קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 19) (נציגי הכנסת בוועדת המינויים), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/474).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ליה שמטוב:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 19) (נציגי הכנסת בוועדת המינויים), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת שכיב שנאן וחמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת שכיב. בבקשה.
שכיב שנאן (העצמאות):
גברתי היושבת-ראש, תחילה ברכות לבביות מכל הלב ואיחולי הצלחה. אני בטוח ש"קטן עלייך", תוכלי לעשות את זה הרבה יותר טוב.
היו"ר ליה שמטוב:
לומדים גם.
שכיב שנאן (העצמאות):
בהצלחה רבה.
כבוד השר, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו היא הצעת חוק מאוד פשוטה, שיש עליה הסכמה רחבה של כל חברי הכנסת הדרוזים המכהנים בכנסת הזו, והיא משותפת לכולם – חברי חבר הכנסת חמד עמאר, חברי חבר הכנסת מגלי והבה, חברי חבר הכנסת סעיד נפאע. סגן השר איוב קרא לא חתם עליה כי הוא נציג הממשלה ולא יכול לחתום על הצעות חוק פרטיות. ד"ר אכרם חסון – שהצטרף מאוחר יותר – גם הוא תומך בהצעת החוק ונותן לה גיבוי מוחלט.
היא באה להסדיר באופן מסודר ומקובל את ייצוג הכנסת בוועדה לבחירת קאדי מד'הב. הרי לכנסת יש שם שני נציגים. שני הנציגים נבחרים על-ידי מליאת הכנסת, והיא באה לתת עדיפות באופן מפורש וברור לחברי הכנסת המכהנים על מנת שהם, ורק הם, יוכלו לייצג את הכנסת בוועדה, ולהביא בכך את הייצוג של ציבור שולחיהם ובוחריהם ואת משקלו של אותו ציבור בבחירת הקאדי מד'הב.
בית-הדין השרעי הדרוזי אחראי בעצם על שני נושאים עיקריים, שהראשון שבהם הוא הסדרת הנושא של נישואים, וגם הסדרת כל הנושא של גירושים. בתי-הדין אמורים וצריכים לבטא את כל רובדי האוכלוסייה הדרוזית, ולכן הדבר הכי צודק, הכי הוגן והכי חכם, שאותם נבחרי ציבור שבאים להיות בכנסת ישראל, הם אלה אשר יהיו שותפים לבחירת קאדי מד'הב.
במקביל, אנחנו לא שוכחים שהיו בעבר מצבים שבהם בכנסת לא היו שני ח"כים דרוזים, כפי שיש היום – שישה ח"כים דרוזים. ולכן הכנסת היתה בוחרת את חבר הכנסת המכהן – לא משנה מטעם איזו מפלגה, אבל הוא צריך לקבל את האמון של הכנסת על מנת לייצג אותה. והנציג האחר – היו תמיד מעמידים נציגי ציבור נבחרים ומכובדים, ואלה היו מקבלים את אמון הכנסת לייצג אותה.
בקדנציה הקודמת, בכנסת השבע-עשרה, היו שני ח"כים דרוזים לפני שאני הצטרפתי – בשנה האחרונה של הכנסת השבע-עשרה – ומאחד מהם בעצם נבצר להיות חבר בוועדה מטעמים משפטיים. לכן בחרו בנציג ציבור. וכשאני הגעתי עשו בחירה חוזרת, ונבחרתי לכהן בוועדת קאדי מד'הב שהיתה בכנסת השבע-עשרה. בכנסת השמונה-עשרה, בתחילתה, היו שלושה ח"כים. הח"כים האלה, אחד מהם היתה לו נבצרות, השני התמודד מול נציג ציבור, ונציג הציבור ניצח את הח"כ המכהן. זה מצב שאנחנו באים למנוע, שלא יהיה מצב שקומבינות פוליטיות אשר תהיינה יוכלו למנוע מנציג ציבור נבחר מלממש את בחירתו ולממש את הזכות שלו לייצג את קהל בוחריו, כפי שאמרתי מקודם.
