קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הנפט (תיקון מס' 6), התשע"ב–2012 [מס' מ/541; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ג', עמ' , חוב' י"א, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו נעבור לנושא הבא, והוא: הצעת חוק הנפט (תיקון מס' 6), התשע"ב–2012, קריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן. בבקשה, אדוני. כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הנפט (תיקון מס' 6), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית אשר נדונה בכנסת ועברה בקריאה ראשונה כחלק מהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א–2010, להלן – הצעת חוק המדיניות הכלכלית. ביום ט"ו בטבת התשע"א, 22 בדצמבר 2010, הרשתה הכנסת לחלק את הצעת חוק המדיניות הכלכלית באופן שסעיף 69, שעניינו תיקון חוק הנפט, התשי"ב–1952, להלן – חוק הנפט, לא יובא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית יחד עם שאר סעיפי הצעת חוק המדיניות הכלכלית. עתה מובאת הצעת החוק האמורה לאישור הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. ודאי תשאלו את עצמכם, מדוע הכנת הצעת חוק זו בוועדת הכלכלה נמשכה פרק זמן כה ארוך? התשובה – מייד. סעיף 3 לחוק הנפט מסמיך את השר שהממשלה העניקה לו את הסמכות לבצע חוק זה, שבפועל הוא שר האנרגיה והמים, למנות מועצה מייעצת בת תשעה חברים אשר סמכויותיה הן, בין השאר, ייעוץ לשר הממונה לגבי השטחים משטחי המדינה שיהיו פתוחים לחיפוש נפט ולהפקתו, ייעוץ בעניין עקרונות הפעולה בחיפושי נפט והיקף ההשקעה הכספית המינימלית הדרושה לקבלת רשיון, מתן היתרים ורשיונות לחיפוש נפט ולהפקתו ועוד. בהצעת החוק המקורית הוצע לשנות את הוראות החוק כך שמינוי חברי המועצה ייעשה במשותף בידי שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר. כן הוצע לשנות את הרכב המועצה כך שנוסף על חמישה נציגים מהציבור תכלול המועצה שני נציגי משרד התשתיות – האנרגיה והמים ושני נציגים ממשרד האוצר, מאגף התקציבים ומהחשב הכללי. הוועדה מצאה בהצעה זו כמה פגמים. ראשית, חשבנו שבעידן הנוכחי לא ייתכן שבמועצה כזאת לא יהיו נציגים של השר להגנת הסביבה, כך שהמועצה תביא בחשבון, כחלק משיקוליה, בצורה מובנית וברורה, גם שיקולים סביבתיים. נוסף על כך סברה הוועדה כי אם כבר מתקנים את החוק בנוגע למועצה, מן הראוי לכלול בחוק גם הוראות המתייחסות להתנהלות המועצה, סייגים לכהונה, הוראות לעניין ניגודי עניינים ועוד. בהצעת חוק זו מעוגנת ההסכמה שהגיעו אליה רוב חברי הוועדה בדבר מספר החברים במועצה ודרכי מינוים: מוצע כי מספר החברים יועלה מתשעה ל-15, ושבעה מהם לפחות יהיו מקרב הציבור. עוד מוצע לקבוע כי השר הממונה ימנה עובד אגף התקציבים ועובד אגף החשב הכללי במשרד האוצר, שניהם על-פי הצעת שר האוצר, שני עובדי משרד האנרגיה והמים, על-פי הצעת שר האנרגיה והמים, ושני עובדי המשרד להגנת הסביבה, על-פי הצעת השר להגנת הסביבה. לסעיף זה הגישו שר האנרגיה והמים וחברת הכנסת ליה שמטוב הסתייגות המבקשת לקבוע כי במקום שני נציגי השר להגנת הסביבה ימונה רק ממלא-מקום אחד, מקרב עובדי המשרד להגנת הסביבה, וכי הוא ימלא את מקומו של חבר מועצה מסוים רק אם ייעדר מאחד הדיונים. כפי שציינתי קודם, אני סבור כי לא ראוי, במועצה חשובה כל כך, העוסקת בנושאים שעשויות להיות להם השפעות סביבתיות מרחיקות לכת, שלא ישבו באופן קבוע נציגי המשרד לאיכות ולהגנת הסביבה, ולכן אני מבקש לדחות את ההסתייגות של