קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק היכל התנ"ך בירושלים, התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/475).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר גאלב מג'אדלה:
הסעיף האחרון בסדר-היום – חבר הכנסת רוני בר-און, בבקשה להציג בפנינו את הצעת חוק היכל התנ"ך בירושלים, התשע"ב–2012, לקריאה ראשונה. המציעים הם רוני בר-און ובנימין בן-אליעזר. נא להציג את החוק.
רוני בר-און (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. תודה רבה לחברים שנמצאים ושנשארו כאן. אנחנו מביאים היום להצבעה בקריאה ראשונה את חוק היכל התנ"ך בירושלים, התשע"ב–2012. מטרת החוק היא להקים את היכל התנ"ך בירושלים, לקבוע את מטרותיו ואת תפקידיו ולהסדיר את פעילותו. החוק עבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט בהכנה לקריאה ראשונה, ואני רוצה לדווח על שני דברים שהיו בחוק בקריאה הטרומית ואינם פה עכשיו, אנחנו נבקש להסדיר אותם בוועדה בהכנה לקריאה השנייה והשלישית.
אנחנו מציעים בחוק הזה להקים בירושלים – בירושלים, כך כתוב בחוק – את היכל התנ"ך; שלבד מאכסניה שתוקם לכבוד התנ"ך ומטרות החוק הזה, החוק הזה ינוהל כתאגיד שמטרתו – העקרונות שלו יהיו לאסוף, לשמור, לטפח ולהנחיל בקרב כל הציבור את התנ"ך, את כל אוצרות הידע שיש בו, את כל התרבות העולה ממנו, את כל נופך האמנות שבא ממנו, הרוח של התנ"ך, הפילוסופיה שהתנ"ך מעלה בכתביו, ובעיקר את המורשת שלו. לשם השגת המטרות האלה, אנחנו נפעל – או יפעל ההיכל, אחרי שנחוקק את החוק אנחנו כבר נצא מהתמונה, ואז ההיכל והמועצה שתקיף אותו תפעל כדי להנגיש את האוספים הקשורים בתנ"ך לציבור הרחב, ותתקיים בו, בין היתר, פעילות ענפה של תרבות, ספרות, חינוך בכל התחומים שנוגעים לתנ"ך, לרבות פעילויות של מחקר על דרך של הפעלת קבוצות מחקר, סמינרים של מחקר, הרצאות פומביות, כנסים בהשתתפות חוקרים ובעלי ידע בנושאים הקשורים בתנ"ך.
היכל התנ"ך יפעל כדי להטמיע בחברה הישראלית בכלל ובקבוצות אוכלוסייה – שהייתי מונה בהן את תלמידי מערכת החינוך בישראל, חיילי צה"ל, חניכי תנועות הנוער – את כל הנושאים הקשורים לתנ"ך. הוא יוכל להיות מסגרת לפעילות של גופים שונים שעוסקים בתנ"ך. הוא ישמש מוקד לביקורים של תיירים מהארץ, כמובן, אבל גם, ואולי אפילו בעיקר, מהעולם, ומרכז פעילות בין-לאומית למיזמים עולמיים הקשורים בתנ"ך.
אנחנו מציעים שאת הקרקע לבניית ההיכל תקצה המדינה, ואנחנו מבקשים שאת מבנה ההיכל ואת מוסדותיו, את מספר החברים במועצה הציבורית שתנהל אותו, את בעלי התפקידים בו – כל אלה מוצעים במסגרת הצעת החוק שמונחת בפניכם.
במקור ביקשנו, בקריאה הטרומית, לקבוע בסעיף התקציבי שמשרד האוצר יתקצב את הקמת ההיכל וחלק מהעלויות השוטפות של ההפעלה שלו, כמו גם איסוף תרומות במסגרת ארגונים לא מדינתיים ואפילו מדינתיים. אני מבין שזה עורר תרעומת. לכן, גם כדי לא לעשות את הצעת החוק בשלב הזה תקציבית, בחרנו לשמוט את הסעיף הזה בקריאה הראשונה. אנחנו נדון בעניין הזה שוב. ההצעה שלי לממשלה תהיה שהאוצר יממן את בניית ההיכל. הוא יודע שיש לו תקציב סגור. זה עולה x מיליוני שקלים ואולי אפילו x גדול, אבל בזה האוצר יודע שהוא סיים את מלאכתו. האוצר, בדרך כלל במפעלות מהסוג הזה, מפחד מהאחזקה השוטפת. איך הייתי אומר? אין בעיה לבנות את הפילים הלבנים; הכסף הגדול זה להאכיל אותם אחר כך. אז אנחנו נפטור אותו מהצורך להאכיל את זה. אני מאוד מקווה. אני מאמין, כולנו מאמינים, שזה ממש לא יהיה פיל לבן אלא יהיה מוסד שוקק חיים ופעיל וייכנסו בו ויצאו ממנו. אני בטוח שלעת שההיכל הזה יוקם והפעילות שלו תהיה ענפה, אפשר יהיה מכספי תרומות לממן פעילות יפהפייה שם. אני מקווה שאני אשכנע את משרד האוצר בעניין הזה.
