קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6) (העלאת גיל הנישואין המותר), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/470).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מוחמד ברכה:
אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6) (העלאת גיל הנישואין המותר), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת אורית זוארץ, דב חנין, ניצן הורוביץ, יריב לוין, חנין זועבי וקבוצת חברי כנסת – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, אדוני.
זהבה גלאון (מרצ):
מה אתי?
היו"ר מוחמד ברכה:
אתם קבוצת חברי הכנסת. גם אני.
אילן גילאון (מרצ):
קבוצה טובה.
יריב לוין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני מוכרח לומר שזה לא חוק ככל החוקים. זה בהחלט רגע חשוב כאשר אנחנו מביאים את החוק הזה אחרי הרבה הרבה הרבה שנים של ניסיונות. מביאים אותו להצבעה בקריאה ראשונה. הצעת החוק שחתומים עליה כיוזמים חברי הכנסת אורית זוארץ, דב חנין, עפו אגבאריה, מוחמד ברכה, חנא סוייד, זהבה גלאון, עינת וילף, ניצן הורוביץ, אילן גילאון, חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה ואנוכי, אבל הזכויות עליה מגיעות קודם כול ובראש ובראשונה לסגנית השר גילה גמליאל, שהצליחה לעשות את מה שלא עלה בידיהם של רבים במשך עשרות שנים, ולגייס את תמיכת הממשלה בהצעה הזאת ולאפשר את קידומה ואת הבאתה לכנסת, ואני מקווה שהיום אנחנו נשלים את אישורה בקריאה הראשונה ונעשה עוד צעד לקראת השלמת התהליך החשוב הזה.
אדוני היושב-ראש, נישואים הם אולי ההחלטה החשובה ביותר שאדם מקבל בחייו. זו החלטה שיש לה השלכה ישירה על כל מהלך חייו, על התפתחותו, על הדרך שבה הוא מעביר את מרבית שנות חייו. אנחנו חיים במדינה שבה כבר הכירו זה זמן בעובדה שקטינים אינם כשירים לעשות לבדם פעולות שונות, למשל פעולות שנוגעות למקרקעין, מתוך המצב שבו הם נמצאים, שהוא באופן טבעי מצב של תלות, מצב לפעמים של חוסר ידע מספיק, חוסר בשלות מספיקה. אבל משום מה, מה שאסור בתחום המקרקעין, מסתבר שמותר לקטינים דווקא בהחלטה הכל-כך חשובה והכל-כך מרכזית הזאת בחיים, והיא ההחלטה של הנישואים.
יש מי שאומרים שאסור להתערב ברצונו החופשי של אדם ושבמדינה דמוקרטית לא מתערבים בנושאים כאלה. אני מוכרח לומר שהמחוקק, קרי, אנחנו כאן בכנסת, לא קיבלנו את הגישה הזאת מלכתחילה בכך שהטלנו מגבלות על כשרותו המשפטית של קטין לעשות פעולות כאלה ואחרות באופן עצמאי ללא אישור אפוטרופוסו. ובצד השני אני רוצה לומר שחובתה של המדינה, בוודאי של מדינה דמוקרטית, להגן על החלש ולהגן על מי שנמצא במצב שבו הפוטנציאל לכך שהוא ינוצל, שיכפו עליו דבר שעלול לשנות את כל עתידו ובהרבה פעמים גם לשנות לרעה, להתערב ולמנוע את הדבר הזה.
זה לא פלא שהתופעה של נישואי קטינים נפוצה בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות יותר. אגב, כ-70% מהמקרים נמצאים במגזר הערבי והבדואי. זה תהליך שהרבה פעמים – וצריך לזכור, רוב המקרים של נישואי קטינים הם נישואים של נשים קטינות, של צעירות – – –
השר משולם נהרי:
– – –
יריב לוין (הליכוד):
תיכף אני אתייחס גם לזה. כן. התשובה היא כן, אגב, אבל תיכף אני אתייחס לזה.
השר משולם נהרי:
– – – נישואים בגיל צעיר.
יריב לוין (הליכוד):
תיכף אני אתייחס. אני לא יודע אם זה בגלל – תיכף אני, תיכף אני – אדוני השר, האמן לי, אני אתייחס.
התופעה הזאת, שלא נטעה, היא בעיקרה תופעה של נשים, של צעירות, של קטינות, שנישאות בהרבה מאוד מקרים בכפייה ובהרבה מאוד מקרים הדבר הזה גוזר על אותן נשים יציאה ממעגל הלימודים, מעבר כמעט מיידי למצב של תלות מוחלטת בבעל, וכפועל יוצא אחר כך גם הרבה פעמים חיים של עוני, חוסר השכלה וכדומה.
אני מוכרח לומר שיש שורה של מחקרים – אני חושב שראוי לציין את "מרכז רקמן", שסייע לנו רבות בעניין הזה, של המועצה לשלום הילד – שמראים שיש קשר ישיר בין נישואים מוקדמים לשיעורי אלימות גבוהים, לשיעורי גירושים גבוהים. אני חושב שהמסקנה הנגזרת מתוך התמונה הזאת היא מסקנה כפולה: האחת, אני חושב שהגיע הזמן שאנחנו נקבע את הנורמה, משום שכדי למנוע תופעה צריך קודם כול להגדיר את הנורמה על מנת שתוכל לחנך, תוכל להסביר ותוכל לשכנע קודם כול בצד ההסברתי-חינוכי שלא זו הדרך הנכונה לפעול בה. אני חושב שקביעת הנורמה היא מאוד מאוד חשובה, היא ראשית הדרך כדי להתמודד ולמגר את התופעה הזאת.