אבל חשוב לי לציין דבר נוסף. אנחנו לוקחים בחשבון גם את הסיטואציה שיכולה לקרות, שבעתיד לא יהיה מצב שיהיו מספיק ח"כים מכהנים, וגם אז עשינו את כל האיזון הנדרש על מנת שהכנסת תוכל לבחור גם נציג ציבור מחוץ לציבור חברי הכנסת.
אני רוצה – מאחר שזו קריאה ראשונה – להודות לידידי חבר הכנסת יריב לוין, שנבצר ממנו להישאר לשמוע את דברי הנימוק של הצעת החוק בגלל מסיבת סיום של הבת שלו. אני מאחל לו שתהיה מסיבה נעימה ושייהנה מכל רגע. אני רוצה להודות לו על זה שהוא פעל בזריזות והביא את הצעת החוק מקריאה טרומית לקריאה ראשונה.
ואני מבקש מחברי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק ולהעביר אותה לוועדת הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה רבה לחבר הכנסת שכיב. אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים – חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. שלוש דקות.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, עמיתי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להצטרף לברכות לחברתי – –
שכיב שנאן (העצמאות):
חברתנו.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
– – ליה שמטוב לחילופין להיות סגנית יושב-ראש הכנסת ובראשות הישיבה. אני מציע לך שתקשיב עכשיו.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לכל מלה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
יש גבול לדמגוגיה שלך. תקשיב טוב. אומר לך מישהו – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני אעלה אחריך, אני אענה לך.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אומר לך מישהו שמציע לך שתקשיב לו. קודם כול, אחד לאחד. בכפר-מנדא – בדית סיפור כמו סרט מתח.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
יש סרט, ב-YouTube.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
בכפר-מנדא אדם אכסן בביתו הישן, כשעבר לגור בבית חדש, יותר מ-200 סודנים, בבית שיכולים לגור בו עשרה או 12. התושבים אמרו לו, זה לא יכול להיות. אתה רוצה להשכיר? זכותך למי שאתה רוצה, אבל לא יכול להיות דבר כזה. ופרץ סכסוך פנימי בתוך כפר-מנדא, בינו לבין שכניו. התוצאה, שהסודנים עזבו את כפר-מנדא.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מרצונם החופשי.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כדי למנוע סכסוך בתוך כפר-מנדא. עשית מזה דרמה, ובירכת את אנשי כפר-מנדא. אתה יודע איפה זה נמצא, כפר-מנדא?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
בטח שאני יודע איפה זה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני פעמיים בחודש בכפר-מנדא. אתה עוד בא לספר לי על כפר-מנדא.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
כשאני דיברתי פה אתה לא יכולת – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אל תפריע. אל תפריע, תלמד להיות מתורבת. אל תפריע.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אל תפריע. אל תנצל את זה שהיושבת-ראש חדשה. אל תפריע. תלמד להקשיב. הקשבתי לך קשב רב.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני אענה לך. אני אחריך.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כשתעלה, תענה. עכשיו תקשיב, אל תפריע. היית מחנך פעם, איש תרבות. תלמד להיות מתורבת.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
בוא, בוא, בוא נהיה – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אל תבדה סיפורים על כפר מתורבת ושראוי לחיות בו. אל תבדה סיפורים ואל תצלם אותם כאנשים אנטי-תרבותיים. כפר שלם – אתה רוצה לפגוע בתדמית שלו.
הדבר השני, הביא את הסיפור של עזה, אבל שכחת ששלשום, בעמוד הראשי של "ידיעות אחרונות": "טיול אקסטרים בהתנחלויות", "בילוי משפחתי שעוד לא ראיתם" – תיירים מהעולם מגיעים ליישובי גוש-עציון כדי להשתתף במטווחי ירי המדגימים חיסול מחבלים. אז אני אומר לך ולכמותך: התשובה שלנו, הרוב הגדול בחברה הישראלית, יהודים וערבים, לשתי התופעות – רק שלום אמת.