כמו-כן מתנגד משרד האוצר או משרד המשפטים להקמת תאגיד סטטוטורי שינהל. אני עוד לא מכיר טכניקה יותר טובה, אבל אם אשמע, אשמח לקבל. אם לא אקבל, אני מניח שאוכל לשכנע.
לכן, כבר כאן אני אומר שלעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית אנחנו נשוב אל ועדת החינוך, התרבות והספורט, ושם נידרש – שימו לב, חברי, שהביעו דאגה, אני מתייחס לדאגה שאתם הבעתם – בדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית נידרש, ונידרש באופן ספציפי, למטרות, לתפקידים, למבנה המוסדות, לשאלת הקצאת המקרקעין, למימון פעילות ההיכל, לרבות האפשרות לגבות דמי כניסה, אגרות וכו', והיחס שבין תפקידי היכל התנ"ך כפי שייקבעו בחוק הסופי לבין תפקידי גופים אחרים שהוקמו במסגרת חקיקה וסמכויותיהם, בעיקר בשאלת היחס להוראות חוק המוזיאונים.
כשנכנסתי לפה, למליאה, שמעתי מקרב חברי הנמנים עם המפלגות החרדיות סוג של רכילות שאני מגדיר אותה מרושעת, אבל אני מבין את הדאגה. אני אומר שזהו חוק היכל התנ"ך, התורה על חמשת חומשיה, הנביאים והכתובים – הא ותו לא. ואם מישהו מנסה לרמז, בין שמדאגה כנה ובין שמרכילות מרושעת, שההיכל הזה יהיה פתח לפעילות מיסיונרית, ידי לא תהיה במעל הזה וידה של הכנסת לא תהיה במעל הזה. זה יהיה היכל התנ"ך.
אני מבקש את תמיכתכם ומודה על כך מראש. תודה רבה לכם.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לחבר הכנסת רוני בר-און. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, אדוני. חברי הכנסת מיכאלי ונסים זאב, תתכוננו. בבקשה, אדוני. חמש דקות לרשותך. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת רוני בר-און, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, אני חושב שעצם הרעיון והמחשבה הטובה להנחיל את התנ"ך לנערי ישראל הוא דבר חשוב מאוד. כתוב בתנ"ך בספר הושע: "מי חכם ויבן אלה, נבון וידעם, כי ישרים דרכי ה' וצדקים ילכו בם ופשעים ייכשלו בם". הגמרא אומרת ששני אנשים אוכלים פסח, את קורבן הפסח. אחד מתכוון לעשות את המצווה ואחד מתכוון לדברים אחרים. על האחד נאמר: ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם, והשני זה פושעים ייכשלו בם.
אני בטוח, מהכירי את חבר הכנסת רוני בר-און, ואני רואה את הרצון הטוב שלו במטרה של ההיכל, וגם פואד בן-אליעזר – הכוונה שלהם אכן היא תהיה שבני ישראל, נערי ישראל, שלא כולם זוכים להתחבר אל התנ"ך, אל האמונה, אל המורשת, אל היהדות מדורי דורות – שעם ישראל מסר את נפשו במשך 3,000 שנה כדי לשמר אותה. זה דבר חשוב מאוד. כמו גם העניין של השפה העברית. היום דיברתי על זה. הרי היתה לנו במשך הרבה שנים מלחמה גדולה בעניין השפה העברית ולשון הקודש. מה שמתברר – כי הקדוש-ברוך-הוא, יש לו את הדרכים שלו – שהיום כאשר צעירים רוצים להתקרב אל היהדות שממנה הם הורחקו בהשפעת התרבות המערבית, אם הם אמריקנים שחונכו על אנגלית, אז חוץ מהקושי של הבנת שפת התנ"ך והתפילות, יש להם את הקושי של השפה בכלל. הצעיר הישראלי, לעומת זאת, גם אם הוא בא מקיבוץ רחוק, מייד כשהוא פותח את הספר הוא מייד מדבר בעברית, בלשון הקודש, כך שיש לזה חשיבות גדולה מאוד.
