קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ב–2012
[מס' מ/691; "דברי הכנסת", חוב' ל', עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר גאלב מג'אדלה:
ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ב–2012, קריאה שנייה וקריאה שלישית; קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק במקום יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת אברהם מיכאלי. זאת צניעות, או מה זה? או שאתה לא רוצה להתעייף?
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים, הבנתי. בבקשה, חבר הכנסת מיכאלי.
אברהם מיכאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, בוועדת חוקה יש גם פרגון. מעבר לזה שהיושב-ראש עובד קשה שם, אחד מפרגן לשני.
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי השר, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט ובשם יושב-ראש הוועדה, הנני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ב–2012.
אדוני היושב-ראש, הצעת חוק זאת היא הצעת חוק ממשלתית ומטרתה להאריך את תוקפו של החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967, בחמש שנים נוספות, דהיינו עד ליום 30 ביוני 2017.
ההסדרים העיקריים הכלולים בתקנות הקבועות בתוספת עוסקים בהסדרת החיים והסמכויות לגבי ישראלים שמתגוררים באזור יהודה ושומרון וכן הסדרת העזרה המשפטית בין ישראל לפלסטינים. התקנות נחקקו לראשונה בשנת 1967 כתקנות שעת-חירום, שנועדו להסדיר בעיקר את המעמד של ישראלים ששוהים בשטחים. מטרתן של התקנות היתה לתת, מחד גיסא, סמכויות שיפוט שוות לבתי-המשפט בישראל לגבי עבירות שנעשות על-ידי ישראלים בשטחי יהודה, שומרון, ובזמנו גם בחבל-עזה, ומאידך גיסא, להחיל על הישראלים שגרים במקומות אלה את הדינים הישראליים, כגון חוק שירות ביטחון, פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי ועוד.
בתחילת הדרך התקנות הותקנו כתקנות שעת-חירום, והתוקף שלהן הוגבל לשלושה חודשים. לאחר מכן חוקקה הכנסת את החוק שהאריך את תוקפן של התקנות, ומאז הן במעמד של חוק זמני שבכל פעם תוקפו מוארך בכמה שנים. התוספת לחוק היא מה שהיו תקנות לשעת-חירום, והמעמד שלהן הוא של חקיקה ראשית ולא של תקנות שעת-חירום.
אעיר, אדוני היושב-ראש, כי הצעת החוק הוארכה מפעם לפעם על-ידי ממשלות ישראל, מאחר שבאמצעותה ישראל יכולה לפעול בתחומים מסוימים ביהודה ושומרון על בסיס החוק והמשפט הישראלי. כיוון שכך, ומאחר שתוקפן של התקנות יפוג ב-30 ביוני, בעוד כמה ימים, היום הוועדה אישרה את החוק, ואנחנו מבקשים לאשר את הצעת החוק עד לאותו מועד, שזה היום, בעצם, כדי שלא ייווצר חלל משפטי אפילו של יום אחד.
להצעת החוק אין הסתייגויות. אני קורא לחברי חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח אשר אישרה הוועדה.
אם אדוני ירשה לי, במקום לעלות פעמיים, אני אודה לצוות הוועדה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
לא, נרשמו לזכות דיבור.
אברהם מיכאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אז אחר כך אפשר.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
מרצ נרשמו אבל הם לא נמצאים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אתה מנהל את הישיבה עכשיו?
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אז תתאפק ותראה שיש אנשים שנרשמו ונמצאים כאן. תודה לחבר הכנסת מיכאלי, שהבאת דברו של יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. אין הסתייגויות. נרשמו לזכות דיבור – חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אתה רואה שיש?
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני קורא לכנסת להתנגד להצעה להאריך את תוקפם של אותם הסדרים שנקראים תחת השם המוזר "עזרה משפטית", אבל אין בהם שום עזרה ואין בהם גם שום משפט.
