קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – איסור התקשרות עם גורם מפלה), התש"ע–2010 [הצעת חוק פ/2252/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו עוברים להצעתו של חבר הכנסת דב חנין, אשר יעלה ויבוא על מנת להציע את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – איסור התקשרות עם גורם מפלה). אדוני, בבקשה, עשר דקות עומדות לרשותך. כאן יש תשובה והצבעה במועד אחד בהסכמה מראש. בבקשה. אם יש הסכמה מראש, גם לפני שיצביעו אתן לך פעם נוספת לעלות ולדבר. דב חנין (חד"ש): ברור. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת הצעת חוק שיש לה חשיבות גדולה גם ברמה העקרונית וגם ברמה המעשית. אנחנו קבענו לאורך שנים שאיסור אפליה הוא אחד העקרונות החוקתיים הבסיסיים של המדינה. הדבר הזה מופיע כבר במגילת העצמאות, שאוסרת אפליה ומבטיחה שוויון על רקע לאומי, גזעי, דתי, מיני ופוליטי. הדבר מופיע גם בשורת חוקים, ובין היתר גם בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מ-1988. בעקבות זאת, יש לכך גם ביטוי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-יסוד: חופש העיסוק – שני חוקי-היסוד שבעצם מתוך העקרונות שמעוגנים בהם נגזרת התפיסה של איסור האפליה. אבל, עמיתי חברי הכנסת, בין התפיסה העקרונית הראויה שמגולמת בחוקים לבין עולם המציאות נבעה ונפער פער עמוק ומדאיג. לפער זה יש גורמים רבים, אבל אחד הגורמים האלה הוא אותו תהליך שבו יותר ויותר פעילויות של המערכת הציבורית בעצם מוצאות החוצה במסגרת של מיקור-חוץ, הפרטות, העברת אחריות לגורמים פרטיים, והמדינה מבצעת יותר ויותר פעולות ומשימות ששייכות למערכות הציבוריות באמצעות גורמים חיצוניים. לכן, עמיתי חברי הכנסת, ההחלה של איסור האפליה, שצריך להתקיים בתוך המערכת הציבורית גם על כל המערכות האופפות, המקיפות את המערכת הציבורית ובעצם מבצעות בצורה כזאת או אחרת תפקידים ציבוריים, היא קריטית כדי שנבטיח את התוצאה האמיתית של איסור אפליה. איסור אפליה במערכת הציבורית היום, בתנאים הנוכחיים, יתבצע רק אם הוא יהיה לא רק בתחומיה של המערכת הציבורית במובן הצר שלה אלא ישתרע גם על כל אותן מערכות שהמערכת הציבורית מתקשרת עמן. לכן, עמיתי חברי הכנסת, ישנה חשיבות רבה – – – היו"ר ראובן ריבלין: אורלי לוי. חברת הכנסת אורלי לוי, לא עומדים עם הגב לנואם. זה פשוט לא – – – דב חנין (חד"ש): לכן, עמיתי חברי הכנסת, קיימת חשיבות עצומה גם ברמה העקרונית וגם ברמה המעשית להחלתו של איסור האפליה גם על כל אותם גורמים שמנהלים התקשרויות עם המדינה. הדרך המשפטית הנכונה להבטיח את התוצאה הזאת היא, כמובן, החלת החובה המשפטית המחייבת של איסור התקשרות עם גורם מפלה על מערכות המדינה. לכן, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מציעים להוסיף סעיף לחוק חובת המכרזים שיקבע שכל אותם גופים שמנויים בחוק חובת המכרזים לא יתקשרו בחוזה על-פי החוק הזה עם גורמים שביצעו עבירות או הורשעו בעבירות לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מ-1988. ההגדרה המשפטית שאנחנו בחרנו, עמיתי חברי הכנסת, היא הגדרה מצמצמת. אנחנו, כמהלך של פתיחת שער להרחבת איסור ההתקשרות עם גורם מפלה, מציעים להחיל את איסור ההתקשרות עם גורמים מפלים רק ביחס לגורמים שבתי-משפט או בתי-דין לעבודה קבעו שהם עברו על הוראות סעיפים 2 ו-2א או הורשעו בעבירות כאמור בסעיפים 15 ו-16 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. עמיתי חברי הכנסת, אני ער לכך שקיימים גורמים נוספים שבפועל מפלים, אבל הדרך להתחיל בהחלת איסור ההתקשרות עם גורם מפלה – אנחנו מציעים שהיא תתחיל בהחלת האיסור הזה רק על אותם גופים שבתי-המשפט או בתי-הדין לעבודה כבר קבעו שביצעו עבירות או עברו על הוראות סעיפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. עמיתי חברי הכנסת, אם אנחנו לא נחוקק את החוק הזה אנחנו נעביר פה מסרים בעייתיים גם ברמה העקרונית וגם ברמה המעשית. ברמה המעשית, המסר שיועבר הוא שהמדינה בעצם מצמצמת את איסור האפליה רק לפעולות הישירות של האורגנים של המדינה. ברמה המעשית, אנחנו מייצרים בעצם הכשרה ולגיטימציה לאפליות – – – היו"ר ראובן ריבלין: השר כהן, למה לא תצאו החוצה? יש גם קפה שם. כל מי שמדבר בתוך המליאה יתכבד ויצא החוצה. חבר הכנסת דב חנין מנסה להביא, בעשר הדקות שעומדות לרשותו, איזו הצעה. אנשים צריכים להצביע עליה אחרי זה. כרמל שאמה-הכהן (הליכוד): – – – היו"ר ראובן ריבלין: אני אמרתי. אני אמרתי, בוועדת הכלכלה. אבל הם ביקשו. לא היה אף אחד שאמר – – – כרמל שאמה-הכהן (הליכוד): – – – היו"ר ראובן ריבלין: אתה צודק. אני גם אמרתי: הם ביקשו ואמרו. אין פה אף מתנגד. דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת שאמה, אתה יכול לפנות לוועדת הכנסת – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת שאמה, יש חברי כנסת שנמצאים באולם כל הזמן. יש כאלה שהם יותר עסוקים כיושבי-ראש ועדה. אתה צריך להיות פה ולעמוד על המשמר. כרמל שאמה-הכהן (הליכוד): – – – היו"ר ראובן ריבלין: אבל התקנון, לצערי הרב, לא מחייב אותי לקבל המלצה, אלא מי שמבקש מחברי הכנסת, ואנחנו משנים את התקנון, כי אני חושב שמה שכתוב בחוק הכנסת צריך לחייב את הכנסת אלא אם כן מישהו אמר אחרת, ואז להעביר את זה לוועדת הכנסת שתחליט. אבל אני אומר כל הזמן לחברי כנסת: רבותי, זו ועדת התקשורת, ועדת הכלכלה, והם אומרים: לא, אנחנו הסכמנו כולנו שזה יהיה בוועדת הכספים. הרי הסכמת. חבר הכנסת, אני יכול להתווכח אתכם כשאתם נמצאים באולם. יכול להיות שמהכנסת הבאה תהיה כנסת בקורספונדנציה. אדם ייבחר ואז הוא יהיה יושב-ראש, וישלחו כל פעם מה הדעות והוא יעשה הצבעה באופן שכל אחד יהיה באיזה – המליאה היא המקום שבו יש מה שנקרא הנחה – יסביר לך את זה חבר הכנסת חנין – שכולם נמצאים בו. דב חנין (חד"ש): תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר ראובן ריבלין: אני אוסיף לך את הזמן. דב חנין (חד"ש): תודה. בכל מקרה, עמיתי חברי הכנסת, אני חוזר ואומר שהתיקון