קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 21) (תעודות סל וקרנות סל), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/703).] (קריאה ראשונה) היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו נעבור לנושא הבא: הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 21) (תעודות סל וקרנות סל), התשע"ב–2012, לקריאה ראשונה. אדוני סגן שר האוצר, בבקשה. סגן שר האוצר יצחק כהן: ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, שהכול נהיה בדברו. קריאות: אמן. סגן שר האוצר יצחק כהן: כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 21) (תעודות סל וקרנות סל) – קריאה ראשונה. הצעת החוק המונחת בפניכם, חברי, גובשה ברשות ניירות ערך ונועדה להסדיר את פעילות תעשיית תעודות הסל וקרנות הסל – ETF. תעודות הסל מוצעות לציבור בישראל החל משנת 2000 כתעודות המונפקות על-ידי חברות ייעודיות. כיום נסחרות בישראל 460 תעודות סל בשווי כולל של כ-60 מיליארד שקלים. התעודות נסחרות בבורסה ומעניקות למחזיק בהן זכות לקבל מאת המנפיק את תשואת נכס המעקב, למשל המדד, אשר אחריו הן עוקבות בהתאם לנוסחת המרה. כמו כן מחזיק התעודה רשאי להמירה בכל יום מסחר לרכיבי נכס המעקב או לשוויו הכספי בהתאם לתנאי התעודה. עד עתה, אדוני היושב-ראש, הצעות לציבור של תעודות סל הוסדרו בהיבטים של דיווח, כשאר תעודות ההתחייבות המוצעות לפי חוק ניירות ערך, אף שבטיבן דומות תעודות אלה להשקעה בקרנות הנאמנות המפוקחות על-ידי הרשות באופן הדוק. יוצא אפוא כי על-פי המצב כיום נוצר ארביטראז' רגולטורי בין מוצרים הדומים מאוד באפיונם ובמטרות ההשקעה. לאור האמור מוצע במסגרת תיקון החוק להסדיר את תחום תעודות הסל באופן דומה לקרנות הנאמנות, בשינויים המחויבים ממאפייניו הייחודיים של תחום תעודות הסל כמוצר התחייבותי. ההוראות החדשות המרכזיות המוצעות ביחס לתעודות הסל הן במישור היציבות: הנכסים לא יהיו של המנפיק אלא של המשקיעים בתעודה; יוקם חשבון מגבה שמטרתו יצירת כרית ביטחון זמינה להבטחת פעילות מנהל תעודת הסל; ייקבעו כללי השקעה שמטרתם הבטחת סיכוי עמידת מנהל התעודה בהתחייבויותיו; תחויב עשיית שוק. בנוסף, מוצע לקבוע הוראות לעניין כשירות מנהל תעודות הסל, ממשל תאגידי, הון עצמי וביטוח, דרישה לקבלת אישור הרשות להיתר שליטה במנהל תעודת סל, דרישה לאישור הרשות לפעול כמנהל תעודת סל וסמכות לרשות להתלות את האישור מטעמי מהימנות. בנוסף, אדוני היושב-ראש, מוצע להסדיר את קרן הסל. קרן הסל היא מכשיר פיננסי חדש המשלב מאפיינים של קרן נאמנות ותעודת סל, ומבוסס בין היתר על המודל האמריקני של ה-ETF, תוך התאמות המתחייבות ממאפייני שוק ההון הישראלי. קרן הסל תהיה קרן נאמנות סגורה, מחקה, שייעודה – השגת תוצאות הדומות ככל הניתן לשיעור השינוי בנכס המעקב. מהיותה קרן סגורה נגזר כי יחידותיה יירשמו למסחר בבורסה, ורכישת יחידותיה תתאפשר במהלך המסחר בלבד. ואולם, ניתן יהיה לפדות את יחידותיה בכל יום מסחר. מאפייניה הייחודיים של קרן הסל מיועדים להקנות לה יתרונות ייחודיים שיאפשרו את קיומה של תחרות הוגנת ואפקטיבית בין מוצרים תחליפיים בשוק ההון. אשר על כן אבקש מחברי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מוחמד ברכה: תודה. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אריאל. לא? אם לא, אז חבר הכנסת בן-ארי. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהמשך למה שאמרתי קודם בעניין האווירה היום, אני רוצה להתייחס למשהו שהכתב הצבאי הוותיק ביותר במדינת ישראל – קוראים לו ישראל קצובר – גילה בדוח מבקר המדינה – לא משהו סודי – שכל התוכניות שהבטיחו על מסלולים חרדיים – שמאוד הצליחו, אגב. אדוני היושב-ראש, לא היה מסלול אחד שמדינת ישראל הציעה לשירות צבאי או אזרחי לחרדים וזה לא התמלא באנשים, כך שכל הסיפור הזה שהמדינה כאילו רצתה וצריכה לכפות על הציבור זה סיפור שקרי. אבל הוא טוען ומצטט את מבקר המדינה, שהמדינה לא הביאה אפילו אוכל כשר למהדרין, שהאברכים האלה רצו ולא קיבלו. ולא זו בלבד, אלא שבאותם מקומות שהובטח שתהיה סביבה גברית זה לא היה כך, וזה לא בוצע. מבקר המדינה שאל שם את היועצת אצל הרמטכ"ל, אז היא אמרה שהיא בדעה שצריך לערב בנים ובנות. אז מבקר המדינה אומר: היא קובעת את המדיניות? הרי יש מדיניות שקובע משרד הביטחון. ללמדך שכל הסיפורים האלה שאומרים: אתם כן יכולים להתגייס – זה פשוט לא נכון. מדינת ישראל, כשהיא באה לדבר על גיוס בכפייה, זה הרי דבר בלתי סביר לחלוטין. אני רוצה לתת משל לניסיון לגייס בכפייה את הערבים לשירות אזרחי. אדוני היושב-ראש, אם אני הייתי ערבי, הייתי אומר להם: סליחה, אם אתם מוכנים לעשות מדינה חילונית דמוקרטית ששייכת לכל אזרחיה, ואני, חבר הכנסת ברכה, יכול להיות ראש ממשלה, וחברי יכול להיות שר הביטחון, אז אתם יכולים לבוא אלי ולדבר אתי על שירות אזרחי. אבל כשאתם באתם למדינה, למולדת שלי – הרי אתם לא מאמינים בתורה שלנו, שארץ-ישראל שייכת לנו. אז יהודי שאיננו מאמין בתורה ואיננו מאמין שהקדוש-ברוך-הוא נתן את ארץ-ישראל לעם ישראל, איך הוא יכול לבוא בכלל לאזרח הערבי ולהגיד לו: הארץ הזאת שייכת לי ולא לך? מדברים פה על דמוקרטיה? על שוויון? ועוד לבקש מערבים לבוא לשירות אזרחי? כן, אם רוצים ברצון לעשות מסלולים שגם הערבים יוכלו להשתלב במדינה, אהלן וסהלן. ואני אומר את המשל הזה גם לנמשל של החרדים. הציבור החרדי הוא חלק בלתי נפרד וחלק הארי ולב האומה. אבל כאשר המדינה כמדינה חילונית מצהירה שהתורה שלה זה תורת הבג"ץ וחוקת התורה איננה מחייבת אותה, היא יכולה לבוא לציבור החרדי ולהגיד לו: אם אפשר לעשות מסלולים שמתאימים לאנשים חרדים – בבקשה, תבואו, תשתלבו. אבל לבוא לכפות על אנשים שלא רוצים את התרבות החילונית על אנשים שכן רוצים ללמוד תורה? באיזה סמכות מוסרית הם יכולים לעשות את זה? אלא מאי? הטענה היחידה, הנכונה והצודקת, אדוני היושב-ראש, זה למה אני כן צריך להתגייס בגיוס החובה ואתה לא צריך. זו טענה מוצדקת, שאין עליה שום תשובה. גם אם יש תשובות שכליות, הן לא עוברות את מחסום הרגש. לכן אני הצעתי, אדוני היושב-ראש ואדוני סגן היושב-ראש חבר הכנסת הרב וקנין, הצעתי הצעת חוק – ביטול גיוס החובה. זה יאפשר לכל אזרח ישראלי שמרגיש את עצמו פראייר או מרגיש את עצמו נושא בנטל מיותר, שילך וישוב לביתו. יש מספיק אנשים, כולל חרדים שאינם לומדים תורה, שיתגייסו בשמחה לצבא שתפקידו הוא צבא ביטחוני, ולא כור היתוך לשנות את האדם החרדי ולעשות חינוך מחדש לציבור החרדים. ואז, אם יבוטל גיוס החובה, לא יהיה זעם בציבור, כי כל אחד יוכל לבחור, ואז לצבא גם יהיה מספיק כסף, כי גם הצבא לא יהיה חייב לגייס את כולם. יישאר לו הרבה כסף מחיילים מיותרים שהוא לא רוצה אותם ולא צריך אותם והם לא יעילים, ואז גם הצבא יהיה יותר טוב, גם לאזרחים יהיה יותר טוב, וכולנו נחיה כמו במדינות נורמליות, באחווה ובשלום וברעות. תודה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה. אין ספק שהיום שמענו את אחד הטיעונים המעניינים ביותר בעניין של הגיוס. ישראל אייכלר (יהדות התורה): נכון. היו"ר מוחמד ברכה: תודה. חבר הכנסת אריאל – ויתר. חבר הכנסת בן-ארי לא נמצא כאן או שאני טועה? אז אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 21) (תעודות סל וקרנות סל), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 21) (תעודות סל וקרנות סל), התשע"ב–2012, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בתמיכת עשרה חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים, והיא תועבר לוועדת הכספים להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.