מנצלים ילדה בת חמש שבאה מאמריקה לטיול, מדגימים לה איך יורים במחבלים ואיך מחסלים אנשים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מה, אתה נגד לירות במחבלים? באמת.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
זה מושגים לא ראויים לנו, לחיים של חברה דמוקרטית שראוי לחיות בה.
לכן התשובה שלנו היא שלום אמת, שבא להבטיח גם את מדינת ישראל וגם את השכנים שלנו, אחינו הפלסטינים, במדינה משלהם.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
ואני רוצה לומר על הצעת החוק של החברים שלי שהיא ראויה וטובה. יישר כוח ואני מחזק את ידיהם. זה דבר שהיה מתבקש וטוב שעשיתם אותו. תודה רבה.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה. תודה לחבר הכנסת מג'אדלה. אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. אחרי זה – נסים זאב, מיכאל בן-ארי ושלמה מולה – אני סוגרת את הרשימה – וגם חבר הכנסת מגלי והבה. אני סוגרת את הרשימה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, קודם כול אני רוצה לברך אותך ולאחל לך הצלחה, היושבת-ראש, כסגנית יושב-ראש.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
הצעת החוק שהגשתי ביחד עם חברי חבר הכנסת שכיב שנאן, והצטרפו אליה חבר הכנסת מג'אדלה וחבר הכנסת סעיד, היא הצעת חוק מאוד טובה. היא באה לתת תשובה ופתרון לנציגי ציבור שאמורים לייצג את הציבור. בזמנו, כשחוקקו את החוק, יכול להיות שהיה מצב שהעדה היתה קטנה, היה נציג אחד בכנסת ולפעמים לא היה אף נציג בכנסת, ולכן היה צורך לחוקק חוק כזה ולהגיד שאם לא נמצא חבר כנסת מכהן, יהיה נציג ציבור שיבוא ויתמודד. אבל כשיש לך עכשיו – עכשיו אנחנו עם שישה חברי כנסת דרוזים מכהנים, ואני מקווה שכל הזמן יכהנו יותר משני חברי כנסת דרוזים – אין מקום להצעת החוק הקודמת, ולכן התיקון היה מחייב, כי חבר כנסת הוא נציג ציבור. מי שבוחר את חבר הכנסת שיגיע לכנסת זה הציבור, ולכן מגיע לו לייצג אותם ולהיות חבר בוועדת מינוי קאדי מד'הב.
אני בעצמי יזמתי הצעת חוק לכשרות קאדי מד'הב. כשנכנסתי לכנסת בדקתי את הכשרות של קאדי מד'הב. אז חוקקו חוק שיתאים לעדה, בשנות ה-60, ואמרו: קאדי מד'הב – מי שמעל גיל 30, נשוי או היה נשוי, ולא נתנו שום נתונים נוספים. באתי ועשיתי תיקון לחוק ואמרתי: קאדי מד'הב צריך להיות אקדמאי, בוגר אוניברסיטה, צריך לעבור מבחנים – – –
שכיב שנאן (העצמאות):
עדיף שיהיה משפטן, חבר הכנסת חמד עמאר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
דיברנו על הנושא הזה והיתה התנגדות של משרד המשפטים אז בוועדה. בהצעת החוק המקורית שלי הצעתי משפטן והיתה התנגדות, כי אתה צריך להתאים את החוק גם לחוקים אחרים במקומות אחרים, בחוקים מקבילים, שם אין דרישה של משפטן, ולכן התבקשתי לבקש רק אקדמאי, אבל הצלחנו לקדם את זה ולהעביר את זה ולתת כשרות ונתונים לקאדי מד'הב שייצג את העדה הדרוזית.