הנושא השני, והוא הצד השני, הוא העובדה שגם מבחינה מהותית, כאשר גיל הנישואים נקבע כאן ל-17, רואים באופן ברור שמספר מקרי הנישואים בטווח הגילאים של 17–18 הוא גבוה באופן משמעותי ממה שקיים מתחת לגיל 17. חלק זו אולי סוגיה של גיל, אבל אין ספק שחלק לא מבוטל מכך נובע מהעובדה שמרבית האנשים הם אנשים שומרי חוק. כאשר באים ואומרים להם שהנישואים מותרים מגיל 18 ואילך, הם לא עושים את זה לפני כן. ולכן אין ספק שבעצם העלאת הרף של הגיל כבר נתרום באופן מיידי, עוד לפני שלב האכיפה, לשינוי ההתנהגות הנורמטיבית וליצירת מצב שהתופעה הזאת תפחת באופן משמעותי.
אני, אגב, רוצה לומר שצריך לזכור שאנחנו לא עושים כאן איזה מהפכה או חידוש בין-לאומי. לצערי, ההיפך הוא הנכון. זה כמעט, הייתי אומר, לא נעים לומר, שבמידה מסוימת אנחנו מיישרים היום קו לא עם מדינות מערביות שנמצאות במקום הזה כבר מזמן, אלא גם עם הרבה מאוד מדינות שבימים כתיקונם אני לא בטוח שהיינו משתבחים כל כך בהתייחסות שלהן לזכויות אדם, אזרח, ולסוגיות מן הסוג הזה; מדינות, כולל רבות מהמדינות השכנות לנו, שבהן זה מכבר גיל הנישואים נקבע על 18. אגב, יש מדינות, למשל כמו עירק, ששם הגיל הוא אפילו 20. כלומר, לקחו את העניין הזה והם ניסו להתמודד עם תופעה חברתית כזאת בצורה אפילו יותר אגרסיבית. אגב, יש מדינות בודדות שבהן גיל הנישואין הוא יחסית נמוך, הוא נמצא מתחת לרף שאנחנו מציעים כאן, והן מדינות דוגמת סעודיה ואיחוד האמירויות, שיש להן הישגים בלא מעט תחומים, אבל אני לא בטוח שדווקא בתחום הזה אנחנו היינו מבקשים להידמות להן.
אני חושב שאנחנו נמצאים, אדוני היושב-ראש, באמת בעת רצון בזכות העבודה שעשתה סגנית השר גמליאל, יש לנו הזדמנות בלתי חוזרת להשלים את המהלך הזה. אני רוצה להודות מכאן גם לחבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שנתן לנושא קדימות ועדיפות, ולבקש ולקוות בשם כולנו שהחוק הזה יעבור היום ובעקבותיו גם יושלם עוד במושב הזה.
ונעשה כאן צדק, נעשה כאן גם מהלך שבסופו של דבר יציל – אין מלה אחרת לומר את זה – יציל את חייהן של אלפי נערות מדי שנה בשנה, עשרות אלפי נערות בכל עשור. אני חושב שהדבר הזה הוא בסופו של דבר – מדברים הרבה על חקיקה חברתית, זו חקיקה חברתית אמיתית. אני כמובן מבקש מהכנסת לאשר את החוק בקריאה הראשונה. תודה.
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון על הצעת החוק. ראשון הדוברים – חבר הכנסת דב חנין; אחריו – חבר הכנסת מולה, אתה יכול – שלוש-ארבע דקות, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, נורא נורא קר במליאה שאתה מנהל.
היו"ר מוחמד ברכה:
סליחה?
דב חנין (חד"ש):
הטענה היא שקר פה, שהמיזוג חזק.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני המזכיר, המיזוג נורא חזק.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני שמח שהגענו ליום הזה. חברי, חבר הכנסת לוין, הציג את הנימוקים הרבים, המהותיים והחשובים שיש להעלאת גיל הנישואים לגיל 18. זה נכון, זה ראוי, זה מתקדם, זו הנורמה בעולם, זו פגיעה בקטינים כאשר מאפשרים נישואים שלהם או השאה שלהם בגיל כל כך צעיר, זו פגיעה בנשים.
נישואי קטינים, נישואי קטינות, עמיתי חברי הכנסת, זו פגיעה בזכויות אדם, והגיע הזמן שנשים קץ לפגיעה הזו. הגיע הזמן שנצטרף לחברות מתוקנות ומתקדמות, שבהן נקבע באופן ברור שיצירת התא המשפחתי היא מעשה שאותו עושים בהסכמה חופשית אנשים בוגרים, ואנשים בוגרים הם אנשים שעברו את גיל 18. זה מה שקובעת גם האמנה הבין-לאומית להגנת זכויות הילד; מי שמתחת לגיל 18 נחשב מבחינת הדין הבין-לאומי לילד. ילדים יכולים לעשות דברים רבים, אבל ילדים אינם מבוגרים קטנים, וילדים אינם נישאים ואינם יכולים להינשא.
עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו גם כוללת מנגנון שמאפשר החרגה במצבים מיוחדים כאשר הדבר נעשה לטובת הקטינים והקטינות עצמם, והדבר ראוי במצבים מיוחדים כפי שהצעת החוק מגדירה, וכפי שאנחנו בוודאי נמשיך ונעבוד עליה בוועדה.
אני רוצה להביע הערכה, גברתי סגנית השר, על עבודתך בעניין הזה. ואני אומר את זה באמת בהערכה אישית מיוחדת, מכיוון שבכנסת הזאת לפני שנה וחצי הצעת החוק הזו נפלה. ואני מאוד מאוד מעריך את היכולת שלך ושל החברים הנוספים בוועדת השרים לענייני חקיקה לחשוב על הדברים מחדש, לראות את הדברים בתמונה חברתית, באמת מודרנית ומתקדמת, ולהבין שהגיע הזמן שנתקן את החוק ונעשה את המהלך הזה. תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. אני מזמין את סגנית השר, ואחריה – חבר הכנסת ברכה. אני מבין שאתם התחלפתם כי היא ביקשה, היא ממהרת ללכת, אז תודה רבה לך.
מוחמד ברכה (חד"ש):
זה רק בשבילה. אם זה היה מישהו אחר – – –
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז. בבקשה, גברתי.
גילה גמליאל (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, הצעת החוק היום שעולה לקריאה ראשונה היא באמת הצעת חוק מהפכנית בחשיבותה ובמעמדה של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. מדובר על להעלות את גיל הנישואין בחוק מגיל 17 ל-18.
היום יש מצב שגובל באבסורד. זוג מתחתן בגיל 17, ויום למחרת לא יכול – –
היו"ר שלמה מולה:
לא יכול להירשם.
גילה גמליאל (הליכוד):
– – לשכור דירה, לצורך העניין, כי הוא לא בגיל, כי מתחת לגיל 18 הוא לא יכול לעשות עסקאות מקרקעין. זה דבר שבאמת אין בו שום היגיון. יתירה מזה, לצערנו, מרבית הקטינים והקטינות שנישאים אינם נישאים מתוך רצון חופשי, מרביתם אינם מסיימים את חוק לימודים שהם לימודי חובה במדינת ישראל, והם – לצערנו, מרביתם, כל המחקרים מעידים על כך שהם מגיעים למעגל העוני.
אני רוצה לומר שאת כל הנתונים ביססנו על דוח שהפיק "מרכז רקמן לקידום מעמד האשה" באוניברסיטת בר-אילן.
ואני רוצה לברך את כל חברי וחברות הכנסת שקידמו את הנושא, ובראשם חבר הכנסת יריב לוין, שלאורך כל הדרך קידם את החוק בצורה מהירה, יחד עם דוד רותם היושב-ראש, זהבה גלאון וכל החברים שרשומים בחוק, ואין לי הרשימה הארוכה של כל מי שאמון על החוק החשוב והנכון הזה למדינת ישראל.
מה שכן מפתיע להיווכח, נכון להיום, זה לראות את ישראל שנמצאת הרבה מאחור. לא רק מדינות כמו ארצות-הברית ובאירופה, אלא מדינות מוסלמיות כדוגמת אלג'יריה, תוניסיה, טורקיה, ירדן, כוויית, מאוריטניה, עומאן, עירק – בכל המדינות האלה גיל הנישואים עומד על גיל 18, ואנחנו במדינת ישראל עדיין בגיל 17.
החוק הזה היה במשך שנים – אני חושבת שחברתי זהבה כבר שנים מנסה לקדם אותו. דיברו כאן קודם גם על כך שהנושא עלה גם בכנסת הנוכחית, והיה מאוד קשה לבחון אותו לגופו של עניין ולשכנע, מדוע החוק הזה הוא מאוד מאוד חשוב.
מלבד עצם היותה של מדינת ישראל חתומה על אמנות בין-לאומית שדורשות את עצם – מי שחתום על האמנה – לחוקק חוק של – לא נישואים של ילדים וקטינים, נישואי בוסר, אלא נישואים מגיל 18, גם האמנה לביעור האפליה נגד נשים וגם האמנה של זכויות הילד, אלה אמנות שאנחנו חתומים עליהן, ובשעה טובה סוף-סוף נעמוד גם בדרישות החשובות האלה.
מי שרואה את הנתונים, שנכון להיום נמצאים בהם מעל 4,000 נשים מדי שנה, מרביתן מהאוכלוסייה המוסלמית, מעל 77% מהן; מרביתן גם נאלצות לראות את עצמן נשואות בטרם עת ולא מתוך רצון, נושרות מבית-הספר – – –
נסים זאב (ש"ס):
למעשה, זו חקיקה מיוחדת למוסלמים.
גילה גמליאל (הליכוד):
נושרות מבית-הספר. יש גם נשים יהודיות.
היו"ר שלמה מולה:
חבר הכנסת נסים זאב, אתה רשום לדבר.
גילה גמליאל (הליכוד):
אם 77% מוסלמיות, אז תחשב את היתרה, וגם הן.
