קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפרשת כספים לפנסיה לעובד זר בענף החקלאות), התשע"ב–2012
[הצעת חוק פ/4107/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק וקנין:
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפרשת כספים לפנסיה לעובד זר בענף החקלאות), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת שי חרמש. ישיב, גם על הצעה זו, השר בני בגין. לרשותך, חבר הכנסת שי חרמש, עשר דקות.
שי חרמש (קדימה):
מכובדי היושב-ראש, שהוא גם שותף להצעה, חבר הכנסת וקנין – – –
היו"ר יצחק וקנין:
לא רציתי להזכיר את שמי.
שי חרמש (קדימה):
שילוב מעניין: גם הדובר וגם היושב-ראש יחד. טוב הדבר.
בשמי ובשם חבר הכנסת יצחק וקנין, ובשם הלובי החקלאי בכנסת, אני שמח להציג את הצעת החוק להסדר סוגיית התנאים – – –
היו"ר יצחק וקנין:
רק רגע, חבר הכנסת שי חרמש, לא שומעים אותך. אם אפשר, להגביה את המיקרופון של הדובר.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – –
שי חרמש (קדימה):
שומעים? מיכאלי, שומע?
אברהם מיכאלי (ש"ס):
יצחק וקנין – – –
שי חרמש (קדימה):
אז אני ממשיך. בשמי ובשם חבר הכנסת יצחק וקנין, יוזמי החוק, ובשם הלובי החקלאי בכנסת, אני שמח להציג את הצעת החוק להסדר סוגיית התנאים הסוציאליים לעובדים הזרים במגזר החקלאות בישראל.
להלן הרקע להצעת החוק: כ-25,000 עובדים זרים, רובם ככולם מתאילנד, שוהים בישראל כחוק ומועסקים במגזר החקלאי. הם מתגוררים בתוככי היישובים החקלאיים, צמוד לבתי החקלאים, המארחים אותם בדירות מגורים מוסדרות, תוך הקפדה על קיום תנאי חיים הוגנים. מדובר בדיור הולם, שירותי כביסה, הסעדה, ביטוח רפואי, תשלומי אגרות המושתות על החקלאי, וכל זה בדרכו לקבל את האישור המיוחל להעסקת העובד במשקו.
תקופת שהותם בארץ של עובדים אלה קצובה לארבע שנים ו-11 חודשים בלבד. ניסיון רב-שנים הוכיח כי בתום תקופת שהותם בישראל שבים העובדים הזרים בחקלאות לארצם ולמשפחותיהם. לא תמצא אותם בפרברי הערים ומשכנות העוני, הם אינם מתערבים באוכלוסייה בישראל, אינם מביאים את בני/בנות-זוגם ואת ילדיהם, נוכחותם בארץ היא בגפם, והכול הכול למטרת משלוח שכר עבודתם תמורת עמלם היישר למשפחותיהם במזרח-אסיה.
מכסת העובדים הזרים קצובה על-פי הסכם ששותפים לו משרדי החקלאות והאוצר, רשות ההגירה והחקלאים. היתרי העבודה והכניסה לישראל מותנים באישור פרטני לחקלאי, על-פי תחומי העיבוד החקלאי שבו הוא עוסק, וסוגי הגידול, הדורשים כל אחד את צפי כוח-האדם לעניין.
הגעתם לארץ הוסדרה לאחרונה באמצעות הארגון ההגירה הבין-לאומי ה-IOM, במטרה להשיג העסקה הוגנת ובלי שהעובד הזה יידרש לתשלומים מופקעים בגין זכותו להגיע ולעבוד בישראל.
נוכחותם של העובדים הזרים במגזר החקלאי היא כורח. היקף העסקתם הנתון איננו נותן מענה מלא לצורכי החקלאות בישראל. תרומתם לכלכלת ישראל רבה ועצומה, וגם קשה לתאר חקלאות מודרנית כפי שאנו מקיימים פה, רבה ככל שתהיה, מתוחכמת ככל שתהיה, ללא כוח עבודה מקצועי ברצפת הייצור, אלה שיודעים ומסוגלים להסתגל לתנאי עבודה קשים, מזג אוויר קיצוני ומסירות שאותה מגלים עובדים אלה כל העת.
כל זאת נאמר מעל בימת הכנסת כדי לבטא, מכובדי היושב-ראש, בצורה הכי ברורה שרק ניתן להציג בה, את ההבדל בין העובדים הזרים בחקלאות, החוקיים והשוהים כחוק בישראל, לבין סוגיות שונות לחלוטין של שוהים בלתי חוקיים הממלאים בימים אלה כותרות ועיסוקים בפרברי הערים ויוצרים מצוקות.
