קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 18), התשע"ב–2012
[מס' מ/676, פ/3560/18; "דברי הכנסת", חוב' י"ג, עמ' , חוב' כ"א, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. רבותי השרים, אנחנו עוברים להצעת חוק החברות (תיקון מס' 18), שאותה יציג, לקריאה שנייה ושלישית, חבר הכנסת דוד רותם – יעלה ויבוא, וגם אתה תעמוד על הבמה. אין התנגדויות כאן, נכון?
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אין התנגדויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אה, זהבה בתום הדיון תברך. אוקיי, בבקשה, חבר הכנסת רותם. אנחנו עכשיו דנים בהצעת חוק החברות (תיקון מס' 18). בבקשה.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, מי שרוצה לשוחח יתכבד ויצא מהאולם. כבוד אגף האוצר, שר האוצר וסגנו, אם אתם רוצים, אתן לכם את לשכתי, אם אכן אתם דנים בנושאים שהם בתקציב המדינה, אבל לא לנהל פה את – יושב-ראש ועדת החוקה עמל קשות כדי להביא את החוק הזה. בבקשה.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 18), התשע"ב–2012. הצעת החוק היא מיזוג של הצעת חוק פרטית שיזמו חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת יצחק וקנין והצעת חוק ממשלתית.
הצעת החוק היא חלק משורה של אמצעים הננקטים הן בחקיקה, הן בפסיקה והן על-ידי הרגולטורים כדי לשפר את ההגנה על עניינם של מחזיקי איגרות חוב בעת גיבוש הסדר חוב בינם לבין החברה שהנפיקה את איגרות החוב, אשר נכנסת לקשיים כלכליים ואינה יכולה לפרוע את מלוא חובותיה כלפיהם.
חשוב לציין שהצעת החוק לא באה לעודד הסדרי חוב, אלא לשפר את מאזן הכוחות בעת שמתגבשים הסדרי חוב, מתוך הכרה בכך שלעתים הם נדרשים ולעתים הם משרתים את כל הצדדים.
יושב-ראש ועדת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד יושב-ראש ועדת הפנים.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
בחברות שהנפיקו איגרות חוב יש בעיות – –
היו"ר ראובן ריבלין:
עוד מעט, אמנון, תוכל גם לשבת.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – נציג ייחודיות ופערי מידע, הנובעים בין היתר מהפיזור הרב של בעלי איגרות החוב ומכך שחלק ניכר מאיגרות החוב מוחזק בידי גופים מוסדיים, אשר מסיבות שונות אינם מגינים בצורה ראויה על האינטרסים של הציבור שכספו מושקע באותן איגרות חוב.
משום כך, ומשום שחלק גדול מהחיסכון הפנסיוני של הציבור מושקע באיגרות חוב, יש צורך לחזק את ההגנה על מחזיקי איגרות החוב, במיוחד במצב שבו מתגבש הסדר חוב בינם לבין החברה. לכן הצעת החוק קובעת כי גיבוש הסדר חוב שיש בו פגיעה מהותית בבעלי איגרות החוב יהיה חייב להיות מלווה במומחה מטעם בית-המשפט שיהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית וניסיון מתאים. הצעת החוק משאירה לבית-המשפט שיקול דעת אם למנות מומחה אם לאו – כך, למשל, ייתכן מקרה שבו עלויות המומחה ידללו את קופת החברה ויהיו גדולות מהתועלת שיפיקו בעלי איגרות החוב מעצם מינויו.
המומחה יסייע למחזיקי איגרות החוב לכל אורך המשא-ומתן, ובסופו יכין חוות דעת לעניין כדאיותו של הסדר החוב עבורם. המומחה יסייע גם בקבלת מידע רלוונטי מהחברה ובקבלת החלטה מושכלת בנוגע להסדר החוב. חוות הדעת תסייע לבית-המשפט לבקר את ההסדר ולקבל החלטה נכונה בעניינו. הצעת החוק מפרטת לְמה צריכה להתייחס חוות דעת המומחה, ובין היתר עליו לבחון חלוקה אסורה, אם בוצעה, את ערכו של פטור מאחריות לנושאי משרה בחברה, חלופות להסדר החוב המוצע, את הוגנות ההסדר כלפי מחזיקי איגרות חוב מסדרות שונות, ואם ההסדר הוא חלק מהסדר הכולל נושים נוספים מלבד מחזיקי איגרות החוב. על המומחה להתייחס בחוות דעתו ובבדיקותיו גם לכדאיות ההסדר כלפי נושים אחרים.
כיום, במקרים רבים, הסדרי חוב מגיעים לאישור בית-המשפט רק בסיום ההליך, כאשר ההסדר הוא דבר עשוי. הצעת החוק מחייבת פנייה לבית-המשפט ויוצרת פיקוח של בית-המשפט על התהליך כבר מראשיתו של המשא-ומתן לגיבוש הסדר החוב, אם יש בהסדר המתגבש פגיעה מהותית בבעלי איגרות החוב. לצד זאת, באותם מקרים שבהם על-פי כללי הרשות לניירות ערך אפשר לעכב את הדיווח על המשא-ומתן משום שפרסום הדבר עלול לסכל את גיבוש ההסדר, יהיה אפשר לעכב גם את הפנייה לבית-המשפט. כמו כן, במקרים שהעניין מצוי כבר בפני בית-משפט ימונה בעל תפקיד שמופקד בין היתר על גיבוש הסדר בין החברה לבין נושיה, וכלל לא ימונה מומחה.
