קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק יום העצמאות (תיקון – קביעת יום העצמאות ביום חמישי בשבוע), התש"ע–2009
[הצעת חוק פ/1913/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יואל חסון)
היו"ר ראובן ריבלין:
בטרם ישיב השר, יש הצעה דומה של חבר הכנסת יואל חסון, גם הוא יציג את עמדתו.
יואל חסון (קדימה):
מאיזה מיקרופון?
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה רוצה מפה? ליה, אם היא היתה רוצה, אני הייתי – את תשיבי לחבר הכנסת בן-ארי מהדוכן, אם תרצי. אין לי שום בעיה. הואיל והכנסת היא באמת היא עם סדר-יום אדיר, וברגע שאנחנו נכנסים לישיבה הכול נופל, אין שום בעיה שאתה תדבר מהדוכן.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מבקש לברך את השר ואת ועדת השרים על ההחלטה לתמוך בחוק הזה, וגם את חברת הכנסת ליה שמטוב.
הצעת החוק הזאת הונחה על-ידי בכנסת – עוד בכנסת הקודמת, בכנסת הראשונה שכיהנתי בה. האמנתי שהדבר הזה צריך להיעשות, ולתקן אותו, מכל ההיבטים, שעליהם גם דיברה חברת הכנסת שמטוב. אני חושב שהתיקון הזה הוא תיקון משמעותי, הוא מאפשר, באמת, הארכת החגיגות, הוא מאפשר, הייתי אומר, אולי, את הריכוך שבמעבר מיום הזיכרון לחללי צה"ל ליום העצמאות.
היו"ר ראובן ריבלין:
נדמה לי שבמקום ד' באייר, היום הצמוד ליום העצמאות יהיה יום הזיכרון.
יואל חסון (קדימה):
כן, הוא יהיה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא לא יהיה בד' – – –
יואל חסון (קדימה):
נכון, אבל אז יש לך יותר זמן לחגוג את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעניין זה לא יהיה שום הבדל. להערכתי, אין יום עצמאות בלי יום הזיכרון. אני אומר לכם, יום הזיכרון ויום העצמאות, שניהם – לא כרוכים שמחה באבל, אלא הם משא אחד שאותו נושאת מדינת ישראל בקשר לעצמאותה.
יואל חסון (קדימה):
לכן הצעת החוק הזאת, בין השאר לזה, וגם לסיבות אחרות; זה יאפשר חגיגות יותר ארוכות, יותר יוכלו להשתתף בהן. לכן רציתי את הצעת החוק הזאת, כמו שאמרתי, עוד בקדנציה הקודמת.
אני רק רוצה לדבר על חיסרון אחד של הצעת החוק, שאני ידעתי – הכרתי בו, אבל חשבתי שזה מחיר מסוים שאנחנו משלמים. כן, קשה לי עם העובדה שלא נחגוג את זה בה' באייר. נכון, אני מתאר לי שחבר הכנסת בן-ארי, כשיעלה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
היום ציינו 30 שנה לפטירתו של זכר צדיק לברכה, הרב צבי יהודה קוק, שאמר על יום העצמאות: יום העצמאות המקודש. זאת אומרת, אם יום העצמאות הוא מקודש, אז ה' באייר הוא בעל – באמת, גם לי קשה. אבל אם ה' באייר נופל ביום שישי או בשבת – ביום שישי הוא לא יכול ליפול – הוא נדחה, זאת אומרת שאפשר בהחלט. אני מסכים, בעניין הפרקטי אתה צודק מאה אחוז.
יואל חסון (קדימה):
כן, אדוני היושב-ראש, יכולת להציג את הצעת החוק והיית חוסך לי את – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כל מי שנולד פה כשהיה ה' באייר יכול לומר את הצעת החוק, כי היא באמת – – –
יואל חסון (קדימה):
בהחלט, אבל רציתי להגיד בסוגיה הזאת שבאמת ברוב הפעמים זה לא נחגג בה' באייר בגלל המגבלות הברורות והידועות.