המערכת המשפטית הזאת שהוחלה על השטחים הכבושים היא אחד האבסורדים המשפטיים המוזרים, הבעייתיים והבלתי-צודקים שאפשר להעלות על הדעת. אנחנו, עמיתי חברי הכנסת, יצרנו משטר משפטי משונה, שבו יש שני סוגים שונים של חוקים, שחלים על הישראלים בשטחים שהם בדרך כלל כמובן המתנחלים ועל התושבים הפלסטינים של השטחים האלה. משטר שבו לאנשים שנמצאים במקום אחד באותו אזור יש שתי מערכות שונות של חוקים הוא משטר של הפליה והפרדה על רקע לאומי וגזעי, וזה דבר פסול, זה דבר לא מוסרי, וזה, עמיתי חברי הכנסת, גם דבר לא משפטי.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – – לא לשלם מס הכנסה. אני אשמח.
דב חנין (חד"ש):
אני מאוד מודאג, חבר הכנסת רותם, באמת עכשיו אתה שכנעת אותי שאולי יש לך גם אינטרס. אז תצביע אתי. אני אשמח.
עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לתת דוגמה אחת של אותו משטר משפטי מאוד מוזר, מאוד בעייתי, מאוד פוגעני, שנמצא בשטחים הכבושים דווקא בתחום אחר קצת, שהוא תחום התכנון והבנייה. כולם מדברים, עמיתי חברי הכנסת, על גבעת-האולפנה, שם בנו מתנחלים בתים על קרקע פרטית של פלסטיני, ואחרי הליכים ארוכים ומסובכים בית-המשפט העליון אמר שאין מה לעשות – אין ברירה, את הבתים האלה צריך לפנות, הם נמצאים על קרקע פרטית של פלסטיני. ואז, אחרי הרבה התפתלויות וניסיונות לדחייה ומהלכים שונים ומשונים, הממשלה הגיעה לתובנה שהפעם אין ברירה וצריך להעביר את הבתים האלה ממקומם. אני אומר להעביר את הבתים האלה ממקומם, כי הרי מוציאים את המתנחלים מהבתים האלה באופן זמני, נותנים להם על כל בית שיפונה עשרה בתים אחרים, ואת הבתים המקוריים מנסרים ומדביקים בהליך ייחודי, חבר הכנסת טיבי, שאני חושב שאין לו הרבה תקדימים בעולם. אולי חבר הכנסת זחאלקה ידע להסביר לי או – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כיכר-סלאמה בירושלים.
דב חנין (חד"ש):
מה?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כיכר-סלאמה בירושלים.
דב חנין (חד"ש):
אה, יפה. יש באמת כנראה אתרים שבהם יש – אתה יודע, גם בשרונה בתל-אביב – כמה בתים עם ערך, אתה יודע, היסטורי – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – – במצרים.
דב חנין (חד"ש):
– – מיוחד ותרבותי מיוחד, שאי-אפשר להחמיץ אותו, ואז אתה אומר – חבל, אנחנו הרי צריכים לעשות שם כביש, אבל את הבית המיוחד הזה אנחנו נגזור ונדביק בהקפדה ותוך הוצאת כספים ציבוריים בהיקפים עצומים במקום אחר. וזה מה שעושים בגבעת-האולפנה – גוזרים ומדביקים.
ואני בשבוע שעבר, יחד עם חברי לסיעת חד"ש, ביקרנו בכפר פלסטיני – סוסיא. הכפר הזה, עמיתי חברי הכנסת, נמצא על קרקע פרטית פלסטינית; הוא לא נמצא על קרקע אחרת, הוא נמצא על קרקע פרטית פלסטינית. אגב, במשטר המשפטי שאנחנו נמצאים בו זה נקרא שטחC , התושבים בכפר הזה רוצים מן הסתם להמשיך ולחיות ולגור בבתיהם – אגב, בתים מאוד דלים, אוהלים, מבנים, באמת לא כל כך מפוארים כמו גבעת-האולפנה, אני חייב לומר את זה מראש, והם פשוט רוצים להמשיך לחיות שם, בבתים שלהם, על קרקע פרטית שלהם.
