קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – שוויון בין המינים) [הצעת חוק פ/4008/18; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרינה סולודקין) היו"ר ראובן ריבלין: האם גם הנושא הבא, חברת הכנסת סולודקין, יהיה הצעה לסדר-היום? מרינה סולודקין (קדימה): כן. היו"ר ראובן ריבלין: אז אנחנו כבר גם ביום רביעי עוברים מהצעות חוק להצעות לסדר-היום. אפשר גם יום רביעי כבר לוותר עליו, כי ברור שהכול הצעות לסדר-היום. לא מפריעים. אנחנו נקבע נציגים של כל סיעה בכנסת, נוכל לקיים את הדיונים אצלי בלשכה. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – רוני בר-און (קדימה): – – – היו"ר ראובן ריבלין: ואנחנו – גדול מדי, אבל בכל זאת – – – רוני בר-און (קדימה): – – – היו"ר ראובן ריבלין: – – – בכל זאת, צריך לתת כבוד כלשהו לכנסת כסינרגיה. אז אנחנו, בכל זאת, נשתמש בלשכת היושב-ראש. רוני בר-און (קדימה): – – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – רוני בר-און (קדימה): הצעה לתיקון – – – אי-אפשר להחליף בהצעה לסדר-היום – – – היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, קודם כול, יכולה כל כנסת ישראל להיות מקשה אחת – קואליציה. אבל אנחנו פה, במידה רבה, מאבדים גם את חיוניותו של הסדר המאפשר לחברי כנסת יוזמת חקיקה פרטית. חברת הכנסת סולודקין, הצעתך היא חשובה ביותר. הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – שוויון בין המינים). ואני כבר מרמז לחברי הכנסת שייתכן שהיא תסכים להעביר את זה כהצעה לסדר-היום. מרינה סולודקין (קדימה): כן. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, יש כללים של משחק. אנחנו עכשיו בקואליציה, אז לפי הכללים אני הופכת את הצעת החוק שלי להצעה רגילה לסדר-היום. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, העם היהודי חי כמעט אלפיים שנה בגלות, לאחר שאיבדנו את עצמאותנו. חלק מהאידיאולוגיה של התנועה הציונית, שהקימה הן את היישוב היהודי בארץ ישראל והן את מדינת ישראל העצמאית, היה הרעיון של שוויון בין המינים. לכן, מדינת ישראל היתה לאחת המדינות הראשונות בעולם שבה כיהנה אשה כראש הממשלה – גולדה מאיר, זיכרונה לברכה. הרושם שנוצר בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה היה שמגילת העצמאות מספיקה כדי להבטיח שוויון בין המינים. הרי במגילת העצמאות נרשם: "מדינת ישראל תהיה מושתתת על יסוד החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל" – – היו"ר ראובן ריבלין: פורום הנכבדים בשורה השלישית, אתם מפריעים מאוד לחברת הכנסת סולודקין. מרינה סולודקין (קדימה): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. – – "תקיים שוויון זכויות, חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין". אני חוזרת ואומרת: בלי כל הבדל דת, גזע ומין. ואכן, במשך 60 השנה הראשונות היה ברור כי זכויות האשה שוות לאלה של הגבר, לפחות במרחב הציבורי. אך בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות מדאיגות: הדרת הנשים מהמרחב הציבורי; איסור לאשה להספיד את האנשים הקרובים אליה ביותר – אב, בעל, בן; אי-מתן זכות דמוקרטית לנשים להצבעה בבחירות בשכונות חרדיות. נוסיף לכך ששיעור הנשים בקרב חברי הכנסת, חברי המועצות המקומיות, יושב-ראש וחברים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, עולה בקצב אטי מאוד. מכאן נובע שמגילת העצמאות לבדה אינה מבטיחה שוויון זכויות בין המינים. לכן, נשאלת השאלה איך להבטיח את השוויון הזה. כיוון שעדיין אין חוקה לישראל, החלטתי להגיש תיקון לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כדי להבטיח שוויון זכויות מלא בין נשים וגברים. נוסח הצעת החוק: אין פוגעים בשוויון בין גברים ונשים במרחב הציבורי, בצבא, בעבודה ובמשפחה. לצערי הרב, לעתים קרובות כנסת ישראל עוסקת במציאת פתרונות לבעיות משניות ולא לבעיות העיקריות העומדות על סדר-היום. לדעתי, הגיע הזמן שכל התנועות הפמיניסטיות והליברליות שקיימות היום בישראל יתאחדו סביב מטרה אחת: הבטחת שוויון זכויות בין המינים ברמה חקיקתית. סיעת קדימה, ששמה את הרפורמות הליברליות והאזרחיות בראש סדר העדיפויות שלה, הצטרפה לפני כחודש וחצי לממשלה כדי להתחיל לבנות סדר-יום אזרחי חדש. גם אני סבורה שהסוגיה של הבטחת השוויון