קטע מדברי הכנסת

DOC 9,124 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק למניעת אלימות כלפי עובדי רווחה, התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/467).] (קריאה ראשונה) היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו נעבור, נחזור בעצם, להצעות חוק בקריאה ראשונה, ואנחנו נדון בהצעת חוק למניעת אלימות כלפי עובדי רווחה, התשע"ב–2012, של חבר הכנסת חיים כץ. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. חיים כץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה שאילן גילאון עמד פה לפני זה והציג את הצעת החוק בשם הוועדה, זה לא בא סתם. אילן גילאון, כל שבוע, ביום שלישי, פועל למען הנכים בנושא הנגישות בשעות עבודה ארוכות זה כמעט שלוש שנים. הוא עמד פה על הדוכן בזכות, ולא בתור מקריא. הצטנע ואמר: אני מקריא, אבל לא כך הדבר. עמדת בזכות, בזכות פעילותך, בזכות פועלך ובזכות תרומתך לציבור הנכים במדינת ישראל. היו"ר מוחמד ברכה: מקרין ולא מקריא. חיים כץ (הליכוד): מקריא ומקרין, וקורא, והוא – בסדר, אילן גילאון עושה את שלו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כחודש וקצת תקפו שלושה אחים מסח'נין באלות, במוטות ברזל ובאבנים בני משפחה של עובדת סוציאלית שטיפלה במקרה באחותם. במקרה אותה עובדת סוציאלית – למזלה, לא במקרה – במקרה ולמזלה היא לא היתה בבית, ולא כיסחו אותה, רק פגעו באחרים שלא היה להם שום עניין ולא היו צריכים להיפגע. גם היא לא היתה צריכה להיפגע. למרבה הצער, המקרה הזה הוא לא המקרה הראשון, וגם לצערי כנראה לא יהיה המקרה האחרון. בשנים האחרונות מקרים מסוג זה הפכו לחלק משגרת יומם וחייהם של רבים מעובדי הרווחה, ולשם כך בדיוק אני מתכבד להביא בפניכם, לקריאה ראשונה, את הצעת חוק למניעת אלימות כלפי עובדי רווחה, התשע"ב–2012, אשר תעבור שינויים בהסכמה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. מנתונים שגובשו באוניברסיטת חיפה והוצגו בכנסת בסוף השנה שעברה, ופורסמו באתר "וואלה" בחודש מאי האחרון, עולה כי מדי יום וחצי בממוצע מתרחש אירוע אלים נגד עובדים בלשכות הרווחה. יותר מדי, אתה אומר. הרבה יותר מדי. גם אני מסכים אתך – הרבה הרבה יותר מדי. היו"ר מוחמד ברכה: כל אחד הוא יותר מדי. חיים כץ (הליכוד): כן, זה כבר מוגזם. אתה יודע, אמא שלי, עליה השלום, אמרה: מה שיותר מדי – לא טוב. כל דבר צריך להיות במידה. יותר מדי יפה לא טוב. זהבה גלאון (מרצ): אה. חיים כץ (הליכוד): יותר מדי מלוח לא טוב. היו"ר מוחמד ברכה: אין מידה של אלימות שהיא מותרת. חיים כץ (הליכוד): יותר מדי יפה לא טוב. יותר מדי מלוח לא טוב. יותר מדי מתוק לא טוב. כל דבר צריך להיות במידה. מה שמעת יפה, נשים, כבר קפצת. לא אמרנו כלום. זהבה גלאון (מרצ): אין דבר כזה יותר מדי יפה. חיים כץ (הליכוד): אז היא התבלבלה, אני אדבר אתה. בפעם הבאה שאלך לבקר אותה, אז אני אגיד לה. אילן גילאון (מרצ): אל תמהר. חיים כץ (הליכוד): למעשה, תדירות האירועים האלימים גבוהה עוד יותר, מאחר שמחצית המקרים אינם מדווחים בכלל. זה המקרים המדווחים. אם זה כל יום וחצי מדווח, ומחצית לא מדווחים, זאת אומרת כל שלושת-רבעי יום יש לנו מקרה. עוד נמצא כי בין 10% ל-15% מהמטופלים של כל עובד סוציאלי נוהגים כלפיו בתוקפנות, וכן כי בין השנים 2010 ו-2011 נרשמה עלייה של כ-40% במקרי האלימות הפיזית – זה כבר לא אלימות מילולית; לא שהאלימות המילולית מותרת, חברת הכנסת זהבה גלאון. לא, אלימות מילולית אסורה גם כן, אבל כנראה האלימות המילולית לא מספיקה, ואנחנו עוברים לאלימות פיזית. ריבוי מקרי האלימות הפיזית והמילולית נגד עובדי שירותי הרווחה – בין שמדובר באלימות נגד