קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 19), התשע"ב–2012
[מס' מ/582; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל', עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק החברות (תיקון מס' 19) – הוא ביוזמת הממשלה. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה דוד רותם להציגה בפני הכנסת. אין הסתייגויות לרשות דיבור. אדוני היושב-ראש.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, על דעת ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 19), התשע"ב–2012. זוהי הצעת חוק ממשלתית.
הצעת החוק עוסקת בהליכי הבראת חברות. על אף העיסוק הגובר בתחום הבראת החברות בשנים האחרונות, הסדרת תחום זה כיום מבוססת רק על סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט–1999 – על התקנות שהותקנו מכוחו ועל פסיקת בתי-המשפט.
כפי שציינו נציגי משרד המשפטים בדיונים שהתקיימו בוועדת החוקה, הצעת החוק אינה מתיימרת לקבוע הסדר מלא בנושא הבראת החברות, ובימים אלה נעשית בממשלה עבודה להסדרה מקיפה של תחום חדלות הפירעון. הצעת החוק באה לקבוע הסדרים בסוגיות המרכזיות הנדרשות בהליך של הבראת חברה ולמלא חוסר שהמחוקק נקרא למלאו כבר שנים רבות.
ככלל, שואבת הצעת החוק השראה מהסדרים הקיימים בתחום זה בארצות-הברית, בפרק הידוע בכינויו "chapter 11", סעיף 11.
בוועדת החוקה התקיימו דיונים מעמיקים בסוגיות השונות במטרה לוודא שההסדרים יוצרים איזון ראוי בין הרצון לעודד הבראת חברות שיש סיכוי והצדקה להבראתן, לבין הפגיעה שעלולה להיגרם לנושי החברה או לגורמים אחרים הקשורים אליה.
עיקרי הצעת החוק הם כדלהלן: מינוי בעל תפקיד, כולל נושא משרה בחברה – כיום תקנות החברות מסדירות את מינוי בעל התפקיד האחראי ליישום הליך ההבראה ובדרך כלל גם לניהול החברה בתקופת ההבראה. הצעת החוק מעגנת את מינוי בעל התפקיד בחקיקה ראשית, ומחדשת בכך שהיא מציינת במפורש את האפשרות למנות נושא משרה בחברה כבעל תפקיד. כיום בתי-המשפט נמנעים מלעשות זאת. לצד זאת, בשל החששות מניגוד עניינים ומניצול לרעה של מינוי כזה, נקבע כי בית-המשפט ימנה מפקח חיצוני על בעל תפקיד שהוא נושא משרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, מי שלא רוצה להשתתף בחוויית החקיקה – יצא החוצה. אי-אפשר להפריע. יושב יושב-ראש ועדה, עמל כדי להביא לפנינו חוקים כדי לסיימם בקריאה שנייה ושלישית, ואתם מפריעים בתוך המליאה.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
והבעיה הגדולה, אתם מבינים – הוא לבד נמצא בוועדה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא לא, את זה אל תגיד להם.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הם יודעים את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כל מי שרוצה ילך לפרוטוקול.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הצעת החוק גם מציינת במפורש את האפשרות להקנות לו רק חלק מהתפקידים ומהסמכויות הרלוונטיים לבעל תפקיד, ומחייבת את בית-המשפט לקבוע את סמכויותיו בשים לב לאיסור ניגוד עניינים בין תפקידיו לבין היותו נושא משרה בחברה.
סמכות לכפות הסדר נושים על סוג נושים שמתנגד – כיום בית-המשפט רשאי לאשר הסדר נושים רק אם רוב מספרי של המשתתפים בכל אחת מאספות הנושים ורוב של שלושה-רבעים מהערך המוחזק בידם הסכים לו. הדבר מאפשר סחיטה של הרוב על-ידי המיעוט, שכן כל סוג של נושים יכול לסכל את ההסדר. ההצעה מאפשרת לבית-המשפט לכפות הסדר על סוג של נושים שמתנגד לו בהתקיים תנאים המבטיחים כי אותו סוג לא היה נפגע כתוצאה מאישור ההסדר.
המשך הפעלת החברה בתקופת ההבראה – שימוש בנכסים, אספקת שירותי תשתית ושירותים חיוניים. הצלחת תהליך ההבראה מחייבת את המשך הפעלתה השוטפת של החברה. עם זאת, חברה נכנסת לתהליכי הבראה בדרך כלל לאחר שלא שילמה חובות לספקיה והפירה חוזים שהיא צד להם. על כן מקנה הצעת החוק לבית-המשפט סמכות לחייב ספקים של שירותי תשתית ושל מוצרים או שירותים אחרים החיוניים לפעילותה של החברה, וכן צדדים לחוזים שהחברה קשורה בהם, להמשיך ולספק לחברה את המוצר או השירות או להמשיך בביצועם של אותם חוזים.
