קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – איסור התניית זכות הלימוד בתשלום), התשע"ב–2012 [הצעת חוק פ/3853/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אופיר אקוניס: הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – איסור התניית זכות הלימוד בתשלום), של חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת; ישיב סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס. בבקשה, אדוני. עשר דקות. קריאה: – – – היו"ר אופיר אקוניס: הוא יחליט. אולי הוא רוצה לשמור את הדובדבן לסוף. בבקשה, אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): כן, כן. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת באה בעקבות תלונות שהגיעו אלי – לא ישירות מתלמידים שהיו קורבן למה שאני הולך לתאר, אלא מתלמידים ומהורים שהזדעזעו מהמצב שאליו נקלעו תלמידים אחרים. יש חוק חינוך חובה במדינת ישראל, ולמרות זאת – זאב, הסכמתי למה שהסכמתי, אבל גם בתנאי שלא תפריע לי. זאב אלקין (הליכוד): אני רק מסביר לו. מוחמד ברכה (חד"ש): בסדר, אנחנו – – – היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): תלמידים שהגיעו לבית-הספר ממשפחות מעוטות יכולת, שלא שילמו בגין שירותים מסוימים, שהם בלתי פורמליים, כמו טיולים ודברים כאלה, היו במצב שהוצאו מהלימודים, או שנאמר להם לא לחזור ללימודים, אם הם לא יביאו את הכסף. ואני חושב שזה דבר שאין לו מקום, פשוט. אין לו מקום. אין לו מקום. לא ייתכן גם לבייש את התלמיד, גם לשלול ממנו את הזכות הבסיסית ללמוד וליצור מצב של שני סוגי תלמידים – תלמידים בני מעמד איתן, בינוני ומעלה, ותלמידים בני משפחות עניות. הצעת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש, מתקשרת להצעת חוק אחרת שלי, שאני מגיש אותה מעל הדוכן הזה מדי פעם, והיא ביטול תשלומי הורים; ביטול מוחלט של תשלומי הורים. זאת אומרת, המדינה – משרד החינוך יהיה מחויב לחבילת השירותים הבסיסית, או מעבר לזה, לכלל התלמידים במדינת ישראל, אם טיולים, אם תוכניות בלתי פורמליות, אבל ייאמר מאיפה יבוא הכסף – היות שהחינוך ונושא החינוך נוגע בכל אזרח, ללא יוצא מן הכלל, תהיה הפרשה של כמה פרומילים דרך הביטוח הלאומי. הכסף הזה יהיה ייעודי למשרד החינוך, ומשרד החינוך יוכל למלא באופן שוויוני, לכלל התלמידים, ללא קשר עם יכולתם והאיתנות הכלכלית של משפחתם, לממן את כל השירותים או התשלומים הנלווים – שמתלווים למילוי חוק חינוך חובה. על כן, הצעת החוק שאני מציג היום באה לקבוע עיקרון אחד בסיסי, שאין להתנות לימודים בתשלומים. אין מקום שהישיבה על ספסל הלימודים, של הענקת הלימוד והידע, תהיה קשורה ותלויה בתנאי של תשלום כלשהי אני לא יכול להבין למה ועדת השרים מתנגדת להצעה כזאת, מה גם שיש הצעה אחרת, שהיא מתנגדת גם לה, והיא – כפי שאמרתי – ביטול תשלומי הורים, אף שזה לא עולה ולא יעלה לקופת המדינה כלום. אני יודע שהמוסד לביטוח לאומי היה מוכן למלא את העניין הזה, הרי המנגנון שלו קיים, הרשימות שלו קיימות, מבחן ההכנסה אצלו קיים. כל מה שהוא צריך לעשות