השר ושל חברת הכנסת ליה שמטוב. חברי סיעת חד"ש הגישו אף הם הסתייגות לסעיף זה וביקשו לקבוע מספר רב יותר של נציגים מקרב עובדי המשרד להגנת הסביבה. אני מבקש לדחות גם את ההסתייגויות של חברי סיעת חד"ש. עוד מוצע לקבוע בהצעת החוק המונחת לפניכם כי המניין החוקי בישיבותיה של המועצה יהא שבעה חברים וכי המועצה תתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה. הצעת החוק כוללת גם הוראות לעניין הכישורים הנדרשים לצורך מינוי למועצה, סייגים לכהונה כחבר במועצה והסדרים לעניין סיום הכהונה. ביחס לרשימת התארים האקדמיים שהם תנאי כשירות להתמנות למועצה, הגיש השר להגנת הסביבה הסתייגות המבקשת להוסיף את לימודי הסביבה לרשימת התארים המפורטת בהצעה, ואני סבור כי ראוי לקבל הסתייגות זו. אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד הסתייגות השר להגנת הסביבה, לדחות את כל יתר ההסתייגויות ולקבל את החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר מוחמד ברכה: לא הבנתי מה אמרת על ההסתייגות של שר האנרגיה, הראשונה. כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): הוועדה תיקנה והוסיפה, לאחר מספר דיונים רב וחילוקי דעות בתוך נציגי הממשלה ובתוך הקואליציה – החליטה בסופו של דבר להוסיף שני נציגי המשרד להגנת הסביבה; מתוך הרקע של אסון מקסיקו האחרון. קיבלנו ברכה של מרבצי הגז בים, אבל זה גם יכול להיות חלילה יום אחד מפגע סביבתי ברמה שעוד לא הכרנו, ולכן חשבנו שגם בדיוני מועצת הנפט יהיה השיקול הסביבתי. אנחנו הכרענו – הוועדה הכריעה להוסיף שני נציגים, השר רוצה להפוך את זה לממלא-מקום אחד – מצד אחד, זו הסתייגות אחת; ביקשנו לדחות את ההסתייגות הזאת. יש הסתייגות של חבר סיעת חד"ש, חבר הכנסת דב חנין, להגדיל את מספר נציגי המשרד להגנת הסביבה, וגם את זו אנחנו מבקשים לדחות, ולהשאיר את זה על שני נציגים. זה בעצם המצב. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני. סיימת, אדוני? רבותי חברי הכנסת, אנחנו נעבור לדיון בהסתייגויות ובבקשות דיבור. יש הסתייגויות כמובן. ההסתייגות הראשונה היא של שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו וחברת הכנסת ליה שמטוב. להוריד או שאת לא רוצה לנמק? ליה שמטוב (ישראל ביתנו): להוריד. היו"ר מוחמד ברכה: להוריד. משמעות הדבר היא שגם ההסתייגות של השר יורדת? כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): השרים מושכים הסתייגות אחרת. היו"ר מוחמד ברכה: מושכים, אוקיי. אז חבר הכנסת דב חנין. כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): יש הסתייגויות – – – היו"ר מוחמד ברכה: יש אחרים אבל, כן. השר ארדן, אתה גם מוריד את ההסתייגות שלך? השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: כן, כן. היו"ר מוחמד ברכה: אז אנחנו רק נשמע את חבר הכנסת דב חנין, כי המסתייגים האחרים או לא יכולים לדבר או לא נמצאים. דב חנין (חד"ש): תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, התיקון הזה, אדוני היושב-ראש, לחוק הנפט הוא תיקון בכיוון הנכון. קידוחי נפט בחופי מדינת ישראל יכולים להיות ברכה, ואנחנו כולנו מקווים שהם יהיו ברכה, אבל הם עלולים להיות גם קללה מאוד גדולה, כפי שאנחנו יודעים ממה שקרה במפרץ מקסיקו. במפרץ מקסיקו, עמיתי חברי הכנסת, קרתה תאונת קידוח נפט חמורה, שעד היום לא שוקמו נזקיה, והשיקום של נזקיה ייקח עוד שנים רבות מאוד-מאוד. ולכן, כשאנחנו מדברים על קידוחי נפט בים, אנחנו מייד חושבים על מפרץ מקסיקו, אבל