היו"ר שלמה מולה:
אתה תדבר אחר כך.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
גילה גמליאל (הליכוד):
יש הרבה מאוד היבטים שליליים, חבר הכנסת נסים זאב.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הוא מדבר אחריו.
גילה גמליאל (הליכוד):
התופעה הזאת היא קשה ביותר. יש הרבה חברות, לצערנו, שכופות ממש את הנישואים על אותן נערות צעירות. ואני שמחה לומר שבשעה טובה הממשלה הבינה זאת, ואני מברכת את כל המפלגות, כולל הסיעות הדתיות בכנסת, שלא הגישו ערר וכן נתנו לחוק לעבור.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה.
גילה גמליאל (הליכוד):
אז היום הוא יעבור בקריאה ראשונה, ובקרוב גם יחוקק כחוק במדינת ישראל.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, גברתי. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת מוחמד ברכה, גם אחד היוזמים, ואחריו – חברת הכנסת זהבה גלאון. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התימהון הוא לא על עצם העובדה שאנחנו – או בעצם ההתלהבות היא לא על עצם העובדה שאנחנו מאשרים היום חוק כזה, אלא התמיהה היא למה עכשיו, למה זה לקח כל כך הרבה זמן. הסיעה שלנו מגישה את החוק הרבה הרבה זמן, אבל אני לא יכול להבין למה לפני שנה למשל, או לפני שישה חודשים, הממשלה התנגדה. אין שום היגיון. זה לא חוק תקציבי ולא לא-יודע-מה. זה חוק, פשוט ביסודה של שמירת האנושיות של אדם.
הרי מה המצב הקיים? זאת אומרת, בן או בת 17 או לפני כן, לא יכול להוציא רשיון, עכשיו הוא יכול להוציא רשיון נהיגה, הוא לא יכול להצביע לפני זה, הוא לא יכול לשכור דירה, כפי שנאמר. לצורך בניית התא היסודי בחברה, התא של המשפחה, זה היה כביכול מותר. ואז נוצר מצב שילד מגדל ילד או ילדה מגדלת ילד. זה פשוט אסון. אני חושב שאין מקום להצדיק את המצב הקיים לפני הבאת החוק הזה להצבעה בשום צידוק, לא מוסרי, לא אנושי, לא דתי – שום דבר – לא אתי.
אני מברך, כמובן, ואנחנו חלק מהיוזמים וחלק מהדוחפים לאישור החוק הזה. אני מברך על כך. אומנם זה באיחור, אבל חשוב שזה קורה היום בכנסת. לדעתי, גם על-פי הסטטיסטיקה, מדובר שהתופעה הזאת נפוצה בקרב הציבור הערבי או הציבור המוסלמי או הציבור הבדואי – כל אחד ישתמש בביטויים שלו. אני חושב שהאינטרס המובהק של החברה הערבית, של החברה המוסלמית, של החברה הבדואית, הוא לא להוסיף נחשלות על נחשלות, היא לא להוסיף מצוקה על מצוקה, כי התופעה הזאת היא חלק מהביטויים של מצוקה ושל נחשלות.
אני קורא לציבור לא רק לכבד את החוק, אלא גם לא לנסות לעקוף אותו. כי יש גם מחשבות ויש שיטות וניסיונות לעקוף. אני מציע, זה לכבודה של הבת, לכבודו של הבן, לכבודה של החברה, שהתופעה הזאת של נישואי קטינים תיעקר מן השורש. החוק הזה תורם תרומה משמעותית וחשובה, אבל יותר חשוב מהחוק הוא אימוץ נורמות של התייחסות לאדם בכבוד ולהתייחס אליו כאדם.
אני, כמובן, קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק בקריאה ראשונה, ואני מקווה, אדוני, חבר הכנסת יריב לוין, שההתקדמות לקראת קריאה שנייה ושלישית לא תיקח הרבה זמן. תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת זהבה גלאון. האמת היא – שמעתי אותך, חבר הכנסת ברכה, ואני מניח שגם נשמע את ג'מאל זחאלקה – ואתם ראויים באמת להערכה שאתם מובילים את החקיקה יחד עם יריב לוין ואחרים, כי בכל זאת יש רגישות בין-תרבותית, וזה חשוב. בבקשה, גברתי.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
נסים זאב יציע גיל מקסימום לנישואים – להתחתן עד גיל 25.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את סגנית השר גילה גמליאל – לצערי, היא איננה – ואת חבר הכנסת יריב לוין שהציג את החוק, על ההחלטה של הממשלה, בעצם על העשייה שלהם להביא להחלטה של הממשלה לתמוך בהעלאת גיל הנישואין. אני רוצה לומר, אנחנו היום מעלים את גיל הנישואים מגיל 17 ל-18, אמרו את זה כבר קודם, ומיישרים קו עם המדינות המתוקנות בעולם, וגם מדינת ישראל מיישרת קו עם העובדה שהיא חתמה על אמנות בין-לאומיות, כולל אשררה את האמנה לזכויות הילד שאומרת שלא ניתן יהיה להינשא לפני גיל שמונָה-עשרה.
כשאנחנו מדברים על העלאת גיל הנישואים אני רוצה להסב את תשומת לבכם שאנחנו בעיקר מדברים על השאת קטינות. התופעה הזאת של נישואים מתחת לגיל שמונָה-עשרה מתייחסת בעיקר לקטינות שזכויות האדם שלהן מופרות, והיום כשהכנסת תתמוך בהצעה הזאת להעלאת גיל הנישואים לשמונָה-עשרה – –
השר משולם נהרי:
שמונֶה-עשרה.