אגב, הסיפור הזה של סוסיא, יש לו גם ממד סביבתי, כי אתם יודעים, כיוון שהם בשטחC ופלסטינים, אף אחד לא דואג להם אפילו לחיבורי חשמל, אז הם יצרו לעצמם פתרונות של אנרגיה סולרית, אנרגיית שמש, אגב בעזרת מימון גרמני.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
זה הכול – – –
דב חנין (חד"ש):
לגמרי חוקי. ורוצים להרוס גם את הבתים – –
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
יש להם את – – –
דב חנין (חד"ש):
– – וגם את המתקנים של האנרגיה הסולרית שהוקמו במימון גרמני. ככה זה נראה, רבותי חברי הכנסת, המשטר המשפטי המוזר שנמצא בשטחים. למתנחלים שבונים על קרקע פרטית פלסטינית גוזרים ומדביקים במקום אחר. אצל פלסטינים שבונים על הקרקע הפרטית של עצמם שולחים פשוט בולדוזר והוא הורס. שם לא צריך לגזור ולהדביק. שם העלויות הן מאוד נמוכות.
עמיתי חברי הכנסת, הדבר הזה הוא חמור, הדבר הזה הוא מסוכן, הדבר הזה הוא עוול, הדבר הזה הוא פגיעה – כן, הוא פגיעה בפלסטינים, אבל, עמיתי חברי הכנסת, הוא פגיעה בסופו של דבר בעתיד של שני העמים בארץ הזאת. כי כשמתנהגים בצורה כזאת, כשגורמים עוול על עוול, כשמתנהלים בשרירות וברשעות כמו שמתנהלים עם תושבי סוסיא, זורעים רק שנאה ומדון.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה.
דב חנין (חד"ש):
ולכן, אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מציע להתנגד למשטר המשפטי המוזר הזה והבעייתי הזה ולהצביע נגד ההצעה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. חמש דקות לרשותך.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, צריך לקרוא לכלב בשמו, צריך לקרוא לשרץ המשפטי שאנחנו עומדים להצביע נגדו היום, אני מקווה, בשמו. יש לזה שם בשפה מוזרה, שזה השפה האפריקנית, שזה השיבוש האפריקני לשפה ההולנדית. זה נקרא אפרטהייד.
עינת וילף (העצמאות):
אז איך אתה – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אפרטהייד הוא משטר שבו יש הבדל משפטי ביחס לאנשים שגרים באותה טריטוריה. לאנשים מסוימים יש יחס א', לאחרים יש יחס ב', ככה זה אפרטהייד, על-פי הגדרתו.
את המלה "אפרטהייד" בקשר למה שקורה בגדה המערבית, בשטחים הכבושים בכלל, אמרו עשרות משפטנים בין-לאומיים, שלוש ועדות של האו"ם, נשיא לשעבר של ארצות-הברית, ולא רק ג'מאל זחאלקה בכנסת.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש היום ספרות ענפה, למי שמתעניין. מי שיעשה גוגל "אפרטהייד ומשטר הכיבוש הישראלי" ימצא מאות אלפי התייחסויות להשוואה הזאת. ההשוואה מתבקשת.
שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו:
גלוחי ראש – – – מגרמניה – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא שמעתי את כבוד השר, מה אמר.
שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו:
אמרתי שהם גלוחי ראש – – – מגרמניה – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני יודע שכבודו אוהב את האפרטהייד, מאוהב באפרטהייד, חושב שיש לפלסטינים מעמד נחות, צריך להיות להם מעמד נחות משפטית – –
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, אין להם – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – כי אתה חושב שיש גזע שהוא שווה יותר מגזע אחר – –
עינת וילף (העצמאות):
– – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – לזה קוראים גזענות. גם עינת וילף חושבת אותו דבר וגם היא מצטרפת וחושבת שיש גזע ויש גזע אחר – –
עינת וילף (העצמאות):
אני לא חושבת – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – יש כאלה שמגיע להם ויש כאלה שלא מגיע להם.
עינת וילף (העצמאות):
הוא הזכיר אותי, אמר עלי – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
העיקרון הוא שוויון בין בני-אדם – –
עינת וילף (העצמאות):
– – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – העיקרון הוא השוויון. מי שסוטה מהשוויון, יש לו שם בלועזית – racist. זה העיקרון.