גיוס אשראי חדש – לאור חשיבותו של אשראי חדש להבראתה של החברה מסדירה ההצעה את סמכות בית-המשפט לאשר לחברה לקבל אשראי חדש. ככלל, התשלומים לפירעון אשראי חדש, כמו תשלומים בדין חיובים אחרים שבוצעו לצורך הבראת החברה, מקבלים מעמד עדיף של הוצאות הבראה. הצעת החוק אף מאפשרת להעניק לנותן האשראי החדש בטוחה חזקה יותר – כלומר שעבוד על נכס של החברה שהוא כבר משועבד – בדרגת עדיפות זהה ואף עדיפה על פני הנושים הקודמים. הדבר יתאפשר רק כברירה אחרונה אם בית-המשפט משתכנע שיש בכך צורך כדי לקבל אשראי חדש, ובכפוף להבטחת ההגנה ההולמת לנושים מוקדמים.
מתן מעמד של נושה מובטח לבעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות – נכסים המהווים מלאי של חברה כפופים במקרים רבים לתניות שימור בעלות שאותן קובעים ספקים בחוזי המכר. הפעלת החברה בתקופת הליכי הבראה מחייבת המשך מכירה של המלאי, וכיום ההלכות שנקבעו בבית-המשפט העליון בדבר משמעות תניית שימור בעלות יוצרות קושי בעניין. הצעת החוק קובעת כי בדומה לנושים מובטחים המנועים מלממש את בטוחותיהם ולנקוט הליכים בתקופת הקפאת הליכים, גם בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות לא יוכל לקבל חזקה בנכס אם הנכס דרוש להמשך הפעלתה של החברה, ובלבד שניתנה לו הגנה הולמת. כלומר, בטוחות לתשלום ערך הנכס בתום תקופת ההליכים.
החלת דיני הפירוק והמעבר מהליכי הבראה להליכי פירוק – בהמשך למגמת הפסיקה אשר החילה את דיני הפירוק על הליכי הבראת חברות, קובעת הצעת החוק כי ככלל ההוראות החלות בפירוק חברה יחולו גם על הבראתה, וקובעת את המועדים הרלוונטיים ואת ההתאמות הנדרשות לצורך העניין.
להצעת החוק אין הסתייגויות, ואני קורא לכם לאשר אותה בנוסח המוצע על-ידי הוועדה.
אני רוצה להודות למנהלת הוועדה הגברת דורית ואג, לעורכת-הדין תמי סלע, היועצת המשפטית אשר צעדה אתנו. אני רוצה להודות למשנה ליועץ המשפטי עורך-דין אבי ליכט, שעזר לנו וסייע לנו, ואני מבקש לאשר את החוק כפי שאושר על-ידי הוועדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עוד עבודה רבה לפניך אז נא לשבת. אני אצרף את קולך. אפשר לשבת כאן.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כן, יש לי עוד הרבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה, אתה תחליף אותי אחרי שאתה תדבר בחוק הבא.
אנחנו עוברים להצבעה מקשה אחת בקריאה שנייה ושלישית שכן אין טוענים לדיבור ואין מבקשים להסתייג, ואנחנו נצביע על הצעת חוק החברות תיקון (מס' 19) בקריאה שנייה מקשה אחת. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד סעיפים 1–25 – 28
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–25 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
29 בעד, בצירוף קולו של חבר הכנסת דוד רותם. אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה עברה בקריאה שנייה.
אדוני היושב-ראש מבקש להצביע בקריאה שלישית ואכן אני אעשה זאת מייד.
אנחנו מצביעים על הצעת חוק החברות (תיקון מס' 19) בקריאה שלישית. נא להצביע, חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד החוק – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק החברות (תיקון מס' 19), התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
24 בעד, בצירוף קולו של חבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש הוועדה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חבר הכנסת מקלב הצביע בטעות על מקומו של ישראל חסון. יש לייחס את ההצבעה של ישראל חסון לחבר הכנסת מקלב. אני מבקש מהחברים לשים לב כאשר הם מצביעים שלא תיפול תקלה מתחת ידם. תודה רבה.
הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל.