קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 22) (ביטול פרק שני 3), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/694).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר היום: הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 22) (ביטול פרק שני 3), התשע"ב–2012, לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק השרה לימור לבנת, בשם שר הביטחון.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
ובכן, מכובדי, אדוני יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת, אני מתכבדת להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 22) (ביטול פרק שני 3), התשע"ב–2012 – סייגים לעסקאות בציוד צבאי.
מגלי והבה (קדימה):
– – –
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
עכשיו אני מדברת בשם שר הביטחון. ברגע שארד מהדוכן, אני אחתום על כל התב"עות ביו"ש לבנייה. שימו לב לכל מה שאני עושה עכשיו – תשומת לב, ככה מיוחדת.
איתן כבל (העבודה):
אנחנו עוקבים.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
בדיוק. הפרק שמוצע לבטלו קובע פיקוח של משרד הביטחון על סוכנים העוסקים בייבוא של ציוד צבאי לצה"ל באמצעות רישומם במערכת פיקוח על עמלות שהם מקבלים ושיעורן. פרק זה נחקק בשנת 1976 על רקע האווירה ששררה בארץ אחרי מלחמת יום הכיפורים ובהתחשב בעלייה התלולה בהוצאת הרכש של משרד הביטחון אחרי המלחמה. מטרתו היתה להסדיר את נושא העמלות על ציוד צבאי שרכש משרד הביטחון בעבור צה"ל. באותם זמנים עיקר הרכש הביטחוני בחוץ-לארץ התבצע מארצות-הברית באמצעות סוכנים ישראלים של החברות בארץ, ולא ישירות מהחברות כפי שנהוג ומקובל היום.
חבר הכנסת כבל, אני כמעט לא עומדת בפיתוי להגיד עכשיו כמה דברים שאתם לא תשימו לב ותצביעו עליהם אחר כך. אני מודה שאני בקושי רב עומדת בפיתוי עכשיו, כי אני רואה שהם לא כל כך עוקבים אחרי. אתם יכולים להמשיך לדבר, זה לא מפריע לי.
מאז אמצע שנות ה-80 של המאה שעברה חלו שינויים יסודיים בתהליכי הרכש בארצות-הברית: הוחמרו חוקי הרכש במימון כספי סיוע מארצות-הברית והודק הפיקוח עליהם, נאסר תשלום עמלות לסוכנים ישירות מכספי העסקה הממומנת בכספי הסיוע, וכל חברה שמוכרת לישראל או למדינות הנהנות מכספי סיוע אמריקני הצהירה בפני רשויות ארצות-הברית כי כספי העמלות משולמים ממקורות עצמיים של החברה ולא מכספי הסיוע. הרכש באמצעות סוכנים הופסק כמעט לחלוטין, והוא החל להתבצע ישירות מהחברות בחוץ-לארץ.
אומנם קיימות עדיין עסקאות בודדות של רכישת ציוד צבאי בחוץ-לארץ באמצעות סוכנים, בעיקר עקב אילוצי רכש שונים, אולם כמותן שוליות ביחס לכלל העסקאות, והן אינן מצדיקות את הביורוקרטיה הרבה הקבועה בפרק ואת הפגיעה בזכות הקניין ובחופש העיסוק של הסוכנים. פגיעה זו עולה על הנדרש במצב המשפטי הקיים, לאור העובדה שקיימים כלים חלופיים להשגת מטרות ההסדר המקוריות.
כמו כן, במהלך השנים פותחו כלים ותבחינים אחרים לקביעת שיעור העמלה הראוי, ובדיקת התרומה של הסוכן לעסקה והוראות משרד הביטחון בנושאי רכש בארץ ובחוץ-לארץ ומערכת היחסים העסקית בין משרד הביטחון לבין הספקים העיקריים בחוץ-לארץ מאפשרות להפוך את שיעור העמלה לנושא הנתון למשא-ומתן עסקי רגיל.
