קטע מדברי הכנסת

DOC 12,484 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס לעניין תאגידי מים וביוב בשנות המס 2011–2015), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/686).] (קריאה ראשונה) היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו נעבור לנושא הבא, רבותי, חברי הכנסת: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס לעניין תאגידי מים וביוב בשנות המס 2011–2015), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. בבקשה, אדוני, סגן שר האוצר. אדוני סגן השר, בבקשה. אחר כך אנחנו נקיים דיון. סגן שר האוצר יצחק כהן: עוד פעם? (אומר בשפה הערבית: אני אאריך.) היו"ר מוחמד ברכה: מה אפשר לעשות? יש מעט אנשים כמוך. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – היו"ר מוחמד ברכה: אני לא אמרתי, לא. סגן שר האוצר יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, יושב-ראש ועדת הכנסת, מר לוין, בוא, בוא, אני אתן לך קצת נחת. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס לעניין תאגידי מים וביוב בשנות המס 2011–2015), קריאה ראשונה. קיימת חשיבות רבה לקיומם של תאגידי מים וביוב כגופים נפרדים שמטרתם להבטיח רמת שירות נאותה בתחום שירותי המים והביוב, על-ידי ניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכת המים והביוב ברשות המקומית. בהתאם להמלצות צוות שמינה ראש הממשלה לבחינת ההתאמות הנדרשות ביחסי השלטון המקומי ותאגידי המים והביוב, בראשות הממונה לשעבר על אגף התקציבים ד"ר אודי ניסן, ולפי החלטת הממשלה מיום 6 בנובמבר 2011 – – – הוא גמר את ההצעות שלו, זה? מה? מה זה? היו"ר מוחמד ברכה: חבר הכנסת רותם. בבקשה. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – ולפי החלטת הממשלה מיום 6 בנובמבר 2011, מוצע לתת הקלות ממס בשנות המס 2011–2015 לתאגידי מים וביוב הנמצאים בשליטה מלאה של רשויות מקומיות ולרשויות המקומיות שהתאגידים האמורים נמצאים בשליטתן, כדי לעודד את פעילות תאגידי המים והביוב כאמור ואת ההקמה של תאגידי מים וביוב בידי רשויות מקומיות שטרם הקימו תאגידים כאמור. לאור האמור מוצע לתקן את סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ולקבוע כי בתקופת הוראת השעה רשות מקומית אחת או יותר שתאגיד מים וביוב נמצא בשליטתה המלאה תהיה פטורה ממס על ההכנסה מדיווידנד המשתלם לרשות המקומית על-ידי אותו תאגיד, וכן תהיה פטורה ממס בשל הכנסה מריבית שנצברה בתקופת הוראת השעה על הלוואות בעלים שנתנה הרשות המקומית לאותו תאגיד. בנוסף ובהתאמה, מוצע לתקן את חוק תאגידי המים והביוב, התשס"א–2001, ולקבוע כי בתקופת הוראת השעה יינתן לתאגידי מים וביוב הנמצאים בשליטה מלאה של רשות מקומית אחת או יותר פטור ממס חברות. אבקש מחברי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני. אנחנו נעבור לדיון. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, אחריו – חבר הכנסת דב חנין. ישראל אייכלר (יהדות התורה): עד שאנחנו מרימים, זה. היו"ר מוחמד ברכה: איציק, אתה רואה עכשיו מה קורה. סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אדוני סגן השר, חברי הכנסת, אנחנו היום בוועדת העלייה והקליטה דנו בעניין הגזירה של – – – היו"ר מוחמד ברכה: בתחילת הדברים פונים ליושב-ראש. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני תמיד עושה את זה, אבל אני לא יודע למה – – – היו"ר מוחמד ברכה: אתה תמיד עושה את זה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אז זה נראה לי כאילו באמצע נאום, של הקודם. ובכן, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום היה דיון מאוד מרגש עם שגריר גרמניה בישראל על הפסיקה הנוראה של שופט בקלן שהחליט לאסור את ברית המילה. הופיעו שם אנשים, מומחים, וגם, אגב, מוהל ערבי היה שם, ודיברו על העניין הזה, ואנחנו דיברנו אליו כמו שצריך לדבר אליו, על העניין זה של ברית המילה. אבל אני שואל פה את חברי חברי הכנסת. אנחנו לא יודעים אולי שברית התורה וברית המילה וברית השבת זה הבריתות – וגם התפילין זה אות – שאנחנו מחברים את עצמנו לקדוש-ברוך-הוא. איך אנחנו מצפים ששופט גרמני בקלן יבין שברית מילה זה לא פגיעה בזכות הילד או חופש הדת – שזה אומר לא שאתה מאמין במה שההוא מאמין, אלא חופש הדת כשההוא, האיש המאמין, קובע מהי דתו ואמונתו – כאשר מדינת ישראל החילונית רוצה להעניש אדם שכרת ברית עם התורה ורוצה לשבת וללמוד באוהלה של תורה ימים ולילות? אני לא מדבר על אותם אנשים שכבר יוצאים מהישיבה. גם הם לא יכולים להיכנס לצבא בלי שיתאפשר להם להישאר יהודים כפי שהיו בחופש הדת שלהם, ולא כפי שהרבנות הצבאית תקבע מה זה חופש הדת שלהם, אלא לפי מה שהם חונכו – בלי גיוס בנות באותן חטיבות, אוכל כשר באותם מקומות שרוצים שהם יהיו. אבל אם – אני מדבר על אלה שכן רוצים לשבת וללמוד. באה ועדה של הממשלה ורוצה להעניש אותם, ואפילו בפלילים, על זה שהם לומדים תורה. היבסקציה הקומוניסטית בברית-המועצות הסובייטית היתה עושה את הדבר הזה, שאוסרים ללמוד עם ילדים תורה מפני שהם לא פרודוקטיבים, לא מחנכים אותם ליצרנות ולא מחנכים אותם את הליבה של דובנוב, של ז'דנוב, שהוא קבע מה צריך ללמוד – הוא היה שר החינוך הסובייטי. מדינת היהודים תעניש אנשים שרוצים ללמוד – – – דב חנין (חד"ש): הוא לא היה שר החינוך – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): אתם רוצים להביא פה גם את בריה? דב חנין (חד"ש): לא, אבל הוא לא היה שר החינוך. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אז מה היה תפקידו, שר התרבות? דב חנין (חד"ש): לא זה ולא זה, אבל לא משנה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אז אולי – דב חנין, אני מבקש ממך, מורנו ורבנו לענייני קומוניזם, מי היה ממונה על כפיית התרבות, החינוך התרבותי בברית-המועצות, בימי סטלין, בימי לנין? דב חנין (חד"ש): הוא היה – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): מה היה שמו? דב חנין (חד"ש): היו שרי תרבות – לונצ'רסקי – היו כל מיני שרי תרבות. ז'דנוב לא היה שר תרבות. ישראל אייכלר (יהדות התורה): מה היה תפקידו של ז'דנוב? דב חנין (חד"ש): הוא היה אחד מחברי ההנהגה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אבל הוא היה ממונה לדאוג לכך שלא ילמדו תורה עם ילדי ישראל, ובשביל זה היו לו סוכנים יהודים מהיבסקציה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): תשאל את ברכה, הוא יודע את זה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): וכשסטלין – גם אתה יודע את זה? היו"ר מוחמד ברכה: אם דב לא – אם לא השיב, אני לא – אבל הוא השיב בסדר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): לא, אם דב כבר לא יודע, כנראה הקומוניזם כבר לא כל כך ריאלי היום. אבל לא ייתכן שבמדינת היהודים אנחנו נאפשר דבר כזה. דב חנין (חד"ש): הקומוניזם וז'דנוב זה לא אותו דבר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): טוב. תיכף תגיד לי את ההבדלים בין לנין לסטלין ובין סטלין לטרוצקי. דב חנין (חד"ש): יש, חשוב מאוד לדעת. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אז אני יודע שהיו הבדלים, נו, מה אני אעשה עכשיו, אין לי זמן לדבר על כל ההבדלים בקומוניזם. דב חנין (חד"ש): לא, זה חשוב לדעת. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אבל אני רוצה להגיד לך שטרוצקי היה ילד ב"חדר", וכשהוא הלך שמה להיות – קראו לו לייב ברונשטיין – וכשהוא נהיה מהפכן ובאו לבקש ממנו טובה ליהודים, אז הוא אמר: אני לא יושב פה כיהודי, אני יושב פה כמהפכן קומוניסטי. אז היהודי אמר לו: כשיהרגו אותך, יהרגו אותך מפני שאתה יהודי ולא מפני שאתה מהפכן. בסוף סטלין שלח רוצח למקסיקו להרוג את היהודי טרוצקי. אבל סליחה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזור – – – דב חנין (חד"ש): זה לא משקף את הקומוניזם, אבל. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אבל אני רוצה לחזור לנקודה. היו"ר מוחמד ברכה: טוב. ישראל אייכלר (יהדות התורה): לסיום, אדוני היושב-ראש – – – היו"ר מוחמד ברכה: האמת שהדיון מעניין, ואני מנוע מלהשתתף בו, אבל – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): בסדר. אז בוא נסכם את העניין. מדינת ישראל לא תאפשר, ואני עדיין מאמין שאם שר הביטחון אמר היום שהחרדים והיהדות הדתית, אלה שלמדו תורה, החזיקו את עם ישראל כל השנים – הוא לא ייתן יד, וגם ראש הממשלה לא ייתן יד, וגם שאול מופז, יהודי מסורתי, לא ייתן יד שייענש באופן אישי יהודי שבחר ללמוד תורה. היה לא תהיה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אריאל; הוא לא נמצא. ואחריו – חבר הכנסת בן-ארי, והוא יהיה אחרון. חבר הכנסת בן-ארי, לא מדברים בטלפון במליאה. בן-ארי, לא בטלפון במליאה. דב חנין (חד"ש): תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, דבריו של חבר הכנסת אייכלר, האמת, מפתים אותי לעסוק קצת בהיסטוריה של הקומוניזם והסוציאליזם, אבל בגלל מסגרת הזמן הנוקשה, אדוני היושב-ראש, שאתה כופה על כולנו, אני לא אוכל להיכנס לדיון ההיסטורי הזה. אני דווקא במקום זה אדבר, אפרופו החוק הזה, על האקטואליה של הרעיון הסוציאליסטי. כי הנה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מגיעים פעם נוספת לניסיון להאריך את אותו מנגנון פעולה קפיטליסטי מוטעה וכושל שנקרא תאגידי מים וביוב. וזאת דוגמה קלאסית איך כפיית המנגנונים הקפיטליסטיים בסופו של דבר מייצרת גם מערכת שהיא פחות צודקת וגם מערכת שהיא פחות כלכלית. ראו, עמיתי חברי הכנסת, מה עשינו כאשר ייצרנו את היצור הזה שנקרא תאגידי מים וביוב. הקמנו גוף שיש לו קיום, יש לו צורך להבטיח רווחים. אני זוכר, אדוני היושב-ראש, אפילו את הדיון שקיימנו בוועדה המשותפת לסביבה ובריאות, ששם נציגי האוצר הסבירו שככל שהציבור יחסוך במים לא תהיה ברירה אלא להעלות את מחיר המים, מכיוון שצריך להבטיח לתאגידים שולי רווח. התאגידים הם יצורים כלכליים וצריך להבטיח להם את הקיום, את הרווחים שלהם. ולכן, ככל שהציבור יחסוך במים נעלה את מחירי המים. זה בדיוק הרציונל של מערכת קפיטליסטית, של מערכת שרואה את העולם רק דרך הכוונת של הרווח הכלכלי. התאגידים הפכו את תחום המים לתחום של סחורה. מים הם לא סחורה, מים הם מוצר בסיסי, והשימוש בו צריך להיות זכות יסודית. אבל התאגידים הפכו את המים לסחורה, וכשהמים הם סחורה, כדרכן של סחורות, יש כאלה שיכולים לרכוש אותם ויש כאלה שלא יכולים לרכוש אותם. והעניים ונכים וציבור מאוד גדול ורחב מתקשה לרכוש מים, כי מים זה עכשיו סחורה, וצריך לרכוש אותה בכסף. מהרגע שאנחנו הקמנו את התאגידים, באופן אוטומטי גם העלינו את מחיר המים בסדר-גודל של 17%, כי הוספנו על מחיר המים את המע"מ. קודם, כאשר המים טופלו על-ידי הרשויות המקומיות, תשלומי המים לא היו כפופים למע"מ. ברגע שזה תאגידים צריך גם לשלם מע"מ, וצריך כמובן גם לממן את המנגנון המיוחד של התאגידים – את הדירקטוריון, את ההנהלה, את מערכת הגבייה המיוחדת שהוקמה לכבוד התאגידים ולשם התאגידים האלה. ולכן, אדוני היושב-ראש, מה שהממשלה, אם היא היתה ממשלה ראויה, היתה צריכה להביא בפנינו, זה חוק לביטולם של תאגידי המים והביוב, ולהחזיר את התחום הזה אל הרשויות המקומיות, או לחלופין – להקים רשויות אזוריות כמערכת ציבורית ממלכתית שבאופן אזורי תטפלנה, כרשות ולא כתאגיד, בתחום המים והביוב. זה מה