קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/2962/18; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ תעלה ותבוא להציג הצעת חוק בנושא כביש האגרה, או כביש 6. נדמה לי שהצעה דומה הונחה על שולחן הכנסת לפני חודשים, ונפלה כאשר הממשלה התנגדה, היא היתה הצעת חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי, ונדמה לי גם של חברת הכנסת רונית תירוש. בבקשה, חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, שזכתה לקבל את הסכמת ועדת השרים. בבקשה, גברתי. עפו אגבאריה (חד"ש): זה ההבדל בין הקואליציה לאופוזיציה. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): הצעות החוק אינן בדיוק כמו הצעת החוק שלי, אבל עם זאת מגיע לשני חברי הכנסת הקרדיט, כי הם אכן חשבו על העוול שנעשה לציבור, וכל הכבוד להם. זה לא קשור לקואליציה, אבל אמר היושב-ראש שזכיתי, ואני שמחה שזכיתי. אדוני היושב-ראש, אדוני השר לביטחון פנים, אני מתכבדת להציג בפניכם – חברי חברי הכנסת, סליחה, שכחתי, איך שכחתי אתכם? – אני מתכבדת להציג בפניכם את הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת), הקובעת מתן פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת. מדובר בנושא עקרוני. כביש 6, ולא רק כביש 6 – אני מקווה מאוד שההצעה שלי תחול על כל כבישי האגרה. פשוט, רוב הציבור נוסע על כביש 6, לכן אני מתמקדת בו, אבל אני מדברת באופן כללי על כבישי אגרה. היו"ר ראובן ריבלין: כביש אגרה. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): יש היום מנהרות הכרמל. היו"ר ראובן ריבלין: אה, נכון. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): יש היום כביש אגרה שעליו גם רציתי לדבר, אבל אני אשמח כבר לפתוח בו, כביש אגרה תל-אביב–ירושלים, שקיים היום. התשלום עבור הכביש הזה הוא בין 7 שקלים עד 75 שקלים. היו"ר ראובן ריבלין: זה מלוד לתל-אביב. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): לא. היו"ר ראובן ריבלין: שדה התעופה בלוד, זה על כביש 1. זה משדה התעופה, מלוד לתל-אביב. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): כן, נכון, עד תל-אביב. הקטע הקטן הזה, אדוני, אמור לעלות לציבור בין 7 ל-75 שקלים, תלוי בעומס הכביש המקביל. זאת אומרת, ככל שיש יותר עומס, כך אתה משלם יותר עבור הנסיעה החלקה. אני חושבת שזה גזל, אבל יש איזה היגיון שאומר: אתה עומד בפקק, אתה משלם קצת. אתה לא עומד בפקק, אתה משלם הרבה. לכן, הצעת החוק שלי יש בה היגיון רב מאוד, אפילו בהסתמך על נוהג בכביש החדש שהתחיל לפעול לפני כמה חודשים. מדובר בנושא עקרוני ומהותי. כביש 6 שהנסיעה בו היא בתשלום גבוה – הוא אמור להיות כביש מהיר, אוטוסטרדה. כולנו מכירים אותו. היחס בין גובה תשלום למהירות הנסיעה חייב להיות יחס ישיר, כפי שכרגע הסברתי, אדוני היושב-ראש, לגבי הכביש החדש. זה פשוט מאוד. אם שילמתי עבור הנסיעה, אני רוצה להגיע יותר מהר ולעקוף את התנועה ואת עומסי התנועה. אך בפועל, לעתים תכופות, אנו נוסעים בכביש 6 ומוצאים את עצמנו עומדים בעומסי תנועה כבדים, וגרוע מזה, בפקקים בלתי נסבלים שחוטאים למטרת הקמת הכביש. אדוני היושב-ראש, אני מגיעה יום-יום לכנסת, ובמקרה הזה אני מגישה הצעת חוק של משהו – בהרבה מקרים זה קורה, אבל במקרה זה במיוחד – שאני באופן אישי נתקלת בו כל יום. אני נוסעת בכביש הזה. המדינה משלמת לנו, לחברי הכנסת ולשרים, על הנסיעה בכביש 6. באופן סיסטמטי, כמעט יום-יום אני נתקעת בפקקים ובעומסי תנועה מאוד-מאוד קשים. כל פעם אני אומרת שאני לא אסע פה יותר – כי הכביש המקביל הוא גם עמוס. דוד רותם (ישראל ביתנו): זה נותן כסף למדינה. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): נכון. אנחנו רוצים לתת כסף למדינה ולכן אנחנו נוסעים בכביש 6. היו"ר ראובן ריבלין: נדמה לי שרוב הפקקים – אני אתן לך זמן נוסף אם יהיה צורך. נדמה לי שרוב הפקקים נעשים בגלל השיפוצים. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): בדיוק, אני תיכף אדבר על זה. היו"ר ראובן ריבלין: נכון שקרה כבר פעם, ערב חתונת בנו של חיים כץ, שנתקענו בשלושת הצירים המרכזיים כי היו תאונות דרכים, חלילה, בכל שלושת הצירים ונתקענו. כל המדינה היתה פקק אחד גדול, ולנסוע בערך 5-4 ק"מ, בין הרצלייה לחדרה, בכל המערכים, לקח יותר משעתיים וחצי. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): אתה צודק, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: בהליכה, כולנו היינו מגיעים יותר מהר. אפילו אתה, רותם, אני מודיע לך. אם היית אתנו, בטוח שהיינו הולכים. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני שמחה מאוד שאתה מחזק את דברי. אני רוצה לקפוץ ולהקריא לכם רגע איך באתר האינטרנט של חברת "דרך ארץ", החברה המפעילה את כביש האגרה – אני בכוונה אומרת אגרה, כי אני חושבת גם מה יקרה בעתיד עם כבישי האגרה – כותבת כך: "כביש 6 מציע לנהגים חוויית נסיעה המשלבת מהירות, בטיחות, נוחות והנאה ללא פקקי תנועה ועצירות מיותרות. תוואי הכביש עוקף את הפקקים בשעות השיא ואת עומסי התנועה של גוש-דן ותל-אביב ובתוך כך מקצר לנהגים מרחקים וזמן נסיעה". גאלב מג'אדלה (העבודה): נהנים מנוף פסטורלי. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): אני שואלת אתכם היום: האומנם? לצערנו, המציאות חזקה יותר מההבטחות והכותרת באינטרנט. בפועל, לעתים תכופות מאוד אנחנו נתקלים בעומסי תנועה כפי שהסברתי קודם. אני רוצה להגיד לכם שלא היה פשוט להעביר את ההצעה. הנה, נכנס כרגע אחמד טיבי, חברת הכנסת רונית תירוש. אני חייבת להדגיש שכשהגשתי את הצעת החוק לא ידעתי שיש הצעות נוספות. אני שמחה שקלעתי לדעת – לא כולם גדולים בעיני אבל לחלק מחברי הכנסת הגדולים שנמצאים פה. למה הצעת החוק הזאת לא עברה אף פעם? כי האוצר התנגד. למה האוצר התנגד? מפני שכביש 6 פועל על-פי BOT. אני מנסה להסביר עכשיו לצופים שלנו. מה שזה אומר, אני אקרא את זה במדויק: Build, Operate, Transfer. מה שזה אומר: חוזה מימון פרויקט שבו גוף פרטי מקבל זיכיון מגוף ציבורי כדי לממן, לתכנן, לבנות, להפעיל מתקן ציבורי לתקופה קצובה, במשך 25 שנה עד 35 שנה, ובסוף להעביר את הזיכיון הזה למדינת ישראל. אחמד טיבי, אתה מפריע לי. אני הזכרתי אותך בפעם הראשונה בהיסטוריה שלוש פעמים רצוף על הדוכן. זה לא קרה עדיין. אבל מה שאמרת אתמול על חיים רמון, בכלל לא הייתי אמורה להזכיר אותך אבל אני ממשיכה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): חיים רמון הוא חבר שלי. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): לא חיים רמון, סליחה – אילן רמון. אילן רמון, סליחה, אבל אני שמה את זה בצד, כי על זה באמת לא הייתי צריכה להזכיר את שמך. מה קורה ב-BOT? מדינת ישראל, אחרי 30 שנה, 25 – במקרה של כביש 6 זה כמעט 30 שנה – מעבירה אל עצמה את ההפעלה של הכביש, אבל בינתיים היא מרוויחה כסף. איך המדינה מרוויחה כסף? מרוויחה כסף בתנאי שהרווחים של הזכיין גדלים מעבר למה שהיה חתום בחוזה בין הזכיין לבין המדינה. זאת אומרת שלמדינת ישראל אין שום רצון, אין שום כוונה לבוא ולומר שאנחנו נלך לקראת האנשים שנוסעים על הכביש הזה. מאות אלפי אנשים ביום – שלום, אדוני היושב-ראש, נהיית צעיר יותר ב-20 שנה. היו"ר דני דנון: בגלל החוק שלך. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): הבנתי. תארו לעצמכם, מאות אלפי אנשים ביום נוסעים בשקט על כביש – – – רוברט טיבייב (קדימה): אנחנו מסכימים אתך. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): אתם מסכימים? רגע, תיכף אתם תצביעו בעד ואז אתם תסכימו. – – – נוסעים על הכביש הזה ובעצם, איזו מין שתיקה, הסכמה שבשתיקה. כולם מבינים שאנחנו לא מקבלים את המוצר שעליו אנחנו משלמים. אני מתארת לעצמי שרכשתי כרטיס לאיזה מופע והמופע פשוט לא התקיים ואני אצא בשקט ואלך? הרי אנחנו לא נלך בשקט, נכון? אבל פה אנחנו נוסעים בשקט וממשיכים עם העוול הזה, שהוא אולי בעיה קטנה, אבל היא מראה על הבעיה במדינת ישראל. שימו לב איך נקראת החברה שמפעילה את כביש 6? "דרך ארץ". "דרך ארץ", אמרו חז"ל, "קדמה לתורה". אני לא מבינה עד כמה החברה הזכיינית היתה כל כך יצירתית למצוא כזה שם יפה, באמת שם מדהים, "דרך ארץ". היו"ר דני דנון: לפי הצעתך הם ישלמו על כך או אוצר המדינה ישלם? יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): לא, מה שאני מבקשת – רגע, אני פה בקטע יצירתי של דרך ארץ. "דרך ארץ" המציאה שם יוצא מן הכלל לחברה, שהדבר היחיד שהיא לא עושה זה פועלת בדרך ארץ. כי אין שום סיבה שאני נוסעת בכביש אגרה, כביש שאמור להיות מהיר, ואני תקועה בפקקים – א. מפני שפתאום מרחיבים את הכביש. אבל מתי מרחיבים אותו? בבוקר. למה בבוקר, אדוני היושב-ראש? למה אי-אפשר לעשות את זה בלילה? למה אי-אפשר לתת לאנשים לנסוע בכביש הזה בלי שום עצירות ושום פגיעות בנסיעה. היו"ר דני דנון: נא לסיים. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): היושב-ראש אמר לי קודם שהוא ייתן לי קצת זמן, כי הוא דיבר – חצי מהזמן שלי הוא דיבר. כמעט חצי מהזמן שלי. היו"ר דני דנון: אז אני אוסיף לך עוד שתי דקות. יש דרך ארץ גם בכנסת. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): אני מסכימה אתך. וחוץ מזה, מעבר לזה שיש עבודות בכביש יש הרבה משאיות שנוסעות בכביש 6. למה? למה בבוקר, כשכל מדינת ישראל נוסעת לעבודה, היא צריכה להיתקע בכביש 6, כי – כל הכביש, כמעט צד אחד, מלא במשאיות. למה? למה אי-אפשר לבוא ולאסור שעה מסוימת, שעתיים-שלוש בבוקר – כפי שכבר הגשתי הצעת חוק – בבוקר, בין 06:00 ל-09:00, משאיות לא ייסעו. למה משאיות צריכות להיות בכביש מהיר? הרי למשאיות אסור לנסוע מעל המהירות המותרת. כביש 6 מדבר על מהירות מותרת של 110 קמ"ש. איך זה קשור בדיוק למשאיות? אני לא מדברת כבר על תאונות דרכים שקורות שם, כמו שקורות בכל מקום, ותאונות דרכים שקורות בכביש 6 הן תאונות קטלניות. עכשיו, יש force major. אני לא אומרת שאנחנו צריכים בכל מצב לא לשלם בגלל פקק. באמת, קרתה תאונת דרכים קשה, קטלנית, אפשר עוד להבין. אבל גם פה, אני טוענת – אדוני היושב-ראש, שאלת אותי מה צריך להיות – כביש 6 מחולק למקטעים מקטעים. אנחנו משלמים על כל קטע 7 שקלים בערך, משהו כזה. אם יש לנו מנוי, אנחנו משלמים 27 שקלים בחודש. אין שום סיבה שבקטע כביש שהיה פקוק, הציבור ישלם כסף. יש מספיק טכנולוגיה מתקדמת כדי לדעת מי נסע באותן השעות, איזה מנויים נסעו באותן השעות, איזה מכוניות נסעו באותן השעות באותו מקטע, כדי לא לגבות תשלום עבור נסיעת כביש אגרה מהיר שהופך להיות לכביש זוחל, אטי ביותר, לעתים יותר אטי מכבישים אחרים. אני