אבל אנחנו צריכים לדעת, כשאנחנו מדברים על התנ"ך, תנ"ך בלי אמונה אין לו שום ערך. כערך ספרותי הוא יכול להתמודד עם הארי פוטר, כערך היסטורי – לא חושב חלילה להשוות אותו לשייקספיר, אבל כל אומה ולשון יכולים להגיד: יש לנו את הספרים שלנו. הערך של התנ"ך זה העובדה שזה דבר ה' שקיבלנו מסיני על-ידי משה רבנו שהביא לנו מן התורה. וכל הנביאים של הדורות הבאים שכתבו את ספרי התנ"ך, גם הם לא, הנביאים – היו הרבה נביאים, אבל חז"ל אומרים שנבואה שלא נאמרה לנצח לא נכנסה לתנ"ך. אפילו אסתר המלכה היתה צריכה לבקש במיוחד שמגילת אסתר תיכנס אל תוך הכתובים, שזה יהיה בכתובים. זה לא דברים של איזה סופרים או עורכים, זה דבר ה'. התנ"ך הוא גם מקור ההשראה שלנו, אבל גם ספר החוקים שלנו.
אנחנו דווקא עכשיו בפרשת "זאת חקת התורה". "זאת חקת התורה", מדובר שם על ענייני טהרה, אבל ה"אור החיים" הקדוש מסביר, וכל הספרים הקדושים – למה דווקא על ענייני טהרה? הרי על כל מצווה אפשר להגיד: זאת חוקת התורה; לומר שבלי חוקת התורה אין לנו טהרה. כל המציאות שלנו, של הנפש הישראלית, זה בגלל חוקת התורה, שהיא חוקתנו. אפשר לחוקק חוקים אחרים, שלא סותרים את חוקת התורה, שיש להם תפקיד של תקנות הקהל, כמו חוקי, נניח, תחבורה וכל מיני דברים כאלה של צורכי הקהל שבכל דור ודור. אבל דבר שסותר את התורה – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני מציע שחבר הכנסת בר-און ילך לטבול קודם כול.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
נא לא להפריע. בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אגב, כשיבוא משיח צדקנו כולנו נצטרך ללכת לטבול, בגלל שכולנו טמאי מתים. דווקא פרשת השבוע זאת פרשת פרה אדומה. נצטרך גם את אפר פרה אדומה ואת ההזאה שלישי ושביעי.
קריאה:
– – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני רק מסכם את המשפט.
קריאות:
– – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
משפט הסיכום, מי שרוצה לבנות היכל התנ"ך בירושלים ועל-ידי זה הוא יוכל להנחיל את התורה, את האמונה, את היהדות בצעירי ישראל, זה דבר מבורך וזכות גדולה. רק צריך להיזהר שזה אכן יהיה: צדיקים ילכו בם כי ישרים דרכי ה', ולא חלילה ההיפך. תודה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי. עכשיו השתכנעתי, חבר הכנסת רוני מילוא, אחרי דבריו של חבר הכנסת אייכלר, למה צריך היכל התורה. כדי ששם תוכלו לדבר על התורה – – –
רוני בר-און (קדימה):
תשאל את מזכירת הכנסת איך קוראים לי, ואז – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת רוני בר-און, אמרתי.
קריאות:
לא, אמרת מילוא. אמרת רוני מילוא.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
סליחה. אתה יודע, הוא בראש שלי כי היה יושב-ראש מועצת הקולנוע, ואני בתור שר תרבות תמיד אזכור אותו. אבל, חבר הכנסת רוני בר-און, עכשיו אני מבין למה חשוב לבנות את היכל התנ"ך – כדי שתוכלו שם לדבר על התנ"ך, כל אחד בתפיסת העולם שלו, השונה. בבקשה, אדוני.