לכן הצעת החוק הזאת היא חשובה, היא יעילה, היא נכונה, ואני מברך את הממשלה על התמיכה בהצעת החוק הזאת ונקווה שהיא תקודם במהרה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. עומדות זכויות – על כל הצעת חוק לאחד. כבוד השר, נשמע קודם שהוא מסכים. שר התיירות, כיושב-ראש ועדת השרים לעניין טקסים, משיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני.
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב:
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את חברתי חברת הכנסת היוזמת, חברת הכנסת ליה שמטוב, וכמובן גם את חבר הכנסת יואל חסון, שכמו שלמדנו עכשיו היתה לו הצעת חוק דומה בכנסת הקודמת. לא ברור למה היא לא קודמה, כי אז חבר הכנסת חסון היה חבר הקואליציה. אבל הנה, כבר יש שכר להצטרפות של מפלגת קדימה לקואליציה – ההצעה של חבר הכנסת חסון מקודמת יחד עם הצעת החוק של חברת הכנסת ליה שמטוב.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. ייתכן מאוד שאם חבר הכנסת חסון לא היה הרגע בקואליציה, אז היו אומרים בממשלה: אנחנו מסכימים להצעתה של חברת הכנסת ליה שמטוב ומתנגדים להצעתו של חסון שהיא אותה הצעה. כבר היו דברים כאלה. בין קואליציה ואופוזיציה כבר היו דברים מעולם.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, צריך להתייחס לגופו של עניין, להצעת החוק. זו בדיוק הדוגמה שאנחנו כל הזמן – לא משנה מי באופוזיציה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נו בוודאי, מה זה.
מגלי והבה (קדימה):
יושבת ועדת שרים – אני רואה – – – היושב-ראש, אבל לפעמים ועדת שרים רק רואה אופוזיציה וזה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
את זה למדנו יחד כאשר אני ואתה התנגדנו שיעדיפו את חברת סיעתנו הנכבדה והאהובה רוחמה אברהם על-פני יולי תמיר.
מגלי והבה (קדימה):
נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
אוקיי.
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב:
טוב, בלי שום קשר, ועדת שרים לענייני חקיקה תמכה פה-אחד בהצעת החוק המוצעת, וזה אומר הרבה לגבי המהות של הצעת החוק המוצעת.
אדוני היושב-ראש, שלא כחגים ומועדים אחרים בלוח השנה העברי, המנהגים, המסורות והאפיונים של יום הזיכרון ויום העצמאות עברו תהליכי התגבשות והם נמצאים עדיין בתהליך של התהוות. הצעת חוק זו הינה אחת ההזדמנויות של הכנסת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גפני, לך אני לא יכול להעיר, אבל מי שמדבר אתך אני אוציא אותו מהאולם. אם אני אשמע את קולו אני אוציא אותו מהאולם. הסדרן, בוא תוציא את האיש שמדבר עם יושב-ראש ועדת הכספים. הוא אפילו לא שם לב שאני מדבר אתו והוא ממשיך לדבר כאילו – – –
זאב בילסקי (קדימה):
אני מבקש לסלוח לו בזכות המעשים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני סולח לגפני, אני אפילו לא יכול לכעוס עליו. מותר לו.
משה גפני (יהדות התורה):
לא שמנו לב – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הבנתי, אבל אני מדבר אתו, הוא צריך להבין. הוא אורח פה.
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב:
כפי שכתב המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק: "את החגים אין בודים מן הלב. חג הוא עניין של יצירה קבוצתית שמשתתפים בה כוחות ויסודות מרובים ושונים: הדת, המסורת, ההיסטוריה, האמנות, הטבע", ועוד.
