קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון – נטילת אמצעי זיהוי ממסתננים), התשע"ב–2012
[הצעת חוק פ/3889/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יעקב אדרי:
אנחנו ניגשים לסעיף הבא.
קריאות:
– – –
היו"ר יעקב אדרי:
רבותי, הצעת חוק למניעת הסתננות (תיקון – נטילת אמצעי זיהוי ממסתננים). יעלה להציג את הנושא השר עוזי לנדאו, בבקשה. אריה ביבי מנמק, וישיב לו השר בוגי יעלון, בבקשה. אריה, יש לך עשר דקות.
מוחמד ברכה (חד"ש):
למה עשר דקות?
היו"ר יעקב אדרי:
עשר דקות. חבר הכנסת ברכה, אתה יודע שאנחנו – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
הנמקה מהמקום זה דקה.
אריה ביבי (קדימה):
דווקא עלי? דווקא עלי?
היו"ר יעקב אדרי:
מאחר שאני מכיר אותו, הוא לא ינצל את עשר הדקות.
אריה ביבי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, מאחר שהכנסת עדיין לא נרגעה מהצעת החוק הקודמת, אז אני רק רוצה לומר שהצעת החוק שלי באה בתיאום עם נציגי הממשלה.
הצעת החוק שלי אומרת שכל מסתנן שנכנס למדינת ישראל – בעצם כל מבקש עבודה שנכנס למדינת ישראל בדרך לא חוקית, כשהוא נעצר על-ידי החיילים, הם מביאים אותו ל"סהרונים" או לכל מתקן אחר; ולפי הסכמה שאנחנו – אני דיברתי עם היועץ המשפטי – החיילים לא ייקחו ממנו – וזה לשר בוגי יעלון – החיילים לא ייקחו ממנו – לפי הסכמה, לא לפי מה שאני כתבתי במסמך – אלא בשלב השני, כשהם יגיעו ל"סהרונים", או המשטרה או שב"ס ייקחו ממנו את טביעת האצבע ואת ה-DNA וגם את הצילום.
קצת סקירה על כל מבקשי העבודה שנכנסים דרך גבול מצרים: כל הדבר הזה התחיל בשנת 2005, כאשר חדירת המסתננים משנת 2005 התחילה ולאט-לאט היתה במגמת עלייה. מגמת העלייה הזו הגיעה עד כדי כך שבשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה רצינית כל חודש וכל יום. היום מספרם מגיע לכ-60,000 מבקשי עבודה שהגיעו דרך מצרים.
אני גם רוצה לומר שבצד השני, שנמצא בסיני, יש כ-400,000 בדואים שזה הפך בשבילם למקור פרנסה, לעבודה: לקחת את המסתננים האלה ולהביא אותם עד הגבול. עד הגבול.
מי שחשב שהם מגיעים עד הגבול בצורה כזו שהם מסכנים, שהם חוצים את גבול סודן, מגיעים למצרים והם הולכים ברגל – יש לו טעות חמורה ביותר. מסתנני העבודה האלה מגיעים ברכב עד לכ-2 קילומטר מהגבול; שם הם הולכים עם מורי דרך; מורה הדרך מביא אותם לגבול ישראל; יושבים על הכביש, ואז הצבא אוסף אותם עד ל"סהרונים" או עד למקומות שאליהם הם מגיעים.
יתירה מזאת, אדוני השר, אני רוצה להביא לתשומת לבך, ובטח אתה יודע, שחלק מהם אפילו מגיעים עד הגבול, והבדואים ממשיכים אתם עד דרום תל-אביב. זו תופעה חדשה, שכדאי באמת לשים את הדעת עליה. הם לא מסתפקים בזה שהם יושבים על הגבול ומגיעים ל"סהרונים", כי הם יודעים שהם נשארים במתקן כליאה – אלא מביאים אותם עד תל-אביב.
ההתפלגות שלהם, אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתשים לב למספרים: מאריתריאה כ-34,000, כן, מדרום-סודן כ-2,000, מסודן הצפונית כ-16,000, מחוף-השנהב 3,000. הנתון המעניין מאוד הוא שמגיעים מאתיופיה, מגיניאה, מניגריה, מטורקיה ומסין. לפני שבוע הגיעו גם 15 מסתננים מסין. מבקשי עבודה.