קריאה:
יש שבעים פנים לתורה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בבקשה, אדוני.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אני מברך את חבר הכנסת רוני בר-און ואת חבר הכנסת פואד בנימין בן-אליעזר על היוזמה. היוזמה שלהם והכוונה שלהם, אין לי כל ספק, היא באמת לאותה מטרה כפי שחבר הכנסת בר-און הצהיר פה בכנסת – ללמוד תנ"ך, ולא חלילה לתת לכל מיני גורמים אולי לעשות מזה ניצול שלילי לרעה. אבל אנחנו פשוט מאוד חייבים להיות ערניים גם בחקיקת חוק לדברים שבלי כוונה שלנו מישהו אחר ינצל את זה לרעה. ומה שהעבירו לי היום מסר, חבר הכנסת בר-און, אני לא יודע, זה לא מרושע כל כך אלא פשוט מאוד כנראה מישהו כבר בונה על זה. לכן, אנחנו, תפקידנו למנוע את זה. אני סומך עליך וסומך גם על הוועדה שתדון – – –
רוני בר-און (קדימה):
אני אגיד לך למה אני קורא לזה מרושע, כי הוא אמר לחבר כנסת אחר שהוא דיבר אתי על זה לפני חודש. לא מיניה – לא, חבר כנסת שבא אלי היום אומר: פלוני דיבר אתך על זה לפני חודש. לא מיניה ולא מקצתיה, לא משל, לא חלום ולא אגדה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אני לא יודע מי אמר את זה, אבל אני אומר לך, אני רק לפני שעה קיבלתי את המידע הזה, ואמרתי שלא רק שאדבר אתך, אני גם אצטרף אליך לחקיקה בהמשך, קריאה שנייה ושלישית, כי באמת כוונה ללמוד תנ"ך, כפי שחבר הכנסת אייכלר אמר קודם – אני ביקרתי לפני שבוע בגאורגיה בראש משלחת פרלמנטרית של חברי כנסת, והציגו לי שם חומש שנקרא חומש לאילַשי שהוא חומש מאוד עתיק. מדברים, הרב אייכלר, הוא מלפני בערך – אומרים מהמאה החמישית, שכנראה נכתב בבבל על קלף. משהו נדיר שלא מציגים אותו אפילו בפומבי אלא רק כשבאים לבקש באופן מיוחד. אם כזה דבר אנחנו נצליח להביא לבית התנ"ך שאתה מתאר אותו – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
היכל, היכל התנ"ך.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
היכל התנ"ך, בית התנ"ך. – – אנחנו אולי בכך נגרום להעלאת ערכם של התורה ולימוד התנ"ך. אין ספק שאנחנו כמדינה יהודית יכולים להיות קודם כול אור ליהודים ואחר כך גם אור לגויים. כי הם אמרו לי: תיקחו מאתנו מה שאנחנו לא מסוגלים לחקור מאיפה זה הגיע. יש לנו מספיק כתבי-יד של גאורגים מלפני אלפי-אלפי שנים. יש להם 5,000 כתבי-יד יהודיים, עתיקים ביותר. ביקשו שיתוף פעולה. לתת, לא ייתנו לנו כל כך מהר, אני יודע, אבל לפחות שיהיה לנו מקום כבוד להיכל התנ"ך שנוכל לבוא ולהגיד להם: רבותי, יש לנו סיבה לקחת את זה.
אני חושב שבאמת, לזכותכם ייאמר שאתם יזמתם את החוק הזה. ואנחנו מוכנים לעזור, רק שאנחנו בחקיקה צריכים לסגור דברים. תודה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לאדוני. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. תגיד בבקשה, חבר הכנסת רוני בר-און, התחרות וטקס חתן התנ"ך יהיה שם?
קריאה:
אפשר, זה רעיון – – –
רוני בר-און (קדימה):
אנחנו מקווים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אז אולי בדברי ההסבר תכניס גם את זה, כדי לשכנע אותם שזה לא במטרות שמישהו הדליף להם. אתה רואה? גם הגויים יכולים לחשוד לטובת התנ"ך. בבקשה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני קודם כול רוצה לומר שאני תומך בחוק בהתלהבות רבה והלוואי שיכולתי להצביע כפול. הצבעה כפולה כבר אסורה בכנסת, אבל אני רוצה לומר, הרעיון של חבר הכנסת בר-און הוא רעיון ממש – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
ובן-אליעזר.
נסים זאב (ש"ס):
וגם בן-אליעזר. רעיון ממש מדהים, כל כך, באמת, אני מאוד מתפעל מהרעיון הזה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
למה לא צירפתם אותו להצעת החוק?