מנהיגיה של מדינת ישראל בעת הקמתה קבעו את יום העצמאות כחג למדינת ישראל. אולם ראשי מדינת ישראל לא הביאו בחשבון ולא התחשבו בלוח השנה העברי, כך שבשנים מסוימות נפל ה' באייר, יום העצמאות, ביום שישי או בשבת. גם קביעת מועד יום הזיכרון בערב יום העצמאות הביא למצב שבו מועד יום העצמאות למדינת ישראל לא חל ביום קבוע, ומדי שנה הוא משתנה.
אגב, כמענה כבר על מה שיעיר חבר הכנסת בן-ארי, ערכנו בדיקה, גם במסגרת תפקידי כיושב-ראש ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, ועולה כי בין שנת 2000 לבין שנת 2023, דהיינו במשך 24 שנים, ייחגג יום העצמאות רק שש פעמים במועד המקורי, ה' באייר. זאת אומרת, התאריך הזה בהגדרה לא יכול להיות מקודש וקדוש, כי פשוט החג הזה נופל רק פעם בארבע שנים בתאריך המקורי.
לדעת הממשלה, התומכת בהצעת החוק, יש שלוש תועלות בתיקון המוצע – אני חושב שהמציעה כבר פירטה כמה מהן: החיבור בין מועד יום הזיכרון לבין מועד יום העצמאות עלה ונשקל במהלך השנים. כידוע, ההחלטה לקבוע את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות התבססה על התפיסה כי חללי מלחמות ישראל במותם ציוו לנו את החיים, ממחישה את ההערכה לכל אלה שהקריבו את חייהם למען הגנת העם והמדינה ומביעה את הקשר ההדוק והכואב בין המוות לבין החיים. אולם המעבר החד בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות גורם לאדם לעבור במהירות ממצב של עצב למצב של שמחה, מאבדון לתחושת יצירה. ישנם ציבורים שבשבילם יום הזיכרון קיים יום-יום ואינו מסתיים. קיבוע יום העצמאות ליום ה' בשבוע, קרי לקראת סוף השבוע, אפשר שיאפשר למשפחות שכולות מעבר הדרגתי יותר, ושמא ראוי יותר, מעצב לשמחה.
שנית, מההיבט הביצועי, עיגון מועד יום העצמאות יאפשר ציון הולם יותר של יום הזיכרון, ללא חשש לחילול שבת בהכנת ועריכת הטקסים הממלכתיים וללא גרימת טרחה, עוגמת נפש או חשש לחילול שבת של בני המשפחות השכולות.
ברצוני להסב את תשומת לבכם כי כבר בשנת 1950, שבה חל יום ה' באייר בשבת ועלה החשש מחילול שבת, הסכימו הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לצה"ל, וראש הממשלה דוד בן-גוריון, והוחלט כי יש לשנות את החוק ולקבוע כי יום העצמאות יידחה משבת, ה' באייר, ליום ראשון ו' באייר. אתה בטח זוכר את זה, אדוני היושב-ראש.
שלישית, בפועל, השבוע שבו חלים יום הזיכרון ויום העצמאות, אינו שבוע שבו מתבצעת עבודה באופן שוטף. לכן קיבוע חגיגות יום העצמאות בתאריך אחיד הוא בין השאר גם כלכלי, על מנת שלא לפגוע במסגרת השעות השבועיות, מאחר שבימים אלה אנשים לוקחים חצאי יום חופש, ימי בחירה וכדומה. יהיה זה נכון לקבע את יום העצמאות ביום חמישי כך שייווצר סוף-שבוע ארוך מבלי שהמשק הישראלי ייפגע ללא הצדקה. לאזרחי ישראל יהיה כתוצאה מתיקון החוק סוף-שבוע ארוך למנוחה, לתכנון חופשה משפחתית, סוף-שבוע ארוך ידוע מראש.
