קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכויים שאין להתירם), התשע"ב–2011
[הצעת חוק פ/3612/18; דברי הכנסת, חוב' ל', עמ' .]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה על סדר-היום, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכויים שאין להתירם), של חברת הכנסת זהבה גלאון. בבקשה, גברתי.
זהבה גלאון (מרצ):
לא לא – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אה, סליחה, סליחה, סליחה. טוב, טעות שלי, סליחה. אני חוזר: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכויים שאין להתירם), תשובה והצבעה. משיב סגן השר, את נימקת כבר את ההצעה שלך. בבקשה, אדוני.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכויים שאין להתירם), של חברת הכנסת זהבה גלאון ואחרים. הפעם התשובה קצת יותר מורכבת, יותר ארוכה, אני מבקש את הקשבתך, כי אני בטוח שכמו ששכנעתי את אילן אני אשכנע גם אותך.
זהבה גלאון (מרצ):
שכנעת את אילן?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הוא השתכנע, הוא אומר: אם לא היתה משמעת אופוזיציה, הוא היה מצביע אתי. על כל פנים, אני לא אפתיע אותך אם אני אומר לך שהממשלה מתנגדת להצעת החוק שלך, מהסיבות הבאות: אין זה מעניינה של רשות המסים להתערב בגובה המשכורות המשולמות במשק ובניהול הפעילות העסקית. הוצאות משכורת, ככל הוצאה אחרת, נבחנות בהתאם לדין הקיים, שעיקרו בסעיף 17 רישא לפקודת מס הכנסה, הבוחן אם הוצאה ההוצאה בייצור ההכנסה, וסעיף 30 לפקודה, המאפשר שלא להתיר הוצאות העולות על הנדרש לייצור ההכנסה. אין מקום להוסיף שיקולים שאינם פיסקליים לסעיף ההכרה בהוצאות ולתוך פקודת מס הכנסה.
רשות המסים, כפי שאת יודעת היטב, מתמודדת עם שאלות כבדות משקל בנושא התרת ההוצאה, בניסיון לשמור ככל האפשר על כלל ההכרה בהוצאה שהוצאה כולה בייצור הכנסה. אי-התרת ההוצאה עלולה לפגוע בשיקולי החברה ובביצועיה ומהווה התערבות העולה על הנדרש מצד המדינה בניהול העסקי של החברות. לא היית רוצה שנגיע לשם, נכון? אם כי אני לא יודע, אם יש לך שאיפות כמו של חבר הכנסת – – –
אילן גילאון (מרצ):
טוב, מה אתה מהלך עלינו אימים? אתה מהלך עלינו אימים – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
חס וחלילה. ואת יודעת שאפשר בקלות לעקוף את מגבלת ההוצאה המותרת המוצעת באמצעות הקמת חברת ניהול ומתן שירותי ניהול באמצעותה, בהנחה שמתקיימים יחסי עובד ומעביד. בכך יהיה משום אפליה של עובד המקבל משכורת חודשית אל מול עובד המעניק שירותי ניהול באמצעות חברה בשליטתו.
אם מטרת הצעת החוק היא להגביל את השתתפות המדינה בהוצאות השכר כדי למנוע אפליה בין מי שנותן שירות כיחיד, עובד, ובין מי שנותן שירות באמצעות חברה בשליטתו, שירותי ניהול או ייעוץ, הרי שמהותית היה מקום להחריג הכרה גם בהוצאות אלה.
השתתפות המדינה בהוצאות שכר אינה רלוונטית, מאחר שבמשכורות הגבוהות משולם מס גבוה, מס שולי בשיעור של 48% בשנת 2012. בפועל חברות רבות המשלמות שכר גבוה זכאיות להטבות של פטור ממס או שיעור מס מופחת בשל היותן זכאיות להטבות הקבועות בחוק לעידוד השקעות הון. במקרה כאמור המדינה יוצאת נשכרת, שכן התרת ההוצאה אינה רלוונטית מבחינת החברה המשלמת מס מופחת, אם בכלל, ההוצאות שוות פחות, ואילו בגין המשכורת, שהיא הכנסת העובד, משולם מס בשיעור גבוה הרבה יותר.
חברת הכנסת גלאון, הבדיקה השומתית הנדרשת לעניין הכרה בהוצאות שכר אשר חלקן עלול לא להיות מותר בניכוי, מטילה מעמסה תפעולית על המערכת, שתצטרך לבחון מהו השכר הנמוך ביותר המשתלם על-ידי כל מעביד בכל שנה ושנה כדי לקיים את מצוות המחוקק.
גם אם נכונה הטענה שבבסיס הצעת החוק של גברתי, שהשכר המשולם לחלק מנושאי המשרה הבכירים בחברות בישראל גבוה במיוחד, הרי שאי-התרת הוצאות שכרם בניכוי לא תהיה פתרון ראוי לבעיה זו. אי-התרת הוצאות בניכוי אינה מרתיעה גורמים הפועלים על-פי שיקולים בלתי כלכליים, ולפיכך סביר להניח שגם אם תתקבל הצעת החוק, הדבר לא יתבטא בהפחתה בשכר הבכירים. משמעות הדבר תהיה פגיעה קשה ברווחיות החברה, שחלק מהוצאותיה לא יוכרו בניכוי. פגיעה כאמור ברווחיות החברה משמעותה פגיעה בבעלי המניות.