זהבה גלאון (מרצ):
אני ספרתי. – – הכנסת בעצם משדרת שהיא מגינה על זכויות האדם של קטינות במדינת ישראל; כי כשאומרים – ואמרו גם בוועדה, היה מי שטען בוועדה – על מה אתם מדברים, יש כאן רצון חופשי אמיתי, כשבחורה בת 17 רוצה להינשא, אז מה, אתם תהיו אלה שתחליטו עבורה, אתם תהיו אלה שתקבעו לה? אני רוצה לומר לכם שאין דבר כזה בגיל כזה שנקרא "רצון חופשי אמיתי". אנחנו יודעים על מערכת של לחצים בין שהיא גלויה ובין שהיא סמויה. אנחנו יודעים על מערכת של מסרים שמועברת לאותן נשים צעירות. אנחנו כאן מתייחסים לנשים כאילו הן נישאות רק בגיל 17. אני רוצה לומר לכם שאנחנו יודעים על עדות מסוימות שמשיאות קטינות גם בנות 15-14, והעובדה שהם לא רוצים שיעלו את הגיל ל-17, כי הם מחכים שנה-שנתיים עד שרושמים את הילדים שנולדים במרשם האוכלוסין, כי עד אז, בשנתיים האלה, הילדים הרי בכלל לא מקבלים הגנה – לא ביטוח בריאות וכל הדברים האלה. זה נורא, זאת פגיעה איומה. לא רק שנערות בגיל הזה אינן כשירות לקבל החלטה חופשית אמיתית על נישואין, הן בוודאי לא כשירות לעשות את שני הדברים האלה ביחד – גם להינשא וגם ללדת ילדים. כל התפיסה הזאת שאשה, התפקיד שלה בחיים זה להינשא, ללדת, לשבת בבית, לגדל ילדים – זאת תפיסה מעוותת, שאני חושבת שהיום הכנסת אומרת שהגיע זמנה – איך אומרים – –
השר משולם נהרי:
לחלוף.
זהבה גלאון (מרצ):
– – לחלוף מהעולם. אני מודה לך, אדוני.
אני רוצה להודות לכל הנושאים במלאכה.
אני רוצה רק לציין עוד משפט אחד, אדוני, ברשותך: הצעת החוק הזאת לראשונה הוגשה לכנסת כבר בכנסת החמש-עשרה על-ידי חברת הכנסת אתי לבני. אנחנו ניסינו במהלך הכנסות שאחרי זה להעביר את הצעת החוק, וטוב שהגיעה חברת הכנסת גילה גמליאל. בטח שכחת משהו, אז טוב שחזרת ואת שומעת. כולנו כאן החמאנו לך וליושב-ראש ועדת הכנסת על המהלך. אני מודה לכל חברי חברי הכנסת על התמיכה בחוק. תודה רבה.
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה. אני מזמין את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לומר את דברו בנושא. אחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבים מהאזרחים בכלל מופתעים מכך שגיל הנישואים הוא 17. הם חושבים לתומם שהוא 18. אני חושב שהרוב המכריע של הציבור חושב ככה. לכן הצעת החוק, אין הרבה מה להסביר בה. אם כבר צריך לתהות למה עד עכשיו – איך קרה שעד עכשיו, עשרות שנים, החוק הזה קיים? על זה צריך לשאול. ולמה? אני הייתי בכנסת לפחות בשלוש הכנסות האחרונות – פעם אחר פעם נעשו ניסיונות להעביר את החוק הזה, וכל פעם זה הוכשל – – –
נסים זאב (ש"ס):
זחאלקה, בת כמה היתה אמא שלך כשהתחתנה?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אמא שלי התחתנה, וילדה אותי כשהיתה בגיל 16.
נסים זאב (ש"ס):
– – – אז אם החוק הזה היה לא היית נולד בכלל.
קריאה:
– – – יעמוד וידבר.
זהבה גלאון (מרצ):
– – –
אילן גילאון (מרצ):
מתי אמא שלך ילדה אותך?
היו"ר מוחמד ברכה:
לא, אבל תענה על אותה שאלה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הרב נסים זאב, אחד הדברים שעושה את הנושא הזה אמוציונלי מבחינתי זה שאמא שלי התחתנה בגיל 16 – –
נסים זאב (ש"ס):
ואני גאה בזה – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – ומתוך שיחות אתה, אני לא רוצה להגיד לך שזה דבר טוב בגיל 16. אני לא רוצה להביע רגשות ברבים, אבל האמת, זה כואב, שנשים בכלל בגיל 16 – אחרי הרבה שנים הן מגלות עד כמה הן לא ראו את העולם, לא גמרו את בית-הספר וכו' וכו'. לכן אני חושב שהאצבע המאשימה היא איך הממשלות השונות – וזה כל הממשלות – נתנו לדבר הזה להיות עד היום. כמה אסונות קרו.