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לשתף אותך היום בדיון שקיימנו בוועדת המשנה לוועדת הכספים בנושא היישובים הדרוזיים. ישבתי שם ולא האמנתי למה שאני שומע. אותו דיון קיימתי לפני קרוב לשנה – מעקב אחרי יישום התוכנית שהממשלה אישרה, 685 מיליון שקל ליישובים הדרוזיים. הגעתי לשם, ישבתי, ציפיתי לשמוע מהנציגים של הממשלה, להגיע עם טבלאות, להגיד לי: תשמע, בשנה הראשונה ביצענו כך וכך, השנה אנחנו מבצעים כך, בשנת 2013 נגיע לסכום כזה, בשנת 2014 נסיים את התוכנית, נגיע לתוצאות. באתי ושמעתי שם דיבורים בלי נתונים, שום נתונים, שום דבר, שום מטען שאני יכול לצאת אתו מהישיבה. אז אמרו לי: לא התחלנו ליישם את התוכנית כי עוד לא העבירו את הכסף ממשרד האוצר – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
עבודה בעיניים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
בוא נגיד, עבודה בעיניים. יש משרדים שהעבירו את הכסף ומבצעים. שם הזכירו לטובה את משרד התחבורה, שמקיים את העבודה שלו ומזרים את הכסף, והזכירו את משרד הרווחה לטובה. יש משרדים שעדיין לא ביצעו ולא הגיעו לביצוע של שנת 2011, כי התוכנית מחולקת לארבע שנים, ובארבע שנים בכל שנה אתה צריך לבצע סכום. יש סכום, והוא לא מחולק ליישובים. אני כראש רשות לא יודע כמה מגיע לי ממשרד התחבורה, אני לא יודע כמה מגיע לי ממשרד השיכון, אני לא יודע כלום. אני צריך להתחיל להילחם מול כל המשרדים על מנת להשיג תקציב. לכן ביקשנו שבישיבה הבאה יגיעו משרדי הממשלה מוכנים עם תוכנית: כל יישוב ויישוב כמה הוא מקבל, איך הכסף מתחלק לפי שנים, כמה בוצע עד עכשיו, אם בוצע, ואיך אנחנו מתקדמים עם התוכנית.
אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים – בוודאי אני תומך בעניין, בכל מה שקשור לוועדת המינויים של קאדי מד'הב. אני רוצה לומר שהסוגיה ששנויה אולי במחלוקת זה העניין של התחולה. זאת אומרת, אין ספק שהעדיפות היא לחברי הכנסת הדרוזים שמכהנים בפועל, שהם צריכים להיות מהנבחרים. זאת אומרת, אם יש כמה חברים, הם בעדיפות. אני רוצה לומר שזו הפעם הראשונה שאולי מנסים להביא חקיקה בתוך הקדנציה, במהלך של הקדנציה הנוכחית, ואולי לשנות סדרי בראשית. זאת אומרת, למעשה היום יש נציג ציבור שהוא נבחר, הוא מכהן בפועל, והחוק הזה בא בצורה עקיפה, הייתי אומר, לא רשמית – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
מתי היתה התקופה שלא תמה?
נסים זאב (ש"ס):
בעוד שנה, עם הקדנציה הזאת. בסוף הקדנציה הזאת. אין לי בעיה, אצלנו זה לא נושא כל כך עקרוני, אבל אני אומר: צריכים לשקול גם את העניין הזה, החברתי, שאדם שמכהן בפועל, רק לפני זמן מה הוא נבחר, זו לא בחירה לפני כמה שנים, ופתאום לומר לו: תשמע, אתה עוזב, בגלל שיש איזה חוק חדש, ואתה צריך אולי לעוף מהכיסא שלך. אז אני אומר: גם פה, אולי ננהג ברגישות. אולי לא עד סוף הקדנציה, אבל ללכת בצורה אולי מכובדת יותר, שלא תפגע באיש שמכהן בפועל.
