קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2) (הקלת התנאים לחיזוק בית משותף), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/459).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר שלמה מולה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2) (הקלת התנאים לחיזוק בית משותף), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת זבולון אורלב – קריאה ראשונה. את הצעת החוק גם יציג חבר הכנסת זבולון אורלב; בבקשה, אדוני. להצעת החוק יש כמה נרשמים. אם יהיו כאן הם ידברו, ואם לא, אנחנו נעבור להצבעה.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר לשירותי דת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2), שעניינו הוא הקלת התנאים לחיזוק בית משותף.
חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008, נועד להקל את החיזוק של מבנים מפני רעידות אדמה לפי תוכנית מיתאר ארצית מיוחדת לחיזוק המבנים הקיימים מפני רעידות אדמה, הידועה בשם תמ"א 38. ההקלה היא באמצעות הורדת הרף של ההסכמה הדרושה על-פי חוק המקרקעין, כשבדרך כלל דרושה הסכמה של כלל הבעלים, ולעניין קידום, חיזוק המבנים המשותפים, הורידו את הרף, בדרך כלל הסכמה של שני-שלישים, כדי לעשות עבודה ברכוש המשותף. העבודה נעשית מכוח החוק הזה.
אלא שמתברר במהלך הזמן, שחרף התוכנית, שנשמעת הגיונית, נאפשר לבניין משותף זכויות בנייה נוספות, הבעלים של הבית המשותף ימכרו את הזכויות האלה לאיזשהו יזם, ותמורת זכויות הבנייה האלה היזם, על חשבונו, יחזק את המבנה המשותף כך שאותם דיירים לא יצטרכו להוציא מכספם לחזק את המבנים – אגב, החיזוק הזה הוא טוב לא רק לרעידות אדמה אלא גם לסוגיות של מלחמה, כמו למשל הוספת ממ"דים, כך שזה נהנה וזה נהנה. נכון, לדיירים עכשיו נוספה עוד קומה, ועכשיו לפי התיקון האחרון של המועצה הארצית, נדמה לי, לתכנון ובנייה – – –
היו"ר שלמה מולה:
כן, על-פי הצעת החוק הזו, זאת אומרת, הממשלה תממן את – – –
זבולון אורלב (הבית היהודי):
לא לא לא לא.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בהצעת החוק הזאת ייקחו את הזכויות של הדיירים, את החניות, ויצמידו את זה – – –
זבולון אורלב (הבית היהודי):
מייד, מייד.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
ההקלות האלה נועדו – הן הקלות של פיקוח נפש. כלומר, אתה צריך לעשות כאן איזשהו איזון בין זכויות קניין, שבדרך כלל הן מוחלטות, לבין זכויות של פיקוח נפש, כי חיזוק המבנים הוא לא חיזוק באספמיה, סתם, אלא כיוון שמדינת ישראל נמצאת בסיכון של רעידות אדמה; ועל כך כבר ישבו ועדות לא מעטות בכנסת במהלך העשור האחרון, וההתרעות חוזרות ונשנות. רק לפני כשבועיים היתה רעידת אדמה כמה עשרות קילומטרים מהחוף הצפוני שלנו, רעידת אדמה שהורגשה גם בצפון הארץ. אחת לכמה שבועות אנחנו סופגים זעזוע, אומנם לא מסוכן, בסדר גודל של 3–4 בסולם ריכטר, ולא יותר מכך, אבל ההתרעות חוזרות ונשנות. לכן הסוגיה הזאת של חיזוק המבנים, צריך לראות אותה בהיבט של פיקוח נפש ולמצוא את האיזון הנכון.
לכן הכנסת קבעה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מה, אגב, המצב הקיים היום?