בחלוקת הנטל היא סוגיה בעלת חשיבות לאומית עליונה. אציין שגברים שמשרתים בצה"ל, עובדים ומשלמים מסים, אין להם זמן ורצון לעסוק בשאלות כגון: האם יכולה האשה לשבת באוטובוס ליד בעלה או לא? האם נשים צריכות ללכת בצד אחר של הרחוב? האם יכולות נשים להצביע בקלפי יחד עם גברים? הם גם מבינים היטב עד כמה כל הניסיונות ליצור הפרדה מלאכותית בין גברים לנשים הם ניסיונות מגוחכים ומנוגדים לרוח הזמן, רוח המאה ה-21. לכן, אם נמצא פתרון ראוי והולם לבעיה של שוויון בחלוקת הנטל, זה יקדם גם את הנושא של שוויון בין המינים. אך זה בלבד לא יספיק. רק הבטחת שוויון בין המינים באמצעות חוק, במקרה שלנו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, יכולה להבטיח שוויון גם במציאות היומיומית. מכך נובעת החשיבות של הצעת החוק שהגשתי. לצערי החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת החוק, לכן החלטתי להפוך אותה להצעה רגילה לסדר-היום. תודה רבה לכם. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. כבוד שר המשפטים ישיב על ההצעה כהצעה לסדר-היום, שהרי בוודאי את הוויכוח ואת הדיון הציבורי אתה מחייב. שר המשפטים יעקב נאמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק החשובה של חברת הכנסת מרינה סולודקין מבקשת לתקן את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך שתיקבע בו הגנה מפני פגיעה בשוויון בין המינים, על-ידי הוספת קביעה כי "אין פוגעים בשוויון בין גברים ונשים במרחב הציבורי, בצבא, בעבודה ובמשפחה". אני מוכרח לבוא ולומר, ספר בראשית, בפרשה הראשונה שלו, אומר: בצלם אלוקים ברא את האדם, זכר ונקבה בראם. השוויון מופיע בראשית תורתנו הקדושה. אציין כי, ככלל, מן הראוי כי חקיקת חוקי-יסוד או תיקונם תיעשה ביוזמת הממשלה, לאחר עבודת הכנה מעמיקה של הגורמים הרלוונטיים ותהליך של שיתוף הציבור. אף-על-פי-כן, העיקרון שלפיו יש להקנות מעמד חוקתי מפורש לזכות השוויון היא עמדה הראויה לתמיכה. ערך השוויון הוא בעל מעמד מרכזי במשפט הישראלי עוד מראשית דרכו. עקרון השוויון זכה להכרה במגילת העצמאות, ומאז עוגן בשורה של חוקים נוספים אשר עוסקים בהיבטים שונים של איסור ההפליה. לאחר חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הכירה פסיקת בית-המשפט העליון בזכות לשוויון כזכות חוקתית הנגזרת מן הזכות לכבוד האדם, הקבועה בחוק-היסוד, ככל שהיא קשורה לזכות לכבוד האדם בקשר ענייני והדוק. על-פי התפיסה המקובלת, הזכות החוקתית לשוויון אוסרת הפליית אדם על רקע מאפיינים הקשורים לזהותו, כגון דתו, גזעו, מינו, הלאום שאליו הוא משתייך, נטייתו המינית וכיוצא באלה. משכך, לו היה מתוקן חוק-היסוד כך שהיתה מתווספת לו ההגנה על הזכות לשוויון, היה נכון להחילה גם ביחס לאיסורי הפליה על בסיס הטעמים האמורים, ולא רק את איסור ההפליה בין גברים לנשים. זאת ועוד, אזכור מפורש של השוויון בין המינים בלבד עלול להתפרש כאילו כוונת המחוקק היתה כי יתר היבטיה של הזכות לשוויון לא יזכו עוד למעמד חוקתי. יתירה מכך, לא ברור מה ההצדקה להגביל את תחולת הזכות לשוויון כך שתחול רק על "המרחב הציבורי, בצבא, בעבודה ובמשפחה", כפי שמוצע בהצעת החוק. בהיעדר טעם מיוחד לסיוג הזכויות המנויות בחוקי-היסוד, מן הראוי כי ההגנה המוענקת על-ידיהם תשתרע על כלל היבטי החיים, ולא על רשימה פרטנית זו או אחרת. אשר על כן, ונוכח חשיבות הדיון בנושא, ובשוויון בין המינים, סוכם עם המציעה הנכבדה, חברת הכנסת מרינה סולודקין, שהצעת החוק תידון כהצעה לסדר-היום. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לכבוד שר המשפטים יעקב נאמן. לכן אנחנו נצביע על הצעתה של חברת הכנסת סולודקין בנושא מרכזי וחשוב זה כהצעה לסדר-היום שתועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט, כדי שתדון בבעיות הסובבות את הנושא שהעלתה חברת הכנסת סולודקין בהסכמת הממשלה. נא להצביע. מי בעד הצעת החוק כהצעה לסדר-היום כדי שתועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת? מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – שוויון בין המינים) להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהנושא של כבוד האדם וחירותו (שוויון בין המינים) יועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט כהצעה לסדר-היום ולא כהצעת חוק. תודה רבה.