קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנה על מחזיקים במקרקעין ביהודה ושומרון, התשע"ב–2011
[הצעת חוק פ/3632/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק הגנה על מחזיקים במקרקעין ביהודה ושומרון, התשע"ב–2011, של חבר הכנסת זבולון אורלב וחברים אחרים. אין מדובר כאן בדיון בהצעת חוק של הממשלה, אלא בהצעת חוק טרומית, כי כמה חברי כנסת שאלו את המזכירות. יעלה וינמק חבר הכנסת זבולון אורלב את ההנמקות, מדוע יש לקבל את החוק; ישיב בשם הממשלה השר זאב בנימין בגין; יוכל לחזור ולענות – אם השר בגין יתנגד, יוכל לחזור ולעלות חבר הכנסת אורלב, ואנחנו עוברים להצבעה – באותה עת כמובן.
השר מיכאל איתן:
ונעבור להצבעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ואז נעבור להצבעה – זה ב-present continuous.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, התאריך 6 ביוני הוא תאריך מאוד סמלי לנושא שבו אנחנו עוסקים. ב-6 ביוני לפני שמונה שנים החליטה ממשלת שרון על הגירוש מגוש-קטיף, שאת תוצאותיו – הבאושים – אנחנו סובלים עד היום. גם היום, 6 ביוני, תצטרך הכנסת להחליט שוב החלטה עקרונית על בנייה או חס וחלילה על גירוש. זה אותו הדבר, חבר הכנסת חסון.
בימים האחרונים נשמעו יותר מדי דיבורים על המסור, המסור האדיר שיגיע מהולנד ויפתור לנו את כל הבעיות בגבעת-האולפנה. המסור הקדוש בבית-אל, כמו "התותח הקדוש" ב"אלטלנה". והנה בא המסור, המסור הזה, שעתיד לנסר את גבעת-האולפנה בבית-אל נסרים נסרים, ומתברר שמטרתו האחת והיחידה היא לנסות ולהסיר מעל הממשלה את החרפה שבתמונות ההרס.
כל כך הרבה דיבורים יש פה על המסור ועל הניסור וכמעט שכחנו לדבר על המסר ועל המוסר. אז מעל במה זו אני פונה לחברי, לראש הממשלה, לשרי הליכוד וליתר השרים בשאלה: כיצד זה מסתובב גלגל ההיסטוריה לפניכם, ואתם נראים כאטומים בפניו ולא לומדים דבר? האם באמת אתם מאמינים שמדובר רק בחמישה בתים? האם באמת אינכם מבינים שמשמעות התנגדותכם לחוק ההסדרה היא גירוש ועקירה של אלפי בתים, קהילות ומשפחות יקרות מלב הארץ?
הצעת החוק שלפניכם היא מוסרית, ציונית והגיונית. עקרונותיה נוהגים במקומות רבים בארץ ובעולם. יש גם טענות משפטיות של משפטנים בכירים, כמו פרופסור שלום לרנר, הטוענים שבעצם אין שום צורך בחוק ההסדרה שאני מציע, כיוון שגם לפי החוק הירדני, או העות'מאני, הנוהג כיום ביהודה ושומרון, ניתן להשאיר את הבתים כמות שהם, בנסיבות הקיימות, תוך תשלום פיצויים, או לפי ההצעה שלי – קרקע חלופית, למי שיוכיח את בעלותו.
חברי חברי הכנסת, כמו קוסם ששולף שפן מכובע, שלפתם לפתע, ראש הממשלה והשרים, את הטענה שלפיה מדינת ישראל עלולה לעמוד בפני סכנת תביעה בטריבונלים בין-לאומיים. לא מיניה ולא מקצתיה. לשווא נשאתם את שמו של בית-הדין הפלילי בהאג, כאילו מפעל ההתנחלות כולו מוגן באופן סטרילי בפני תביעה בבית-הדין ורק חמישה הבתים האלה הם שיכריעו את הכף. האם את עצמכם שכנעתם? אבל אם ברצונכם לרדת לפרטים הקטנים, האם זוכרים אתם שהיה זה רק לפני חודשים ספורים כשהתובע הכללי מטעם בית-הדין בהאג הכריז באופן פומבי כי לפלסטינים אין כל זכות עמידה בבית-הדין שכן הם אינם מדינה? או שזה עניין ששוב אינו מעניין כאן איש? האם זוכרים אתם שישראל, ולא במקרה, מעולם לא אשררה באופן סופי את אמנת ז'נבה הרביעית העוסקת בכל נושא ההתנחלות, או שגם זה לא משמעותי בעיניכם?