אני מאמין שלקראת הקריאה השנייה והשלישית הנושא הזה יידון בוועדה. זה בוועדת חוקה, אני מבין, נכון?
שכיב שנאן (העצמאות):
לא.
נסים זאב (ש"ס):
אלא?
שכיב שנאן (העצמאות):
ועדת הכנסת.
נסים זאב (ש"ס):
ועדת הכנסת תדון בסוגיה הזאת ותיתן דעתה לעניין. אין חולק שהעדיפות היא לחברי הכנסת שמכהנים בפועל, אלא אם כן מדובר בחבר כנסת שהפך להיות שר או סגן שר, ובאופן אוטומטי זה שבא במקומו הוא חבר הכנסת.
משפט אחד לגבי חבר הכנסת בן-ארי. כל פעם שהוא עולה שם תמיד הוא אומר: זה לא ש"ס, וזה לא שר הפנים, ולא עושים דבר וחצי דבר – כאילו כל העשייה נמצאת בדרך נס. אני רוצה לומר לך שהגיע שהזמן שתראה את התמונה באמת. צריך לזכור שהממשלה הזאת עשתה מעשה בבניית הגדר, והשקיעה פה מיליארדים, ובניית הגדר לא נעשית מהיום למחר, אבל אני חושב שקצב בניית הגדר חסר תקדים, ויש פה את כל הנכונות ואת כל המשאבים כדי לחסום אותם מבחינה פיזית.
אנחנו כבר שמענו את קציני צה"ל בסיור שאתה גם היית בו, ואמרו במפורש: אנחנו לא מסוגלים לירות עליהם. אנחנו לא נירה בסודנים שנכנסים לתחומי מדינת ישראל, לא מבחינה מצפונית ולא מוסרית. הקצינים אמרו: גם אם ייתנו לנו הוראה כזאת – לא שהיתה הוראה כזאת – אבל גם אם היו נותנים לנו תיאורטית הוראה כזאת, אנחנו לא היינו מבצעים אותה.
לכן אני אומר, בוא ונאמר: אני חושב ששר הפנים עושה את עבודתו בחיבוק כזה שנותן להם את הכבוד חזרה הביתה. לא צריך בכל הזדמנות לבוא ולומר: לא שר הפנים עושה והכול למראית עין. אני חושב שכל אחד ואחד מאתנו פה תורם במהלך הזה בצורה הכי מכובדת שרק יכולה להיות, ונדאג לכבד איש את רעהו.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
עוד פעם?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אין לך ברירה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אל תעשה – – – דבר אמת.
נסים זאב (ש"ס):
במכובדי אכבד.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אמת לאמיתה. כל מלה שאני אומר פה אמת. מי שמסופק, בעזרת השם בדף ה"פייסבוק" שלי הערב אני אעלה את כל הכתבות בעניין הזה. גם אתה יכול להיכנס אלי ל"פייסבוק": מיכאל בן-ארי, ארגון ממשלתי, הדף הרשמי. תעשה "לייק" ונהיה חברים, ותוכל לקבל מידע און-ליין מה קורה בכפרים הערביים – דברים שאתה, לצערי הרב, לא יודע מה קורה אצלך במגזר.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
עוד פעם אתה ממשיך עם השקרים שלך?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מה שקרים? אני אומר לך, תיכנס אלי ותראה כתבה ב"מאקו".
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אתה משקר בעזות מצח.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
עיתון "הארץ" משקר – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אין אחד שמסייר בכפרים הערביים יותר ממני.
היו"ר ליה שמטוב:
חבר הכנסת מג'אדלה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני לא מסייר? אני לא הייתי באום-אל-פחם? אני לא הייתי ברהט? אני לא הייתי בנצרת? אתה אומר לי שאני לא מסייר בכפרים הערביים?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אתה אורח לא רצוי. אתה אורח לא רצוי.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
רצוי ולא רצוי – זה עניין של השקפה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אתה לא רצוי. אתה לא רצוי.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מאיפה אתה יודע? משטרת ישראל דווקא מאוד נהנתה כשנכנסתי למקומות האלה.