לפיכך תומכת הממשלה בהצעה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני רק רוצה לומר את דעתי, כי אני לא יכול לעלות לדוכן; רק להביע את דעתי שאני רואה ביום הזיכרון ויום העצמאות מקשה אחת, שכן בדמם ציוו לנו את החיים וגם את המדינה. ולכן לראות את יום העצמאות כיום שמחה בלי לראות את עוצמתו של יום הזיכרון כיום שהביא לשמחה זו – אין פה עניין של שמחה אישית, אני רואה אותם כמקשה אחת. נדמה לי שלא יכול להיות מצב שבו נפריד את יום הזיכרון מיום – – –
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אמר השר שזה יאפשר למשפחות – זה מאפשר יום נוסף ליום העצמאות.
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב:
אדוני היושב-ראש, זה מעבר פסיכולוגי.
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, בסדר, אבל הצמידות היא צמידות שבאה לידי ביטוי ברצון רב. נהפוך הוא, המשפחות השכולות, כאשר הן יודעות על מה ולמה, הדבר הזה גם נותן עוצמה הרבה יותר גדולה לראשית צמיחת גאולתנו. אני בהחלט חושב, כפי שאמר, והזכרתי, הרב צבי יהודה קוק, שיום העצמאות הוא יום מקודש, בין השאר גם בגלל היות יום הזיכרון צמוד לו. תודה רבה, רבותי.
אני מאפשר לשני חברי כנסת, בגלל הסכמת הממשלה – ויש הסכמת ממשלה – להתנגד לשני החוקים שהם חוק אחד. הראשון בהם הוא חבר הכנסת בן-ארי, ואני לא רואה פה את חבר הכנסת נסים זאב, שעמד על זכותו גם הוא. הנה, הוא נמצא פה והוא גם ידבר כמתנגד.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, עד שהדובר יגיע. היתה לנו בעיה השנה בעדה הדרוזית שיום הזיכרון וחג נבי שועייב נפלו באותו יום, והמשפחות השכולות לא יכלו להשתתף בחגיגות נבי שועייב. אני מקווה שבשנים הבאות נמצא גם פתרון לסוגיה הזאת, כי השנה משפחות שכולות לא השתתפו בחגיגות הדתיות של נבי שועייב. אני מקווה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
צריך לבדוק אם החגיגות של נבי שועייב יכולות ליפול ביום חמישי.
מגלי והבה (קדימה):
– – – כי ועדת השרים, למרות הפנייה המוקדמת השנה, לא הצליחו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה על הערתו של חבר הכנסת מגלי והבה. לרשותו של חבר הכנסת בן-ארי עומדות שלוש דקות תמימות להביע את עמדתו.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, אני שמעתי גם את המציעה וגם את המשיב, ואני רוצה לומר לכם, הזדעזעתי עד עמקי נשמתי. לאיפה הידרדרנו, עד איפה הידרדרנו, שבכל שולחן הממשלה הזה לא היתה קריאה אחת נגד החוק האווילי הזה, החוק הנורא הזה, כשהשיקולים הם שיקולי יאיר לפיד – איפה הכסף, איפה החופשה, האם החופשה תתארך, זה יעזור למשק הישראלי; אולי נתייעץ גם כן עם רופ – דני רופ קוראים לו? – אולי על מזג האוויר נתייעץ מתי נקבע את המועדים שלנו. למה לא? אלו כל השיקולים. לוקחים אתוס לאומי, לוקחים את ה' באייר, והופכים אותו לקרקס, בגלל – החבר'ה צריכים לתכנן את סוף-השבוע שלהם, זה יעזור למשק.