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אני אומר, הכנסת קבעה לאורך כל הדרך את הסוגיה הזאת של 66%, למרות שאני כשלעצמי, בגלל עניינים של פיקוח נפש, חשבתי שכדאי אפילו להוריד את זה ל-51%. משרד האוצר מאוד תמך, משרד המשפטים עד היום מאוד מתנגד, כי עדיין אצלו החיתוך בין זכויות קניין לבין הזכות לשמור על הנפש – ושוב אני אומר מה המטרה של חיזוק המבנים נגד רעידות אדמה – הוא עדיין מתנגד וההתנגדות הזאת משאירה עדיין את האחוזים בגבולות של שני-שלישים, של 66%.
תיקון מס' 1 היה גם תיקון שאני הצעתי בזמנו, בשורה של הקלות, באופן שמי שמגיש את התוכנית יוכל להגיש תוכנית מבלי להשקיע הרבה כסף כדי לדעת כבר אם המפקח מוכן ללכת על התוכנית הזאת, ולא אחרי שמשקיעים עשרות אלפי שקלים פתאום מקבלים תשובות שליליות. זה אומנם קידם, יש תנופה מסוימת, אבל עדיין מדינת ישראל מפגרת מאוד, כלומר יעדי התוכנית של תמ"א 38 לא מתמלאים. אנחנו לא רואים את בתי ישראל – אתה רואה פה שלט, שם שלט, אבל עדיין מדובר או בכמה עשרות או בכמה מאות בודדות של חיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38.
לכן ברור מאוד שצריכים לראות ולבחון הלאה. הפעם אנחנו מטפלים כמובן בשני נושאים. נושא אחד הוא סוגיית החניות. סוגיית החניות, ברור לחלוטין שאם מוסיפים עוד שתי דירות, צריך גם להסדיר את סוגיית החנייה, או לפטור, ובזה אנחנו נחזור ונדון לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כפי שכתוב בסוף דברי ההסבר. אני חושב שזה אולי הכיוון הנכון. או להוריד את האחוזים הנדרשים, לחלק מחדש שם את החנייה מ-100% ל-66%. כלומר, דין עצם הבנייה, דין החנייה כדין עצם הבנייה.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
נכון, זה ההיגיון הבריא.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
לא, עד היום, בגלל שאין הסדר על החנייה, אי-אפשר היה לבנות את הבית, זה כל העניין. העניין הוא שאותם שני-שלישים יכולים להוביל את הבנייה.
הסוגיה השנייה היא במקרה שהמהנדסים אומרים שאין תקנה – צריך להרוס את הבניין ולבנות אותו מחדש. היו דיונים האם זה יהיה בתהליך של פינוי-בינוי וכדומה. הגיעו למסקנה שלא, אנחנו נשארים במסלול של תמ"א 38. אבל מאחר שמדובר פה בפגיעה יותר מהותית ברכוש של הפרט, שמתנגד, זה כבר להרוס את הבניין – כי יכול להיות שלאדם יש סנטימנטים לבניין, יכול להיות שמדובר באדם קשיש שקשור למבנה והתרגל, לכן במקרה הזה לא מסתפקים ב-66% אלא בארבע-חמישיות, כלומר ב-80% שיצטרכו כדי להוביל את זה.
אלה כרגע התיקונים, המזעריים מדי לטעמנו, שמוצעים לתיקון, אבל גם הם יש להם משמעות. שני החסמים האלה חוסמים עדיין אישורים רבים מאוד של הבנייה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות, גם להודות לעורך-דין יצחק נטוביץ, שמלווה את ועדת הפנים, הוא היה פעם סגן ראש עיריית גבעתיים, והפך להיות מעין היועץ המקצועי של ועדת הפנים בסוגיה הזאת; ולהודות כמובן ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אמנון כהן ולכל הצוות המקצועי שמלווים.
אני מקווה שכמו שהתיקון הקודם עבר בהסכמה רחבה, גם פה, מפני פיקוח נפש, נעביר את זה בפעם אחת.