ואכן, רכישת הקרקעות במגרון על-ידי אלה שרכשו אותן הופכת את המקום בהחלט לשאלה – את תשובת המדינה לבג"ץ – לשאלה מרתקת במיוחד, ואני מקווה שאכן התשובה תהיה ראויה.
בסיכומה של עבודה שנעשתה במשרד הביטחון נמצא כי יש מקום לבטל את ההסדר – חוץ מהשר מיכאל איתן אף אחד לא שם לב מה אני מדברת, הרי – בסיכומה של עבודה שנעשתה במשרד הביטחון – אני רק רציתי לבדוק את ההאזנה של האנשים פה – נמצא כי יש מקום לבטל את ההסדר. לפיכך, ומשום שמתייתר כאמור – – –
השר מיכאל איתן:
– – – אני קורא את דוח אדמונד לוי – – –
קריאה:
את יכולה לקרוא איזה שיר של אורי צבי גרינברג באותה הזדמנות.
השר מיכאל איתן:
– – – מגרון והעובדה שנעשתה – – –
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז. בבקשה, גברתי.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
הם סומכים על היושב-ראש.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
כן, זה בדיוק העניין. לכן באמת דוח אדמונד לוי הוא דוח שראוי להתייחס אליו בצורה הנאותה והראויה. אני עונה בשם שר הביטחון, זה בדיוק העניין, היא הנותנת מה שנקרא. דוח שראוי להתייחס אליו בצורה הראויה. אני שמחה שאתה קורא אותו, אני עוד לא הספקתי להתחיל. הוא נמצא אצלי ביד, ואני מתכוונת לעשות את זה בהמשך.
ובכן, בסיכומה של עבודה שנעשתה במשרד הביטחון – אני מקווה שתיעשה גם בעניין דוח אדמונד לוי – נמצא כי יש מקום לבטל את ההסדר. לפיכך, ומשום שמתייתר כאמור הצורך בהוראות הפרק האמור לעניין עסקאות בציוד צבאי, מוצע לבטלו.
אני מבקשת כי הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, ומאחר שמדובר בעסקאות רכש ביטחוני, אני מבקשת שההצעה תועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שאמונה על – כתוב "נושים אלה", אבל אני אבקש "על נושאים אלה". תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, גברתי. אבל לפי מה שכתוב לנו כאן, ועדת כלכלה.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
ועדת חוץ וביטחון, אדוני.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון. ראשון המתדיינים, חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו. הבא בתור הוא חבר הכנסת דב חנין – איננו. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, אלא אם כן אתה מוותר. אם לא, אז בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, אני חייב להסביר לך למה אני כן מדבר.
היו"ר שלמה מולה:
שלוש דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
יש בכנסת דבר שנקרא ערוץ-99, שיש חברי כנסת שמופיעים שם שלוש פעמים ביום ויש חברי כנסת שלא מופיעים שם בכלל. אני מאלה שלא מופיעים שם בכלל. זאת ההזדמנות.
היו"ר שלמה מולה:
תגיש תלונה ליושב-ראש הערוץ.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
הוגשה תלונה מסודרת. אנחנו לקראת עתירה משפטית נגד ערוץ-99.
ברשותך, דברים חשובים לגבי חוק הרכש וכו'. קונים הרבה דברים לצבא. הייתי לפני שבוע בסיור של ועדת החוץ והביטחון בצפון, ומאוד התרשמתי מההיערכות של צה"ל לקראת תרחישים אפשריים. אבל אני פעמים רבות בתחושה שמרוב שאנחנו נערכים טכנית, שכחנו את התוכן הפנימי – בשביל מה אנחנו כאן ולשם מה אנחנו כאן.
אני אספר סיפור מהשבוע האחרון. ביום רביעי האחרון הוזעקתי ליישוב שנקרא גבעת-הראל, שנמצא בעמק שילה, מזרחית לנחל שילה. נחל שילה זורם מלב גבול בנימין ואפרים עד ראש-העין, נחל מאוד חשוב, מאוד מרכזי. גבעת-הראל נבנתה על שמו של הראל בן-נון, שנרצח ביחד עם שלמה ליבמן על-ידי רוצחים ביישוב יצהר לפני כעשר שנים, מעט יותר.
