קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכויים שאין להתירם), התשע"ב–2011
[הצעת חוק פ/3612/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אופיר אקוניס:
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכויים שאין להתירם), של חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת. תשובה והצבעה במועד אחר. הנימוק בן עשר דקות – כעת. בבקשה, חברת הכנסת גלאון.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מציגה היום הוצגה בכנסות הקודמות על-ידי חברי חבר הכנסת לשעבר חיים אורון, וגם עברה בכנסת בקריאות טרומיות, וכל פעם או שיצאו לבחירות או שקרה משהו, וההצעה לא עברה הלאה. זאת הצעה צודקת, נכונה, שבאה להתמודד עם משכורות העתק של המנהלים הבכירים בחברות, שהיום הן מוכרות כהוצאות פטורות ממס ללא קשר לגובה המשכורת.
עכשיו אני רוצה לומר, חברי חברי הכנסת, איך המנהלים מרוויחים פעמיים, אני רוצה לספר לכם. הם גם מקבלים משכורות שגדלות והולכות שמגיעות לכיסם, והם גם מקבלים הוצאות פטורות, שמקטינות את גובה המס שהחברה משלמת לרשויות.
אני רוצה להציג בפניכם כמה נתונים מדוח בנק ישראל, הדוח השנתי ל-2010. על-פי הדוח הזה, בעשור שבין 2000 ל-2010 – זה קובע דוח בנק ישראל – שכר הבכירים הממוצע בישראל ירד ב-3%, אבל זה בזמן ששכר הבכירים בחברות ציבוריות עלה ב-5%, והוא עומד היום על 3.7 מיליון שקל בשנה בממוצע. זאת אומרת ששיעור המס שבעלי המשכורות משלמים רק יורד.
אנחנו מדברים על מחאה חברתית, ועל הקיץ האחרון, ועל לעשות צדק – אז ההצעה הזאת לא מבקשת לאסור על מנהלים לקחת משכורות מופרזות, היא גם לא מבקשת לאסור על בעלי תפקידים בכירים בחברות לקחת משכורות, אבל ההצעה הזאת קושרת בין המשכורת לבין הוצאות המס של החברה, לבין השכר הנמוך ביותר בחברה. אני רוצה לתת דוגמה. אם אדם מרוויח יותר מ-61,000 שקל בחודש, כל מה שמעבר לזה לא יוכר במס הכנסה כמקבל פטור.
אני חושבת שאם ההצעה הזאת תעבור, חברי חברי הכנסת, אנחנו נוכל לקבל אפקט משולש: גם ייווצר תמריץ לריסון העלייה החדה במשכורות הבכירים – כשאנחנו שומעים את המשכורות האלה אנחנו לא מאמינים; תמיד אני שואלת, מה אנשים עושים – אוכלים שניצל מזהב? אוכלים שני שניצלים ביום? הדבר השני שייווצר יהיה עידוד להעלאת המשכורות הנמוכות בחברות. אם הבכירים מעוניינים לקבל תגמול גדול בחברות בכל זאת, אז השכר הנמוך יעלה. הדבר השלישי, שהוא מאוד משמעותי בעיני – שתהיה הכנסה גדולה יותר להכנסות המדינה ממיסוי חברות עקב כך שיבטלו את הפטור על המשכורות הגבוהות במיוחד.
אני חוזרת ומדגישה, חברי חברי הכנסת, אנחנו לא באים למנוע מאנשים אפשרות לקבל משכורות גבוהות, אבל אנחנו מבקשים שרשות המסים לא תכיר לחברה בחלק מהמשכורת הגבוה יותר מפי-15 משכר המינימום ומהשכר הנמוך ביותר בחברה. המשמעות היא שאם אדם מרוויח יותר, או אם המשכורת שלו יותר מ-61,000 שקל בחודש, לא יכירו בזה במס הכנסה כמקבל פטור. ככה ההצעה הזאת גם תביא להקטנת פערי השכר בחברות, והיא גם תגרום להקטנת הכדאיות של חברות לשלם משכורות עתק לבכירים. אני חושבת שזאת הצעה צודקת.
אני היום מציגה את ההצעה הזאת ללא תשובה והצבעה, ואני מאוד מקווה שמשרד האוצר, בוועדת השרים לענייני חקיקה, יתמוך בהצעה הזאת, כי כששמעתי אתמול את ההשתלחות של שר האוצר שטייניץ בפעילי המחאה החברתית, לרגע היה נדמה לי ששר האוצר שכח שהוא שר האוצר של ישראל ולא הגזבר של המגזר העסקי.
באיזה אופן הוא השתלח במחאה החברתית אתמול; הוא אפילו לא מבין את ההשלכות החמורות של המדיניות הכלכלית שהוא וראש הממשלה נתניהו אחראים לה. רק לפני כמה ימים שמענו איך שר האוצר נזעק להגן על החברות, שבעיניו הן כנראה אומללות – הן ממש אומללות, חברי חברי הכנסת, כי הן נדרשות לשלם מס על-פי חוק, אבל הוא בעצם שוכח שהפטורים ממס שהוא מבקש לתת להן נעשים על חשבון האזרחים, אותם אלה שיצאו להפגין בקיץ האחרון. מדובר על אזרחים ש-40% מהם משתכרים פחות משכר המינימום, והשכר שלהם רק נשחק, בזמן שהפערים החברתיים והאי-שוויון הכלכלי הולכים וגדלים.
אז כשאני מדברת על הצעת החוק שלי – להגביל בפטור ממס לחברות מעל 15% מגובה השכר או משכר מינימום או מגובה השכר של המשכורת הנמוכה בחברה, אני חושבת שהגיע הזמן ששר האוצר לא יסתכל על המציאות דרך החור בגרוש וישכח שבעצם בגרוש הזה האזרחים קונים מזון, משלמים שכר דירה, קונים תרופות.
ואת כל הגירעון בתקציב אני חושבת שאפשר לסגור גם בלי לפגוע בשכבות החלשות. אם רק שר האוצר היה מקשיב למחאה החברתית במקום לפחד ממנה, הוא היה מוצא שיש הרבה פתרונות צודקים – הרבה פתרונות צודקים והגיוניים שייטיבו עם אזרחי המדינה, ולא רק עם בעלי ההון. ההצעה שלי, שמבקשת להגביל את שכר הבכירים בחברות מפטור ממס הכנסה, זו אחת מההצעות הצודקות. תודה רבה, חברי חברי הכנסת.
אין הצבעה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה, חברת הכנסת זהבה גלאון. כפי שאת אמרת – אני חוזר על מה שאמרת – התשובה וההצבעה במועד אחר.