היו"ר ליה שמטוב:
אני מבקשת לא להפריע. בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
נהנתה? הביקור שלך עלה כמה מיליונים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לא. המשטרה אמרה לי – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
– – – כמה מיליונים עלה הביקור שלך.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני אענה לך. משטרת ישראל אמרה לי: בן-ארי, כשאתה נכנסת לאום-אל-פחם, קיבלנו את התרגיל הכי טוב איך משתלטים על אום-אל-פחם. חיפשנו כזה תרגיל. חיפשנו סיבה. עזרת לנו.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אתה גם משקר בשביל המשטרה?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לא משקר. אתה כל הזמן – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
ככה אמרה לך המשטרה?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
ודאי.
היו"ר ליה שמטוב:
חבר הכנסת מג'אדלה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
רבותי, בואו ונעשה סדר. מה היה בכפר-מנדא? 200 איש שכרו בית אחד. אגב, הסיפור הזה מוכר מהרבה מקומות אחרים, אבל שם אם היו באים ותוקפים בסכינים ופוצעים 15 איש, כמו שהיה פרסום בעיתון "הארץ", וב"מאקו" יש כתבה מערוץ-2 – אפשר לראות תמונות. אני אומר שוב: תיכנסו אלי לדף ואני אעלה את הסרטון ב"YouTube" שמראה שהמשטרה באה לשם, הביאה 150 שוטרים, הפרידה בין הנצים, אבל היא לא החזירה את המסתננים האלה לכפר-מנדא. היא גירשה אותם משם. היא לא התמודדה כמו שהיא מתמודדת בשכונת-התקווה, בכפר-שלם או בשכונת-שפירא. קודם כול, זאת המציאות, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. זה מה שהיה בכפר-מנדא.
אגב, אני חושב שהם לא צריכים להתבייש. אני מאוד מכבד את חבר הכנסת נסים זאב, וגם את חבר הכנסת אלי ישי וגם את ראש הממשלה, אבל, לצערי הרב, את הגדר שהם בונים, שעולה מיליארדים – ואת המיליארדים האלה אנחנו נחתוך מהלחם של הילדים שלנו בתקציב הבא, המיליארדים האלה והמיליארדים של 1,000 יורו לכל פושע שגנב פה את הגבול. 1,000 יורו – אנחנו מטורפים? אתם יודעים לכמה עניים אפשר לתת אוכל עם 1,000 יורו לכל אחד? אבל פה רוצים להיראות יפים – וחיסונים ועניינים.
רבותי, הפתרון היחיד זה לא גדר. גדר עולה כסף. לעשות גדר משלושה צדדים בתוך מדינת ישראל, כשהצד הפתוח הוא לכיוון שממנו הם באו. תחזרו בבקשה למקום שאומרים: זה הכיוון. באתם ממצרים – תחזרו למצרים. למצרים ולסודן יש הסכם עם ארבעה עקרונות: יש חופש תנועה, חופש קניין, חופש תעסוקה, יש להם חופש מגורים. יש להם הסכם ביניהם. הם יכולים לגור במצרים. הם באים לפה כדי לקחת את מקומות העבודה שלנו, כדי לקחת בעצם את מה שאנחנו בנינו פה במו-ידינו, את הארץ היבשה הזאת, את הארץ השוממה הזאת. לכן, צריך לדעת את הדבר הזה.