שהממשלה היתה צריכה לעשות, אדוני היושב-ראש. אבל מכיוון שהממשלה הזו הולכת באמת על-פי הקו של האידיאולוגיה של הקפיטליזם החזירי והעיוור, אני לא מופתע שהיא מביאה לנו עוד הצעה לעוד מנגנון שיסרבל את התאגידים האלה עוד יותר, ויסבך אותנו בצרות נוספות, מעבר לכל הצרות שכבר הכרנו. תודה רבה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, מספרים על רבי עקיבא שאחרי שהוא חזר בתשובה אמר: כשהייתי עם הארץ – זאת אומרת, לפני שהכרתי תורה – הייתי אומר מי ייתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור – והייתי נושך אותו כמו חמור. שואלים בגמרא: למה כמו חמור ולא כמו כלב? מה התשובה, ידידי חבר הכנסת וקנין? יצחק וקנין (ש"ס): ששובר את העצמות. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): יופי. כי הוא אומר: חמור נושך ושובר עצם, כלב נושך – ככה נותן ביס בבשר, אבל לא שובר את העצם. אני ער לשיח בשבוע האחרון, בשבוע וחצי, שבועיים האחרונים, לבר-מצווה שעושה פלסנר. הרבה אנשים שואלים אותי: בן-ארי, הרי אתה שירתת בצבא. אתה לא נגד השתמטות? אני אומר: אני נגד השתמטות, אבל אני לא שונא חרדים. אני מצטער, אני מתנצל, כולי התנצלות, אני דווקא רוצה להוקיר טובה לציבור החרדי. ואני רוצה פה, ברשותכם, לומר משהו לא פופולרי, אבל משהו אמיתי: הציבור החרדי – אנחנו, עם ישראל, חייבים לכם כמה פעמים: פעם אחת על זה שאתם עומדים בחזית של המלחמה הדמוגרפית של העם היהודי – זוהי הצדעה ראשונה; הצדעה שנייה – על זה שאתם מחנכים את ילדיכם לשמירת מסורת ישראל ותורת ישראל מזה אלפי שנה. לא הלכתם לכל מיני תורות של "איזמים" – לא קומוניזם ולא סוציאליזם ולא דמוקרטיזם. יש לכם תורת ישראל מקדמת דנא. ואני רוצה לומר לכם עוד דבר אחד שאני רוצה להצביע על הציבור החרדי: אתם, בניגוד לחלוטין ממה שאומרים כאן, לא מוצצים את המשק הישראלי – ביטויים שלקוחים מאיזה עולם של סוף שנות ה-30, תחילת שנות ה-40. אתם מניעים את גלגלי המשק. אמרתי היום, מה היו עושים "אסם" אם שבוע אחד החרדים היו מפסיקים לקנות "במבה"? מה היה עושה משרד האוצר בלי המסים העקיפים הענקיים שלוקחים מהציבור הזה, שמגדלים שמונה ועשרה ילדים? שקונים להם שמונה פעמים נעליים, ועשר פעמים הם קונים להם חולצה, ומשלמים עליהם לרופא שיניים, ובכל דבר ודבר מסים עקיפים על גבי מסים עקיפים? הרי זה מה שמעשיר את האוצר בעיקר – המסים העקיפים. אבל למה באים אל החרדים? זאת בדיוק השנאה הזאת, השנאה של משהו שהוא יציב, שהוא קיים. אני אומר שוב: אני נגד השתמטות. אני חושב שמי שלא לומד תורה – הייתי אתמול בסיור של ועדת חוץ וביטחון בצפון. אחרי תרגיל שראינו, של חיילים, מתנפלים עלי שני חיילים מוסווים, מחבקים אותי, מנשקים אותי, אומרים לי: שלום הרב. אני הייתי מורה שלהם, גאה בהם. היו"ר מוחמד ברכה: נא לסיים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): המפקד, סמג"ד, גם כן בחור עם כיפה. הגענו למוצב – מפקד המוצב בחור עם כיפה ענקית ופאות. זה מה שיש. זאת המציאות בצבא, זאת המציאות האמיתית. מי שהיה אתנו ראה את זה. הצבא, ברוך השם, יש בו מיטב הנוער שלנו. ומי שלא לומד, שיתגייס. אבל תורה זה הבסיס של הקיום של עם ישראל, ואסור להילחם בתורה. תודה רבה. היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו נעבור, רבותי, להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס לעניין תאגידי מים וביוב בשנות המס 2012–2015), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס לעניין תאגידי מים וביוב בשנות המס 2012–2015), התשע"ב–2012, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק התקבלה ברוב של 13 מול שני מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכספים להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.