פתאום המינהל האזרחי שלנו מאפשר לערבים מכפר סינג'יל לבוא לחרוש אדמות שלא נחרשו מעולם. הייתי שם, היו שם שמונה טרקטורים עם מחרשות, ועוד טרקטור אחד כזה שחופר, מכין את התשתיות, מסלק סלעים שקודם היו שם והוא בא לסלק אותם שם. באנו שם לחסום את הפעולה הנפשעת הזאת של גזלת האדמות. באים לשם אנשי המינהל ואומרים: זה אדמות שלנו. אני אומר להם: סליחה, יש פה גבולות, היה פה דיון. מישהו פה הוכיח בעלות על האדמות האלה? מסתבר שלא מיניה ולא מקצתיה.
אתמול בא המינהל האזרחי עם כוחות וכו'. מצד אחד מאפשר לבוא להשתלט על אדמות – אגב, זה אדמות סקר, אדמות שלא הוכחה עליהן מעולם בעלות על-ידי אף אחד, אבל באו האירופים, שילמו לערבים בכפר סינג'יל כסף לעבד את האדמות האלה, והמינהל האזרחי, ללא דין וללא דיין, מאפשר להם לבוא ולעבד את האדמות האלה, ובאותו יום באים ומחרימים טרקטור של יהודי, של אסף אזולאי, ביישוב אחִיה, בצד המזרחי של נחל-שילה.
אז אני שואל את עצמי: יהיו לנו טנקים, נעשה רכישות צבאיות, אבל על מה אנחנו נלחמים? אנחנו מאבדים את הארץ שלנו במו-ידינו. בשביל מה אנחנו פה? איפה המפעל הציוני? זה מופנה לשולחן הממשלה הזאת. רבותי, מרוב שאנחנו עוסקים בטכני, שכחנו, אדוני היושב-ראש, את המהות שלנו.
אני רוצה להצדיע פה לתושבי גבעת-הראל, שגואלים את אדמות הארץ הזאת. חבל שהממשלה שלנו נלחמת בהם. תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
האמת, ניסיתי למצוא את ההקשר בין הרכש ומשרד הביטחון.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
עוד שתי דקות ואסביר לך את ההקשר.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה. סיימת את זמנך. הדובר הבא – חבר הכנסת מגלי והבה. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת שכיב שנאן. מאחר שאתם נמצאים באגף הרחוק, אני כבר מודיע לכם מראש שמי שרוצה לדבר – שיתקרב, כדי שנוכל לשחרר את חברי הכנסת הביתה בזמן.
שכיב שנאן (העצמאות):
חברי הכנסת נהנים מהשהייה.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, השרה, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות אליך, אדוני היושב-ראש, וכבר העלינו את ההערה הזאת יותר מפעם אחת. לא יכול להיות ששר שיש לו הצעת החוק או שצריך לענות על הצעה לסדר-היום יעביר את החומר שלו לשר אחר ואז השר האחר יבוא ויציג. אני גם רואה את יושב-ראש ועדת הכנסת מהנהן בראשו. זה לא נגדך, גברתי השרה, להיפך. אני זוכר – – –
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אני מסכימה אתך.
מגלי והבה (קדימה):
מאה אחוז. אני רק רוצה לציין אותך לטובה. בכל פעם שיש משהו בנושא התרבות והספורט את באה ועונה.
היו"ר שלמה מולה:
דרך אגב, היא באה ועונה. מותר שהיא תהיה פעם אחת שרת ביטחון.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
גם כשהייתי שרת החינוך.
מגלי והבה (קדימה):
ואני אפילו אומר את זה, לא יכול להיות – להוציא לנו את הדברים האלה.
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז.
מגלי והבה (קדימה):
יש לנו תפקיד, יש לכם תפקיד, צריך לעשות את הדברים האלה.