אני פונה פה לשר ישי: אנחנו מאוד מעריכים את מה שאתה עושה, אבל בלבד שתעשה. הוא היה פה לפני חודש ואמר: תוך שנה לא יישאר אחד. אחרי שבועיים אמר: תוך שלוש שנים. אני מוכן לקבל את הצעתו של דני דנון: 50% תוך שנה. אבל אם עבר למעלה מחודש והצליחו אחרי כל התצלומים האלה לשלוח מפה 127 אנשים, ובזמן הזה נכנסו 800, אז, רבותי, אנחנו בבעיה. בואו ולא נשקר לעצמנו. צריך פה ועדת שרים חשובה, ולא ועדה שתהיה חברה-קדישא כדי לקבור את העניין – –
היו"ר ליה שמטוב:
תודה רבה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – ותקנות לשעת-חירום, כי אנחנו נמצאים בשעת-חירום מהבחינה הזאת. תודה רבה.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה רבה. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
מגלי והבה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, אני מברך אותך על הצטרפותך לנשיאות. זו הישיבה הראשונה שאני מופיע בפנייך, ואני מאחל לך הצלחה ושתיהני מהמלאכה.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה.
מגלי והבה (קדימה):
השר מיקי איתן, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת שכיב שנאן, וכמובן את כל אלה שחתמו על הצעת החוק החשובה הזאת – וגם אני בין אלה שחתומים עליה – שבאה לעשות צדק, שנבחרי ציבור שנמצאים בכנסת יהיו מיוצגים בוועדה החשובה למינוי קאדים מד'הב, או אפילו הייתי אומר למינוי שופטים. אין ספק שהחוק הזה חשוב, ואני מקווה שיעבור מהר. למרות שיושב פה שר שעסק – נדמה לי, אדוני השר, היית הרבה פעמים חבר בוועדה למינוי שופטים או קאדים.
השר מיכאל איתן:
הייתי פעם אחת.
מגלי והבה (קדימה):
פעם אחת. אוקיי. בעצם גם שם צריך לחשוב על תיקונים, כי התוצאה היא הסדרים פוליטיים – אני רואה את חברי אורי אריאל גם יושב שם בוועדה, עדיין יושב שם – בין כל הנבחרים, ומגיעים להחלטה. אני לא יודע אם צריך לחשוב פעם אחת איך לעשות את זה וללכת "פרופר", בצורה הכי מקצועית והכי מנוטרלת מלחצים פוליטיים כאלה ואחרים.
השר מיכאל איתן:
– – –
מגלי והבה (קדימה):
זה על חשבון השר, לא על חשבוני.
השר מיכאל איתן:
לבית-המשפט יש סמכות לפסול חוקים של המוסד. למוסדות המחוקקים יש השפעה על הרכב השופטים.
מגלי והבה (קדימה):
תודה. השכלת אותי, ואני מודה בזה. אבל בכל אופן, אני טוען שלפעמים יש יותר מדי פוליטיזציה במינויים, וזה לפעמים פוגם באיכות או בנייטרליות של אלה שנבחרים. אני לא רוצה להטיל אשמה באלה שנתמנו, אבל מתוך הדברים שלי ניתן להבין שלפחות לגבי מינויים אצלנו במגזר וקאדים זה היה הסדר בין הח"כים, והייתי אומר שלא היתה שם אובייקטיביות בבחירת המתאימים ביותר לתפקיד. אני מכבד את כל אלה שנבחרו, אבל את הביקורת הזאת צריך להשמיע, ולהגיד את זה אולי לפעמים הבאות, שיעמדו בתקן ויתחשבו וייקחו את המועמדים הטובים ביותר שיכולים להוביל את מערכת המשפט. אין ספק שהדבר הזה חשוב, כי אחרת, אנחנו ניהפך לממונים מטעם, או נבחרו מטעם.
אין ספק, גם בהצעת החוק הזאת וגם בהצעות חוק קודמות העלו את הסף. זה שיש דרישה היום לפחות לאקדמאי, ועדיף שיהיה עורך-דין – אין חשוב יותר מכך. אין ספק שגם פה הביקורת על מערכת המשפט, ששנים רבות לא נתנו לנו, גברתי, את התקן המגיע לנו מבחינת מספר הקאדים בתוך בתי-הדין, ואפילו מבחינת מספר העובדים שאמורים להיות בבית-הדין. אז תמיד יש כוח חזק לממשלה על החלשים. אנחנו היום, לשמחתי, בבית הזה, מספיק נמצאים בכוחות שיכולים להשפיע בעתיד, שכל התקנים שחסרים בבתי-הדין אכן יושלמו ותהיה הבחירה הטובה ביותר למען הציבור ולמען האזרחים. תודה, גברתי.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה רבה לחבר הכנסת והבה. מציע החוק יכול להשיב. בבקשה, חבר הכנסת שכיב שנאן. לאחר מכן נצביע על הצעת החוק.
