קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 68) (סמכויות מעצר ועיכוב), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/701).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר שלמה מולה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא הוא הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 68) (סמכויות מעצר ועיכוב), התשע"ב–2012, לקריאה ראשונה. גם את הצעת החוק הזאת תציג השרה לימור לבנת בשם שר הביטחון. בבקשה, גברתי.
שכיב שנאן (העצמאות):
– – –
היו"ר שלמה מולה:
ההערה הקודמת תקפה גם להצעת החוק הזאת. בבקשה, גברתי.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצטרף להערה של קודמי. אני משיבה כאן – או לא אני משיבה, אלא מציגה הצעת חוק – במקום שר הביטחון. אני רוצה כאן להעיר שאני עושה את זה כי אני שרה תורנית, יעני חניך תורן, אבל בכל תפקידי המיניסטריאליים הקפדתי מאוד, גם כשהייתי שרה הרבה יותר עסוקה מבתפקיד שלי היום, כשהייתי שרת חינוך – והייתי אחר כך שרת חינוך, תרבות וספורט, גם היתה תקופה מסוימת שהייתי שרת חינוך, מדע, תרבות וספורט – אני תמיד הקפדתי להגיע למליאה, להשיב על שאילתות, על הצעות לסדר-היום, על הצעות חוק, להציג הצעות חוק. מעולם לא הפקדתי את זה בידי שר אחר.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אני חושבת שזה דבר מאוד מאוד חשוב. זה ממש כלל יסוד בעבודת הגוף המחוקק ומול הרשות המבצעת. כך אני רואה את הדברים. אני חושבת שההערה היתה הערה מאוד במקומה, וגם ההערה של יושב-ראש ועדת הכנסת. בכל אופן, כך הוטל עלי, אז אני אמלא את תפקידי.
ובכן, הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 68) (סמכויות מעצר ועיכוב) – מאז חקיקתו של חוק השיפוט הצבאי בשנת 1955 עולה מדי פעם בפעם הצורך בעדכונו ובהכנסת תיקונים ושינויים בו, הן בשל השתנות הנסיבות והצרכים והן לאור תיקוני חקיקה שהתקבלו במסגרת הדין הכללי הנוגעים בעיקרם לתחום סדר הדין הפלילי ולתחום דיני הראיות.
בתחום המשפט הפלילי המהותי מכיל החוק הסדרים מפורטים ומיוחדים בדבר עבירות ועונשים צבאיים. כמו כן ישנה תחולה נוספת של דיני העונשין, הן הכלליים, דוגמת ההגנות על חשוד ונאשם, והן הספציפיים, כגון פקודת הסמים המסוכנים. בנוסף, מוחלים על מערכת המשפט הצבאי דיני הראיות החלים במערכת המשפט הכללית, האזרחית והפלילית, בהיעדר הסדר מיוחד בחוק.
ישנם תחומים שבהם נקבעו בחוק הסדרים ייחודיים לאור טיבה ואופיה של מערכת השיפוט הצבאית. כך, למשלף בכל הקשור לסוגית המעצרים, פסלות שופט צבאי שאינו שופט צבאי – משפטאי, הליכי האישום וכיוצא באלה. ואולם, מנגד, קיימים תחומים חשובים אחדים שאינם מוסדרים כלל בחוק, כגון גביית עדות מוקדמת – למה זה נשמע לי מוכר? – עיון בראיות התביעה, עיון בעדויות מומחים של ההגנה ועוד.
ככלל, המגמה היא האחדה והשוואה של דיני הראיות, דיני המעצר וסדרי הדין הנהוגים במערכת הצבאית לאלה הנוהגים במערכת הפלילית הכללית, למעט במקרים הנוגעים לתחומים צבאיים ייחודיים, אשר לגביהם ראוי לקבוע הסדרים מיוחדים, בהתחשב בצרכיה המיוחדים של המערכת הצבאית – והכול תוך התאמה להוראות סעיף 9 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, המתיר הגבלה והתניה על זכויותיהם של המשרתים בצבא-הגנה לישראל בתנאים מקלים לעומת תנאי ההגבלה בנוגע לזכויותיהם של כלל אזרחי מדינת ישראל מכוח סעיף 8 לחוק-היסוד.
אני לא יודעת מה יש כאן, אבל אני מקווה שלפחות בגביית עדות מוקדמת בעניין הזה ינהגו משנה זהירות.
טוב, הצעת החוק שלפנינו היא תוצר של ועדה שמונתה לפני שנים בפרקליטות הצבאית ואשר נועדה לבחון את הצורך בבחינת הסדרי הפרוצדורה הפלילית ודיני הראיות בדין הפלילי הצבאי, תוך שמירה על האיזון הראוי שבין הצורך בהשוואת דינם של חיילי צבא-הגנה לישראל המובאים לדין בפני ערכאה שיפוטית צבאית לזה של אדם המובא לדין בפני ערכאה אזרחית, לבין הצורך לשמר הסדרים הכרחיים לתפקודה התקין והשוטף של מערכת השיפוט הצבאי.
שתי הנחות יסוד עמדו בפני הפרקליטות הצבאית במסגרת גיבוש המלצותיה: 1. הצורך בהאחדת הפרוצדורה הפלילית בין מערכת השיפוט הצבאית ובין מקבילתה האזרחית; 2. הותרת הסדרים ייחודיים הקיימים במערכת השיפוט הצבאית על כנם, תוך בחינתם לאור הוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בהצעת החוק מוצע ליישם את עיקרי המלצותיה של הוועדה בדרך של התאמת הוראות החוק בענייני הפרוצדורה הפלילית להסדרים הקבועים בחוק הסדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים לפי העניין, למעט בעניינים שהם ייחודיים למערכת השיפוט הצבאי, אשר לגביהם מוצע להותיר את ההסדרים הקבועים בחוק על כנם ולעגן בחוק הסדרים ייחודיים שנקבעו בהלכה הפסוקה.
הצעת חוק בנושא נדונה בכנסת השש-עשרה, וכן בכנסת השבע-עשרה, אך כיוון שהליכי חקיקתה של הצעת החוק לא הושלמו במהלך הכנסת השבע-עשרה היא מוגשת מחדש.
מפאת היקפה הנרחב פוצלה ההצעה לשני חלקים. החלק שלפנינו עוסק בהתאמת דיני המעצרים לדיני המעצרים הנוהגים במערכת האזרחית, ואילו החלק העוסק בהתאמת סדרי הדין ודיני הראיות בחוק השיפוט הצבאי לסדרי הדין ודיני הראיות במערכת האזרחית אושר אשתקד בקריאה ראשונה בכנסת וממתין להמשך הדיונים בו.
הצעת החוק עוסקת בנושאים רבים בתחום סמכויות העיכוב והמעצר שלא כאן המקום לפרטם. אני מציעה שהמליאה תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ותעביר אותה להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, גברתי השרה. בהצעת החוק הזאת יש כמה דוברים. אם הם יהיו כאן – ידברו. חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; אורי אריאל – לא נמצא; דב חנין – אני לא רואה אותו; חבר הכנסת בן-ארי – איננו; יעקב כץ – איננו; מגלי והבה – איננו; חבר הכנסת שכיב שנאן – אתה מוותר. מצוין.
אז אנחנו עוברים להצבעה.
קריאה:
– – –
היו"ר שלמה מולה:
נכון. כן. נכון. נא להצביע. בבקשה.
הצבעה מס' 22
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 68) (סמכויות מעצר ועיכוב), התשע"ב–2012, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
בעד – 9, אין מתנגדים. הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 68) (סמכויות מעצר ועיכוב), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוץ וביטחון.