בית-המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא יוטל בדרך כלל על החברה, בדומה לאופן שבו נושאת החברה בעלויות הנאמן, אלא אם כן ההסדר כולל גם נושים אחרים מלבד מחזיקי איגרות החוב, או שבית-המשפט קבע אחרת מטעמים אחרים.
להצעת החוק אין הסתייגויות, ואני קורא לכם לאשר אותה בנוסח המוצע על-ידי הוועדה.
אני רוצה להודות למנהלת הוועדה הגברת דורית ואג, ליועצות המשפטיות, לתמי ולעוזרותיה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תמי – שם המשפחה?
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תמי סלע.
היו"ר ראובן ריבלין:
תמי סלע.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – ואני רוצה גם להודות למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שעזר לנו בגיבושו הסופי של החוק. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לשבת, כי אתה כבר עולה פעם נוספת. הצעת חוק זאת, שאנחנו מגיעים בה עכשיו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, יוזמיה היו חברת הכנסת זהבה גלאון ויצחק וקנין. ניתן לכם גם אפשרות לברך, אם אכן נעבור את הקריאות.
ובכן המלצת יושב-ראש הוועדה, כפי שהביא אותה, היא לאשר את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 18) בקריאה שנייה, כמקשה אחת. נא להצביע – מי בעד, מי נגד, מי נמנע? נא להצביע.
לא להצביע במקומו, חבר הכנסת דניאל בן-סימון. אפילו אל תעשה זאת.
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 1–3 – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
29 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
כן, חבר הכנסת חנין. חבר הכנסת חנין מודיע שהוא רצה להצביע בעד. אם לא תיקלט הצבעתו בפעם הבאה, אני אוסיף אותו.
לכן אני אומר, 30 בעד, בצירוף קולו של יושב-ראש הוועדה דוד רותם, אין מתנגדים, אין נמנעים. חבר הכנסת חנין מודיע שגם הוא הצביע בעד, אבל לא נקלט. אני לא משנה את ההצבעה.
עמיר פרץ (העבודה):
אני הספקתי?
היו"ר ראובן ריבלין:
מי לא הספיק? חבר הכנסת בן-סימון כמעט עשה טעות. המצלמה היתה, ואחר כך היה היועץ המשפטי – אל תעזרו לחבריכם. אני אמרתי, כדי למנוע את כל הדברים האלה, לעשות הצבעה ביומטרית, כדי למנוע – כי לפעמים אנחנו מצביעים במקומות אחרים. קמו עלי מש"ס ועד נשיא המדינה, אמרו – לא לא לא. אמרתי, לא – לא. אבל אל תעשו זאת. אני ראיתי את חבר הכנסת פרץ, הכול בסדר. היה ברור הכול. תאמינו לי, שומר נפשו ירחק.
רבותי, חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאה שלישית, אם יושב-ראש הוועדה יורה לי על כך. יש אישור לקריאה שלישית.
אנחנו עוברים להצבעה על חוק החברות (תיקון מס' 18) בקריאה שלישית. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעתו של חנין נקלטה, ולכן אני לא מצרף אותו בהצבעה הקודמת.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 32
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק החברות (תיקון מס' 18), התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק החברות (תיקון מס' 18) עברה בקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. סליחה, 33 בעד, בצירוף קולו של יושב-ראש הוועדה, דוד רותם. תודה רבה, אתה צודק במאה אחוז. החוק אושר, אנחנו נחתום עליו.
אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת זהבה גלאון לברך. חברת הכנסת גלאון, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לכמה וכמה אנשים, ולומר שהחוק החשוב הזה, החוק שמכונה "חוק התספורות", באמת ישים סוף-סוף קץ לבזאר הטורקי של הסדרי החוב, ויחזיר לציבור סוף-סוף את השליטה בחסכונות שלו.
אדוני, ראשית תודה לשותפי להצעת החוק, חבר הכנסת יצחק וקנין מש"ס – אני לא רואה אותו כאן. אני רוצה להודות לעורכת-הדין דידי לחמן-מסר, שניסחה את החוק, ליושב-ראש ועדת החוקה של הכנסת חבר הכנסת דוד רותם, לצוות ועדת החוקה – למנהלת הוועדה דורית ואג – אל תדאג, אדוני שר האוצר, גם אליך אני אגיע – ליועצת המשפטית תמי סלע ולעוזרותיה; אני רוצה להודות למשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, שקידם את הצעת החוק ומיזג את ההצעה שלנו עם ההצעה הממשלתית, ובסוף אני רוצה להודות לשר האוצר ולצוות המשרד, שתמך בהצעה וקידם אותה, לסגן שר האוצר, תודה רבה לכולם.
היו"ר ראובן ריבלין:
באמת ברוכה יוזמתך, ותשומת לבה של הכנסת – חשוב מאוד – לנושא זה, שכל הציבור ציפה לראות. תודה לשני השרים – האחד שר האוצר, והשני המשמש סגן שר האוצר.