היו"ר שלמה מולה:
נכון.
מגלי והבה (קדימה):
אני חושב שפעם אחת נעשה חרם על השרים – – –
יריב לוין (הליכוד):
אני יכול לומר לך, חבר הכנסת והבה – – –
מגלי והבה (קדימה):
בבקשה. הזמן – הוא ייתן לי אותו.
יריב לוין (הליכוד):
אני מעכב בוועדת הכנסת הצעות חוק של משרד הביטחון שהגיעו אלי, בין היתר מהסיבה הזאת, משום שבעיני זה זלזול בזכות הזאת בכנסת – – –
מגלי והבה (קדימה):
כן.
היו"ר שלמה מולה:
האמת היא, אני רוצה להגיד לך, אדוני, אנחנו לא ראינו אף פעם את שר הביטחון משיב, לא על שאילתות, לא על הצעות לסדר-היום, לא מציג הצעות חוק. יש לנו בעיה עם שר הביטחון. זה דבר מאוד מאוד ידוע.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מי אנחנו לעומתו?
מגלי והבה (קדימה):
אני מדבר גם על השרים האחרים.
היו"ר שלמה מולה:
זה נראה מאוד מאוד לא בסדר, אבל אני מציע, חבר הכנסת שכיב שנאן, שאתה מסיעתו אומנם, שכשהכנסת אומרת מה שהיא אומרת – לא מפני שהוא שר הביטחון, אלא מפני שהוא חייב דין-וחשבון לכנסת, והוא לא עושה את זה. בבקשה, אדוני.
מגלי והבה (קדימה):
כן. אדוני היושב-ראש, אני באמת רוצה להתייחס להצעת החוק, לכל הנושא הזה של הפיקוח על מצרכים ושירותים. טוב שבאמת בא החוק הזה, ומוציא את הדברים שהם לא אקטואליים ולא רלוונטיים. אבל כל הסוגיה, סוגיית הרכש – אני לא רוצה להתעמק בה, כי היו לנו מספיק בהיסטוריה של מדינת ישראל כל מיני דברים שהם באמת הלכו על הצד הטוב ביותר, והיו לפעמים עסקאות שהלכו לצדדים אפלים, ואני לא רוצה להתייחס אליהן.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות – וטוב שיש פה יותר משר אחד. הנושא של הפיקוח על המחירים היה פעם נר לרגלי כל ממשלה, שנים רבות. אני מדבר אפילו על מצרכים בכל מיני מקומות, והראו לי דוגמה, דרך אגב, כל – – –
היו"ר שלמה מולה:
אני מוסיף לך דקה בגלל שהפרענו לך.
מגלי והבה (קדימה):
תודה.
ציון פיניאן (הליכוד):
היום הרגליים על הנר.
מגלי והבה (קדימה):
בהחלט. אני מדבר, חבר הכנסת פיניאן – שנינו נוסעים רחוק במדינה. תנסו להיכנס לתחנת דלק או למקומות האלה, שפעם היה גם המחיר נקוב וגם ידענו שיש פיקוח על המחירים. הבעיה שנוצרה – אנחנו פה בכנסת במו-ידינו הסרנו את הפיקוח הזה, ונוצר מצב של ניצול, במצב הכלכלי הקשה של האזרחים – ואני לא מרחם על חברי הכנסת – שהמחירים מגיעים ממש לרמות שהאזרח לא יכול לעמוד בהם. יכול להיות שמה שהיה טוב פעם, והוכיחו את זה – אני גם, בשביל הגילוי הנאות, כשהייתי סטודנט, דרך אגב, כאן, באוניברסיטה העברית, אחת התעסוקות שלי – הייתי מפקח על מחירים. אני רוצה להגיד לכם שהיינו מגיעים לכל הסופרמרקטים, לכל החנויות, לכל המקומות, ומביאים בעלי חנויות ששיחקו במחירים או לא עמדו במחיר הנקוב, שמשרד המסחר והתעשייה נקב.