חשוב לי גם לומר, אדוני היושב-ראש, שהצעת החוק הזאת משותפת לחבר הכנסת דוד אזולאי, עוד בהיותו יושב-ראש ועדת הפנים, ולי. ואני חושב שיש לו תרומה מאוד חשובה, לחבר הכנסת דוד אזולאי, בקידום החקיקה הזאת. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. להצעת החוק יש כמה נרשמים, אני אקריא את השמות; אם יש עוד מישהו שרוצה להירשם לדבר לפני שאני סוגר את הרשימה, אנא עכשיו. חברי הכנסת דב חנין, ישראל אייכלר, אורי אריאל, נסים זאב, מגלי והבה ואברהם מיכאלי. אם יש מישהו שרוצה לדבר – אם כן, בבקשה; אם לא, אני סוגר את הרשימה. סגרתי את הרשימה. בבקשה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת הרב אייכלר – בבקשה, אדוני. לרשותך שלוש דקות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לחזק את חבר הכנסת זבולון אורלב על החוק הזה. אני שומע מפי הרבה אנשים, יש הרי היום מצוקת דיור נוראה ואנשים רוצים לעשות את הדברים האלה, והם אומרים שכל החוקים שנבנו על התמ"א 38 לא מאפשרים בפועל ולמעשה לעשות את זה, אם בגלל שהעיריות עושות בעיות, אם בגלל שלקבלנים לא כדאי. האמת היא, לא ירדתי לסוף דעתם, וכשראיתי את הצעת החוק הזאת הבנתי שזה יכול לעזור להרבה אנשים – גם, כמו שאתה אומר, פיקוח נפש, וגם אפשרות להתרחב קצת כאשר יש מצוקת דיור כזאת. אז תבורך, אנחנו נתמוך בהצעה.
אבל אם יש לי, ברשותך, בערב חג השבועות כמה דקות, אני רוצה לחזק את מה שעסקו בו היום בעניין הזהות היהודית, פשוט כמה ציטוטים על המעמד של קבלת התורה. הזכיר פה חבר הכנסת אורלב את העניין של רעידת אדמה. היתה כבר פעם שהאדמה רעדה. הגמרא אומרת במסכת שבת – "ארץ יראה ושקטה", כאשר הקדוש-ברוך-הוא נתן את התורה משמים, משמעת הדין, ארץ יראה ושקטה. שואלת הגמרא: אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה. ולמה יראה? אומר ריש לקיש: כי כתוב בבריאת העולם "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי"; בה"א. למה צריך את הה"א? מלמד שהתנה הקדוש-ברוך-הוא תנאי עם מעשה בראשית. הקדוש-ברוך-הוא אמר לעולם: אני בורא אתכם, אם ישראל מקבלים את התורה באותו יום שישי לסיוון, אתם מתקיימים, ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. זאת אומרת, קבלת התורה היתה מעין חיזוק הבריאה כולה וקיומה, ולכן נאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חֻקות שמים וארץ לא שמתי".
כולם מדברים על החובה, חובות שונות. החובה המרכזית של לימוד התורה, יש אנשים שאומרים שאין להם זמן לזה. אומר המדרש ב"ילקוט שמעוני" על הפסוק: "קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן" – הרי בני ישראל כשיצאו ממצרים, במדבר ירד להם מן. אמר רבי אלעזר, למה שמו את הצנצנת האחת? כשירמיהו הנביא אמר, מאות שנים אחר כך, לישראל: מפני מה אין אתם עוסקים בתורה? אמרו לו, אם אנחנו עוסקים בתורה, במה נתפרנס? ואותה השעה הוציא להם ירמיהו הנביא צנצנת המן ואמר להם: ראו, אבותיכם שהיו עוסקים בתורה במה הם התפרנסו? אף אתם עסקו בתורה והמקום יפרנס אתכם.
ואסיים, אדוני היושב-ראש, במה שכתוב: כשאדם לומד תורה הוא מביא טובה לעולם והוא יכול לבקש רחמים, להתפלל לפני הקדוש-ברוך-הוא, ויבקע את הרקיע בתפילתו ויביא מטר לעולם ויביא טובה לעולם. יהי רצון שנזכה באמת לקבל את התורה בשמחה, וכל אחד מבני ישראל יקבל על עצמו קביעת עתים לתורה, ללמוד תורה, כי התורה היא חיינו, ובעזרת השם נזכה לגאולה השלמה. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. לא יעלה על הדעת שחבר הכנסת נסים זאב לא ידבר, אין דבר כזה. בבקשה, אדוני.
