קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק השתלת אברים (תיקון) (מתן קדימות לכל תורם איבר מן החי), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/478).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יעקב אדרי:
אנחנו ניגשים לסעיף האחרון: הצעת חוק השתלת אברים (תיקון) (מתן קדימות לכל תורם איבר מן החי), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. תציג את החוק חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מחליפה כאן על הדוכן את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ, שהיה אמור להציג את החוק. אנחנו מדברים על חוק – אני אגיד את השם המלא: חוק השתלת אברים (תיקון) (מתן קדימות לכל תורם אבר מן החי). החוק הזה הוא חוק של חבר הכנסת חיים כץ ושלי, ואני מציגה אותו היום כאן לקריאה ראשונה, ואני מבקשת את התמיכה – – –
חיים כץ (הליכוד):
ואני עד סוף המושב אציג אותו לשנייה והשלישית.
זהבה גלאון (מרצ):
אוקיי, וחבר הכנסת חיים כץ מתחייב להציג אותו כאן לקריאה השנייה והשלישית. כן, חבר הכנסת מיכאלי, מה קרה? אדוני.
חברי חברי הכנסת, מדובר בתיקון לחוק השתלת אברים שנחקק ב-2008, זה היה אחד החוקים המקיפים ביותר שנחקקו בנושא הזה. החוק הזה קובע שיוקם מרכז לאומי לנושא השתלות במשרד הבריאות ותמונה ועדת היגוי למרכז להשתלות. בין היתר החוק הזה קובע את תפקידיה של ועדת ההיגוי. נקבע בפסקה (4) שבסמכותה של ועדת ההיגוי לקבוע הנחיות לעניין הקצאה של איברים שניטלו לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה, או שהובאו לישראל – והדגש כאן בחוק ההוא מ-2008 – ובלבד שבעת הקצאת האיברים יובאו בחשבון בין השאר שיקולים אלה, ואני רוצה לפרט את השיקולים: השיקול הראשון – שאדם הסכים בחייו לנטילת איבר לאחר מותו, לדוגמה, אם אדם חתם על כרטיס תורם "אדי"; השיקול השני – שתרומת איבריו של אדם לאחר מותו, הנעשית ככלל, תהיה לאחר קבלת הסכמה מבן המשפחה; השיקול השלישי – שתרומת איבר שניטל מאדם בחייו, שלא לנתרם מסוים.
מכוח הסעיף הזה נקבעו כל מיני הנחיות שוועדת ההיגוי של מרכז ההשתלות צריכה לפעול על-פיהן. בין היתר התעוררה בעיה – ולכן יזמנו את התיקון – כי החוק קובע הוראות לעניין קדימות בעת הקצאת איברים לפי כל מיני שיקולים, שאני רוצה לציין. נותנים קדימות, על-פי החוק מ-2008, רק לתורם איבר מהחי שתרם שלא לנתרם מסוים. למשל אם אני תרמתי לאחי, אז לי אין שום קדימות אחר כך במסגרת השיקולים של ועדת ההיגוי. זאת אומרת, אם אדם תרם איבר שלא לנתרם מסוים, יש לו קדימות. אבל אם אדם תרם לבן משפחתו, שזאת תרומה הרבה יותר משמעותית והרבה יותר קשה – בדרך כלל תרומות ניתנות מהמת, שלא נדע, זה לא נעים. אבל כשאדם תורם מהחי, הדבר הזה מצריך אותו לניתוח קשה, לתקופת החלמה. אין כאן שום אלמנט כספי, דרך אגב, אדוני. לא מדברים כאן על תרומה כספית. מדובר על תרומה אלטרואיסטית. זאת אומרת, מדובר כאן על תרומה שאדם עושה מבחינה אלטרואיסטית, בין אם זה כלפי חברו ובין אם זה כלפי בן משפחתו.
התיקון שחבר הכנסת כץ ואני מבקשים לתקן – אנחנו רוצים לקבוע במסגרת ההנחיות, שוועדת ההיגוי תשקול גם כל תרומה של איבר שניטל מאדם בחייו, בין אם זה נתרם מסוים ובין אם זה לא נתרם מסוים. אני רוצה לחזור ולומר, אדוני – פנו אלינו אנשים שתרמו איברים לבני משפחותיהם בעודם בחיים. הם בחרו מרצונם לעבור את התהליך הקשה הזה, ובאמת מדובר כאן בהקרבה מאוד מאוד משמעותית, בין אם הם עושים את זה בלי להכיר את המקבל של האיבר ובין אם הם עושים את זה כדי להציל חיים של אנשים שיקרים להם. חשבנו, חבר הכנסת כץ ואני, שזה לא נכון, זה לא הגיוני, לעשות איזו חלוקה, לייצר הבחנה בין תורמים חיים שונים בכל מה שקשור למתן קדימות בהשתלת האיברים.