היום אין פיקוח. המחירים האמירו, ואני מדבר בדיוק על האוכלוסייה החלשה, שאין באפשרותה לפעמים, הרבה פעמים, לקנות את המצרכים האלה, ויש אחוזי רווחים שממש לא מתיישרים עם המחיר הנורמלי. כשאתה, אדוני, נכנס לקנות בקבוק מים ואומרים לך 20 שקל או 25 שקלים, זו הפקעת מחיר גבוהה, ואני לא מדבר על מצרכי יסוד, שהמחירים לא מתיישרים עם הפיקוח המתחייב. ולכן, אני חושב, אנחנו נבדוק את הדרך.
אני פניתי, דרך אגב, למשרד המסחר והתעשייה ואמרו לי: יכול להיות שצריך לחדש את החקיקה על הפיקוח על המחירים.
היו"ר שלמה מולה:
טוב.
השר מיכאל איתן:
לא כל יום – – –
מגלי והבה (קדימה):
לא, אני מדבר על המחירים – בהחלט, יש, והורידו הרבה מן הרשימות. רצינו ליצור – –
היו"ר שלמה מולה:
טוב.
מגלי והבה (קדימה):
כן, במשפט אחד. – – תחרותיות על מנת להוריד את המחיר, מה שנעשה הפוך על הפוך, והמחירים – אני בטוח שכל אחד נתקל ושומע מאזרחים, מפני שאנשים רוצים שהמצב ישתנה ויהיה פיקוח על המחירים.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה.
מגלי והבה (קדימה):
נבדוק את זה, וניתן אולי לחוקק חקיקה שתחזיר פיקוח על כמה מהמצרכים החשובים.
היו"ר שלמה מולה:
תודה. מאה אחוז.
השר מיכאל איתן:
מה שהכי חשוב – שיהיו עוד הרבה פקחים.
מגלי והבה (קדימה):
בהחלט, שסטודנטים יעבדו. תודה, אדוני השר.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת שכיב שנאן – בבקשה, אדוני.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מי אמר ששר הביטחון לא מופיע? הנה.
היו"ר שלמה מולה:
לא. בינתיים חבר הכנסת שכיב שנאן הוא חבר כנסת, הוא איננו שר ביטחון. הוא אומנם מסיעתו של שר הביטחון.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
הוא בדרך.
היו"ר שלמה מולה:
הוא בדרך, טוב. בבקשה, אדוני. חבר בסיעתו. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני.
שכיב שנאן (העצמאות):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני בעונג רב עולה להגן על שר הביטחון, ומתפלא איך חבר הכנסת מגלי והבה והיושב-ראש נהנים ומתענגים לתת ביקורת רק כשמדובר בשר הביטחון, כאשר כל הזמן יש מצבים – זו לא פעם ראשונה ששר עולה להציג חוק במקום שר שלא נוכח במליאה. שר הביטחון, תאמין לי, לא יושב כעת בבית ורואה טלוויזיה. אני מבטיח לך שהוא יושב בלשכתו ועובד, והוא לא היה פה כי היה בפגישה עם שרת החוץ – –
היו"ר שלמה מולה:
לא נטען, דרך אגב. לא נטען שהוא לא עובד. נטען שהוא צריך לבוא לדיונים בכנסת.
שכיב שנאן (העצמאות):
– – של ידידתנו הגדולה.
יריב לוין (הליכוד):
חבר הכנסת שנאן, זה לא חד-פעמי. זה מצב שהוא שיטתי.
שכיב שנאן (העצמאות):
זה לא על חשבון הזמן שלי, נכון? הוא יכול לדבר כמה שהוא רוצה.
משה מטלון (ישראל ביתנו):
אני מצלצל אליו הביתה. אני רוצה לראות.
