קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 16) (ספרי לימוד מאושרים), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/474).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ליה שמטוב:
אנחנו עוברים להצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 16) (ספרי לימוד מאושרים), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. יציג את החוק חבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה. עשר דקות.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
גברתי היושבת בראש, ראשית, איחולי הצלחה בתפקידך החדש. נשתדל לעזור לך ככל יכולתנו. נקווה שתובילי אותנו בהרבה חוקים להרבה דברים טובים.
הצעת החוק המונחת לפניכם נקראת הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 16) (ספרי לימוד מאושרים), התשע"ב–2012. החוק הוא מעין שי, מתנה להורים לקראת שנת הלימודים. הוא בא להוריד את מחירי הספרים ואת הצורך לקנות כל שנה מהדורה חדשה, כי ההוצאות מתפרנסות מזה. מה עושות חלק מהוצאות הספרים? הם מוסיפים שש תמונות, ארבעה עמודים כתובים, מחליפים את הסדר, יוצאת מהדורה חדשה, ואז כל בתי-הספר, כל התלמידים שצריכים את הספר המסוים הזה, משלמים וקונים את הספר פעם נוספת. וכך העניין הזה מתגלגל פעם אחרי פעם. שנים אנחנו מכירים את התלונות על זה.
אני רוצה לתת פה מלה טובה לעוזרי, שיזמו בעצם את החוק הזה, זיו מאור ואריק בן-שמעון, ואנחנו מביאים אותו היום לקריאה ראשונה אחרי שהסכמנו לתאם את זה עם משרד החינוך, ואכן החוק בתיאום עם שר החינוך ומשרד החינוך.
אני רוצה להקריא את שמות החברים, חברי הכנסת ששותפים לחוק הזה, שחתמו עליו: אנסטסיה מיכאלי, אורי אורבך – הזדמנות לשלוח לו רפואה שלמה, מהירה – דב חנין, ניצן הורוביץ, רוברט אילטוב, אברהם מיכאלי, איתן כבל, עתניאל שנלר, יואל חסון, זאב בילסקי, אברהים צרצור ומירי רגב. סך הכול חתך של כל חלקי הבית כפי שאכן ראוי לחוק מהסוג הזה שמשרת את כל ההורים, כל התלמידים, כל מערכת החינוך ללא הבדל. החוק גם תואם את מסקנות ועדת-טרכטנברג, שעסקה בשוויון בחינוך ובדברים השונים שהיו בקיץ שעבר, וזה חלק מהמרכיבים.
ההצעה מדברת על ספר לימוד שאושר לשימוש במוסדות החינוך, שיסומן בדרך שיקבע הגוף המוסמך במשרד החינוך, וכך יתאפשר זיהויו ככזה בעת רכישתו. נדע שזה ספר שיש לו תו תקן מהמשרד. כמו כן מוצע להבהיר כי משאושר ספר לימוד יש להביאו לאישור מחודש אם חל שינוי בתוכנו לאחר מתן האישור. עוד מוצע להבהיר כי ההוראה המקבילה למשך חמש שנים – החלפת ספר לימוד שנקבע כספר לימוד במוסד חינוך – תחול גם על החלפה בשל שינוי מהדורה.
רבותי, לצערי בשנים האחרונות גדל התיאבון של הוצאות הספרים, שמצאו דרך יחסית קלה להרוויח ממון על חשבון ההורים שחלקם כורעים תחת נטל ההוצאות לקראת שנת הלימודים כאשר משנים עמוד או כמה עמודים בספר לימוד וקוראים לזה מהדורה מחודשת. ההורים, בלית ברירה, חייבים לרכוש את הספר פעם שנייה, ולא יכולים למכור ספרים, מיד שנייה, דבר שבזמננו ועד היום, בעצם, ככל שזה ניתן – אתה קונה ממישהו שלמד שנה קודם שם, ויכול לרכוש ספר מיד שנייה בכמה שקלים במקום עשרות רבות של שקלים, לפעמים מעל 100 שקל. הצעת החוק מפסיקה את הנוהג, וכעת הדפסת מהדורות חדשות השונות מהמהדורות הקודמות תאושר רק בעקבות שינוי בתוכנית הלימודים.
מדובר בצעד חשוב לקידום השוויון בחינוך. המציאות שבה חלק מתלמידי ישראל מתקשים לרכוש ספרי לימוד בגלל עליית המחירים וההוצאות המחודשות של הוצאות הספרים עומדת, בעזרת השם, לעבור מן העולם. לא מדובר בדברים יוקרתיים שאפשר לוותר עליהם; אלה דברים הכרחיים. לעתים יש הורים ומשפחות שמתלבטים אם לקנות תרופה או אם לקנות ספר לימוד לילדים.