עובדים סוציאליים העובדים במחלקה או מחוץ לה, ובין שמדובר באנשי מינהל העובדים במחלקה – מחייב חקיקה שתגרום להרתעתם של המטופלים, משפחותיהם ואחרים מלהשתמש באלימות נגד אותם עובדים שבאים לסייע. לשם כך אני מבקש את תמיכתכם בהצעת החוק, אשר, כפי שציינתי, תעבור שינויים. לצערי, אתם יודעים, משרד המשפטים – אני לא רוצה להגיד כלום, אבל שחלילה, לא יקרה – לכן, אני שמעתי את הדרישות של משרד הרווחה, ומשרד המשפטים, ומשרד האוצר, ומשרד התמ"ת, וכל המשרדים. אני מקווה שהחוק יעבור פה בקריאה ראשונה, ואז נביא את זה לדיון בוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית תוך כדי התחשבות גדולה וניסיון להגיע להסכמות עם הגורמים הממשלתיים השונים, ואז, שנוכל להביא את זה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מקווה שחברי הכנסת יאשרו את הצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה רבה, אדוני. נעבור לדיון על הצעת החוק בקריאה ראשונה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עפו אגבאריה. אחריו – חבר הכנסת אורי אריאל, ואם הוא לא יהיה כאן – חבר הכנסת שלמה מולה. זהבה גלאון (מרצ): – – – היו"ר מוחמד ברכה: שלמה נמצא. עפו אגבאריה (חד"ש): הוא שינה מקום. חיים כץ (הליכוד): עכשיו הוא שקט שם. עפו אגבאריה (חד"ש): בטוח. מאז שהוא בין ה-94 הוא נהיה קצת יותר שקט, אבל הוא לוחם אמיץ. היו"ר מוחמד ברכה: לא. המעבר מכאן לשם היה כרוך בהרבה צפרדעים שהוא היה צריך לבלוע. קריאה: מהפך נפש. היו"ר מוחמד ברכה: מהפך או מפח? חיים כץ (הליכוד): הוא לא אוהב צפרדעים. היו"ר מוחמד ברכה: בבקשה. עפו אגבאריה (חד"ש): חבר הכנסת שלמה מולה, ידוע שהוא גם לוחם נגד אלימות. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני קודם כול מודה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על החוק הזה, ואני באמת מאוד מחזק את ידיו שהוא מביא את הדברים האלה, את עניין האלימות נגד עובדים סוציאליים, ובכלל האלימות נגד עובדי ציבור. אנחנו גם עדים לתופעה של התקפות למיניהן על רופאים ואחיות, ועובדי ציבור, ומורים, וכל מיני. אז כנראה תופעת האלימות הולכת ונהיית איזו נורמה. כפי שאמרת, חבר הכנסת חיים, שאם זה יותר מדי, זה לא טוב, אבל אני זוכר, ובטוח שגם אתה זוכר ימים הרבה יותר טובים, כאשר היה איזה כבוד לעובד סוציאלי, היה כבוד למורה, היה כבוד לרופא. לצערי הרב, אנחנו איבדנו את הדברים האלה, וזה דבר שמביא אותנו לחקיקה, להעניש אנשים שיעשו את הדברים האלה. חיים כץ (הליכוד): כלפי עובדים – – – עפו אגבאריה (חד"ש): נכון. הייתי מצפה גם ממשרד החינוך, לחשוב על זה, איך לחנך כדי שלא להגיע לעבירות כאלה מאנשים. ידוע לי שציבור האנשים שפונים לעובדים סוציאליים זה ציבור שהוא קשה-יום, ציבור של אנשים שלא מקבלים את מה שהם צריכים. אני מרגיש אתם, אני יודע מה המצוקות שלהם, וזה בדרך כלל אנשים שלא מקבלים את הטיפול כפי שבאמת צריכים לקבל אותו. חבל מאוד שאנחנו צריכים להגיע לחקיקה נגד האלימות הזאת. מן הדין היה שאנחנו אולי ניטיב עם האנשים האלה, ואני מקווה שתוך כדי הדיון על החוק בעתיד אנחנו גם על הכיוון הזה נדבר, או בכיוון הזה נחשוב, ואני בטוח שזה גם יהיה ככה. אולי בסופו של דבר נגיע לצורה כזו שנקל על האנשים האלה. את העונש צריך לתת למי שבאמת מגיע לו להיענש בצורה כזאת, ואולי לחנך לחברה יותר סובלנית. תודה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה לחבר הכנסת עפו אגבאריה. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה. אחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב, אם הוא יהיה. אם לא, אנחנו נעבור להצבעה. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, קודם כול, הצעת חוק מצוינת, תודה רבה לך ולכל היוזמים. אני חושב, עובדי שירותי הרווחה, באמת, אנשים שעושים עבודת קודש. מי שמגיע אליהם בעצם – אנשים קשי-יום, אנשים שבאים לסף ייאוש על נושאים שבהם באמת לא הצליחו למצוא פתרונות, ואז, האנשים שאמורים לטפל בהם, הם חוטפים את האש, אולי את האש החברתית, כשליחי ציבור, אנשי מקצוע, ואני חושב שהם ראויים לכל ההגנה הנדרשת. כפי שאנחנו מגלים אלימות כלפי רופאים, כלפי אנשי מקצוע בבתי-החולים, במחלקות, במיונים, וכן הלאה, לא פעם ראינו שעובדים סוציאליים חוטפים, שבשירותי הרווחה מגדפים אותם. לכן אני חושב שקודם כול, אדם במקום עבודתו צריך להרגיש בטוח, שהמדינה מגינה עליו. לכן אין לי הרבה מה לדבר, רק באתי להגיד תודה רבה, ואותם אלפי עובדים סוציאליים, או עובדי שירותי הרווחה, אומרים היום סוף-סוף: גם הכנסת מגינה עלינו. אני חושב שזה דבר חשוב. תודה רבה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, אדוני. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בכל פעם שיש איזה סיפור או איזה מקרה, פתאום אנחנו רואים איזו הצעת חוק. לא הבנתי, מה ההבדל בין עובדים סוציאליים, למשל, לעובדי רשויות מקומיות, לעובדי רווחה, לבין רופאים, לבין אחיות. חיים כץ (הליכוד): – – – נסים זאב (ש"ס): בסדר, אז תביא הצעת חוק על כל עובדי הציבור במדינת ישראל, מי שתוקף אותם, תלוי בסוג התקיפה, אם זה עוון או פשע. למה לעשות על כל עובד מסוים שנמצא באיזה תפקיד מסוים חוק בפני עצמו? לא ברור לי מדוע. אני אומר לך שזה לא קיים בעולם. אין מצב שמביאים חוק לעובדים סוציאליים, מביאים חוק לרופאים. מביאים חוק שמי שתוקף – למשל שוטרים, ובכל תפקיד – – – חיים כץ (הליכוד): אני 12 שנה בכנסת, לא הייתי בעולם – – – נסים זאב (ש"ס): מה לא היית? חיים כץ (הליכוד): בעולם. יריב לוין (הליכוד): בעולם. חיים כץ (הליכוד): כן, אני נשאר בארץ. נסים זאב (ש"ס): מה פירוש? חיים כץ (הליכוד): אני 12 – אמרת שזה לא קיים בעולם. נסים זאב (ש"ס): אני אומר לך. אני בדקתי. לא קיים – – חיים כץ (הליכוד): 12 שנה – – – נסים זאב (ש"ס): – – במדינות – – היו"ר מוחמד ברכה: טוב, רבותי. נסים זאב (ש"ס): – – שעושים חוק פרטני לכל עובד ציבור בנפרד. זה לא קיים. תבדוק את זה, תראה שאני צודק. היו"ר מוחמד ברכה: זו טענה רצינית שיש להתייחס אליה – – – נסים זאב (ש"ס): אני אומר: רוצים לעשות חוק כולל על כל עובד ציבור, בלי יוצא מן הכלל, זה יכול להיות עובד סוציאלי, זה יכול להיות – אתה יודע מה, אתה בא לקבל פספורט, ולא נותנים לך את הפספורט. זה יותר מקומם אותו והוא יכול לפגוע באותו עובד ציבור. אז מה ההבדל בין עובד משרד הפנים, עובד משרד הבריאות ועובד בלשכת הרווחה? לדעתי זה אותו דבר, וצריכים לחשוב אולי בחשיבה יותר רחבה על כל עובדי הציבור, ולחשוב על ענישה אולי יותר מחמירה, אבל שהדין יהיה שווה לכולם. היו"ר מוחמד ברכה: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אתה רוצה להשיב או נצביע? חיים כץ (הליכוד): לא. נצביע. היו"ר מוחמד ברכה: נצביע. אנחנו נצביע בקריאה ראשונה על הצעת חוק למניעת אלימות כלפי עובדי רווחה, התשע"ב-2012. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת אלימות כלפי עובדי רווחה, התשע"ב–2012, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. נסים זאב (ש"ס): אני מתנגד ומצביע בעד. היו"ר מוחמד ברכה: אי-אפשר להצביע נגד. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה בתמיכתם של עשרה חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים, והיא חוזרת להמשך דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.