יש דבר פשוט מאוד בעניין גיל 18; כי הרבה אנשים מתחכמים ואומרים, מה ההבדל בין 17 ל-18? זה לא הבדל. קודם כול בגילים האלה כל שנה חשובה. כלומר, זה לא הבדל – בין 57 ו-58, כמו הגילים שלנו. אני מקווה שלא גיליתי – רק שלי אישית – של אף אחד כאן במליאה. ההבדלים האלה בין 17 ל-18 גדולים מאוד. אבל יש דבר חשוב: סדרי העולם נבנים היום ככה שגיל 18 הוא גיל הבגרות. לימודי התיכון שאמורים להיות חובה ומיושמים באופן מלא, נגמרים בגיל 18. נישואים בגיל 17 מונעים מאשה – בדרך כלל אין פרקטיקה, למעשה, כי אני לא ראיתי אשה שהתחתנה והמשיכה וסיימה את התיכון. לא קרה. שלא לדבר על אוניברסיטה.
לכן, אני קורא לרב נסים זאב לתמוך בהצעת החוק הזו ולראות את האינטרס הכללי של החברה. רק במקרים מאוד מאוד קיצוניים, מאוד קיצוניים, לאפשר נישואים לפני כן. אבל כנורמה – ולפעמים נורמות הופכות לחוק, אבל לפעמים חוק הופך לנורמה.
אני אומר לכם, חוק כזה יהפוך לנורמה, פשוט אנשים ידחו את הנישואים בעוד שנה, בעוד שנתיים, עד שהנערה תתבגר. אני אומר לכם, במקרים רבים האירוסין נגמרים כי מתגלה חוסר ההתאמה בשנה הזו. לכן אני אומר, אנחנו בצורה כזו נותנים לנשים צ'אנס. בגיל 18 אני לא מתאר לעצמי, אבל לפחות מתחת לזה, זה גובל בפשע. תודה רבה.
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. למה לא ענית על השאלה ששאלת את חבר הכנסת זחאלקה? אמא שלך, באיזה גיל ילדה אותך, או ילדה את אחיך או את אחותך הבכורה, אם אתה לא הבכור?
נסים זאב (ש"ס):
אמותינו התחתנו בגיל 16 ו-17, וברוך השם, גידלו משפחות. זה חוק שערורייתי, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להבין, מה אתם רוצים מהחיים שלנו? מה אתם רוצים? אני מבין שאתם רוצים לצמצם את החרדים וגם את הערבים. יש אג'נדה. תאמין לי, עושים בך שימוש, זחאלקה, אתה פשוט תמים, אתה לא יודע על מה אתה מדבר. הם רוצים שכמה שפחות תהיה אוכלוסייה ערבית במדינת ישראל. אבל זה לא יעזור להם.
אני שאלתי את חבר הכנסת צרצור בשבוע שעבר: תגיד לי, בוא נצא מתוך הנחה שהחוק הזה עובר. אז מה? לא יתחתנו ערביות מוסלמיות? מוסלמית רוצה להתחתן בגיל 16, היא לא תתחתן? הוא גיחך, הוא צחק.
אילן גילאון (מרצ):
מתי אמא שלך ילדה אותך?
נסים זאב (ש"ס):
תשאל אותה.
אילן גילאון (מרצ):
– – – תשאל אותה אתה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש. אל תשאל אותי שאלות, כי אני לא זוכר עד כדי כך. בכל זאת עברו 60 שנה מאז.
קריאה:
אתה לא זוכר את היום החשוב הזה?
היו"ר מוחמד ברכה:
טוב, רבותי, זה הסעיף האחרון והוא הדובר האחרון.
נסים זאב (ש"ס):
כן, אבל אני מבקש, אדוני היושב-ראש, תן לי עשר דקות, כי זה נושא מאוד רציני.
היו"ר מוחמד ברכה:
קיבלת, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
תודה רבה. באמת תודה רבה. אני אומר לך, כי אני מלא – – –
היו"ר מוחמד ברכה:
אל תנצל את כל עשר הדקות, אם זה לא יהיה – – –
נסים זאב (ש"ס):
לא אכפת לי שידברו אחרי. באמת, אם יש מישהו שמסוגל לסתור את מה שאני אומר, בבקשה, שיעמוד פה וידבר.
יריב לוין (הליכוד):
תן לו 18 דקות, אולי זה ישכנע.
היו"ר מוחמד ברכה:
הוא נגד 18.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, אל תדברו גבוהה גבוהה. שמעתי את חברת הכנסת הנכבדה, שאומרת – – –
זהבה גלאון (מרצ):
מי זאת? מי זאת?
נסים זאב (ש"ס):
זאת שיושבת מולי, איך קוראים לה, זהבה? גברת נכבדה, חברת הכנסת זהבה גלאון, שלא אתבלבל. מדברת על המדינות המתוקנות בעולם, ואנחנו לא צריכים להיות שונים מאותן המדינות המתוקנות. בבקשה, אני אביא לך את המדינות המתוקנות בעולם, כיצד הם נוהגים. ארצות-הברית זו מדינה מתוקנת או לא?
דב חנין (חד"ש):
לא.
נסים זאב (ש"ס):
לא. מפני שאתה יודע מה החוק שם. תראה כמה צביעות יש פה. קנדה זו מדינה מתוקנת או לא? לא. כי הם לא חושבים כמוך.
דב חנין (חד"ש):
ארצות-הברית לא.
