לא רוצה לסבך את מיקי.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לא, נצרף אותו לממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לי אין בעיה עם זה, ואז הוא יוכל לדבר בשם הממשלה. תגידו לי מה לעשות.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אני לא מבקש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מיקי, יש פה שלושה שרים. עצם ישיבתו של שר מחייבת אותי לשאול האם אתם רוצים להצביע בעד ההסתייגות.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא, לא רוצים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חייבת להצביע, אלא אם כן הם מסירים את ההסתייגות. אוקיי. אני לא יודע. הפרשנות שלי, כרגע, בהתאם להצעתו של המשנה למזכירת הכנסת, היא שכאשר נוכח שר והשר המסתייג אינו נמצא, מצביעים על ההסתייגות. אפילו אני לא יכול לשאול אתכם אם אתם מבקשים להסיר. זה הכול.
השר מיכאל איתן:
– – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אני אומר לך בשם הממשלה שאני לא מבקש להצביע.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, אני שמעתי, הבנתי, כרמל, רק אני רוצה לומר לכם שזכותו של יושב-ראש ועדת הכנסת – יש לנו תקנון מאוד מסודר. אני לא זוכר את מספרי התקנון, אבל אני אומר לכם מה כתוב בסעיף, מה כתוב בסעיף 90(ז): "נעדר מסתייג מאולם המליאה, לא יצביעו על הסתייגותו; היו כמה מסתייגים להסתייגות אחת ונעדרו כולם – לא יצביעו על הסתייגותם; הוגשה הסתייגות בידי שר או סגן שר, יצביעו על ההסתייגות רק אם נוכח באולם המליאה אחד השרים או סגן השר, כאמור בסעיף קטן (ב)". אחד השרים נמצא פה. נאמר לי – אם כל השרים יבואו ויאמרו לי: אנחנו מבקשים להסיר את הסתייגותו – – –
קריאות:
– – –
דב חנין (חד"ש):
או לצאת החוצה. הם לא יכולים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
או לצאת החוצה, או לומר לי שאתם לא נוכחים. כך כתוב. אני מציע, דרך אגב, בעניין זה, לערער בערעור, האם הדברים שאמר, וכך היו לפני כן, כרמל שאמה, לא מחייבים התייחסות שנייה לנושא הזה.
רבותי, אם אתם נוכחים פה אני מצביע. חבל על הזמן. שמעתי. לפני שאנחנו מצביעים – אין נימוקים להסתייגות, ולכן רשות הדיבור לחבר הכנסת דב חנין. עומדות לרשותו עד חמש דקות.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
זאת אומרת שחבר כנסת יכול להסיר הסתייגות אבל ממשלה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, לא. אם השר שמחון – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לכן הוא לא בא.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק. דרך אגב, בזמנו, כאשר שר לא היה מתייצב לנמק את הסתייגותו ולא היה נוכח, דינו היה כמו חבר כנסת מסתייג. אתה צודק, חבר הכנסת ארדן, אבל היום התקנון שונה, וכך נאמר.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
השר עצמו.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רבותי, השרים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אלא אם כן אתם תודיעו לי לפני כן שאתם מעבירים את סמכויותיו למיקי איתן, ואז הוא יכול להסיר.
השר מיכאל איתן:
ואז אני יכול לצאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, בבקשה. תצאו החוצה אז לא יצביעו על ההסתייגות.
דב חנין (חד"ש):
לא, הם היו בדיון.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא חשוב. הוא לא נוכח. בבקשה. הוא לא נוכח בזמן ההצבעה.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, הם צודקים כי אחרת אנחנו נימצא פה – לא, הסגן שר זה רק סגן שר ממשרדו.
דב חנין (חד"ש):
אני מציע שכל הקואליציה תצא, למען הביטחון. כולל יושב-ראש הקואליציה.
היו"ר ראובן ריבלין:
סגני השר, אם הם לא סגנים במשרדו, יכולים להישאר. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס לשני עניינים. העניין הראשון הוא החוק, החוק עצמו. עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה התחיל את דרכו מהצעות חוק פרטיות שלי, עבדכם הנאמן, ושל חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אני שמח שהממשלה בחרה לאמץ את הצעות החוק האלה ולקדם הצעת חוק ממשלתית. אומנם, למען הסדר אני רק אומר שהיה לנו סיכום בעל-פה עם הממשלה שכשתובא סוף-סוף הצעת החוק הממשלתית, היא תאוחד עם הצעות החוק הפרטיות. אבל לא הסתייע העניין ואנחנו לא דקים בפרטים כרגע. מבחינתנו, עצם העברתו של החוק הזה היא חשובה וראויה.