בחשיבה הזאת על מפרץ מקסיקו, אדוני היושב-ראש, יש טעות מסוימת, מכיוון שיש שלושה הבדלים גדולים בין קידוחי נפט בחופי ישראל לבין קידוחי הנפט שהיו במפרץ מקסיקו. ההבדל הראשון הוא שהים התיכון איננו מפרץ באוקיינוס; הים התיכון הוא ים סגור, הוא בריכה ענקית שיש לה שני מוצאים קטנים מאוד לאוקיינוס: האחד, תעלת סואץ, מוצא לים-סוף ולאוקיינוס ההודי, והשני, מצרי גיברלטר, מוצא לאוקיינוס האטלנטי. לעומת זאת מפרץ מקסיקו הוא מפרץ שהוא חלק מהאוקיינוס האטלנטי. הוא נמצא בפתח היציאה של מה שנקרא "המסוע האטלנטי", או בשפת העם "זרם הגולף", זה אותו זרם גדול של מים שלוקח מים חמים, בעצם, ממפרץ מקסיקו, ומעביר אותם בכיוון צפון-מזרח, לכיוון החופים הצפון-מערביים של אירופה, וכך מפרץ מקסיקו עובר תהליך של טיהור טבעי קבוע שבים התיכון לא מתרחש. הים התיכון, אם יש בו אסון נפט, הנפט הזה יישאר עד שאנחנו נמצא דרך להוציא אותו משם. זה הבדל אחד בין הים התיכון לבין מפרץ מקסיקו. ההבדל השני הוא שקידוחי הנפט בים התיכון הם הרבה יותר עמוקים. התקלה במפרץ מקסיקו היתה בעומק של כ-1,600 מטר. בים התיכון, אדוני היושב-ראש, קידוחי הנפט מתוכננים להיות מתחת לשכבת הגז, זאת אומרת, בעומק של כ-6,000 מטר ומעלה, זהultra-deep water . אלה הם קידוחים בעומק שאין ידע מספיק – לא רק בארץ אלא גם בעולם – איך להתמודד אתם בכלל, אם הם מתרחשים. ולכן, כמובן, תאונת נפט שתהיה בחופי ישראל תהיה הרבה יותר מסוכנת והרבה יותר קשה לטיפול מאשר התאונה שהתרחשה במפרץ מקסיקו. והבדל שלישי גדול שנמצא בינינו לבין מה שהתרחש במפרץ מקסיקו הוא כמובן, שלמרות מה שחושבים כמה משרי הממשלה, מדינת ישראל היא לא אימפריה. והיא ממש רחוקה מהיכולות של האימפריה האמריקנית, שבה ממשל אובמה, כאשר התרחשה התקלה במפרץ מקסיקו, העמיד משאבים של מיליארדי דולרים ויכולות טכניות פנטסטיות להתמודד עם התקלה שהתרחשה שם. את זה אין אצלנו. אצלנו אפילו התוכנית הצנועה שהממשלה אישרה להתמודדות עם נזקי זיהומים בים, התוכנית למניעת זיהומים בים, ככה היא נקראת, התלמ"ת, אפילו התוכנית הקטנה והדלה הזו לא מתוקצבת כראוי. אז מכל הסיבות האלה, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים להיזהר עוד יותר, הרבה יותר מאשר נזהרו האמריקנים לפני האסון במפרץ מקסיקו. בארצות-הברית הוקמה ועדת חקירה אחרי האסון במפרץ מקסיקו, והמסקנה המרכזית שלה היתה שברמה המהותית לא היתה הפרדה מספיק חדה בין הרגולטור הסביבתי לבין הרגולטור שעוסק בקידוחי נפט. אבל אצלנו, לא רק שאין בכלל הפרדה בין שני הרגולטורים, אלא שהרגולטור הסביבתי, השר להגנת הסביבה, בעצם מודר לחלוטין, מוצא החוצה מכל העיסוק בפיקוח השוטף ובהסדרה של קידוחי הנפט. המצב הזה הוא מצב מופרך ובלתי סביר, בלתי הגיוני, בלתי מוצדק, משום בחינה שהיא. יש היום מפקח על הנפט, שהוא איש משרד התשתיות, ויש בצדו מועצה מייעצת, שגם היא מאנשי משרד התשתיות. והנה באה הממשלה והציעה תיקון – להרחיב את אותה מועצה מייעצת ולהוסיף למועצה המייעצת עוד אנשים של משרד התשתיות, מכיוון שלא מספיק תשעה אנשים של משרד התשתיות, צריך להרחיב אותה בעוד כמה אנשים, ולהוסיף גם כמה אנשים של משרד האוצר. מי נשאר בצד? כמובן, המשרד להגנת הסביבה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביע הערכה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה, שבאמת היה שותף במאבק; לשר להגנת הסביבה, השר ארדן. באמת התנהל פה מאבק לא פשוט. שימו לב רק על מה נאבקנו – על זה שישבו שני