ולכן – אני מסיימת, אדוני – הצעת החוק שלנו מבקשת לקבוע שהצדקה למתן קדימות במקרים המפורטים בפסקאות – לא משנה – קרי תרומה מן המת, היא מתן תמריץ לתרומת איברים. אולם קדימות במצב שבו אדם תורם איבר מהחי אם יזדקק להשתלת איברים ניתנת בהתחשב בעובדה שהוא עלול להיות חשוף לסיכונים בריאותיים. לעניין זה – זה התיקון – ההבחנה בין תורם לנתרם מסוים ובין תורם שלא לנתרם מסוים אינה רלוונטית.
לכן אנחנו מבקשים, חברי חברי הכנסת, את התמיכה של הכנסת בהצעת החוק הזאת. המדינה רוצה לעודד השתלות איברים. אנחנו יודעים שיש אלפי אנשים שנמצאים ברשימות המתנה, אנשים שסובלים באמת ממצוקה קשה, והמדינה לא יכולה להתמודד עם המצוקה הזאת. החוק שעבר ב-2008 הוא הישג מאוד-מאוד משמעותי, ומי שעושה כאן הקרבה אולטימטיבית ונותן איבר מהכרה חופשית לבן משפחה, אני חושבת שמגיע שגם הוא יהיה זכאי לקדימות אחר כך, אם חלילה הוא או מישהו מבני משפחתו זקוק להשתלת איברים. תודה רבה.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. לא מיכאל בן-ארי, סליחה. חבר הכנסת מיכאלי. הוא גם ביקש? הוא איננו. אחרי זה – חבר הכנסת נסים זאב.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני מברך את חברתי זהבה גלאון על החוק הזה, כי הוא חוק שבעצם מעלה שוב את הסוגיה של תורמי כליה ואת הבעיה של חולי כליות וחולי דיאליזה, בעיה נפרולוגית שלצערנו היא כבר ארוכת שנים.
הסוגיה הזאת של תורמים מן החי, חברתי זהבה גלאון, היא בעצם תופעה שמתגברת בשנים האחרונות, וטוב שזה קורה. כולנו זוכרים את חברנו היקר, הרב רביץ, זיכרונו לברכה, בכנסת פה. הוא חווה את החוויה הלא-נעימה הזאת של מחלת כליות, והילדים שלו רבו ביניהם מי יהיה זה שיתרום לו. בזמנו הרב רביץ, ברוך השם, חי הרבה מאוד שנים אחרי התרומה של הבנים שלו. אבל התופעה בציבור – עדיין הציבור חושש. הוא חושש, אדוני היושב-ראש, מהבעיה הרפואית שכביכול נגרמת מכך לאותו תורם שתורם את האיברים מן החי, את הכליה. בעצם אנחנו יודעים את ההמתנה הארוכה שיש בתור היום לתורמים מן הנפטר. חולי דיאליזה שסובלים היום לצערנו סובלים בין שנה לעשר שנים. אני מכיר חולים כאלה שמקבלים את הדיאליזה בלית ברירה, כדי לשרוד, כדי לחיות. לכן, כל עוד לא מצאו להם תורמים בארץ, חלק גדול מהם מנסים אפילו בחוץ-לארץ, וכולנו יודעים כמה זה קשה, כמה ההוצאות הן גדולות. בארץ, כשלא מוצאים פתרון, אז ברוך השם, לאחרונה משפחות, וחלק מהם אפילו התפרסמו בתקשורת בחודשים האחרונים על שהן תרמו בתוך המשפחה. אנשים זכו כתוצאה מכך לחיים ארוכים.
אני מקווה שהעניין הזה יותר ויותר יתקדם. בשבוע הבא, גברתי, אנחנו מקיימים פה יום מיוחד בכנסת בנושא של תרומה לחולי כליות, בעידוד יושב-ראש הכנסת. בוועדות נדון ובמליאה נדון, כדי שהציבור פשוט מאוד יבין שלפעמים בן-אדם חי – שיהיה בריא עד מאה-ועשרים – יכול בתרומה שהיא אולי לא נעימה, אבל לא כל כך קשה ולא כל כך מסוכנת, יכול לתרום לאדם אחר ולהשאיר אותו בחיים. לכן, כל ההקלות שנוכל לעשות עבורם, זאת גם מצווה, ואנחנו צריכים לעודד לכך.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אומר: כל הכבוד על הצעת החוק שלך. באמת, זה מרגש לשמוע. כל ההיגיון שבעולם אומר שסדר העדיפויות זה לתת לאדם שתרם. אני מכיר מקרים מזעזעים שהתורם תרם, החולה הבריא, וזה שתרם נפטר בסופו של דבר. היו מקרים כאלה.