קריאה:
– – –
היו"ר שלמה מולה:
חשוב לשמור על המסורת.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו שאמר חבר הכנסת זבולון אורלב, אני לא יודע מה זה יכול לשנות במהות, אולי זה יכול לעזור, אולי למעט הוויכוח בתוך השכנים, כשאנחנו יודעים שבניית מרפסת היום, בהתנגדויות הקיימות בכל בניין, לפעמים זה מעכב חודשים רבים, על אחת כמה כשאתה מדבר על הריסת הבניין כולו, ופינוי ובינוי, ובפרט כאשר אתה מגרש אותו מהחנייה שלו.
צריך להבין, אחד המרכיבים העיקריים לחזק את הבניין, אתה חייב להשתמש בחנייה הפתוחה, כי בעצם החנייה הפתוחה הופכת להיות כבסיס והיסודות מתחת לבניין הזה. אני אתן לך דוגמה, יש לידנו בניין על עמודים, בירושלים, וגם שם הכינו תוכנית על-פי תמ"א 38, אבל זה תקוע. למה זה תקוע? כי יש כאן שני מרכיבים מרכזיים. דבר ראשון, צריכים לפנות את החנייה, וכאשר העירייה אומרת, שלם לי כופר חנייה – ואנחנו יודעים את המחירים, את העלויות פה. זבולון אורלב, אתה יודע, משהו מאוד מצחיק – בזמנו היתה תביעה נגד עיריית ירושלים על כך שהיא היתה גובה כופר חנייה. שאלו לאן דמי הכופר האלה הולכים. העירייה טענה, מכיוון שחסרה חנייה במרכז העיר, אנחנו בונים חנייה. והנה מתברר שלא דובים ולא יער. לקחו את הכסף לקופת העירייה והשתמשו בזה לצרכים כלליים של העירייה, אבל לקחו את הכופר. אז בדיוק אותו הדבר כאן. ברגע שאתה אומר, אני זקוק לחנייה כדי להשתמש ליסודות ולחזק את הבניין, אתה אומר לי – ואתה מוציא אותי מהחנייה שלי – אתה תשלם על החנייה בגלל שאתה חונה בחוץ.
מגלי והבה (קדימה):
ואיפה הכסף?
נסים זאב (ש"ס):
זו באמת בעיה, אנשים לא מוכנים להיות בבחינת לוקה ומשלם – גם תיקח לי את החנייה וגם שאצטרך לשלם על כך.
דבר נוסף, ושיהיה ברור, לקבלנים היום, חבר הכנסת זבולון אורלב, לא משתלם לבנות קומה אחת. אני שמעתי את זה מעשרות קבלנים.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
יש אישור עכשיו.
נסים זאב (ש"ס):
עכשיו אישרו שתי קומות.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
שתיים וחצי, יותר נכון.
נסים זאב (ש"ס):
בסדר, אבל חשוב להבין שמבחינה מסחרית, מבחינה כלכלית, אם קבלן לא מרגיש שבסופו של דבר הוא ירוויח מזה, הוא לא יעבוד לשם שמים, זה לא התפקיד שלו. לכן השינויים האלה חייבים לגרום להקלה, אחרת – תמ"א 38 כבר קיימת שנים ואי-אפשר ליישם את התוכנית הזו בגלל המורכבות והבעיות שיש בתוך העניין הזה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. הדובר הבא הוא חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אברהם מיכאלי, אחרון הדוברים, ואנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, אדוני.
קריאה:
הפירו מסורת.