צה"ל אוסף אותם ל"סהרונים", וכאן בעצם זאת הבעיה הגדולה ביותר. אנחנו מדברים על גבול שהוא עדיין פרוץ. לא כל הגבול הוא עם גדר קיימת. יש כ-160 קילומטר גדר, אבל יש יותר מהכמות הזו שבה עדיין אין גדר.
ולכן, מה שצריכים לעשות לאותם מסתנני עבודה, צריך להקים מחנה אוהלים. לא "מחנה", אולי לקרוא לזה "מתקן אוהלים", השפה היותר-מתאימה, מתקן אוהלים ולא מחנה אוהלים. ואפשר לעשות מתקן כזה לא ל-8,000, גם לא ל-5,000. אדוני השר, צריך להגיד לראש הממשלה שמתקן כזה אני הקמתי בזמנו לשב"חים – מתקן כזה, של 20,000 איש, אפשר לעשות בתוך חודש – אתה היית ב-890 כמוני – לקחת אוהלים הודיים, לפרוס אותם כל חודש. כל אוהל הודי, אפשר להכניס בו בין שמונה לעשרה איש, וכך אפשר להקים מחנה של 20,000 איש בתוך חודש–חודשיים, ולא לחכות ולהתעסק עם "סהרונים", שזה יכול לקחת שנה או שנתיים.
אנחנו גם מדברים על אותם סודנים, אריתריאים, שהם מבקשי עבודה. מבדיקה שלי מסתבר שבסך הכול יש בין שלושה לארבעה פליטים, לא יותר. כל היתר הם מבקשי עבודה. מה אומרת בעצם אמנת ז'נבה? אמנת ז'נבה אומרת שאם אדם נרדף על-ידי ממשלתו בארצו, או נרדף על-ידי מלחמות בארצו, והוא אופוזיציה לבעיות שקיימות בארצו, והוא עובר למדינה אחרת, הוא נחשב פליט. אותה מדינה שהוא עובר אליה חייבת לנפק לו תעודת פליט. מה קורה אצלנו? המדינה שהוא עובר אליה היא מצרים; במצרים הוא פליט. ברגע שהוא עובר עוד גבול הוא כבר לא פליט, כי במצרים לא רודפים אותו.
לכן, כל הסיפורים על זה שקיימים מאות אלפים – לא מאות, עשרות אלפים פליטים, זה סיפורים של סבתא; אין יותר ממספר האצבעות שיש לי על היד פליטים במדינת ישראל מהסוג הזה. כולם מבקשי עבודה, ואת כולם אנחנו צריכים להחזיר, אבל לא בצורה של התלהמות, אלא בצורה הומנית, בצורה הוגנת, בצורה מסודרת, ואפשר לעשות את זה.
אלא מה, ישנה יחידת "עוז", שהיא טיפלה בכל הנושא של עובדים זרים. מה קרה? היא היתה בהתחלה במשטרה, כעת העבירו אותה למשרד הפנים, וזה הכי נכון, דרך אגב, לשים אותה שם, כי שם יש לה כל האלמנטים הדרושים כדי לגרש מסתננים. אלא מה? אותה יחידת "עוז" היא בסכסוך עבודה – נדמה לי שרק עכשיו סיימו את סכסוך העבודה. צריך להגביר את יחידת "עוז" – היום היא מונה 100 איש, צריך להביא אותה לכדי 400 איש, לתת לה כעשרה איש אנשי מודיעין, ועוד כעשרה אנשי חקירות מהמשטרה, וכך לתת לה לתפקד. אני בטוח שאותה יחידת "עוז" יכולה להביא למצב של גירוש של 3,000–4,000 בחודש, ולאט-לאט להוציא את כל מסתנני העבודה ממדינת ישראל.
לפני כמה ימים דיברתי בוועדת הפנים על הנושא של – אותם מסתנני עבודה נושאים מחלות. אז קמו עלי, ואמרו לי, איך אתה מדבר, מה פתאום. לשמחתי, השבוע דיבר על זה פרופסור ברבש מ"איכילוב", ואמר שמסתנני העבודה האלה גוזלים לו קרוב ל-22 מיליון שקל בשנה, בזה שהוא נותן תרופות, בזה שהוא מטפל בהם, ואין מי שיממן את זה. פרופסור קרסו גם הוא בא לעזרתי בנושא הזה, אפילו שהוא מתנדב, דרך אגב. הוא מתנדב לטפל בהם, וגם הוא אמר, דיבר על המחלות שהם נושאים. אני רוצה לומר פה חד-משמעית, שהם לא מחוסנים – לא כשהם היו ילדים, והם גם לא מגיעים הנה כאנשים מחוסנים, לכן הם נושאים מחלות כמו שחפת, כמו מחלות זיהומיות אחרות – –
היו"ר יעקב אדרי:
אבל לא כולם.