יריב לוין (הליכוד):
באופן שיטתי, לאורך כל הקדנציה, שר בממשלה מתעלם מהכנסת. איננו מגיע – – –
שכיב שנאן (העצמאות):
אל תשכח שבמשרד הביטחון היה שר נוסף, השר לענייני העורף, השר מתן וילנאי. הוא עדיין שם, וכל השאילתות שהופנו למשרד הביטחון נענו לאורך כל הזמן על-ידי השר לענייני העורף מתן וילנאי, ולא היה מצב שמשרד הביטחון חס וחלילה מתעלם מהכנסת. כל שאילתא שהופנתה אל משרד הביטחון נענתה, ותבדוק את זה בצורה מסודרת.
יריב לוין (הליכוד):
חבר הכנסת שנאן, על זה אין ויכוח. אבל יש מצבים – אני מבין ששר הביטחון לא כל שני וחמישי יתייצב, אבל יש מינימום של כבוד כלפי הכנסת, שאחת לאיזו תקופה יבוא השר – – –
שכיב שנאן (העצמאות):
תן לי להסביר את דברי.
היו"ר שלמה מולה:
טוב, נוסיף לך דקה, בסדר?
שכיב שנאן (העצמאות):
לא, שלוש דקות. הוא דיבר, אני לא דיברתי.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, אדוני. זהו, נגמרו חילופי הדברים. עכשיו בבקשה תמשיך.
שכיב שנאן (העצמאות):
דיברנו על זה היום דווקא בישיבת הסיעה. שר הביטחון מודע ומכבד את הכנסת ואת נבחריה אחד-אחד, ואני מתחייב גם מעבר לזה להעביר אליו את הביקורת המיוחדת של חברי חברי הכנסת יריב לוין. תגיד לי, יריב, איזה שאילתות שאלת ולא – – –
יריב לוין (הליכוד):
לא, לא, חבר הכנסת שנאן. אני קיבלתי תשובות מהשר וילנאי, אבל כאשר אני מקבל תשובה של מנכ"לית במשרד הביטחון ואני רוצה לשאול שאלה נוספת; אני רוצה לשאול שאלה נוספת את שר הביטחון. אז לא תמיד הוא יכול לבוא, אני מבין; הרבה פעמים הוא לא יכול לבוא, אני גם מבין. אף פעם? אני לא מקבל את זה. אני חושב שזה לא בסדר.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, אדוני.
שכיב שנאן (העצמאות):
אלה הדברים שבעצם – אוקיי, אני מתחייב מעל הבמה הזאת להעביר את זה בצורה מסודרת ומכובדת. אני חושב שביקורת כזאת ראוי שהיא תישמע, אף שכולנו צריכים להבין את הסיטואציה המיוחדת ששר הביטחון נמצא בה ואת גודל האחריות שמונחת על כתפיו, וכולנו צריכים לאחל לו רק שיצליח וימשיך להצליח, כפי שהוא עושה את זה בצורה מצוינת עד עכשיו בתפקידו כשר הביטחון. אין ספק ששביעות הרצון של עם ישראל בכלל מתפקודו כשר ביטחון והאמון הרב שהוא מקבל בקרב הציבור בתור שכזה זה דבר שצריך, גם לך, ידידי, ולכל חברי הכנסת והשרים, להיות דבר שכולנו נכבד ונמשיך לתת גיבוי וכתף אחד לאחר. למרות זאת, אני מכבד את הביקורת, והיא תישמע.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה. תודה רבה לך. אנחנו אכן עוברים להצבעה, חברי חברי הכנסת. אנחנו רק נאפשר לחבר הכנסת שנאן להגיע למקומו.
נא להצביע. בבקשה. ועדת החוץ והביטחון, ביקשה השרה.
הצבעה מס' 21
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 22) (ביטול פרק שני 3), התשע"ב–2012, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
אם כן, בעד – 13, אין מתנגדים. הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 22) (ביטול פרק שני 3), התשע"ב–2012, התקבלה בקריאה ראשונה. על-פי בקשת השרה, היא תידון בוועדת חוץ וביטחון. אומנם כתוב לנו ועדת כלכלה, אבל את ביקשת, אז אנחנו מעבירים את זה לוועדת חוץ וביטחון.