היו"ר שלמה מולה:
אני מבין שאנחנו הפרנו מסורת, אבל אנחנו נתקן את זה בפעם הבאה. בבקשה, אדוני.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, שר הדתות, חברי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול להודות לחברי זבולון אורלב, שתמיד אתה מושיע אותנו בכל מיני הצעות חוק יעילות וטובות ומצליח להביא אותן ליעדן, לקריאה שנייה ושלישית. אומנם זו הקריאה הראשונה, ולצערי הרב, ברוב המקרים יש לנו המון ביורוקרטיות. חוקי התכנון והבנייה, אנחנו רואים אותם, כמה במקום להקל הם מעכבים, ולפעמים הרפורמות שמדובר בהן, לוקח להן יותר זמן מאשר זמן הביצוע, ואף אחד לא יכול להתנבא מה יכול לקרות.
אבל הסכנות הקיימות בכל מה שקשור לרעידות אדמה, ראינו את זה בארצות שהיו שם רעידות אדמה ולא היו בניינים שעונים על התקן. אני חושב, חבר הכנסת אורלב, אתה מנסה להאיץ בשביל שכל העכבות בנושא החקיקה לא יהיו מכשול, כי אחרי שיקרה אסון לא יעזור לאף אחד, זה יהיה מאוחר מדי. אני חושב, היום, בעידן האינטרנט ובעידן התקשורת המודרנית, שרואים מיידית כל סכנה שקורית בעולם, אני חושב שאלה שמעכבים ואלה שעושים – – –
היו"ר שלמה מולה:
דרך אגב, מה קורה באמת במגזר הערבי בעניין הזה?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אין אצלם רעידות אדמה. הם לא חוששים.
שכיב שנאן (העצמאות):
לא, רעידות אדמה לא מגיעות לשם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בדיוק. לא מגיעות לשם.
מגלי והבה (קדימה):
כל הבנייה החדשה, לפי חוק התכנון והבנייה, מצליחים לעמוד ומקפידים על ההנחיות שיהיו בניינים עמידים לרעידות אדמה. זה הוכח – היו בצפון כמה רעידות אדמה, היו בגבול ומעבר לגבול, והבניינים שם הוכיחו את עצמם. אבל גם אין שם בנייה של קומות או בניינים ישנים.
אני חושב שהסכנה הזאת מרחפת והיא יכולה להגיע בלי רשות של אף אחד, יכולה להפתיע את אזרחי ישראל. אז אנחנו נתמוך בחוק הזה, אנחנו נסייע בוועדה בכל מקום שאפשר לעזור, שהחוק הזה יצא לאור. לא מספיק שהחוק יצא לאור, צריך שהמשרדים השונים, חברי חברי הכנסת, שאמונים על יישום החוקים האלה, יעשו הכול, גם בהקצאה תקציבית, אפילו להשלים כל מה שצריך, כי היו בעבר החלטות לחיזוק בניינים ולא הגיעו אפילו לאחוז שאפשר – אפשר לציין שבכמה מקומות באמת הצליחו להגיע לשיקום וחיזוק של המבנים, אבל בהרבה מקומות עדיין לא נגעו בזה.
אז שוב, אני רוצה לסכם ולהגיד שאנחנו מחזקים את ידי מגיש ההצעה הזאת ואנחנו נעשה הכול שחוקים מסוג הדבר הזה, החוקים הטובים, לטובת הציבור ולטובת בטיחותם וביטחונם, נפעל כולנו ליישם אותם. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. אחרון הדוברים – חבר הכנסת אברהם מיכאלי. שוב, אומנם הפרנו את המנהג והאחרון היה אמור להיות נסים זאב, אבל מאחר שאתה מסיעתו זה ייחשב כאילו – – –
שכיב שנאן (העצמאות):
– – –
היו"ר שלמה מולה:
לא, אני סגרתי את הרשימה.
שכיב שנאן (העצמאות):
למה סגרת בלעדי?
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, אדוני. כבר הודעתי שסגרתי אז אני לא יכול לפתוח.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, שיירשם בפרוטוקול שהצעתי לחבר הכנסת נסים זאב לדבר אחרי עוד פעם.