לא זו אף זו, בית-הדין האירופי לזכויות האדם פסק לפני שנתיים לטובת טורקיה, ושר החוץ גם פרסם זאת, בעניין חוק מקביל שחוקק בקפריסין בעניין היוונים והטורקים, וכך אמר בית-הדין שם: ניתן להסתפק בכספי הפיצויים ולהותיר את המציאות שנוצרה בשטח על כנה. כך קבעו השופטים בבית-הדין האירופי לזכויות האדם. האם מישהו כאן סבור שאם בזדון עשו מה שעשו בקפריסין, ידונו אחרת את ישראל?
בואו ולא נהיה תמימים. האם בזכויות קנייניות אנחנו עוסקים? האם השאלה שמעסיקה אתכם היא באמת איך מונעים פגיעה בנדל"ן פלסטיני? בנושא הזה החוק שלי כמו גם פתרונות אחרים נותנים מענה משפטי מלא. הסוגיה האמיתית, חברי חברי הכנסת והשרים, היא השאלה המדינית, השאלה הפוליטית, מה היא מדיניות ההתיישבות של הממשלה הזו ביהודה ובשומרון. האם הקפאה, כמו שהיתה, של עשרה חודשים, או גרוע מכך – הריסה, ניסור? או שמא בנייה, פיתוח והרחבה? עד כמה אפשר להסתתר מאחורי השאלות הקנייניות ולהסתיר את רצונכם – מלבצע מדיניות התיישבותית ביהודה ובשומרון. לשמה הרי כולנו נבחרנו, וקיבלנו מנדט מהעם.
בלי בושה, אדוני היושב-ראש, משתמשים גם בספינים. אם ראש הממשלה רוצה להרחיב את הבנייה בבית-אל, ואני מברך אותו על כך, למה צריך לקשור את זה להריסת גבעת-האולפנה? מה עצר את ראש הממשלה מלבצע את ההרחבה והבנייה הנוספת בבית-אל עד היום? וכי הבנייה ביהודה ובשומרון מעתה ואילך תהיה רק על בסיס של הענשת "שלום עכשיו"? זה רציני? כך בונים מדינה? כך בונים התיישבות? מה עם כל אישורי התב"עות, שיישובים רבים מחכים להם שנים? גם שם זה יהיה אך ורק תמורת עקירה, גירוש וניסור?
ידוע תדעו, מתנגדי החוק מהמחנה הלאומי, שהצבעתכם בעוד דקות אחדות תהיה במידה רבה לרע ולטוב; ההצבעה שתגדיר לכם, זו כבר הפעם השנייה, את הצד המדיני, המוסרי והציוני שבחרתם ואת הערכים שבשמם בחרתם לשרת את הציבור. בצדק ובדין יועלו מן האוב הצעות החרטה של חלק מכם על הצבעתכם בעד גירוש יהודי קטיף, באור פרודי ונלעג, ועוד יבוא יום הדין ויום החשבון. זכרו: התאריך היום – 6 ביוני, יום ההחלטה האומללה של ממשלת שרון על הגירוש מגוש-קטיף. והשאלה המציקה שעדיין לא קיבלה פתרון: בעצם, מדוע? אדוני היושב-ראש, מדוע בשם השם מתעקשים כל כך לנסר ולהחריב את השכונה בבית-אל? האם עדיין מישהו מאמין שזה הצעד הנכון? הרי רובכם הגדול ביקר במקום והצהיר הצהרה ברורה שהוא מתנגד להריסת השכונה. זה צעד מוסרי? זה צעד ציוני?
אדוני ראש הממשלה והשרים. מתברר שאתם בעצם, צר לי לומר – אתם נוהגים מנהג שרון וזורקים גט כריתות לציונות הדתית ולהתיישבות ביהודה ושומרון. אני מבקש להזכיר כי יצחק רבין, זכרו לברכה, זרק גט כריתות למפד"ל ב-1976 בסיפור נחיתת המטוסים בשבת, והתנתק מהציונות הדתית. שנה לאחר מכן מפלגת העבודה הפסידה את השלטון, ומאז כרתה הציונות הדתית ברית פוליטית חדשה עם ראש הממשלה ועם הליכוד. הריסת השכונה בבית-אל היא שבירת הברית ההיסטורית עמנו ועם ההתיישבות ביהודה ושומרון.