נסים זאב (ש"ס):
כל מדינה, אני אומר לך, כל מי שלא חושב כמו דב חנין, אותה מדינה, היא לא מתוקנת, ומי שחושב כמו דב חנין – היא מדינה מתוקנת, היא נאורה. אז בואו אני אגיד לכם – – –
זהבה גלאון (מרצ):
נכון.
היו"ר מוחמד ברכה:
מה שנכון נכון, אין מה לעשות.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
נעשה הצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
אז אני מבקש שהתואר של מדינה מתוקנת – – –
היו"ר מוחמד ברכה:
מה גיל הנישואין באמת בארצות-הברית?
נסים זאב (ש"ס):
אז עכשיו אני רוצה לדבר.
היו"ר מוחמד ברכה:
דבר, דבר.
נסים זאב (ש"ס):
אני מדבר. כל המדינות, כולל ארצות-הברית, ששם, מגיל 18 ומעלה, אם יש הסכמת הורים, זה מגיל 16 ומעלה ולא צריך בית-משפט, ולא צריך להצטדק למה אני בא להתחתן. מספיק שיש טופס הסכמה. עם הטופס הזה, אדוני היושב-ראש, אתה בא לבית-משפט, או לבית-דין במקרה הזה, ואתה יכול להתחתן. בריטניה – אותו הדבר, לא צריך הסכמה של בית-משפט. בריטניה היא לא נאורה מספיק?
דב חנין (חד"ש):
למה לא בגיל שנתיים בהסכמת הורים?
נסים זאב (ש"ס):
תשמע, באמת.
דב חנין (חד"ש):
לא, אני מנסה להבין.
נסים זאב (ש"ס):
עכשיו אני אגיד לכם מקרה קיצון יותר.
יריב לוין (הליכוד):
– – – הוא אומר את התקווה שיש שם.
נסים זאב (ש"ס):
תראה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך מקרה קיצון יותר. תאמינו לי, אני מדבר מאוד מקצועי. אני בטוח, כשאני אגמור לדבר אתם תסכימו אתי ואתם תורידו את החוק הזה. אין לי ספק בזה בכלל. אם לא, סימן שאני לא מסוגל באמת לשכנע ואני אעשה עם עצמי אחר כך חשבון נפש.
תראו, ביפן למשל, הגיל הוא 20, אבל נשים – מגיל 16. הן צריכות רק הסכמת הורים. את הגברים מענישים שם, רק בגיל 20, אבל אשה שרוצה להינשא – מדוע? מה השוני בין גבר לאשה ביפן, מישהו יכול להגיד לי. כי הבשלות לאשה היא הרבה יותר גבוהה.
זהבה גלאון (מרצ):
מאיפה הבאת את זה?
קריאה:
אצל היפנים, הוא יודע.
נסים זאב (ש"ס):
בסקוטלנד – 16, בטורקיה – 17. עכשיו, בוא נאמר, במגזר החרדי, להבדיל, אני רוצה להשוות את זה – – –
שלמה מולה (קדימה):
לאירן.
נסים זאב (ש"ס):
רגע רגע, עזוב אירן, את אירן אני משאיר לך, שם. תאמין לי, אתה דיברת כל כך יפה על הנושא האירני קודם. אני אומר לך, שר הביטחון פראייר לידך.
היו"ר מוחמד ברכה:
זה מופע טוב.
נסים זאב (ש"ס):
תאמינו, אני אומר את זה מתוך כאב. זה מתפרץ.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
די עם בדיחות, ברצינות. אתה לוקח אחריות בשביל נערה?
נסים זאב (ש"ס):
תשמע, אני אקח אחריות על הבנות שלי ואתה תיקח אחריות על הבנות שלך, וכל אחד, תשאיר את כבוד האדם וחירותו, את החירות שלי תשאיר ואת החירות שלך אני אשאיר ואל תתערב בחיים שלי ואל תהיה ירון לונדון מס' 2, שאומר לכווץ את החרדים. כי יש מי שאומר לכווץ את הערבים ואני ואתה צריכים להיות באותה אג'נדה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – – את הבנות שלך ואת הבנות שלי – – –
היו"ר מוחמד ברכה:
חברים, אני – – –
נסים זאב (ש"ס):
עכשיו תראו, בוותיקן באיטליה – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זו דרישה שהמדינה יכולה – – –
נסים זאב (ש"ס):
תשמע, יש לי רק עשר דקות, אדוני, זה לא הרבה.
היו"ר מוחמד ברכה:
עד עכשיו עברו שבע.
נסים זאב (ש"ס):
אני אבקש, את הדקה של הצחוק אל תחשיב לי.
היו"ר מוחמד ברכה:
לא, לא, לא, הכול נחשב.
זהבה גלאון (מרצ):
מה עם האג'נדה?
נסים זאב (ש"ס):
הוותיקן, אדוני היושב-ראש, הוותיקן – גם בגיל 18, אבל אם יש הסכמת הורים, מגיל 16.
דב חנין (חד"ש):
הסכמת סבא וסבתא גם צריך?
נסים זאב (ש"ס):
בוותיקן, הנוצרים – תראה, אתה מבלבל אותי, בסוף אני לא יודע מה אני מדבר.
היו"ר מוחמד ברכה:
מספיק, תסיים את הדברים.
