קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6) (הארכת תוקף של הוראת השעה לעניין חקירת חשוד בעבירות ביטחון), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/698).] (קריאה ראשונה) היו"ר אורי מקלב: אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, שהיא הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6) (הארכת תוקף של הוראת השעה לעניין חקירת חשוד בעבירות ביטחון), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק השרה לימור לבנת? שרת התרבות והספורט לימור לבנת: השר בני בגין. היו"ר אורי מקלב: השר בני בגין. בבקשה – הצעת חוק סדר הדין הפלילי – במקום יעקב נאמן. בבקשה, אדוני. השר זאב בנימין בגין: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש להציג את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6) (הארכת תוקף של הוראת השעה לעניין חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע"ב–2012, הן בהיותי השר התורן על-פי מסורת הנהוגה כאן, והן בהיותי ממלא-מקומו של שר המשפטים בהיעדרו מן הארץ. הצעת החוק מבקשת להאריך בשנתיים נוספות את הוראת השעה הקבועה בסעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), הקובעת כי החובה לתעד חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לפי סעיפים 7 ו-11 לחוק לא תחול על חקירת חשוד בעבירת ביטחון. הוראת השעה של סעיף 17 לחוק נחקקה בשעתו לאחר שנמצא כי בנסיבות המיוחדות של חקירה ביטחונית שבה ההתמודדות היא עם ארגוני טרור קיצוניים ומאורגנים, תיעוד כאמור עשוי לפגוע באופן ממשי באיכות החקירה וביכולת חקירת עבירות ביטחוניות, וכך ביכולת הסיכול של איומי הטרור. הוראת השעה של סעיף 17 לחוק נקבעה תחילה למשך חמש שנים, ובהמשך הוארכה לארבע שנים נוספות, ועתידה לפוג ביום 4 ביולי 2012, בשבוע הבא. במהלך תוקפה של הוראת השעה נמצא כי בהתחשב במאפיינים המיוחדים של חקירת עבירות אלה, הוראה כאמור היא חיונית ביותר לגורמי אכיפת החוק לצורך חקירת עבירות הטרור וסיכולן וגילוי עבריינים והעמדתם לדין. יובהר כי בעניין עבירות ביטחון חקירות שמבצעת המשטרה לאחר חוק זה הן, ככלל, חקירות השלובות בחקירות הסיכול והמודיעין של שירות ביטחון כללי. נוכח האמור לעיל, ומאחר שהמצב הביטחוני שהביא לחקיקת הסעיף עומד בעינו, וכן גם הסיכונים העומדים בבסיס הצורך בהוראת השעה לא הצטמצמו מאז התיקון האחרון, מוצע לתמוך בהצעת החוק ולקבוע כי החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי, לפי סעיפים 7 ו-11 לחוק, לא תחול על חקירת חשוד בעבירות ביטחון למשך שנתיים נוספות. אדוני היושב-ראש, הקושי הטמון בהוראת השעה הזאת ברור לרבים, הוא כמעט מובן מאליו, אני מבקש להדגיש שאין כאן, לפנינו, היום בקשה או הצעה לקבוע את ההסדר הזה בחוק, אלא להמשיך בתוקפה של הוראת השעה, והפעם לא בחמש שנים ולא בארבע שנים, אלא בשנתיים בלבד. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לשר בני בגין. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש לי שאלה אחת בחוק הזה: מה זה עבירת ביטחון? יש לי חשש שיבוא יום ומישהו יחליט שנערי הגבעות עושים עבירות ביטחון. קריאה – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): הנה, כבר. הווי אומר, שיש פה סכנה. פעם היה ברור, כשהעולם היה עולם, ידעו בדיוק מה זו עבירת ביטחון. אבל היום, כשכל המערכות הפוליטיות – – – שלמה מולה (קדימה): רגע, מה שנוער הגבעות עושה, זו לא עבירת ביטחון? דוד רותם (ישראל ביתנו): לא. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אתה כבר אומר שזו עבירת ביטחון? אז אולי מה שקרה בתל-אביב בהפגנה במוצאי-שבת זה עבירות ביטחוניות? שלמה מולה (קדימה): זה לא שטח כבוש. ישראל אייכלר (יהדות התורה): חס וחלילה. אני לא אסכים שתגיד, למשל, שמה שהיה בתל-אביב זה עבירות ביטחון. כך, אותו דבר, נוער הגבעות, מה שהם עושים שם, זה לא עבירת ביטחון. אבל מה אני אעשה אם איזה פרקליט, שבא אולי מרקע דתי ירצה להתנקם בדתל"ש, ירצה להתנקם בחבריו לשעבר, ויעבוד בפרקליטות ויחליט שזו עבירת ביטחון, מה אנחנו עושים? שלמה מולה (קדימה): נוער הגבעות – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): לכן, אני מזהיר את עצמנו, את כולנו, שצריך מאוד מאוד להיזהר בשלילת זכויות אדם. שלמה מולה (קדימה): אם נכנסים לשטח צבאי, זורקים אבנים על מפקד צה"ל, זו לא עבירת ביטחון? דוד רותם (ישראל ביתנו): לא. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אם אתה קובע שזו עבירה ביטחונית, אז אני לא מסכים שלא יצטרכו לתעד את החקירה שלו, לברר האם האיש עבר עבירה. אתה הרי לא רוצה להגיע למצב, כמו שחבר הכנסת ממפלגת העבודה אמר, שצריך לירות באותם נערים. אתה לא רוצה, נכון? אנחנו אומרים כל הזמן שאסד הוא טובח גדול, אף שהמורדים הרגו לו עשרות ומאות חיילים. אז מאוד מאוד צריך להיזהר בעניין הזה, בפרט בתקופה הזו. זה נותן לי אפשרות, אדוני היושב-ראש, להתייחס להתייחסות התקשורתית. בהיותי איש תקשורת, היה לי תענוג אינטלקטואלי ללמוד איך מנסחים ב"קול ישראל" ידיעה על הפגנה שהשדרנים והעיתונאים מזדהים אתה, לעומת הניסוחים שהם משתמשים בהם בהפגנות חרדים למשל, שהם מתעבים אותם. ממש נדהמתי לשמוע. אני הרי בעד המחאה החברתית, לפחות במה שנוגע ליוקר המחיה. אני באמת חושב שיש עוולות נוראיות נגד האזרחים הפשוטים וזכותם של אזרחים להפגין בדבר הזה ואני מעריך אותם. אבל ראיתי את ההתייחסות. אני אתן לכם דוגמה מהזיכרון – עימות אלים של המשטרה נגד המפגינים, מפגיני המחאה, פעילי המחאה החברתית בתל-אביב, עצרו אנשים שלא עשו עוול ועכשיו המפגינים מנסים לחסום את הניידת מלבצע את המעצר, שקצינים בכירים אומרים שהוא מעצר בלתי חוקי. אני כמעט מנסח מלה במלה. אותו הדבר על ההפגנה בשבת, הפגנה חרדית, אחרת – לא משנה מה אני חושב על הפגנה כזו או אחרת – אומרים, מתפללים חרדים, ברגע שהחרדים מתחילים בתפילה הראשונה הם כבר מתפרעים. המתנחלים, הם קודם כול מפגינים, אחרי זה, זה הופך להתפרעות, ואני מדבר בניסוח התקשורתי, זה לא חייב להיות בשטח. אבל חרדים, ברגע שהם באים, זו התפרעות, ותמיד זה התפרעות של חרדים ודברי נאצה נגד שוטרים. בתל-אביב גם סיפרו שהם צעקו נגד השוטרים, הם אמרו, המשטרה טוענת שהמפגינים אמרו דברי נאצה. אני לא מדבר על היחס אל המפגינים, אני האחרון שיצדיק אלימות משטרתית. אני חוזר ואומר, חבל שאני בודד ואני רוצה שיצטרפו אלי, שאלימות שלטונית יותר גרועה מאלימות אזרחית. משום מה יש סלחנות לאלימות