רבותי, בשבילנו – אתה הזכרת את הרב צבי יהודה – אני למדתי בישיבת "מרכז הרב" – השיעור המרכזי ערב יום העצמאות היה "ונתנה תוקף קדושת היום" – – –
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
זה היה – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני אענה גם לך. אני אענה גם לך. – – – "ונתנה תוקף קדושת היום". יש מועדים לישראל, ואני משער שעומדים פה חברי כנסת חרדים ולועגים לי – –
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
למה? את יכולה להשיב לו.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – כי בשבילם זה יום רגיל. בשבילי היום הזה הוא כולו קודש. הוא כולו קודש – עובר דרך יום הזיכרון, כמו שאמר היושב-ראש, ומגיע לתוקף קדושת היום – ובאמצע ספירת העומר, וכמו כולם אני נוהג לא לגלח את זקני, אך ערב יום העצמאות אני מגלח את זקני, מסתפר לכבוד קדושת היום הזה, ואומר "הלל" עם ברכה בערב כדי להודות לה' על הנסים והנפלאות, וגם בבוקר, כי יש קדושה ליום, לנס הגדול שהתרחש. וכמו שקבעו חכמים – חכמים קבעו לנו על אמירת "הלל" – כשנגאלין, על מה אומרים "הלל"? כשנגאלין אומרים אותו על גאולתן.
רבותי, אני רוצה לומר משהו שאולי לא יודעים; יום העצמאות נכנס בצורה מושלמת למועדי ישראל. יש – מי שלוקח את שבעת ימי הפסח – אנחנו לא מזיזים לא את פסח ולא את יום הכיפורים. חכמים – כן, אני אענה לך – חכמים כן קבעו את החודשים בצורה כזאת, לדוגמה שלא אד"ו ראש – לא יוצא ראש השנה לא בא' ולא בד' ולא בו', מסיבות כאלה ואחרות, ולא בד"ו פסח – לא יצא לא בב' ולא בד' ולא בו', וגם יום הכיפורים לא יכול לחול במוצאי-שבת וכו', יש כמה דברים כאלה. ועל-פי הכללים האלה נקבע לדוגמה סוג של אתב"ש; אתב"ש – זאת אומרת, היום הראשון של פסח, תמיד יחול בו תשעה באב, לכן השנה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בן-ארי, בכל זאת תסביר לי, בתור שומר מסורת, אני לא – – –
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
– – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני אענה, אדוני. אני אענה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שבת הרי נופלת – הרי יום העצמאות נופל בשבת.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
נכון, נכון, אני אענה, אדוני, אני אענה על זה גם כן. אתב"ש – אני רק אומַר את הדברים – יום הראשון של פסח תמיד יחול בו תי"ו – תשעה באב; לדוגמה, השנה יחול בשבת, נדחה אותו ליום ראשון, ותיכף אענה על זה. וב', תמיד יחול בו שי"ן, מה זה שי"ן? חג השבועות. לדוגמה, השנה חג השבועות יוצא – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יום ראשון.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – במוצאי-שבת, יום ראשון, כי השנה היום השני של פסח היה יום שני. וככה, ג' יוצא רי"ש. מה זה רי"ש? ראש השנה. ד' – יש בזה עניין של קריאת התורה, ה' – צום יום הכיפורים, ו' – פורים – סליחה, זה צד"י, קריאת התורה. צד"י – יום הכיפורים – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – יום השישי תמיד פורים, וביום השביעי תמיד יום העצמאות, לכן השנה יום השביעי של פסח היה ביום שישי, אבל אנחנו ממשיכים את ה' באייר. וכמו שפסק הרב גורן – לדוגמה, עשרה בטבת שחל בשבת, דוחים אותו ליום ראשון. כן, דוחים ליום ראשון. אם זה חל ביום שישי, צמים עדיין ביום שישי. פורים, לדוגמה, יש העניין של פורים משולש, אבל אתה נדבק למועדים.
ופה השיקולים הם שיקולים פסולים, אדוני. השיקולים הם שיקולים כלכליים, שהתנפלו עלינו, עטפו אותנו, טרפו אותנו, ולקחו אותנו אל עברי פי-פחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה חוזר, עכשיו אתה חוזר.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לכן אני מבקש מחברי הכנסת לקחת את החוק הזה בחזרה, להתייעץ, לקחת שיקול דעת, ולא להפוך את היום הזה לעוד יום של זיקוקין די-נור ולהפוך אותו לעוד יום של שיקולים כלכליים וחופשים. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט. אם החוק יעבור בקריאה טרומית, נדמה לי הוא עובר לוועדת החוקה, לא?