אנחנו מחויבים לשוויון בחינוך. יותר מכול, הדרך היחידה להוציא ילדים ממעגל העוני היא באמצעות חינוך טוב לכול. אני חושב שבתחום הביטחון הלאומי – לא "פרופר" ביטחון, אלא כשמסתכלים על כל הביטחון הלאומי, החינוך הוא המרכיב החשוב ביותר, כי הוא שמאפשר אחרי זה שתהיה כלכלה חזקה, הוא שמאפשר לגייס לצבא תלמידים שיש להם הכשרה, גם מקצועית, גם עיונית רחבה וטובה, ובסך הכול הוא מבטיח את עתידנו.
אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את החוק הזה, ונעביר אותו לוועדת החינוך להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
זו הזדמנות לאחל לכל התלמידים, למורים ולהורים חופש טוב ובטוח. תודה.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל. אנחנו עוברים לדיון, וראשון הדוברים – בבקשה – חבר הכנסת נסים זאב. לרשותך עד שלוש דקות. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני תומך בחוק, אבל צריך לדעת שהבעיה היא לא רק בספרים עצמם וביוצרים או במחברים. אני מסכים אתך שכל פעם שיש שינוי הכי קל, אז נוצר מצב שלמרות שזה אותם פרקים, פחות או יותר זה אותו חומר לימודי, אבל זה יכול להיות שבספר מסוים זה יהיה בעמוד 30 ואותו פרק יהיה בספר אחר בעמוד 32 – ואז, בגלל השינוי הקל הזה מחייבים את כל הכיתה, ובית-הספר כולו נאלץ לקנות ספרים הכי חדישים, למרות שבתוכן ובמהות אין אולי שום שינוי; אולי כפי שאמר חבר הכנסת אורי אריאל, יש אולי בתמונות כאלה ואחרות.
אני רוצה לומר שלמשל במדעים, במתמטיקה, בכל מיני ספרים שאנחנו רואים, ואנחנו עדים לכך, יש שינויים חדשים לבקרים במשרד החינוך. הבעיה נעוצה במשרד החינוך, גברתי היושבת בראש. זה לא הבעיה של היוצרים ושל המחברים של הספרים. הבעיה היא במשרד החינוך. כאשר הוא משנה כל זמן קצר, חדשים לבקרים, ומחליט לקפוץ מספר כזה לספר אחר, וגם את התכנים הוא משנה, אז זה מזעזע את המערכת, וזה כל פעם מחייב הוצאה מחדש, וילדים נאלצים לבוא להוריהם ולבקש קניית ספרים מחדש, וזה מאות שקלים.
ולכן כל המבצע שאנחנו עושים בעניין השאלת ספרים כדי שזה יעלה זול לאותם הורים, כדי שלא ייאלצו ההורים להוציא מאות ואלפי שקלים עבור הוצאת ספרים, בסופו של דבר, כאשר התכנים משתנים במהלך השנה או בערב – הרבה פעמים, אני זוכר שעד לפני פתיחת שנת הלימודים היתה החלטה על ספר מסוים בחשבון או ספר אחר, וברגע האחרון משרד החינוך החליט, או בית-הספר החליט, שיש לו שתי אופציות. הוא מעדיף את האופציה הזאת על פני האופציה השנייה, ואז הוא גורם לכל ההורים, מאלץ אותם, להיכנס להוצאות מיותרות.
ולכן, זה שיהיה קביעות במשך חמש שנים, אני חושב שזה דבר מבורך, ותבורך על כך.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב . ועכשיו – חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. לרשותך עד שלוש דקות.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
האמת, שאני אנצל את ההזדמנות לברך את חברת הכנסת היושבת-ראש ליה שמטוב בעקבות הכניסה שלך לתפקיד חדש ובעקבות ההצטרפות לנשיאות. אני הצטרפתי לכמה ברכות של חברי הכנסת. האמת שגיליתי שיש לנו עוד ליה שמטוב באינטרנט – אשה שהיא סופרת, והיא הוציאה ספר ברכות. ואני חושבת שאת יכולה כבר מרוב הברכות של היום להוציא עוד ספר.
והנושא שהיום אנחנו מדברים עליו שוב ושוב – כל שנה לקראת שנת הלימודים שעוד מעט תתקרב, ואנחנו נצטרך להתכונן ולהכין עוד פעם סכום מסוים של כסף, לחסוך את הכסף לשנת הלימודים החדשה על מנת שוב ושוב לרכוש ספרי לימוד חדשים.
אנחנו דנים על הנושא של ספרי לימוד. אני בשנת 2009 התחלתי לקדם את הנושא, וכל כך שמחתי לשמוע שחבר הכנסת אורי אריאל יזם את החוק הזה. ברכות רבות לחברי הכנסת שפועלים למען הוזלת תשלומי ההורים במערכת החינוך. מבחינת כל הנתונים והשוואות שונות עם מדינות ה-OECD אנחנו עדיין עומדים במקום מאוד לא ראוי, ואני מאוד שמחה שדוח-טרכטנברג עזר לנו ותמך ונתן נתונים מסוימים והתייחס לנושא של ספרי לימוד והוזלת ספרי לימוד.