ובאשר להצעת החוק. הסיכום שעליו הוסכם בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ואגף הפנסיה בהסתדרות החדשה לביטוח פנסיוני מקיף במשק הורחב בצו ההרחבה החל מ-1 בינואר 2008. ההוראות בהסכם הקיבוצי הכללי, הסכם המסגרת, לביטוח הפנסיוני המקיף במשק מיום 6 במרס 2011 הורחב בצו נוסף שפורסם ב-27 בספטמבר 2011, ושימו לב, יחול על כלל העובדים במדינת ישראל, ובהם גם העובדים הזרים.
כל הפרטים הבנאליים והפורמליים האלה לא נאמרו אלא כדי לומר דבר אחד פשוט: על-פי החוק במדינת ישראל זכאי כל עובד זר, באשר יועסק וכחוק, במלוא התנאים הסוציאליים מתוקף צו ההרחבה. בפועל מתברר כי יש קושי ביישום רשת ההגנה הסוציאלית לעובדים הזרים בחקלאות – התאילנדים. במטרה לאפשר החלת הצו גם עליהם, באה הצעת החוק הייחודית הזאת של חבר הכנסת יצחק וקנין ושלי, המאפשרת פתיחת – שימו לב – פיקדון על שם העובד. אין מדובר על קרן, אלא מדובר על פיקדון, פיקדון אישי על שמו, אשר פדיונו יימסר לעובד באופן אישי. לעובד יישמר חופש הבחירה, היכן יופקדו כספים אלה, אולם כאן בא השוני, מאיר שטרית. מאחר – מאיר, אתה לא תדע אחרי זה על מה להצביע. מאיר, אתה הולך להצביע, אתה לא תדע על אתה מצביע. כואב לי הלב.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
שי חרמש (קדימה):
אני יודע. אבל תבין על מה אתה מצביע, שלא יהיו אחרי זה תהיות.
מאיר שטרית (קדימה):
אני סומך עליך.
שי חרמש (קדימה):
אתה סומך עלי ועל וקנין. יפה. מאחר שהעובד אמור לעזוב את הארץ – למה אני אומר מאיר? כי מאיר, כשר הפנים, עסק בסוגיה. מאיר, לא סתם שאלתי, כי אתה עסקת אתי בסוגיה.
תקופת ההעסקה של העובד התאילנדי בארץ היא תקופת העסקה תחומה לארבע שנים ו-11 חודש, אף קודם אולי, במידה שהוא רוצה לעזוב. העובד, זכותו למשוך את כספו במועד יציאתו מן הארץ, ואין לו צורך להמתין עד גיל הפרישה. זה יוצר שוני בין קופות הגמל המקובלות בארץ לקופה הייחודית הזאת.
ביישום הסדר זה הושגו התועלות הבאות, וכאן חשיבותו של העניין: 1. יושווה מעמד העובד הזר בחקלאות לכלל המועסקים במשק; 2. תתואם תוכנית ייחודית לפרק הזמן שבו הוא שוהה בארץ. הפרשת הכספים, כאמור, תאפשר לו שימוש חופשי בעת שובו לארצו; 3. יישמר התמריץ לשמור על החוק לחקלאי המעסיק לעמוד בתנאי השהות בארץ, שהרי הפיקדון יועבר לעובד רק במועד יציאתו מהארץ. יש פה מנגנון התמודדות עם נושא של עובדים של מפירי חוק. אין רבים כאלה, אבל הם קיימים, אותם ברחנים שיוצאים ונעלמים ויוצרים קושי לכולנו; 4. חקלאי ישראל אשר ימלאו אחרי הוראות צו ההרחבה לא יהיו חשופים עוד לתביעות פוגעניות בבתי-הדין לעבודה בגין הפרה של חוקי עבודה, וזאת לדאבוני הרב מציאות יומיומית שאותה פוגשים החקלאים כיום.
אציין פה אמירה אחת, שנשאלתי עליה בידי חקלאים ואני אומר אותה כרגע מעל בימת הכנסת. נחתם ב-12 במאי 2009 הסכם עקרונות לסיכום בתחום העסקת העובדים הזרים בענף החקלאות, ובו בסעיף 5, סעיף ה, סעיף קטן (5), מצוין כי חקלאים יעבירו סכום פיקדון של 500 שקל מדי חודש בגין כל עובד לקופת המדינה. בסיכום של חבר הכנסת וקנין ושלי עם האוצר, הסדר החוק הזה מייתר את ההסכם של 500 שקל. אני מבהיר, אין פה כפל תשלומים לחקלאים, לא ישולמו גם ה-500 וגם הקרן. הקרן מייתרת את הסיכום הזה, וזה על דעת האוצר, וחשוב לציין את זה פה.
בכך מצטרפת ישראל לקבוצה של מדינות נאורות אשר מקפידות לקיים אמנות והסכמים בין-לאומיים תוך שמירה על נורמות של כבוד אדם, פרנסתו והבטחת ביטחונו הסוציאלי.