אין ספק שהסיכוי, כאשר מדובר – סיכוי וסיכון – כשמדובר בבן משפחה, ולפעמים זה לא ממש גנטי אבל קרוב לגנטיות, אז הוא תורם כשהוא בריא ושתי כליותיו בריאות. בסוף מתברר לו, בשלב מאוחר יותר, שגם הוא לוקה באותה בעיה, והוא כבר תרם כליה אחת ונשארה לו השנייה, והשנייה לקויה והוא זקוק לא פחות מאחיו או בן משפחתו.
לכן, התורה אומרת: "וחי אחיך עמך". חייך קודמים לחיי חברך, זה ברור, אבל כשאני מסכן את עצמי ואת חיי למען האחר, ברור – זה "ואהבת לרעך כמוך". רבותינו אומרים: מה זה "ואהבת לרעך כמוך"? איך אפשר שאני אוהַב את חברי בדיוק כמו שאני אוהב את עצמי? ברמ"ח איבריו של אדם יש סדר עדיפות. למשל, העין היא יותר רגישה מהיד או מהרגל, הראש יותר רגיש. ככה, ברעים ובחברים יש מי שקרוב אלי יותר כבבת-עיני. יש אדם שהוא קרוב, אז כמו הרגל שלי או כמו היד שלי, אבל בסדר, זה גם חלק מהאיברים שלי.
ואותו דבר, אדוני היושב-ראש, המשמעות של תרומת איבר זה סיכון חיים, שלא יהיה ספק בזה. אין לזה שום מחיר, ומי שתורם הוא צריך להיות בסדר עדיפויות, וזה לא משנה אם זה קרובו או בני משפחתו, ויישר כוח על הצעת החוק.
זהבה גלאון (מרצ):
תודה רבה.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה, אחרון הדוברים, וניגש להצבעה.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אין ספק שהצעת החוק בעצם באה לעודד ולפתור בעיה. אני זוכר שהתחלנו לפני כמה שנים כאן בכנסת בכל מיני מבצעי עידוד לכל העדות, לכל הדתות. מטרתה באמת להביא למצב שאנשים יוכלו לתרום ולהרגיש תחושה שבעצם תרומתם לא לשווא אלא זה דבר שהוא מבורך ודבר שהוא חשוב.
אין ספק, אני זוכר גם כשחילקו את התעודות האלה, הרבה מהאנשים תמיד דאגו והקפידו ללכת עם התעודות האלה. ואין ספק, מי שחושב על הדברים האלה, כל המציל נפש – אנחנו מכירים את האמרה הזאת – מציל עולם ומלואו, במיוחד במקומות שעדיין בעצם היד לא מאפשרת לכולם להגיע לקדמת היכולת הרפואית, או האמצעים, שאתה יכול ורוצה לבוא לבקש השתלה, ואז אנשים נאלצים להזדקק להרבה כספים, לפעמים, ולהרבה אמצעי תשלום כאלה שחורים וכאלה מוכרים. לצערי הרב יש גם תופעות כאלה.
אז אם הצעת החוק תבוא לעודד את אלה שתורמים ואלה שיתרמו בכך שאתה תורם וגם אנחנו לא שכחנו לך את התרומה שלך, זה דבר חשוב וזה נדבך נוסף על כל העשייה הזאת בתחום תרומת האיברים.
אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, שגם רוב ראשי הדתות השונות שפגשנו הסכימו להתנדב לעודד את התרומה, כך שגם מבחינת עמדות דתיות – ודיברו לפני שני חברי כנסת מהזרם הדתי וגם אנשי דת אחרים, אמרו שזה דבר חשוב מאוד, הצלת החיים.
ולכן, כשאנחנו באים ומנסים לעשות סדר בדבר הזה, אני גם מקווה שאחרי הצעת החוק נמשיך לא רק בהצעת חוק, אלא כל חברי הכנסת, שיעשו את המוטל עליהם בכל הזדמנות, בכל מקום, בכל זאת הציבור מסתכל עלינו. ובאמת זו ההזדמנות גם לציין את אותם אלה שעומדים כראשי קבוצות ועמותות למיניהן, שמדי פעם הם מדברים אתנו ומנסים לשאוב מאתנו את העידוד, אז אני מברך אותם ואני רוצה לחזק את ידי חברי. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה.
אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק השתלת אברים (תיקון) (מתן קדימות לכל תורם אבר מן החי), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. בבקשה, אנחנו מצביעים.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק השתלת אברים (תיקון) (מתן קדימות לכל תורם אבר מן החי), התשע"ב–2012, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יעקב אדרי:
בעד – 8, אין מתנגדים. הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה חוזרת לוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
זהבה גלאון (מרצ):
תודה רבה לכולם.
היו"ר יעקב אדרי:
בבקשה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ד בתמוז התשע"ב, 4 ביולי 2012, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.