שלטונית. דוד רותם (ישראל ביתנו): מה זה אלימות שלטונית? ישראל אייכלר (יהדות התורה): אלימות שלטונית זה כששוטר פועל בצורה אלימה, מעבר לנדרש על-פי החוק והרבה יותר גרוע מאשר מפגין מתפרע. כי הוא איש החוק. הוא איש שיש לו בידיים. אלימות שלטונית זה כששופט שופט אזרח שלא בצדק. זה הרבה יותר גרוע מאשר אזרח שעושה עבירה שלא בצדק. כשפרקליט מדינה מתעלל באנשים ומשתמש בכוחו השלטוני נגד האזרח, זה הרבה יותר גרוע מאשר עורך-דין אזרחי שמנצל את החוק להגן על לקוחו. לכן אני בא ואומר שצריך מאוד מאוד להיזהר במתן הנחות למערכות השלטון כאשר מדברים על עבירות ביטחון, אלא שיש להגדיר אותן, מה הן עבירות ביטחוניות. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר, חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי חברי הכנסת, העולם נחלק, העולם הדמוקרטי, לגבי תיעוד חקירות, גם חקירות אזרחיות, פליליות. אבל מייד כשהוחלט לתעד חקירות, אי-אפשר להבדיל בין חקירה פלילית לחקירה ביטחונית. על פניו, מה הטענה של נחקרים ביטחוניים? שהם עוברים עינויים, שההודאה שלהם נגבית בכוח בניגוד לחוק. כאשר יש אפשרות לתעד, זה מוריד עד למינימום את האפשרות לענות, לבצע לחץ פיזי מאוד לא מתון, או ביטויים ורבליים אלימים, או איומים לפגוע במשפחתו של הנחקר הביטחוני. לכן אדוני היושב-ראש, יש בעיה קשה עם החוק הזה והארכת הוראת השעה. התנגדנו לכך בעבר ואנחנו נתנגד לכך גם כיום. השאלה, אם רק אני מתנגד. דוד רותם (ישראל ביתנו): כן. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לכן, אני מרגיש כבוד שרק אנחנו מתנגדים, ולמה על כל פיפס של משהו, שנשמע שיקולי ביטחון, לא נשמע קול אלטרנטיבי, לא שלך, חבר הכנסת רותם, הכוונה לא אליך, משהו אמיץ. אמיץ – – דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): – – מישהו אמיץ שיאמר, למה? אם לתעד חקירה פלילית אזרחית, אז לתעד גם חקירה ביטחונית. כדי למנוע את מה שחוששים ממנו מבקשי ההצעה. מה שעומד מאחורי הקונספט, הרי זה למנוע עינויים, למנוע הטיה, למנוע לחץ, למנוע השפלות. הדברים האלה יכולים להימנע אם יהיה תיעוד, אבל של כולם. בכלל במדינה הזאת, לא הכול זה כולם. יש קבוצה שהיא מועדפת ויש קבוצה שהיא מופלית. החוק הזה וצו השעה, הוראת שעה, נופלת באותה קטגוריה של יש מי שמגיע להם ומי שמגיע להם יותר, ויש מי שמתייחסים אליהם בצורה חריגה ומי שלא מטים אוזן וקשב לצרכים האישיים, האנושיים והזכויות שלהם, אדוני היושב-ראש. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לך, חבר הכנסת אחמד טיבי. אם כך, נעבור להצבעה. הצבעה על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6) (הארכת תוקף של הוראת השעה לעניין חקירת חשוד בעבירות ביטחון), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 6) (הארכת תוקף של הוראת השעה לעניין חקירת חשוד בעבירות ביטחון), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 11, מתנגד אחד, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת החוק הזו אושרה בקריאה ראשונה והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת קריאה שנייה ושלישית. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הכבוד כולו שלי, שאני לבד. תודה רבה.