זה להוסיף את אותם פרומילים על כל אזרח, והדברים האלה יופרשו וילכו למערכת החינוך. זה לא יעלה לאף אחד שום דבר, אבל זה יחסוך את הבושה, זה יבטיח את הלימודים התקינים לכל התלמידים, זה יבטיח את חבילת השירותים והפעולות הבלתי-פורמליות לכל התלמידים, ללא הבדל הכנסה. אני באמת באמת, אדוני היושב-ראש, לא יכול להבין למה הממשלה מתנגדת להצעת החוק הזאת. התנגדות הממשלה להצעת החוק משמעה התנגדות לחוק חינוך חינם. אין לזה שום משמעות אחרת. עם הצהרה ברמה העקרונית, שתלמיד לא יוּצא מהכיתה אם הוא נדרש לשלם סכום כזה או אחר – מה הדבר היותר-פשוט מהעניין הזה? מה הדבר הבסיסי שצריך להתקיים כדי לקיים את חוק חינוך חובה חינם? חוק חינוך חובה חינם. אני חושב שהאי-הסכמה של הממשלה להצעת החוק היא הפרת חוק מטעם הממשלה באחד מחוקי-היסוד הבסיסיים, ולדעתי החשובים שקיימים במדינת ישראל, והוא חוק חינוך חובה חינם. על כן אני מבקש מהכנסת, אדוני סגן שר החינוך – אני מבקש מהכנסת – ואני מבקש מכבודו שיסכים להצעת החוק. איך לקדם אותה, איך לטפל בה לאחר מכן בוועדה זה יהיה נתון לדיון. אבל לפחות ברמת העיקרון אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות חלוקים, מה גם שאני חושב שלפחות סגן שר החינוך בא מציבור – מאוכלוסייה שגם היא נתקלת בקשיים בתחום הכלכלי-חברתי. על כן אני מבקש להצביע בעד הצעת החוק, ונטפל בה יחד בוועדת החינוך, כדי למנוע את הבושה ואת המבוכה מתלמידים שנאלצים לנטוש על כורחם את ספסל הלימודים בגין אי-יכולת כלכלית למלא אחר תשלומים אלה או אחרים. תודה, אדוני. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אני מאוד מודה לך, אדוני. בבקשה, סגן שר החינוך. בבקשה, אדוני. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, המציע, מר ברכה, אני מבין, קודם, שאתה מוכן להעביר את זה להצעה לסדר-היום. מוחמד ברכה (חד"ש): בוא נשמע קודם את התשובה של סגן השר. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: או-ווה, הולך כאן משחק פוקר לא פשוט. מוחמד ברכה (חד"ש): אני רוצה לשמוע את העמדה העקרונית שלך. איך תתנגד להצעת החוק הזאת, אני רוצה לשמוע, באמת. היו"ר אופיר אקוניס: טוב. בבקשה, אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): איך תצליח להתנגד לה. היו"ר אופיר אקוניס: בוא נשמע, אולי נשתכנע. יכול להיות. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: הצעת החוק שבנדון נדונה בישיבת ועדת שרים ביום א' האחרון, 10 ביוני, ונדחתה. הצעת החוק נדחתה, שכן היא משקפת את המצב הקיים כיום, בהתאם לחוזר המנכ"ל. מה שאתה מציע קיים. חוזר המנכ"ל תשס"ג אומר – – – מוחמד ברכה (חד"ש): קיים, אבל לא מתקיים. קיים על הנייר, אבל לא מתקיים בפועל. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: אז קודם תשמע את תשובתי, אבל לפני זה תאמר – – – השר מיכאל איתן: – – – חוזר מנכ"ל שלא מתקיים בפועל. יש לנו חוזר מנכ"ל שלא מתקיים. היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, נא להמשיך. תודה לך, השר איתן, אני בטוח ששכנעת את חבר הכנסת ברכה. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: אדוני היושב-ראש, בחוזר מנכ"ל תשס"ג/3 (א) 3.11-9, העוסק בתשלומי הורים, קיים איסור להתנות לימודיו של תלמיד בכל תשלום שנדרש ממנו על-פי דין. חוזר המנכ"ל מפרט הנחיות זהות להנחיות אשר פורטו בהצעת החוק שלך, ולהלן ההנחיות בחוזר מנכ"ל כאמור: א. אין להוציא תלמיד מהכיתה או להרחיקו מהלימודים עקב אי-תשלום; ב. אין למנוע מתלמיד לגשת לבחינות פנימיות בבית-הספר בגין אי-תשלום חובות כספיים, ואין למנוע בחינות בגרות או גמר מתלמיד ששילם עבורן בגין חובות כספיים אחרים לבית-הספר; ג. אין לעכב כניסת ילדים לגן או לבית-הספר בגלל אי-תשלום מסים ואגרות עירוניות; ד. אין למנוע מסירת תעודות שליש וסוף שנה או תעודות גמר בגין אי-תשלום; ה. אין לעכב תעודות בגרות. חוזר המנכ"ל מוסיף וקובע הוראות גם אשר לתשלומי רשות ותל"ן – תל"ן זה תוכניות לימודים נוספות – כדלקמן: אשר לתשלומי רשות קובע החוזר כך – אני מקריא לכם מלה במלה: אם הוחלט לקיים את שירות הרשות למרות אי-הסכמת כל ההורים, יש לשתף את כל התלמידים בשירות האמור או לחלופין לדאוג לפעילות אחרת לתלמיד אשר אינו משתתף בשירות, כגון שילוב התלמיד בכיתה אחרת או פעילות בספריית בית-הספר וכדומה. כמו כן נקבע בחוזר המנכ"ל האמור כי אין למנוע מתלמידים השתתפות בפעילות בשל אי-תשלום עקב קשיים כלכליים, ויש למצוא פתרונות דרך הרשות המקומית, ועל הנהלת בית-הספר לשתפם. ועתה, אשר לתשלומים בגין תל"ן – תוכניות לימודים נוספות – קובע החוזר כי מנהל בית-הספר מחויב לשתף תלמיד בתל"ן גם אם הוריו לא שילמו עבורה, אם התוכנית לא נערכת בסוף יום הלימודים. עוד קובעות הוראות החוזר שאי-שיתוף תלמיד בתל"ן מסיבות כלכליות הוא עניין פסול. כפי שאפשר לראות, חוזר המנכ"ל, אדוני היושב-ראש, מספק מענה לסוגיה שהצעת החוק הנ"ל מעלה. מן הראוי לציין בהקשר זה, בקצרה, כי משרד החינוך יצא למהלך רחב היקף להקלה בנטל תשלומי ההורים במסגרת אימוץ המלצת דוח ועדת-טרכטנברג, במטרה למנוע מצבים שבהם ילדים אינם נהנים משירותי חינוך על-פי דין מפאת מצבם הכלכלי. בתוך כך המשרד פועל בכמה מישורים, ובהם גיבוש מודל לסבסוד תשלומי הורים באופן דיפרנציאלי, על בסיס מבחן הכנסה, הוזלת מחירי ספרי לימוד או הרחבת פרויקט השאלת ספרי לימוד, דיגיטציה של ספרי לימוד והקמת יחידת פיקוח ובקרה למניעת חריגות בתשלומי הורים ושימוש בספרים בלתי מאושרים. צעדים אלה יוזילו באופן משמעותי את תשלומי ההורים ויסייעו למשפחות חלשות להתמודד עם הנטל. המטרה היא שלא יהיה ילד שלא יזכה לשירותים על-פי דין, וודאי שלא מסיבות כלכליות. בטוחני, מר ברכה, שקיבלת את כל התשובות על השאלות ששאלת. אני מציע אולי להפוך את זה להצעה לסדר-היום. מסכים. היו"ר אופיר אקוניס: היתה לחבר הכנסת מטלון שאלה, סגן השר. אם אתה מוכן. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: בהחלט, בהחלט. היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת מטלון, הוא לא חייב, אבל אם הוא יסכים זה בסדר. סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס: ודאי, ודאי. משה מטלון (ישראל ביתנו): ראיתי את הצעת החוק ושמעתי את תשובתך. התשובה ממצה, אבל לא מתבצעת בפועל. אני אומר לך, כהורה לתלמיד באזור שהוא לא חלש, כמה פעמים אנחנו, ההורים, נדרשנו, או התבקשנו, לנדב כסף עבור ילד שאין באפשרותו, כי הורידו ילדים מאוטובוסים, ואנשים – – – איתן כבל (העבודה): גם אני. אתה צודק לחלוטין. משה מטלון (ישראל ביתנו): לכן, אדוני, עם כל הכבוד לחוזר המנכ"ל, אני חושב שהצעת החוק הזאת ראויה לדיון אמיתי, ואני מציע לך ולחבר הכנסת ברכה, בואו נלך לדיון מעמיק בעניין, נשמע עדויות אפילו, מהורים, ומשרד החינוך יבין שבאמת צריך לעשות פה מעשה, ולא רק חוזר מנכ"ל. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אני מאוד מודה לך. אתה רוצה להשיב? בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): סגן השר לא צריך להשיב. היו"ר אופיר אקוניס: אם הוא רוצה, להערתו – להערתו של מטלון. אתם לא יכולים יחד, אתה צריך לפנות לו את המקום. מוחמד ברכה (חד"ש): אנחנו לא יכולים לעמוד שנינו על הדוכן. היו"ר אופיר אקוניס: אתה לא צריך להשיב מחדש, אדוני. אתה יכול לקחת את הניירות. בבקשה, חבר הכנסת ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אני מכיר את חוזר המנכ"ל שדיבר עליו סגן השר, ואני יודע שהדברים האלה מתקיימים, אבל הנה, עוד לפני שעליתי חבר הכנסת מטלון אמר מה שאמר, חבר הכנסת איתן כבל אמר מה שאמר, ואני עצמי יודע – גם אני הורה, גם הוא הורה – אנחנו נאלצים לפעמים, כדי למנוע מבוכה מעמיתי בנינו ובנותינו, להתערב, אפילו בדלת האחורית, בלי לדבר ובלי לרמוז, וכל מיני דברים כאלה. הנה, עכשיו אנחנו אומרים את זה קבל עם, מעל דוכן הכנסת. אבל אם זה כל כך מובן מאליו, אדוני סגן השר, למה לא לעשות תיקון לחוק, שזה פשוט משפט אחד, ברוח החוק, שתלמיד יהיה זכאי ללימודיו, ולא יהיה שום תנאי של תשלום? בחוק. ואז חוזר המנכ"ל יכול לפרט: במקרה כזה – תעודת שליש, טיול, שעת ספרייה וכו'. מה הקושי? זה לא יעלה למשרד החינוך שום דבר. אם אתה אומר שרוח החוק נמצאת בחוזר המנכ"ל, למה שהחוק הזה לא יהיה מין מעטפת הגנה לתלמידים? על כן אני מקבל את הצעת סגן השר, גם הצעתו של חבר הכנסת מטלון, להפוך את זה להצעה לסדר-היום ואז לקיים דיון ממצה ואולי לחזור למליאה פעם נוספת. תודה רבה. ההצעה גם באה מיושב-ראש הקואליציה קודם. היו"ר אופיר אקוניס: מאה אחוז, ודאי. ודאי. אם כן, הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – איסור התניית זכות הלימוד בתשלום), של חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת, הופכת להצעה לסדר-היום, ועליה נצביע כעת. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – איסור התניית זכות הלימוד בתשלום), התשע"ב–2012, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר אופיר אקוניס: ובכן, 26 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – איסור התניית זכות הלימוד בתשלום), של חבר הכנסת ברכה וקבוצת חברי הכנסת, אושרה, והיא תועבר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.