טיפול בציוד חשמלי אלקטרוני – סוללות, הוא חשוב, הוא חיוני. הפסולת האלקטרונית היא לא חלק גדול מאוד מבחינת נפחה ומשקלה בסך כל הפסולת, אבל יש לה משמעויות מאוד גדולות מבחינת ההשפעה שלה וההשלכות שלה. קדמיום, מתכות כבדות אחרות, חומרי התכה כימיים שונים – כל החומרים שנמצאים בפסולת אלקטרונית, כאשר הם נכנסים לתזרים הפסולת הכללי שלנו הם יכולים ליצור נזקים קשים למי תהום, לייצר זיהומי קרקע ולייצר זיהומים רבים נוספים. ולכן, טוב אנחנו עושים כשאנחנו מאמצים היום חוק שממקם את מדינת ישראל יחד עם מדינות תרבות אחרות בעולם, במקום של מדינות שיודעות לטפל בפסולת אלקטרונית, יודעות להתמודד עם הפסולת האלקטרונית, ומתמודדות עם הפסולת האלקטרונית בגישה שמבוססת על עקרון המזהם משלם – הטלת אחריות על היצרנים, והטלת אחריות באופן כזה שייצר את האינטרסים גם במיחזור וגם בהפחתות במקור.
אני רוצה להקדיש כמה מלים לסוגיה הזו של הפחתות במקור, כי צריך לדעת ולהבין שמיחזור איננו חזות הכול. לא את הכול באמת אפשר למחזר, ולא את הכול אפשר למחזר בצורה מספקת. ולכן, חלק עיקרי מהמטרה של הצעת חוק כמו החוק הזה, היא להפחית שימושים. להפחית שימושים בחומרים, להפחית שימושים ברכישות מיותרות, להפחית שימושים בהחלפות של מוצרים שלא חיוני באמת להחליף אותם, מוצרים של חשמל, מוצרים אלקטרוניים וסוללות. ישנם היום פתרונות שמאפשרים שימוש במוצרים לטווח ארוך יותר, וזו הגישה הסביבתית הנכונה. לא גישה של "השתמש וזרוק", ואחר כך לקוות שכשזרקנו מיחזרנו, אלא גישה של להשתמש לטווח ארוך, ובנה מראש את המוצרים שלך כך שיתאפשר בהם השימוש לטווח הארוך.
הרעיון הזה הוא רעיון שמחייב שינוי תרבותי, חברתי וכלכלי. כדי שהמהלך הזה יצא אל הפועל, כדי שהמהלך הזה יתממש, אנחנו צריכים את העיקרון הזה, של אחריות היצרן, את החזרה למי שבעצם ייצר את המוצר, מי ששיווק את המוצר, מי שמכר את המוצר. אם עליהם תוטל האחריות, ייווצר אצלם האינטרס המקביל בהפחתת שימושים ובהפחתת חומרים במוצרים שהם מייצרים ומשווקים.
אבל אני רוצה להקדיש את הדקה האחרונה לסוגיית הסתייגותו של שר התמ"ת, שהיא הסתייגות נכונה. צר לי שהממשלה כולה ברחה מהדיון כדי שההסתייגות הזאת לא תוצבע, כי לא היתה שום סיבה ושום הצדקה להכניס את העניין הזה, של עובדים שאינם ישראלים, לחוק שעניינו מיחזור. אפשר לעסוק בסוגיה הזאת בחקיקה, אבל לא צריך להכניס את זה לחוק הזה. זה לא ממין העניין. צר לי שיושב-ראש ועדת הכלכלה, שעשה עבודה טובה בחוק הזה, התפתה לאותה הסתייגות מיותרת ואימץ אותה – אני מבין אפילו בהתלהבות, וכך אנחנו הכנסנו לתוך חבית הדבש כפית של זפת. אבל גם עם כפית הזפת הזאת, זאת עדיין חבית של דבש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין, שגם דייק בשניות שעמדו לרשותו. אנחנו עוברים להצבעה. רבותי חברי הכנסת, מדובר כאן בהצעת חוק – – –
שלמה מולה (קדימה):
– – – היושב-ראש, האם לא חייב שיהיה שר במליאה?