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לאן הוא עובר? לוועדת החוקה.
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לוועדת החינוך?
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מציע לדון בו ברמה של או ועדת חינוך או ועדת החוקה, אבל ברמה שקשורה לשתיהן, בהחלט. הדברים שאמר בן-ארי הם לא דברים בטלים, הם בהחלט דברים בעלי משמעות, אם כי אני אצביע בעד החוק. חברת הכנסת ליה שמטוב, את רוצה להשיב?
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אני כבר ממתין פה חצי שעה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
לשכוח אותך זה דבר שרק אדם סנילי יכול, וזה אני, כנראה. בבקשה, אין לך יותר משלוש דקות.
נסים זאב (ש"ס):
אני אשתדל ממש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אל תשתדל, אני אתחיל להפעיל את השעון כשאתה מתחיל להשתדל.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אתה יודע את הסיפור עם חסיד קרלין שהיה אינסטלטור בתקופת בן-גוריון, וכל יום היה עובד אצלו. ויום אחרי יום העצמאות, למחרת, שאל אותו בן-גוריון: אתה אמרת "הלל", או לא אמרת "הלל"? אמר לו: אמרתי "הלל" בדיוק כמו שאתה אמרת. אז אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
גם אני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל אני אומר "הלל", אני אומר "הלל" ביום העצמאות.
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
עם ברכה, לא סתם "הלל"; אני אומר "הלל" עם ברכה.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא יודע, אדוני היושב-ראש. ידוע, בזמנו, על מחלוקת בין הרב גורן לרב עובדיה – לומר בברכה, לא לומר בברכה.
עכשיו, כשאנחנו מקדימים את יום העצמאות, אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש – אתה גם כן תלמיד חכם – אני אומַר את ה"הלל" בה' אייר, או אני אומַר את זה ביום חמישי – –
היו"ר ראובן ריבלין:
צודק.
נסים זאב (ש"ס):
– – שזה פעם יצא בו', פעם בז', פעם בג', פעם בד' – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אי-אפשר – – –
נסים זאב (ש"ס):
– – אתם מכניסים אותנו לבעיה הלכתית נוראה. מה שיקרה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו לפי החוק נחגוג ביום חמישי, ובה' באייר נאמר "הלל" מלא.
נסים זאב (ש"ס):
לכן אני רוצה לומר לך – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
– – הסממן הדתי, רוצים לחייב אותנו ואומרים – איך אתם לא אומרים "הלל"? אדוני היושב-ראש, החוק הזה פוטר את כולנו מלומר "הלל", כי זה דבר שהוא לא בעונתו והוא לא בזמנו.
ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות שזה יהיה עוד חג הפועלים של אחד במאי, שעושים את זה רק ביום שני, כדי שיהיה לנו חופש ארבעה ימים – שישי, שבת, ראשון, שני. מה זה, חג הפועלים פה?
אני רוצה להזכיר לכולם. אפילו תשעה-באב – בן-ארי, אני מבקש שתשמע אותי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הורוביץ, הוא אמר את זה בהשאלה, הוא לא התכוון.
נסים זאב (ש"ס):
בן-ארי, אני רוצה שתשמע, אתה אמרת על פורים, אני רוצה לומר לך על תשעה באב. תשעה באב שחל בשבת, אז דוחים ליום ראשון, לא מקדימים את זה. אז מה אתם רוצים לעשות? ואם פורים חל בשבת, את קריאת המגילה מקדימים ליום חמישי או ליום שישי, נכון? יש פורים משולש. לכן, אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל השנה דחו את קריאת המגילה בירושלים למוצאי-שבת.