שכיב שנאן (העצמאות):
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, מכובדי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לכל החברים שטרחו ולך, ידידי, חבר הכנסת נסים זאב, אני מבקש את הקשב שלך לרגע קט. שיהיה ברור ושכולם יבינו, וגם אתה, וגם חברינו האחרים בש"ס: הצעת החוק הזו לא נולדה בכנסת הזו. הצעת החוק הזו, התחלתי אותה בכנסת הקודמת, ומאחר שהכנסת התפרקה ויצאה לפגרת בחירות לפני שהספקנו להעביר את הקריאה השנייה והשלישית – לכן, גם כשלא הייתי בכנסת היא שכבה, עד שהגעתי והערתי אותה מחדש. הכוונה שלי היא לא חס וחלילה לפגוע או לקחת כיסא. על איזה כיסא אתה מדבר? אם ש"ס שהציגה את הבן-אדם כמועמד שלה היתה רוצה לכבד את נבחרי הציבור הדרוזים, והיו חברי כנסת מכאן, היא לא היתה מעמידה איש מטעמה להתמודד מול חבר כנסת נבחר, מכהן, בקדנציה הזו. לכן אני מאוד מעריך את חברי מש"ס, מאוד מכבד את היציאה שלהם להתגוננות ולהגן, כאילו, על ידידי, נציג הציבור המכהן שהוא באמת חבר שלי ואני באמת מכבד אותו ואין לי נגדו שום דבר, ואין לנו חס וחלילה כוונה אלא להביא את הדברים למתכונת נורמלית, מקובלת, שהיא האמת שצריכה להיות.
אין שום סיבה. אף אחד לא מדיח אף אחד. מי שצריך לייצג את הכנסת זה חבר הכנסת, זה כל הסיפור. במידה שלא יהיה חבר כנסת שייצג, זכותכם. נתאם ביחד, נחשוב ביחד, נעשה ביחד, שמי שיהיה יהיה מקובל. והכנסת חייבת לבחור בו כי יכול להיות שיש מצב שיש חבר כנסת שלא יזכה לאמון הכנסת. גם לזה התייחסנו. אבל היום, כשבאים לתקן דברים, בוא נלך בראש אחד, כפי שאמרת, בכבוד הדדי, בעבודה משותפת. הרי כולם חברים באותה קואליציה. כמעט כל חברי הכנסת קואליציה אחת.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
כמעט.
שכיב שנאן (העצמאות):
כמעט. חוץ מאלה שרצו ולא קיבלו אותם, אז זה משהו אחר. אבל המדובר בסיטואציה שכולנו צריכים להבין דבר אחד: זה באמת באמת באמת לא בא נגד נציג הציבור שנבחר. זה בא לעשות צדק עם הכנסת, עם נציגי הכנסת ועם מי שאמור לייצג את הכנסת. אני מאוד מבקש שתסירו את ההתנגדות שלכם ובקריאה השנייה והשלישית נחיל את זה, נבחר נציג חדש. הבחור שלכם עשה את העבודה בצורה מכובדת וטובה, היה שותף לבחירת השופטים, תם תפקידו, אנחנו מודים לו מקרב לב.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 19) (נציגי הכנסת בוועדת המינויים), התשע"ב–2012, לוועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר ליה שמטוב:
שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 19) (נציגי הכנסת בוועדת המינויים), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה – והצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת הכנסת.