נציגים של המשרד להגנת הסביבה. לא תגידו ארגונים סביבתיים, אתם יודעים – הירוקים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: מתוך 15. דב חנין (חד"ש): מתוך 15, בתוך ועדה מייעצת – לנציג של משרד האנרגיה והמים. רחל אדטו (קדימה): אז למה לא – – – דב חנין (חד"ש): ועל זה אפילו שר האנרגיה והמים, השר לנדאו, עד לפני חמש דקות – אפילו לזה הוא לא הסכים, עם אותה הסתייגויות; והוא בעצם מבקש להוריד את הדבר הזה. עמיתי חברי הכנסת, ההסתייגויות שלנו הן בכיוון ההפוך. אני חושב שהמועצה המייעצת צריכה להיות עם רוב של נציגים סביבתיים, מיעוט של נציגי תשתיות ואנרגיה, ואם לא רוב, לפחות ייצוג משמעותי ואמיתי של אנשים שמבינים בסביבה, יודעים להגן על הסביבה. כי, חברות וחברים, אם חס וחלילה יתרחש אסון נפט בחופי ישראל, אף אחד לא יוכל להסביר איך הגענו לאבסורד כזה של חוסר פיקוח סביבתי על קידוחי הנפט בישראל. תודה רבה. רחל אדטו (קדימה): דב, תסביר רק למה התנגדו; זה נשמע כל כך הגיוני, אני לא מבינה – – – דב חנין (חד"ש): אני חייב להגיד לך, חברת הכנסת ד"ר אדטו, שאני שוחחתי עם השר לנדאו באופן אישי, ושוחחתי עם נציגיו באופן אישי, וניסיתי להבין, באמת ניסיתי ברמה העניינית להבין מהו החשש הגדול משני נציגים של המשרד להגנת הסביבה – משרד ממשלתי, עם אנשי מקצוע מאוד טובים, שיושבים בסופו של דבר בוועדה מייעצת, לא ועדה שקובעת לבד. לא הצלחתי להבין. היו"ר מוחמד ברכה: תודה. טוב, שאר הרשומים כמסתייגים – אחד מנהל את הישיבה ולא יכול לדבר, ושניים אינם נמצאים. חבר הכנסת אייכלר ביקש רשות דיבור – הוא לא נמצא. על כן, אנחנו נעבור להצבעות, רבותי חברי הכנסת. נעבור להסתייגויות קודם. אנחנו נצביע – – רונית תירוש (קדימה): אנחנו נגד? היו"ר מוחמד ברכה: – – על שם החוק כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 20 בעד שם החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר מוחמד ברכה: שם החוק אושר כהצעת הוועדה בתמיכתם של 14 חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים. נעבור להסתייגויות על הסעיף הראשון – ההסתייגות של שר האנרגיה והמים ירדה, גם של ליה שמטוב ירדה. אנחנו נצביע על – – – דב חנין (חד"ש): אדוני, רק על הראשונה להצביע. היו"ר מוחמד ברכה: רק על הראשונה. אנחנו נצביע על ההסתייגות הראשונה בסעיף 1 לחוק, של חברי הכנסת של חד"ש, ההסתייגות שנומקה על-ידי חבר הכנסת חנין. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 4 נגד – 12 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר מוחמד ברכה: ההסתייגות לא התקבלה. התנגדו לה 12 חברי כנסת ותמכו בה ארבעה חברי כנסת. לחלופין א' ולחלופין ב' ירדו, ועל כן לא נותרו הסתייגויות על כל הסעיפים. השר ארדן הוריד את ההסתייגות שלו. על כן, אנחנו נצביע בקריאה שנייה על הסעיפים 1, 2 ו-3 כהצעת הוועדה, כמובן. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 22 בעד סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר מוחמד ברכה: הסעיפים האמורים אושרו – מ-1 עד 3 כולל, בתמיכתם של 18 חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים. אנחנו מצביעים בקריאה שלישית על הצעת חוק הנפט (תיקון מס' 6), התשע"ב–2012. מי בעד? מי נגד? ומי נמנע? הצבעה מס' 23 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק הנפט (תיקון מס' 6), התשע"ב–2012, נתקבל. היו"ר מוחמד ברכה: ברוב של 20 תומכים, ללא מתנגדים וללא נמנעים, החוק אושר בקריאה שלישית.