נסים זאב (ש"ס):
מה זה לסיים, אני לא התחלתי, אדוני היושב-ראש. אתה נתת לי עשר דקות.
היו"ר מוחמד ברכה:
שמונה דקות זה בסדר.
נסים זאב (ש"ס):
עכשיו, מדברים כולם על מדינת ישראל, שחתמה על אמנת האו"ם, שיש הסכמה על נישואים וגיל מינימום. אני רוצה לומר לך, היא חתמה על האמנה אבל לא אשררה את האמנה. היא לא אשררה.
גילה גמליאל (הליכוד):
אשררה ב-1991.
נסים זאב (ש"ס):
למיטב ידיעתי לא אשררה. לפי הנתונים שאני בדקתי. בוא נאמר שהיא אשררה, אבל אנחנו לא יכולים, רבותי, להיות גרועים מאומות העולם, שגם אצל אלה שחתמו ואישרו ואשררו והסכימו לגיל הנישואין מגיל 18, לא צריך אישור בית-משפט. למה פה צריך להחמיר?
עכשיו, תראו מה יקרה, והרב נהרי, אני פונה אליך. המשמעות, שכל בת שתיכנס להיריון מגיל 17 עד 18, היא תעשה הפלה. המשמעות שמספר ההפלות ילך ויגדל, וזו המטרה פה. אסור לנו לתת יד לרצח של עוברים.
זהבה גלאון (מרצ):
מה זה קשור?
נסים זאב (ש"ס):
זה קשור. זו מקשה אחת. באמת, האינטליגנציה שלך היא כל כך גבוהה, עד כדי כך שאת לא מסוגלת להבין דברים הכי פשוטים.
עכשיו, אני רק רוצה לומר לכם בסיכום, מה אני רוצה להפיק מהחוק הזה, שאני ממש מבקש מכל חברי הכנסת שנמצאים פה, שיסכימו גם כן על חוק ההסכמה שאני הולך להביא, בחוק העונשין, לגבי גיל ההסכמה.
יש היום מצב בלתי נסבל. נערות יוצאות מהבית, הולכות לכפרים ערביים, ואני יודע שגם על-פי התורה המוסלמית – – –
היו"ר מוחמד ברכה:
רגע, רגע, רגע, לא נתתי זמן בשביל הדבר הזה.
נסים זאב (ש"ס):
אבל זה חלק מהעניין.
היו"ר מוחמד ברכה:
לא לא, אני אקח בחזרה – – –
נסים זאב (ש"ס):
לא לא לא, באמת, אני מדבר מאוד ברצינות, אני לא עושה שום צחוק. אני מאוד רציני. אני אומר את זה בסימן שאלה, ותשמע מה שאני אומר – – –
היו"ר מוחמד ברכה:
אני יודע מה אתה הולך לומר, אמרת את זה מיליון פעם – –
נסים זאב (ש"ס):
לא לא לא.
היו"ר מוחמד ברכה:
– – הכול מבוסס על שקרים והסתה. נו, באמת.
נסים זאב (ש"ס):
לא, תאמין לי שלא. תשמע אותי עד הסוף ותסכים אתי. מבטיח לך.
היו"ר מוחמד ברכה:
הלכנו ברוח כזאת של אחדות ורצינו לשמוע דעה אחרת.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך ברוח של אחדות. אני אומר לך ברוח של אחדות, אני לא מדבר במצב – – –
היו"ר מוחמד ברכה:
טוב, אני מבקש שתקצר.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא רוצה לקטר, אבל אני אומר לך. אתה יודע מה, לא בכפר ערבי. איך אדם יכול להסכים שהבת שלו תהיה בניגוד לרצונו, ותחיה עם בחור בניגוד לרצונו, בלי נישואים? למה זה כן מקובל? רק כי הוא לא אמר לה: הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל, אז מותר לחיות בצורה הפקרותית, בלי נישואים? זה מותר? רק הבעיה שאנחנו כציבור חרדי דתי צריכים לשמור על טהרת המשפחה – זה מה שמפריע לכם?
היו"ר מוחמד ברכה:
אוקיי.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, זו גזירת פרעה וצריכים לבטל אותה. אני מבקש מכם לא להצביע.
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה. חברי הכנסת, הוא קיבל את כל עשר הדקות, אפילו שנייה אחת לא פחות.
זהבה גלאון (מרצ):
איך זה שהוא תמיד אחרון לדבר?
היו"ר מוחמד ברכה:
אני לא יודע, זה כשרון. אני הרבה שנים כאן, לא הגעתי לרמה – – –
נסים זאב (ש"ס):
תגידי, את לא רוצה שבסוף יהיה לך – – –
היו"ר מוחמד ברכה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אתה רוצה לומר משהו, חבר הכנסת לוין?
יריב לוין (הליכוד):
לא.
היו"ר מוחמד ברכה:
לא, מספיק לו.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק גיל הנישואים (תיקון מס' 16) (העלאת גיל הנישואים המותר), התשע"ב–2012. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – 1
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק גיל הנישואים (תיקון מס' 16) (העלאת גיל הנישואים המותר), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר מוחמד ברכה:
הצעת החוק אושרה ברוב של שמונה תומכים, מתנגד אחד ונמנע אחד, והיא תועבר להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
רבותי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ט בסיוון התשע"ב, 19 ביוני 2012, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.