הפלת הצעת חוק ההסדרה פירושה לא רק חורבן בתי האולפנה אלא איום מוחשי, ממשי, להחרבה והריסה של אלפי בתים נוספים ביישובים החדשים, כמו גם בוותיקים. מה יעשה ראש הממשלה עם גבעת-אסף? האם גם את עמונה ינסרו? לאן יפונו ויגורשו 70,000 מתיישבים שבתיהם עלולים ליהרס בגין שיטפון של עתירות הבג"ץ של ארגוני השמאל בהסתמך על תקדים גבעת-האולפנה?
אדוני היושב-ראש, נשכנו שפתיים וספגנו בכאב רב ובלב שבור, בשעה שראש הממשלה הוביל עשרה חודשים של הקפאת בנייה ביהודה ושומרון תמורת כלום. פלצות אחזה בנו כששמענו את ראש הממשלה בנאום בר-אילן, כשפנה עורף לכל מה שהאמין בו והכריז על נכונות לעיקרון של שתי מדינות לשני עמים. מתברר, אדוני ראש הממשלה וחברי השרים, שלא כמו שהתקשורת מאשימה, שהמתנחלים הם אדוני הארץ, לא; מתברר שהם לא אדוני הארץ. כנראה ברק, שר הביטחון, הוא האדון האמיתי, ולצערי, ראש הממשלה בחר לשרת את האג'נדה שלו. מתברר שראש הממשלה נתניהו היה ונשאר חייל של אהוד ברק.
זהבה גלאון (מרצ):
– – – הבא בתור.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אחרי הבחירות – אני לא מדבר אלייך, חברת הכנסת גלאון. ממך כבר – – –
זהבה גלאון (מרצ):
– – –
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אחרי הבחירות הקרובות נלך כולנו אל הנשיא על מנת להמליץ על מי הוא יטיל את הרכבת הממשלה. הפלת חוק ההסדרה, על כל המשתמע מכך, משמעותה אחת: אדוני ראש הממשלה, תיאלץ ללכת לנשיא עם אהוד ברק ועם שאול מופז ובלעדינו. אנחנו כנראה לא נהיה שם אתך.
בבחירות הבאות הציונות הדתית תתמודד, אם ירצה השם, בסיעה אחת מאוחדת – –
היו"ר ראובן ריבלין:
על זמנו הוא רשאי.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
– – ואם ירצה השם נממש את הפוטנציאל שלנו כפי שהיינו בתפארתנו, 12 מנדטים נאמנים לערכי תורה, עם וארץ.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. נא לסכם.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אני מסיים. אני מאמין שהציבור ידע להבחין בין מנהיגות שאיננה נאמנה לערכיה ובין מפלגה שנאמנה להם.
לפני כחודש לעג העם כולו לסיבוב הפרסה הפוליטי הלילי של מופז וקדימה. מה שקורה עתה – גם עכשיו ראש הממשלה והשרים המתנגדים לחוק עושים בדיוק את אותו מעשה פוליטי פסול. עושים מעשה זמרי, מבצעים את האג'נדה של השותפים מהשמאל החדש, ברק ומופז, ומבקשים שכר כפנחס, את הקולות של המחנה הלאומי והדתי. שיהיה ברור ומובן, ובכך אסיים, הפלת החוק היא האבן הראשונה שנופלת בחומת הקואליציה. אני אדרוש מסיעתי לפרוש מהקואליציה, וזאת כיוון שכנראה ראש הממשלה וחלק מן השרים החליטו להעדיף את הריסת שכונת-האולפנה ולסכן את מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – – תתבייש לך.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר – – –
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אני קורא לשרים להצביע על-פי צו מצפונם – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – –
זבולון אורלב (הבית היהודי):
– – – אחריות, להצביע על-פי צו מצפונם – לא משמעת קואליציונית; משמעת למצפון, משמעת לערכים, משמעת למוסר. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, להפסיק את כל מחיאות הכפיים, ומי שימחא כפיים פעם נוספת – אתם לא צריכים את רשותי להוציא אותו מהאולם ומייד.
תודה רבה לחבר הכנסת זבולון אורלב. אנחנו דנים בחוק ולא בהצהרות פוליטיות, וכל אחד יתייחס לדברים כפי שהוא רוצה.
ישיב בשם הממשלה השר בגין. נתבקשתי על-ידי הממשלה לאפשר לשר נוסף, והדבר אפשרי בסעיף 78ו.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מי צריך – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
השר ארדן יוכל לדבר גם הוא חמש דקות, ובלבד שהמשנה לראש הממשלה מודיע לי שהוא מדבר בשם הממשלה, כי ראש הממשלה לא נמצא. בני בגין מדבר, כך הודע לי; גם השר מדבר בשם הממשלה, אז הוא יוכל לדבר חמש דקות.