תודה לוועדת השרים ולממשלה שנתנה את תמיכתה לחוק.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת שי חרמש. ישיב השר בני בגין בשם שר המסחר והתעסוקה.
השר זאב בנימין בגין:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק, בכפוף לתנאים אחדים, על-פי הרגלנו לעתים בוועדה. הצעת החוק תקודם לאחר הקריאה הטרומית, ובתנאי שהנוסח יוסכם על משרדי האוצר, הפנים, התעשייה, המסחר והתעסוקה, החקלאות והמשפטים.
חיוב המעסיקים לתשלום הפיקדון יבוא במקום חיוב המעסיקים בתשלום לקופת גמל לקצבה עבור חלק המעביד בגין פנסיה ופיצויים. חיוב המעסיקים בתשלום הפיקדון יחול החל מחודש ההעסקה הראשון. העובדים הזרים יהיו זכאים לסכומי הפיקדון רק אם יצאו מן הארץ במועד. איחור ביציאה מן הארץ יגרום להפחתת סכום הפיקדון שישולם לעובד הזר בהתאם למשך האיחור. איחור ביציאה מן הארץ של שישה חודשים או יותר יגרום לשלילת הזכאות לפיקדון.
הצעת החוק תחול גם לגבי מעסיקי עובדים זרים בענף הבניין. כמו כן, תחול גם לגבי מעסיקי עובדים זרים בענף הסיעוד בתנאים אלה: 1. החיוב בפיקדון יחול רק לגבי חברות סיעוד הפועלות לפי חוק הביטוח הלאומי, ולא לגבי יחידים המעסיקים עובדי סיעוד; 2. החיוב בפיקדון יחול רק לגבי הסכום שהמדינה מעבירה לחברות הסיעוד בגין מרכיבי פיצויים וגמל, ולא לגבי סכומים אחרים.
הצעת החוק מבקשת להסדיר את אופן ביצוע התשלומים הסוציאליים של מעסיקים בענף החקלאות בהיעדר תקנות לפי סעיף 1יא לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991. על-פי הצעת החוק, תשלומים עבור ביטוח פנסיוני של עובד זר בענף החקלאות שהמעביד מחויב בהם מכוח צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, יועברו לחשבון בנק. אין ספק כי מעסיק של עובד זר, באשר הוא, מחויב בתשלום זכויות סוציאליות, כפי שמעסיק של עובד ישראלי מחויב בתשלומן, לפחות מכוח חוקי עבודה, צווי הרחבה והסכמים קיבוציים. יחד עם זאת, מאחר שעובד זר לא אמור להישאר כאן עד גיל פרישה, קבע המחוקק בסעיף 1יא לחוק, כי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובה על מעבידו של עובד זר לשלם לקרן או לחשבון בנק כאמור סכום שייקבע שלא יעלה על 700 שקלים חדשים לחודש. הכספים האמורים יופרשו לקרן מיוחדת או לחשבון בנק.
אולם בשל חילוקי דעות בין שרים בעניין הענפים שעליהם יחול הסדר הפיקדון, טרם הותקנו תקנות. לאור זאת, ועל מנת להביא להסדר אשר יאפשר למעסיקים להפריש את הכספים המחויבים מכוח הסכמים קיבוציים שהורחבו, מוצע לתמוך בהצעת החוק בכפוף לכך שהנושא יוסדר גם לענפים אחרים. אני מבין מכך שהצעת החוק תכליתה להסדיר בין השאר את היחסים בין השרים הנוגעים בדבר.
היו"ר יצחק וקנין:
כן. שר הפנים ושר התעסוקה.
השר זאב בנימין בגין:
אני מצר על המצב הזה, אבל לעתים לא נותרות לנו אפשרויות רבות.
יצוין כבר היום – את זאת, אדוני היושב-ראש, אני צריך להדגיש, אמרתי בסוגריים על דעתי בלבד. אני סוגר את הסוגריים. אין זו דעת השר שאני משיב במקומו.
יצוין כי כבר היום מטרת הפיקדון אינה רק להביא להפרשת הזכויות הסוציאליות, אלא גם להניע עובדים זרים לצאת מן הארץ עם סיום תקופת שהייתם בארץ כפי שנקבע בהיתר השהייה. לאור זאת קובע כבר היום סעיף 1יא כי עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק, בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי הניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי העניין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל. עד כאן לשון סעיף יא1 בחוק. ומכאן, שבתיאום הצעת החוק מבקשים לשמר את העיקרון כאמור.
אנחנו מבקשים לתמוך בהצעת החוק הטובה הזאת. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר בני בגין.
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפרשת כספים לפנסיה לעובד זר בענף החקלאות), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת שי חרמש – רבותי, מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפרשת כספים לפנסיה לעובד זר בענף החקלאות), התשע"ב–2012,
לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק נתקבלה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך הכנתה לקריאה ראשונה.