מבקשת, חברי חברי הכנסת, אדוני השר – האדונים השרים, להצביע בעד הצעת החוק הזאת. זו הצעת חוק חשובה מאוד, שאין כמותה. אין ספק שיש פה מורכבות לא פשוטה. הדברים הם לא פשוטים. החוזה שעשתה המדינה עם "דרך ארץ" הוא חוזה מורכב מאוד, אבל אני חושבת שאם אנחנו פה רוצים לעבוד – שלום, גברתי, חברת הכנסת רוחמה אברהם – אם אנחנו רוצים לעשות לטובת הציבור, ולהראות שפה, בבית הזה, אנחנו דואגים להם באמת, אני חושבת שאנחנו צריכים להעביר אותו כרגע בטרומית, ומהר מאוד בראשונה, שנייה ושלישית, ונתחיל את הצדק החברתי בדרך הנסיעה החלקה במדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר דני דנון: תודה רבה לחברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ. בהחלט הצעת חוק חשובה, ראויה ובמקום. כולנו נוסעים בכביש 6, ערבים כיהודים, חבר הכנסת טיבי. אני מבקש מהשר אהרונוביץ להשיב בשם הממשלה. קריאות: – – – היו"ר דני דנון: אולי היא נסעה אחריך בכביש 6, והיה פקק, והתראיתם בכביש. זה גם יכול להיות. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): נתקעה בפקק, היה עומס, משהו קרה – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): אבל כמה זמן להיתקע, זה גם חשוב. היו"ר דני דנון: זה – אני מניח שבוועדה ניכנס לדקויות, כמה זמן וגם מי ישלם על כך, אם אוצר המדינה, הזכיין – יש עוד דברים רבים בחוק. בבקשה, אדוני השר. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני משיב בשם שר התחבורה והבטיחות בדרכים. בהצעת החוק מוצע לקבוע ששר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות שלפיהן יינתן פטור מתשלום האגרה במקרה של נסיעה בקטע הכביש שבו נוצר עיכוב עקב עבודת תשתית או עומס תנועה. נהג הבוחר לשלם עבור נסיעה בכביש האגרה הארצי, המכונה כביש 6, עושה זאת מתוך ציפייה לחסוך בזמן נסיעה. לעתים תכופות חלה האטה משמעותית בנסיעה בכביש 6, עקב עומסי תנועה, עבודות תשתית, באופן שמאריך במידה בלתי סבירה את זמן הנסיעה בכביש. עקב כך הנהג לא מקבל את השירות המגיע לו בתמורה על תשלום האגרה, וכן נפגעת האמינות של בעל הזיכיון והשיטה שתכליתה לעודד נהגים לנסוע בכביש האגרה. אשר על כן, עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק, בתיאום עם משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ועם משרד האוצר. היו"ר דני דנון: אני מודה לשר. חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, שמעת את התניות הממשלה, את מסכימה להן? יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): כן. היו"ר דני דנון: אם ככה, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת), התשע"א–2011. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת), התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר דני דנון: 29 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. יש פה הצעה לכספים. אם כך היא תעבור לוועדת הכנסת שתכריע בסוגיה. אני מציע לחברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ ולחבר הכנסת טיבי להגיע לדיונים בוועדה, ושם לראות באמת – לדון בסוגיה החשובה הזאת יחדיו. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני מוכן, למען ההגינות והפרוטוקול, להגיד שההצעה המקורית היא של חבר הכנסת טיבי ותועלה עוד חצי שעה להצבעה? היו"ר דני דנון: אם היא תגיע דרך המזכירות, אני אשמח מאוד. כל מה שטוב לאזרחים אנחנו נקדם. קריאה: – – – היו"ר דני דנון: לוועדת הכנסת, כי יש פה בקשות סותרות – אחת לכספים ואחת לכלכלה.