נסים זאב (ש"ס):
בסדר, כדי שלא יטלטלו, לא קוראים מגילה בשבת, אז מקדימים – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – –
נסים זאב (ש"ס):
– – מקדימים יום קודם לכן, בליל שישי – ביום חמישי בלילה – קוראים את המגילה, אבל לא יכול להיות שייקחו את הדבר שהוא מעבר לסמל – ה' באייר זה תאריך של הצהרה של מדינת ישראל על מדינת ישראל – בן-גוריון הכריז ביום חמישי, ואתם לוקחים את התאריך הזה – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
ביום שישי בצהריים היתה הכרזת המדינה.
נסים זאב (ש"ס):
בסדר, אז אני אומר – אי-אפשר היום לבוא ולשנות רק כדי שזה יהיה נוח לטקסים שלנו ולחגיגות שלנו, ושזה יהיה חופש. אדרבה, אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, כשחל, נגיד, ביום רביעי, אני מקבל כמעט שבוע שלם של חופש. למה? יש לי שבת, ראשון בדרך כלל כבר לא עובדים, באים ביום שני לעבוד, ביום שלישי זה כבר ערב חג, יום הזיכרון, אז יש לי שבוע שלם, למה אתם רוצים לצמצם אותי בשלושה-ארבעה ימים? – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
– – להיפך, אני רוצה שבוע שלם. לכן, אני לא חושב שזה מיטיב עם האזרחים. זה רק – – –
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב:
– – – שחבר הכנסת נסים זאב יוכל לנוח שבוע.
נסים זאב (ש"ס):
אז לכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שיש בזה הרבה סמל דתי, הרבה מעבר לנושא של יום בשבוע, חגיגה בשבוע, והגיע הזמן שלא סתם כי נוח למישהו לעשות את החגיגות בסוף-שבוע, צריכים לשנות חגים.
מבחינתי, אדוני היושב-ראש, זה לא חג דתי, אבל זה חג לאומי. זה חג לאומי. זה לא חג דתי, זה חג לאומי, והדתיים גם מכבדים את היום הזה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מה זה – אני מודה לה' – – –
נסים זאב (ש"ס):
זה לא חג שנקבע על-ידי חכמי ישראל – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא חג כמו צום גדליה – –
נסים זאב (ש"ס):
– – אבל אנחנו מכבדים את היום הזה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – להבדיל אלף אלפי הבדלות, וכמו צום – – –
נסים זאב (ש"ס):
– – אז אתם היום מעדיפים לומר לנו – תשמעו, אל תחגגו את היום הזה עוד.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – – כמו ערב תענית אסתר – אלה הם דברים לאומיים שהפכו להיות סמלים שבהחלט באים לידי ביטוי – – –
נסים זאב (ש"ס):
אז לכן, סמל כזה, אדוני, מרכזי, יהודי, ציוני, אסור לשנות אותו בקלות דעת כזאת.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה, מה זאת אומרת, ודאי שאני אתן לך רשות. עכשיו תעלי לבמה. אחד משיב, נכון? או כל אחד מהם יכול?
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אין שום בעיה. בסדר גמור, אין שום בעיה. בבקשה.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השרים, התאריך ה' באייר, יש קדושה ליום הזה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
– – ואני מסכימה, וכל הבית הזה מסכים, אבל אי-אפשר להשוות את היום הזה עם איזשהו חג אחר, למשל ל"ג בעומר, בסדר? חג ל"ג בעומר זה יום אחד.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם ה-of July Fourth – האם ה-4 ביולי יכול להיות נחוג ב-5 ביולי?
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
לא משנה איזה, לא משנה איזה. פה מדובר – –
היו"ר ראובן ריבלין:
האם ה-14 ביולי – – –
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
– – ביום העצמאות. פה מדובר על ערב יום הזיכרון, אחר כך יום הזיכרון, ערב יום העצמאות ויום העצמאות. אם ה' באייר נופל ביום שני, וביום שני אנחנו נחגוג את יום העצמאות, מתי ערב יום הזיכרון?