המשטר הזה מאפשר הפרה המונית. "עזרה משפטית" – עזרה משפטית לכובש, זה בא לעזור לכובש כדי לממש את כיבושו, כדי להפר בצורה המונית את זכויות האדם, להפקיע קרקע, להתנחל, לנשל, להפר בצורה המונית – בצורה סיטונאית, סליחה – את החוק הבין-לאומי. זה בעצם העזרה המשפטית – איך להפר את החוק, לא איך לקיים חוק וצדק. אם יש שני קטבים בעולם הזה, זה הקוטב בין העזרה המשפטית שאנחנו דנים בה היום לבין הצדק הטבעי. אלה שני קטבים מנוגדים, ולכן כל מי שיצביע בעד החוק הזה מצהיר קבל עם ועולם: אני בעד אי-צדק, אני בעד הפרת זכויות אדם – זכויות אדם של פלסטינים, כמובן.
בעזרת החוקים האלה נבנו התנחלויות. בעזרת החוקים האלה נהרסו בתים. בעזרת החוקים האלה קיימו מערכת של אפרטהייד – –
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אין לך מושג על מה אתה מדבר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – של כבישים עוקפים – סליחה?
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אין לך מושג על מה אתה מדבר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש לי מושג על מה אני מדבר.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אין אף התנחלות שנבנתה על סמך הדברים האלה. אתה פשוט לא יודע מה החוק – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
המערכת המשפטית הישראלית בגדה המערבית אפשרה הקמת התנחלויות.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ברוך השם.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זה מה שקרה. אז אני יודע על מה אני מדבר. ואם אתה נגד התנחלויות, תבוא תגיד שאתה נגד.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני בעד.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אז אתה בעד.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אתה בעצמך מתנחל.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מתנחל, גאה בזה. הבעיה היא שגם אתה מתנחל.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חברים, אתם מפריעים לחבר הכנסת זחאלקה לומר את דברו. חבר הכנסת זחאלקה, תפאדל.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, שנים רבות נאבקנו נגד כיבוש. היום צריך לשנות את הססמה ולהגיד: אנחנו נגד כיבוש ואפרטהייד. תודה רבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. חבר הכנסת עפו אגבאריה. תודה רבה.
מצביעים, בבקשה.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אחרי ההצבעה, גברתי. גברתי יושבת-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט – – –
עינת וילף (העצמאות):
– – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אחרי ההצבעה תואילי בטובך לעלות לדוכן, כי הזכירו את שמך.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא אמרתי שום דבר רע עליה.
עינת וילף (העצמאות):
אתה אמרת את שמי.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
הזכרת את השם שלה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אז כל פעם אני אעשה אותו הדבר. היא הגישה בכלל בכתב? צריך להגיש בכתב, יש נוהל. כן, יש נוהל.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תגיד להם שלא ילמדו אותך את העבודה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אתה מוכן לא לעזור לי?
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אל תלמדו אותו – – –
הצבעה מס' 4
בעד סעיף 1 – 15
נגד – 3
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בעד – 15, נגד – 3, אין נמנעים – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הצבעתי בעד בטעות. מרוב בלבול.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אז הצבעת בעד במקום נגד?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
במקום נגד.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
טוב. בעד – 15, נגד – 3. אנחנו מוסיפים את חבר הכנסת זחאלקה, שהצביע נגד.
חברת הכנסת עינת וילף, בבקשה.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תן לנו קריאה שלישית – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – – שלישית.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
סליחה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני בעד לא להצביע על שלישית.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
התקבלה בקריאה שנייה, ועכשיו מצביעים קריאה שלישית. בבקשה.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 12
נגד – 5
נמנעים – אין
חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ב–2012, נתקבל.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
תאר לעצמך שלא היינו מעירים את זה, מה היה קורה?
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא הייתם מעירים מה?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
שהוא לא הצביע על שלישית.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אל תדאג, זה רק יכול להיות אצל מבולבלים. אנשים רציניים זה לא יקרה להם.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בעד – 12, נגד – 5, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית – הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ב–2012.
חבר הכנסת מיכאלי, ואחריו – חברת הכנסת וילף. בבקשה.
אברהם מיכאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לצוות הוועדה – למנהלת הוועדה דורית ואג והיועצת המשפטית אפרת חקאק, שישבו אתנו היום על החוק הזה. אני מודה לכל חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק. תודה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לחבר הכנסת מיכאלי.