שכיב שנאן (העצמאות):
ואני – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אין ספק שהצעת החוק היא מבורכת, כי אנחנו כבר עשר שנים מתמודדים עם תמ"א 38. עשר שנים התיקון הזה קיים, ואנחנו רואים ברחבי מדינת ישראל שהתיקון הזה לא תופס, התיקון הזה לא מיושם. התיקון הזה, הרשויות, מסיבות כאלו ואחרות, לא מצליחות ליישם אותו. אדוני היושב-ראש, חברים הזכירו פה כמה וכמה סיבות, אני יודע על מקרים – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
הציבור – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אני אגיד לך, חבר הכנסת רותם, הציבור הפעם לא אשם. יש, מצד אחד, הצהרה רשמית של השרים האמונים בעניין הזה בממשלת ישראל הנוכחית, שאומרים שאי-אפשר להתכונן לרעידות אדמה, ומכיוון שלא ניתן להתכונן לרעידות אדמה אנשים חושבים: אז מה יש לחזק, בשביל מה לחזק?
אבל אני חושב שתמ"א 38 גם באה לתקן מצב באזורים החלשים של מדינת ישראל, שם הבתים האלה מאוד-מאוד ישנים, וההזדמנות הזאת היא באמת לבוא ולחזק את אותם בתים ולתת גם רווחה לאותם תושבים שגרים שם. זאת ההזדמנות. לכן כל תיקון שחברי הכנסת אורלב וחבר הכנסת אזולאי יזמו, כל תיקון כזה בא בעצם לתקן את העוול שתמ"א 38 לא לקחה אותו בחשבון.
אני חושב שגם השרים האמונים על הדבר הזה היו אמורים לבוא אלינו ולהציע לנו, לכנסת, תיקונים שנוכל לאשר ולהקל במסגרות הסבירות. אני לא אומר עדיין לשנות את הכול, כי זה בלתי אפשרי, אבל אחד הדברים שאני יודע, חבר הכנסת אורלב – יש פרויקטים שאני מכיר בעיר שאני גר בה, אנשים כבר חתמו על הסכמים עם הקבלנים והרשות מעכבת בגלל החניות. הרשות אומרת: איך אני אתן שם לבנות? אפילו שאני אאפשר להם לבנות מעל שתי קומות, איפה יחנו שם רכבים? לכן ההקלות האלה צריכות היו לבוא גם ביוזמת הממשלה, כי הממשלה רוצה ליישם את תמ"א 38, הממשלה רוצה להקל עם האזרחים.
לכן התיקונים שאתם מכניסים הם תיקונים מבורכים, אבל עדיין חסרים שם כמה דברים כדי שהציבור יוכל בקלות לגשת ולחתום על אותם הסכמים עם הקבלנים ולהתחיל ליישם את התיקון המבורך הזה. התיקון הזה, אדוני היושב-ראש, יכול להביא גם ביטחון – שבעזרת השם לא תהיה רעידת אדמה – גם ביטחון מסוים לתושבים וגם לתת רווחה. איפה שעשו את ההפעלה של אותה תמ"א 38, הסתובבנו וראינו את אותם בתים, הבתים פתאום הפכו לבתים אחרים. זה כמו שיקום שכונות שהיה בתקופת ממשלת בגין, זיכרונו לברכה. התיקון של תמ"א 38 נועד בעצם לעשות את אותו הדבר, ולכן ודאי שאנחנו נתמוך, ודאי שנחזק את זה. יחד עם זאת, אני קורא לשרי הממשלה האמונים על הדבר להביא את התיקונים הנדרשים, כי הם יודעים בדיוק איפה הבעיה.
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז. תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה. אני רק אחכה שאתה תגיע למקום מושבך ואנחנו נצביע – – –
קריאה:
ונשפיע.
היו"ר שלמה מולה:
נצביע, בבקשה. נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2) (הקלת התנאים לחיזוק בית משותף), התשע"ב–2012, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
אכן, בעד – 9, אין מתנגדים. הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2) (הקלת התנאים לחיזוק בית משותף), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה. היא תוחזר להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.