היו"ר ראובן ריבלין:
במוצאי-שבת.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
במוצאי-שבת. אתם רוצים שזה יהיה במוצאי-שבת? אף פעם זה לא היה במוצאי-שבת. אם ה' באייר, כמו השנה, חל ביום שישי, מתי היה ערב יום הזיכרון? ביום שלישי. יום הזיכרון ביום רביעי, ערב יום העצמאות – – –
נסים זאב (ש"ס):
– – – עכשיו מדברת אתנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, היא עונה לך. חבר הכנסת נסים זאב, היא עונה לך. אתה לא מקשה עליה, היא עונה לך.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
אם אנחנו היינו מדברים רק על חגיגות יום העצמאות, זה משהו אחד. אם מיום הזיכרון אנחנו עוברים ליום העצמאות, והתאריך העברי ה' באייר חל או ביום שני או ביום רביעי, או שישי ושבת, ורק פעם בארבע שנים זה נופל ביום רביעי, אני חושבת שטוב תעשה הכנסת אם היא תתמוך בהצעה שלי, וביום חמישי באותו שבוע, של ה' באייר, אנחנו נציין את יום העצמאות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מוכרח לומר, חברי הכנסת נסים זאב ובן-ארי, שאני באתי עם דעה אחת, ואני מוכרח לומר לכם שאני מאוד השתכנעתי ממה שאמרתם. אני אומר, האם הצרפתים יחוגו את יום הבסטיליה במקום ב-14 ביולי, ב-15 או ב-17?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון, נכון, מהצד האחר, הבעיה אם הלוח העברי דוחה יום עצמאות על-פי ההלכה, על-פי דין, על-פי כל דבר, שלא כמו חגי ישראל. אבל אני מוכרח לומר לכם שהנימוקים משני הצדדים – אני בהתחלה חשבתי שהשר מיסז'ניקוב, עם המציעים, צודק, משום שפעמים רבות אנחנו מחויבים לדחות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
זה נושא כבד משקל, אדוני. זה נושא כבד משקל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק. אם אמר הרב צבי – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – – כן, קוק, אם אמר שיום העצמאות הוא יום קדוש, אז בוודאי אנחנו לא יכולים שלא לקחת ברצינות את דבריכם, ואני מצפה שבוועדה שתאשר, אם תאשר, יהיה דיון מעמיק בדברים שאמרתם. על כל פנים, הצבעתי היא רק בקריאה טרומית, בשלב זה. תודה רבה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת, אתה לא רוצה להתייחס. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. נא לשבת. כל הצבעה נפרדת.
קודם נצביע על הצעתה של ליה שמטוב, והיא הצעת חוק יום העצמאות (תיקון – מועד יום העצמאות). נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 35
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 4
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק יום העצמאות (תיקון – מועד יום העצמאות), התשע"ב–2012, לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
36 בעד, בצירוף הצבעתו של סגן ראש הממשלה השר דן מרידור, ארבעה נגד. אני קובע שהצעת החוק של חברת הכנסת ליה שמטוב בנושא יום העצמאות עברה קריאה טרומית ותעבור לוועדת החינוך כדי להכינה לקריאה ראשונה.
אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת יואל חסון, אותו עניין. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 35
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 4
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק יום העצמאות (תיקון – קביעת יום העצמאות ביום חמישי בשבוע), התש"ע–2009, לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
36 בעד, בצירוף קולו של סגן ראש הממשלה השר דן מרידור, ארבעה נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק של חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק יום העצמאות (תיקון – קביעת יום העצמאות ביום חמישי בשבוע), עברה בקריאה טרומית, ואף היא תועבר – לדיון משותף עם הצעתה של ליה שמטוב בוועדת החינוך של הכנסת. תודה רבה.