הפרויקט של השאלת ספרי לימוד זה פרויקט שהחוק לכבודו חוקק בשנת 2000, ועדיין לא יושם. אני זוכרת שחבר הכנסת מיכאל בן-ארי דיבר על זה רבות, שאסור על-פי החוק להחליף מהדורות, ואנחנו כולנו עומדים פה על הדוכן ומדברים כל שנה מחדש שכל פעם ספר משתנה, מחליפים תמונות, וזה עדיין אותו הדבר בשנה הזאת.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
באמצע שנה, באמצע שנה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
בשנת 2011 נכנס תקציב חדש, תקציב שבעצם מיועד להכנסת בתי-ספר לפרויקט של השאלת ספרי לימוד, שסכומו המיועד הוא 5.5 מיליון שקלים, ולא כמו שזה היה קודם – משאריות התקציב של משרד החינוך הסכום היה 1.9 מיליון שקלים בשנה, וזה תקציב כל כך מגוחך.
כל פעם מחוקקים כאן חברי הכנסת עוד חוקים שונים על ספרים דיגיטליים. נכון, זה פתרון, אבל עדיין זה כל כך לא מובן. אני כל פעם פותחת ספר רגיל של ילדי, פותחת חוברת של הילדים, אני גם לא מבינה את התוכן. לפעמים גם המשימות שנותנים לילדים שלנו הן משימות שלא מובנות לי. אני לא מבינה מי בכלל עושה חוברת לילדים, מי העורך שלה. אנחנו לא מזמן העלינו בוועדת החינוך, התרבות והספורט את הנושא של התוכן של ספרי לימוד בשפה הערבית. זה עוד מכשול של משרד החינוך.
אני מאוד מקווה שחוקים מסוג זה יעזרו למערכת החינוך של מדינת ישראל לשים גבולות בנושא הזה ולשפר את המערכת.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אני בחרתי בהתחלת הדרך שלי כחברת הכנסת להוביל נושאים מרכזיים – מערכת החינוך, מעמד האשה והמשפחה, טיפוח המדע ויחסי החוץ של ישראל. אני מציינת מפה, מהבמה הזאת: החינוך הוא גורם מרכזי בעיצוב של כל חברה והבסיס שעליו נבנית אחדותנו הלאומית. החינוך הוא מפתח לחיזוק ההון האנושי, החיוני ליצירת ביטחון חברתי וכלכלי ולטיפוח חברה משכילה, חזקה ומלוכדת. תודה.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה רבה לחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. בבקשה, חבר הכנסת שכיב שנאן. לרשותך עד שלוש דקות. בבקשה.
שכיב שנאן (העצמאות):
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, הצעת החוק הזו של ידידי חבר הכנסת אורי אריאל, זו הצעת חוק כל כך מצוינת שבאמת ראוי שתבורך עליה ויבורכו כל הח"כים שהצטרפו אליך.
אני מדבר גם כמחנך לשעבר וגם כאיש רווחה. אני ראיתי את התלמידים שלימדתי, ראיתי גם את ההבדלים בין מי שהצליח לרכוש ובין מי שלא הצליח לרכוש. אבל בשנים הרבות שהייתי מפקח במשרד הרווחה, בכל שנה הייתי רואה בחודש אוגוסט, אפילו בתחילת חודש יולי, את רבבות המשפחות במצוקה שהיו מגיעות למחלקות הרווחה לבקש עזרה של 300 ו-400 שקלים בשביל להצליח לרכוש את הספרים. המשפחות במצוקה, יש להם גם הרבה ילדים, אפילו לא היו מצליחים להעביר את הספרים משנה לשנה, והילדים שלהם היו נאלצים לקנות מדי שנה את הספרים מחדש. זה היה מחזה שמאוד לא נעים לראות אותו; חמור מכך, שאף פעם לא היה מספיק כסף לתת סיוע אמיתי ומספיק לאותן משפחות, וכאילו נוצר מצב של כל הקודם זוכה.
הצעת החוק הזו באה, והיא צריכה גם להיות מורחבת למצב שהמדינה תמשיך לחלק ספרים בבתי-הספר או לפחות להעביר את הספרים ממחזור למחזור, ושההורים יוכלו בכל שנה לשלוח את התלמידים לבתי-הספר. אבל הכי חשוב, שלא יהיה תלמיד שיושב ליד תלמיד, ואחד עם ספר ואחד בלי ספר.