הזה חיוני גם ברמה העקרונית וגם ברמה המעשית כדי להבטיח שאותו עיקרון כללי של איסור אפליה לא יישאר מצומצם למערכות הישירות של המדינה אלא יחול על כל אותם גורמים שהמדינה פועלת מולם וכלפיהם. כל עוד העיקרון הזה לא יעוגן בצורה מפורשת בחוק חובת המכרזים, אנחנו בעצם מאפשרים מצב שבו גופים ממשלתיים ייכשלו בשמירת העקרונות של איסור האפליה, גם כאשר הם פועלים מול גורמים שדרכם הם מבקשים לתת שירותים, או שדרכם הם מבקשים לבצע חלק מהמשימות המוטלות עליהם, וגם כאשר הם מתקשרים עם גורמים כאלה כדי לבצע את פעילותם ברמה הכללית. עמיתי חברי הכנסת, שמעתי בצער שוועדת השרים לענייני חקיקה לא תמכה בהצעת החוק הזו. ובעקבות הדיון הזה קיימתי שיחות עם כמה וכמה מהשרים, וישבתי אתם והסברתי להם את העניין. ואני שמח לומר לך גם, אדוני היושב-ראש – – היו"ר ראובן ריבלין: מבקשים שיקול נוסף – – – דב חנין (חד"ש): – – שבעקבות הדיון הזה ישנה מחשבה נוספת, גם אצל כמה מחברי ועדת השרים לענייני חקיקה. ואני מקווה שבעקבות המחשבה הנוספת הזאת גם תתקבל החלטה אחרת. ולכן, הגעתי עם הקואליציה להסכמה שאנחנו לא נקבל תשובה על החוק הזה עכשיו. נאפשר לממשלה דיון נוסף. ואני מקווה שבדיון הנוסף נוכל כולנו להתאחד על התיקון החשוב הזה. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. ובכן, התשובה וההצבעה כמוסכם מראש, וכפי שהודע מראש, במועד אחר. יושב-ראש ועדת הכלכלה והתקשורת פנה אלי, ויש צדק בטענתו, ואני מתייחס לחוק של חבר הכנסת ציון פיניאן – חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי. אמר יושב-ראש ועדת הכלכלה: אני אפילו לא בחרתי להגיע לישיבה על מנת להעיר את הערותי, כי סמכתי על המלצת הוועדה המשפטית. ולכן אני מאפשר לו. אני מוכרח לומר לך: יש לקונה בחוק, או חוסר הסדר. אנחנו נתקן זאת במשך הזמן, וכבר הבאתי את זה לתשומת-לבו של יושב-ראש ועדת הכנסת, שבהחלט תחייב המלצת החוק כפי שפורשה על-ידי הייעוץ המשפטי. כמובן, תעמוד לכל חבר כנסת רשות להציע ועדה אחרת. לכן, אני רואה ברגע זה את ההצעה שהוצעה לגבי הוועדה שתטפל, כהצעה כפולה: האחת, של חבר הכנסת שאמה, שאני מאפשר לו כרגע להעלות את הצעתו, שהנושא יידון ויוכן לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה, ואת הצעתו של חבר הכנסת פיניאן אשר ביקש שהדבר יהיה בוועדת הכספים. לכן, אני מעביר זאת לוועדת הכנסת, על מנת שהיא תבוא ותקבע מהי הוועדה המוסמכת לדון, וכך לצרף זאת לפרוטוקול של הצעת החוק הראשונה שהובאה היום, והיא הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף. לא, לא, אני אחרי שעברה, אמרתי כזו או אחרת. אני שאלתי אותך, אז את אמרת לי: הוא יכול להעלות. אני לא הייתי נותן לו להעלות, אם לא אמרת לי שהוא יכול להעלות בהתאם לתקנון. אני אמרתי, הצבענו כבר על זה. מה שקבעתי, גם אם זה לא נכון, זאת הקביעה, ובזה נגמר העניין. צריך, באמת, להקפיד בנושאים האלה. אני מבקש מהחברים להקפיד גם להיות באולם ולטעון את הטענות, כל עוד לא שונה תקנון הכנסת.