חוסר האפקטיביות של הצעת החוק מקבל משנה תוקף כאשר עסקינן בחברות המצויות בהפסדים או בחברות הזכאיות להטבות של פטור או שיעור מס מופחת במסגרת ההטבות הניתנות מכוח החוק לעידוד השקעות הון.
התערבות המחוקק בשיקולי המעביד היא התערבות העולה על הנדרש של המדינה בניהול העסקי ופגיעה בפעילות השוק החופשי שלא לצורך. יצוין כי מניסיון העבר, הן במדינת ישראל והן במדינות אחרות, מדיניות מס אשר אינה שומרת על נייטרליות במיסוי, קרי מדיניות מס המתערבת בשוק החופשי, מובילה בהכרח לתכנוני מס לעקיפת החוק.
בימים אלה תלויה ועומדת הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק החברות – (תיקון מס' 20) (תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות איגרות חוב), התשע"ב–2012 – המבוססת על מסקנות ועדת משנה לוועדת השרים לענייני חקיקה שבראשות שר המשפטים פרופסור יעקב נאמן, ואשר בחנה את היבטי הצעת החוק להקטנת פערי השכר במשק. הצעת החוק מסדירה את מבנה התגמול לנושאי משרה בחברות ציבוריות וקובעת הליך מיוחד לאישורו. הצעת החוק מבוססת על בחינה של הסדרים הקיימים במדינות רבות, אשר העלתה כי הדרך להסדרת שכר נושאי משרה אינה נעשית באמצעות התערבות ישירה של המחוקק בגובה השכר, אלא דרך התערבות עקיפה במנגנוני קבלת ההחלטות.
לאור האמור לעיל – אני בטוח ששכנעתי אותך – אני מבקש מחברי חברי הכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק – – –
זהבה גלאון (מרצ):
למה?
היו"ר אופיר אקוניס:
אה, סליחה, את יכולה להשיב, נכון. בבקשה, גברתי. שלוש דקות.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי את התשובה של סגן השר איציק כהן, ואני מודה שלא התפלאתי; כל פעם הדיבורים האלה, חבר הכנסת כהן, על השוק החופשי, על הנייטרליות. ההצעה שהגשתי, שהגיש אותה בזמנו חבר הכנסת חיים אורון, היא הצעה מתונה, היא הצעה הגיונית, היא היתה מביאה לריסון ההשתוללות של שכר הבכירים בישראל.
אתם מסבירים לנו כל הזמן שאם, חלילה, ההצעה הזאת תעבור, זה יפגע בחברות; הרי כל מה שאתם עושים עכשיו, אני שומעת את זה גם לפי הדברים האחרונים שלך, כל מה שהקואליציה של נתניהו עושה – היא מוכיחה שוב ושוב את מי אתם משרתים, רק את בעלי ההון. מבחינתכם, זה שהפערים בין אנשים שעובדים במשרות פחות בכירות לבין מי שעובד במשרות בכירות – זה בכלל לא מצב ראוי לטיפול. אתה מסביר לי על נייטרליות, זה מצב רצוי, זה המצב הרצוי במדינת ישראל. אתם מעניקים – הממשלה שאתה מייצג אותה כאן וייצגת אותה עכשיו – מעניקים למאיון העליון עוד ועוד פטורים ממס, שורה של פטורים ממס, ואת הגירעון בתקציב אתם רוצים לסגור על חשבון השכבות החלשות.
וההצעה הזאת, שבאה לעשות בכל זאת איזה סדר – אני רק רוצה לתת נתון שהבאתי אתי כאן, נתון שפרסם בנק ישראל בדוח השנתי שלו ל-2010. על-פי הנתון הזה, שכר הבכירים בחברות ציבוריות עלה ב-50% והוא עומד היום על 3.7 מיליון שקלים בשנה בממוצע.
ההצעה שלי, שהיתה אמורה לטפל במשכורות העתק של המנהלים הבכירים בחברות כדי למנוע את הפערים האלה – אז אתם אומרים עליה שהיא פוגעת בשוק החופשי, שהיא פוגעת בחברות? כל מה שביקשנו זה שרשות המסים לא תכיר לחברה בחלק המשכורת שגבוה יותר מפי-15 משכר המינימום או מהשכר הנמוך בחברה. דיברנו על מי שמרוויח 61,000 שקלים. זה לא שהוא לא ירוויח עכשיו מיליון שקלים, אלא שמעל ה-61,000 שקלים לא יכירו את זה במס הכנסה כמקבל פטור. אז אתם מסבירים לנו שזה פוגע בשוק החופשי? איזו ממשלה ואיזו מדיניות, תתביישו לכם.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, גברתי.
ובכן, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכויים שאין להתירם) של חברת הכנסת זהבה גלאון – בבקשה, נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 7
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 31
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכויים שאין להתירם), התשע"ב–2012, נתקבלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, שבעה תומכים, 31 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכויים שאין להתירם) לא עברה.