אריה ביבי (קדימה):
– – וזאת בעיה רצינית מאוד. אני מסתכל על הזמן, יש לי עדיין זמן.
היו"ר יעקב אדרי:
אמרתי, לא כולם.
אריה ביבי (קדימה):
אה, לא כולם – ברור שלא כולם. לא כולם נושאים מחלות.
ההצעה שלי באה גם לטובתם וגם לטובת המדינה. לטובתם – בזה שברגע שלוקחים מהם DNA, וברגע שיודעים איפה נמצאים בטביעות אצבעות ובצילום, יכולים להגיע גם לכל הנושאים האחרים. אני לא מדבר רק על נושא הפשיעה. אדוני השר, צריך לשים לב גם לנושא של העברת אמל"ח דרכם, והעברת סמים, וכל היוצא בזה. לכן ההצעה שלי אומרת שעם כניסתם צריכים לדעת גם מי האיש, ואיך אפשר גם להשיג אותו. תודה רבה.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה. ישיב המשנה לראש הממשלה, השר בוגי יעלון. בבקשה.
השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת אריה ביבי בקריאה טרומית בלבד. המשך הליכי החקיקה יהיו בחקיקה ממשלתית ויקודמו בתיאום עם משרדי המשפטים, ביטחון הפנים והאוצר.
עם זאת, אני מבקש להביא בפני חברי הכנסת הערות להמשך הליכי החקיקה: הצעת החוק מבקשת להקנות לחיילים סמכות ליטול אמצעי זיהוי, לרבות טביעות אצבע ודגימת DNA, ממסתננים שנתפסים על-ידיהם בגבול הדרום. לאחר נטילת אמצעי הזיהוי יהיה על צה"ל למסור את אמצעי הזיהוי לידי משטרת ישראל.
הסמכויות המוצעות בהצעת החוק אינן עולות בקנה אחד עם תפקידו של צה"ל בכלל ותפקידו בהתמודדות עם תופעת ההסתננות בפרט. צה"ל אינו אמון על מניעת עבירות פליליות בישראל המבוצעות על-ידי מי שאינם חיילים או על איתור עבריינים פוטנציאליים, אלא על שמירה על ביטחון המדינה וגבולותיה.
צה"ל פועל למנוע חדירה של מסתננים, ולגבי אלה שחדרו ונתפסים על-ידי צה"ל – מוודא כי אין מדובר בהסתננות על רקע ביטחוני. לאחר שנשלל חשש ביטחוני מועברים המסתננים לידי שירות בתי-הסוהר במתקן "סהרונים" ולהמשך טיפול הרשויות האזרחיות.
קיימת גם בעיית הכשרה של חיילי צה"ל לבצע את הסמכויות המבוקשות. מדובר בנושא רגיש ביותר, של סמכויות חיפוש על גוף האדם בהתאם להגדרות ולדרישות הקבועות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) משנת 1996. קיימת תחלופה רבה ותכופה של החיילים בגבול מצרים, והדבר לא יאפשר הכשרה מקיפה ומעשית של החיילים לביצוע סמכויות רגישות אלה.
לכן אני מציע כי נושא הטלת התפקיד של נטילת אמצעי הזיהוי על החיילים בגבול מצרים או על פקידי רשות ההגירה והאוכלוסין ייבחן בהמשך הליכי החקיקה.
כאמור, הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה טרומית.
היו"ר יעקב אדרי:
תודה.
אנחנו ניגש להצבעה בקריאה טרומית. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 12
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון – נטילת אמצעי זיהוי ממסתננים), התשע"ב–2012,
לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יעקב אדרי:
בעד – 12, אחד נגד. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר להמשך דיונים וחקיקה בוועדת הפנים של הכנסת. תודה.