היו"ר ראובן ריבלין:
חייב, אבל הואיל והם יוצאים – – –
קריאות:
סגן שר, סגן שר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
סגן שר נמצא, השר כהן נמצא. קודם כול, אתה צודק. אבל אם השר, כדי לא להצביע על הסתייגות, יוצא מהמליאה, כמצוות התקנון – השר נהרי, אם תהיה פה אנחנו נצטרך להצביע, כך כתוב בחוק. אני מבין את זה. יש לנו סגן שר לא ממשרדו של שר המסחר והתעשייה, ולכן אנחנו יכולים. שר האוצר, אם יימצא פה, נצביע על – אם שר האוצר יימצא, אנחנו נצביע על ההסתייגות. הוא גם יוצא. רבותי, רבותי, מצוות – – –
קריאה:
זה אבסורד.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק, אבל צריך לתקן את התקנון. אם יהיה פה, אני חייב להצביע, כך כתוב בתקנון. חבר הכנסת הורוביץ, אני מציע שגם באבסורדים נקפיד, כי אחרת יתחיל מסחרה בכל התקנון. אני מכיר את חברי. כולם היו בני, כולם יושבים על-תנאי, תאמין לי.
עכשיו אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, שנומקה וסופרה והוסברה על-ידי יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה. אחרי זה אני אקרא לך, עמוד בצד כדי שלא – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אם אין שר במליאה אתה עלול לסגור את המליאה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא לא לא, אני הודעתי ששר נמצא במליאה, רק אני – אלא אם כן אתה רוצה שנצביע על – זהו.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. אין הסתייגויות, מקשה אחת. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 1–74 – 38
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–74 נתקבלו.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא לא לא, יש כאן – יושב-ראש ועדת הכנסת נמצא פה, הוא לוקח לתשומת לבו, ובוודאי אנחנו נביא לידי תיקון התקנון, משום שיש בכך משום אבסורד. יכול שר לומר: אנחנו מבקשים לא להצביע, ובזה נגמר עניין. תודה רבה.
אנחנו בקריאה שנייה – 38 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק, חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, עברה בקריאה שנייה.
האם מכיוון שאין שר – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – – על ההסתייגות.
היו"ר ראובן ריבלין:
על ההסתייגות לא היה צריך להצביע, כי אין שר נוכח. היא לא נומקה, ואין שר נוכח. יש כאן סגני שרים, אבל הם לא מאותו משרד.
להצביע בקריאה שלישית? בבקשה. חבר הכנסת שאמה, יושב-ראש הוועדה, מבקש ממני להצביע בקריאה שלישית על הצעת החוק.
נא להצביע. הצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? בקריאה שלישית.
אפשר לקרוא לשר ארדן להיכנס כדי להודות.
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 35
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב–2012, נתקבל.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אני יכול להיכנס כבר?
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה יכול להיכנס, לא תגורש מבית-הספר.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אבל עשו לי את זה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה. אבל השר ארדן ביקש כמובן לנמק, והוא יכול להיכנס.
רבותי, 35 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות עברה בקריאה שלישית והחוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
יעלה ויבוא השר ארדן, שהוא השר אשר הוביל את החוק, יחד עם חברי הכנסת. כבוד השר ארדן, השר ארדן, האם אתה מבקש להודות או להתייחס?
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
שרים יכולים לחזור?
היו"ר ראובן ריבלין:
אפשר.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
יושב-ראש הוועדה לא ביקש קודם?
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל יושב-ראש הוועדה הודה מראש לכולם. הוא הודה מראש, וטוב עשה.
איציק, עוד מעט אתה מחליף אותי, בעוד כמה דקות. ראיתי, ראיתי את כל ההסתייגויות. יש הסתייגויות רבות. כבוד השר.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני היושב-ראש, תודה, לצערי נמנע ממני לתמוך בהצעת החוק שכל כך עמלנו כדי להעביר אותה, אבל טוב, בסדר, מצוות התקנון חזקה יותר מכל היגיון.
אני רוצה, קודם כול, להודות לחברי הכנסת ניצן הורוביץ ודב חנין, שיש להם חלק חשוב גם ביוזמה, גם ברעיון שמאחורי הצעת החוק וגם בדחיפה שלו, כמובן-כמובן להודות לידידי יושב-ראש ועדת הכלכלה כרמל שאמה, שישב שעות ארוכות והשקיע, וגם הוסיף דברים חשובים לחוק בנושא העסקת בעלי מוגבלות ומניעת העסקת עובדים זרים, ובאמת תרם תרומה גדולה ומשמעותית. ואי-אפשר בלי להזכיר את הצוות המקצועי, שגם אם הרבה פעמים יש לי חילוקי דעות אתו, אבל הוא באמת זה שתורם והופך את החוק למאוד-מאוד מקצועי ובר-יישום – למנהלת הוועדה לאה ורון, ליועצת המשפטית של הוועדה אתי בנדלר ולעורכת-הדין אביגל כספי, שהשקיעה המון שעות כדי שבזמן די קצר הצעת חוק כל כך ארוכה ומורכבת תובא לכאן לאישור. אז שוב, תודה.
וברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רק אסביר, במלה קצרה, שהחוק הזה הוא חלק ממערך שלם של חוקים והחלטות שהמשרד להגנת הסביבה – זה יהיה קצר, דודו רותם, אל תתייאש. אל תתייאש. אולי גם תשמע משהו שתלמד ממנו.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
שמעתי את כרמל.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
כרמל, אבל, פירט עד כדי כך שאני מפחד שהדברים המרכזיים לא הובנו. חוץ מזה, לפעמים בסיעה שלך צריך יותר מפעם אחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
דע לך שפה אנחנו מקדימים את העולם. פה אנחנו מקדימים את העולם, תדעו את זה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני היושב-ראש, צריך להבין שהיום במדינת ישראל כל הטיפול בפסולת מתבצע – מעבר לזה שזה אנטי-סביבתי, זה גם אנטי-חברתי. למה זה אנטי-חברתי? יש כאן תאגידים רבי-עוצמה שמשדלים את כולנו כל הזמן לשדרג. הם המציאו – לשדרג, להחליף מוצרים. כל שלושה חודשים מוסיפים כפתור, ומי שלא קונה את המכשיר החדש הוא כבר לא in. טוב, זה החלטות של הציבור אם להיענות או לא, אבל זה גם יוצר הרבה מאוד זבל ופסולת, ומי שמשלם את הטיפול בפסולת זה כמובן אזרחי המדינה, שהטיפול בפסולת הזאת מחולק ביניהם שווה בשווה, על-ידי חשבונות הארנונה שהם מקבלים. ואנחנו אמרנו: לא עוד. גם נדרוש שלא להשליך את הפסולת הזאת ולגרום לזיהום של מי התהום או לפתיחה נוספת של מטמנות, שגורמות לנזק סביבתי, וגם לא נמשיך לאפשר לגלגל את עלויות הטיפול בפסולת על כלל אזרחי המדינה, כך ששכונה חלשה, שלא קונים בה כמעט מכשירי חשמל, תממן בארנונה שלה את השכונה החזקה, שמייצרת הרבה יותר פסולת.
מי שצריך לממן את כל התהליך אלו יבואני ויצרני האלקטרוניקה. כך עשינו גם בכל האריזות, כי הפסולת הזאת יכולה להפוך להיות משאב כלכלי, ואם לא נטיל את האחריות על מי שמרוויח כסף מהייבוא והשיווק, זה לעולם לא יקרה, וזה העיקרון שמקופל כאן, בהצעת החוק. כעת בתהליך הדרגתי יבואני ויצרני האלקטרוניקה בישראל יהיו מחויבים להקים מרכזי מיחזור לפסולת אלקטרונית בכל עיר ועיר. זה לא יוטל על עירייה חלשה או חזקה, שהיא תיאלץ להתמודד עם זה, אלא היבואנים, שמרוויחים את הכסף, הם יממנו את זה. זה יתרום גם להעסקה ולפיתוח של תעשייה חדשה של מפעלי מיחזור.
אומנם אנחנו זקוקים להיי-טק, אבל אנחנו זקוקים גם ל-Low-Tech, שאנשים בעלי מוגבלות או אנשים כאלה ואחרים גם יוכלו להשתלב במקומות עבודה כאלה. לא רק היי-טק מתאים לכל אחד. זה יוצר גם תעסוקה חדשה.
יש בחוק הרבה מאוד עקרונות חברתיים, כמו למשל שהיום, כשאתה תקנה מכשיר חשמלי חדש, מקרר או מזגן, מי שמכר לך אותו יהיה מחויב גם לאסוף ללא תשלום את המכשיר הישן מביתך. דיברנו על יוקר המחיה – גם העיקרון הזה מגולם בהצעת החוק, ולא שהעלות של פינוי המקרר הישן תגולגל על העירייה, שהיא תצטרך לשאת בעלויות ולגלגל את זה לאזרחים בארנונה.
לכן יש כאן בשורה גם סביבתית, גם חברתית, ואני מודה לכנסת על התמיכה בחוק. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לשר. חבר הכנסת חנין, אנחנו באמת מקדימים את העולם כולו בנושא זה. זה נושא חשוב מאוד. גם חבר הכנסת הורוביץ, שיתוף הפעולה – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
שכחתי, שכחתי, היועץ המשפטי שליווה מטעם המשרד להגנת הסביבה, עורך-הדין ג'וש פדרסן, את כל הליך החקיקה, וכמובן את עוזרתי, מירי שאול, שבלעדיה החוקים לא היו מתקדמים בוועדות בכלל. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לשר.