כל הכבוד לכם על הצעת החוק. אני נשארתי במיוחד לתמוך בך, ואני שמח שהצעת החוק הזו עולה. תודה רבה.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה רבה לחבר הכנסת שנאן. אחרון הדוברים – בבקשה, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. לרשותך שלוש דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חבר הכנסת אורי אריאל, אני מצטרף למברכים. גם אני מורה. אני בהפסקה, כמו שאתה יודע.
שכיב שנאן (העצמאות):
כמה שנים היית מורה?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
21 שנים, ועובדים על זה שאני אחזור להוראה, בעזרת השם. גם מגדל שמונה ילדים, מתוכם בשנה הבאה, בעזרת השם, כבר שישה בגיל בית-ספר. ואנחנו יודעים את העניין הזה.
אבל אני רוצה לדבר על נקודה אחרת, על אנדרלמוסיה שיש במשרד החינוך, שנובעת מהרצון לחדש. יש איזה מין צורך אובססיבי לחדש, להראות שאני יותר חכם מקודמי. אני רואה איך הילדים שלי לומדים מה שנקרא מתמטיקה, ואני לא מבין איפה הראש ואיפה הזנב. אז אשתי אומרת לי: לא, זה השיטה הספירלית.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
יש להם בדידים?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
יש להם בדידים, הכול מתפזר בכל הבית. אל תשאל. אבל עזוב את זה, אני רוצה לדבר על נקודה אחת שנחשפתי אליה בשבוע-שבועיים האחרונים. נבחר בשעה טובה ומוצלחת מפמ"ר חדש להוראת התורה שבעל-פה בחינוך הדתי, ובא לעשות סדר.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
לא כולם יודעים מה זה מפמ"ר.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מפמ"ר זה מפקח מקצועי ארצי.
שכיב שנאן (העצמאות):
לא מפקח – מרכֵּז.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מפקח מרכז. מכל מקום, הוא המפמ"ר החדש, יהודי תלמיד חכם, מבין עניין. אבל בא אחרי 40 שנה שלומדים בממ"דים התיכוניים של חב"ד, לומדים במשך 40 שנה כיחידת בגרות ספר שהוא בעצם ה-ספר בחב"ד, שנקרא "ספר התניא". "ספר התניא", שאני משתדל ללמוד, יש לי אפילו חברותא קבועה בלימוד "תניא" בדרך, "ובלכתך בדרך", מישהו שמלמד אותי בטלפון. "ספר התניא" כולו בנוי על ספרות חז"ל, כולו בנוי על מאמרי חז"ל. הוא מתחיל ב"משביעין אותו, תהיה צדיק ואל תהיה רשע". זה מאמרי חז"ל. פתאום, אחרי 40 שנה, אומרים: לא, לא, לא, אנחנו רוצים לשנות, להעביר את זה מפה לפה.
הדבר הזה יוצר תזזית נוראית בכל המערכת, תחושות מאוד-מאוד קשות שמישהו מנסה לפגוע. יכול להיות שהוא לא מנסה לפגוע, אבל אלו התחושות – לא מתוך הידברות, לא מתוך הבנה. ולפעמים אתה מסתכל על נקודה אחת ולמד ממנה על הכלל כולו. בא לשכונה מפמ"ר חדש והכול משתנה. "תניא" זה לא שייך אלי, זה שייך לשם. 40 שנה זה היה שייך, עכשיו זה לא? מתמטיקה למדתם ככה, עכשיו תלמדו את זה ככה – להבדיל בין מתמטיקה ל"תניא". הנקודה הזאת היא שגורמת לשיבושים.
השנה הגדילו לעשות ותוך כדי שנת הלימודים שינו את ספרי הלימוד במתמטיקה בתיכונים. תוך כדי, באמצע שנת הלימודים. ההורים כבר הוציאו כסף, קנו ספר. לא, לא, לא, הספר הזה לא טוב, צריך ספר חדש.
לכן מבורך העניין הזה של לעשות סדר ולבקש מאנשים: למרות שאתה חדש, אתה יכול להשתמש גם בישן. הקנקן החדש יכול להיות מלא ישן. תאמינו, למדנו, גם אנחנו למדנו, גם מתמטיקה, גם תנ"ך, גם תושב"ע. למדנו ואנחנו יודעים מה שאנחנו יודעים. הילדים שלנו לא ידעו יותר טוב אם תשנו מהשיטה הזאת לשיטה הזאת רק בגלל שאתם רוצים להטביע את חותמכם על העניין. תודה רבה.
היו"ר ליה שמטוב:
תודה רבה לחבר הכנסת בן-ארי.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 16) (ספרי לימוד מאושרים), התשע"ב–2012, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר ליה שמטוב:
בעד – 6, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 16) (ספרי לימוד מאושרים), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה ועוברת בחזרה לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.
את השם של חבר הכנסת נסים זאב אנחנו רושמים בפרוטוקול. זהו.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ל' בסיוון התשע"ב, 20 ביוני 2012, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. תודה.