נסים זאב (ש"ס):
וטוב שראש הממשלה תומך, ואני חושב שצריכים למצוא את התקציב הזה.
אבל מה זה תנ"ך? זה תורה, נביאים וכתובים. ומה כתוב בתורה? אנחנו בתפילה מלמדים את התינוקות את הפסוק הראשון: "תורה צִוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב". מה ההבדל בין מורשה לירושה? ירושה, אתה מעביר את הנכסים, אתה יכול לחלק אותם, אתה לא חייב שזה יהיה בדיוק איך שאתה מקבל או איך שאתה יורש, אתה חייב לקבל את אותו פריט, את אותו חפץ. זאת אומרת, דוגמה: יש לך חפץ מסוים שקיבלת בירושה וצריך לחלק אותו בין האחים, אתה יכול למכור אותו ואת הכספים אתה יכול לחלק שווה בשווה. במורשת, זה איך שקיבלת את זה בדיוק, אין פה רפורמה. אין פה רפורמים. התורה לא משתנה, התורה היא נצחית.
ולכן אני אומר, בעקבות כל הנאום של היום, של רבני ישראל, הרבנים הראשיים, שמתוך דאגה עמוקה לצביון העם היהודי בארץ-ישראל, אנחנו חייבים לשמור מכל משמר שחלילה וחס לא יהיה פילוג בעם הזה. כי בסופו של דבר אנחנו יודעים מה המשמעות של גיור רפורמי, שהכול הבל, אין בו שום דבר אמת. כאשר רפורמי – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אתה יכול להרחיב קצת? אתה יכול להרחיב?
נסים זאב (ש"ס):
כן, כן, כן, אני יכול להרחיב. אני מרחיב בזה. כאשר רפורמי נמצא בנישואים של יהודי וגויה, והוא אומר לה: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל" – הלוא כולנו יודעים שזה שקר אחד גדול. זה לא התורה שלנו. התורה לא משתנה.
ולכן אני אומר, חשוב מאוד שהתורה היא לא פילוסופיה, והנוער צריך לדעת שהתורה זה השורשים של עם ישראל, זה היסודות שלנו, ועל זה מושתתים כל הערכים שלנו והבנייה שלנו בארץ-ישראל. וחשוב מאוד שההיכל הזה יקום, אבל לעשות את הכול שאנחנו לא נסתפק רק – שההיכל הזה ייהפך לאיזה מין מוזיאון. התנ"ך הוא לא מוזיאון, התנ"ך הוא לימוד. ואני מאמין שיהיה את הכוח לממשלה הזאת להנחיל את הערכים שבאמת, יש דברים רבים בין אדם לחברו, בין אדם למקום, שהדברים האלה יעברו במורשת מדור לדור. ואני שוב חוזר ומחזק את חברי הכנסת, חבר הכנסת בר-און שהציע את ההצעה, ואנחנו בוודאי נתמוך.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
מצביעים, בבקשה. נא להצביע.
קריאה:
זה לא עולה לנו.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
לא, אנחנו מחכים לחבר הכנסת זאב שיגיע – – –
נסים זאב (ש"ס):
– – –
שכיב שנאן (העצמאות):
נעשה הצבעה כפולה.
נסים זאב (ש"ס):
תודה רבה, אני ממש מודה – – – כל השעונים עמדו עד שאני הגעתי. תודה רבה.
שלמה מולה (קדימה):
אנחנו בעד רוני בר-און.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק היכל התנ"ך בירושלים, התשע"ב–2012, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בעד – 9; נגד, נמנעים – אין. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה – הצעת חוק היכל התנ"ך בירושלים, התשע"ב–2012 – והיא תעבור לוועדה. איזו ועדה אתה רוצה?
קריאה:
חינוך.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
ועדת החינוך, התרבות והספורט, להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
זאב אלקין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אתה יכול לצרף את קולי? כי לא צלצלתם.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אנחנו מצרפים את קולו של ראש הקואליציה, שהוא תומך בהצעת החוק בקריאה ראשונה, זאב אלקין. אוי ואבוי אם לא היית מופיע שם, אתה היית צריך לדווח לרבנים איפה היית בשעת ההצבעה. ברכות לחבר הכנסת רוני בר-און וחבר הכנסת בן-אליעזר.
רוני בר-און (קדימה):
אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על ניהול הישיבה – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה לאדוני.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ב, 27 ביוני 2012, בשעה 11:00. הישיבה הזו נעולה.