קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 191), התשע"ב–2012
[מס' כ/453; "דברי הכנסת", חוב' כ"א, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, ברשותכם, ראש הממשלה והשרים, אנחנו נמשיך בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 191), התשע"ב–2012, קריאה שנייה ושלישית. אין הסתייגויות. מיהם מבקשי רשות הדיבור? יושב-ראש הוועדה, שהוא יושב-ראש מכובד מאוד, לא יכול להחליט אם הם ידברו או לא, אנחנו צריכים לשאול אותם. בקשות דיבור – חבר הכנסת אלקין, האם אדוני רוצה לדבר? אינו נוכח. אתה רוצה לדבר? רק תגידו לי. חבר הכנסת אורי אריאל, חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה. נמצא פה רק זאב אלקין. אם אתה רוצה לדבר, תדבר. טוב.
יושב-ראש הוועדה הנכבד, אנא הצג את החוק לקריאה שנייה ושלישית. אני אקריא את שמות החברים אשר יימצאו באולם, ואם לא יהיו דוברים אנחנו נצביע.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש לפני הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 191), התשע"ב–2012, הצעה שנדונה בקריאה הראשונה בכ"ה באדר התשע"ב, 19 במרס 2012, והועברה לוועדת הכספים. אנחנו מגישים את הצעת החוק הזאת מהוועדה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת החוק באה לתקן את סעיף 9(2)(ב) בהגדרת "מטרה ציבורית". סעיף 46 לחוק מאפשר לעמותות שהמטרות שלהן הן חינוך, רווחה, בריאות, ספורט, דת – הגדרות שמופיעות בחוק – שתרומות שניתנות לעמותות האלה, שעומדות בכל הקריטריונים שמשרד האוצר קובע או קבע, זכאי התורם לקבל פטור ממס הכנסה עד 35% מגובה התרומה.
שלמה מולה (קדימה):
זה חוק שבא לשרת את ההתנחלויות. דיברנו על זה הרבה פעמים.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
רגע, רגע, אני אסביר. רגע. באו חברי הכנסת זאב אלקין וציון פיניאן והציעו מטרה נוספת. המטרה הנוספת שהיתה כתובה בחוק המקורי היתה עידוד ההתיישבות, והוזכר שמה גם – יהודה ושומרון. משרד האוצר ביקש להרחיב את ההגדרה, שההגדרה בעצם תצמצם מאוד את מתן הפטור. אנחנו בוועדה לא הסכמנו לא לזה ולא לזה. אמרנו שיש הגדרה של חינוך. הגדרה של חינוך – זה לא משנה היכן זה. החינוך יכול להיות ביהודה ושומרון, החינוך יכול להיות בנגב, יכול להיות במרכז הארץ. אם הוא עומד במטרה שלשמה ניתן – – –
דורון אביטל (קדימה):
– – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
זאת האמת. בכלל לא קשור לאינטליגנציה.
דורון אביטל (קדימה):
תשוו את התוכן, איפה ההתיישבות – – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
עידוד ההתיישבות יכול להיות כפרי סטודנטים בגליל.
דורון אביטל (קדימה):
חינוך זה כמו תוכן.
שלמה מולה (קדימה):
אוי, נו באמת, הרב גפני – – – בגליל ובנגב – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, הייתם הרי יכולים להתווכח על עניין זה בוועדה – –
שלמה מולה (קדימה):
התווכחנו אתו, זה לא עזר לנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – ולחלופין או לחלופי חלופין, להגיש הסתייגויות.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
כתבה לי, אדוני יושב-ראש הכנסת, כתבה לי פרופסור פרנסס רדאי. היא כתבה לי שהחוק הזה, נדמה לי שבין היתר – אני עניתי לה תשובה – החוק הזה נוגד את האמנות הבין-לאומיות, מעודד את הכיבוש או דברים מהסוג הזה. זה ממש לא נכון, ממש לא נכון.
קריאה:
זה לא מטעם זה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אני לא איש ימין. אני לא איש ימין, אני איש חרדי.
עתניאל שנלר (קדימה):
זה לא קשור לשום כיבוש.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אין לזה באמת, לפי דעתי – אם היה כתוב יהודה ושומרון אתם צודקים. אם היה כתוב שההגדרה היא לעודד את ההתיישבות ביהודה או לעודד את ההתיישבות בשומרון – כן. הורדנו את זה. זה עידוד ההתיישבות. שאלנו כמה פעמים גם את הייעוץ המשפטי, גם של משרד המשפטים וגם של הוועדה, ואותי משרד המשפטים פחות מעניין, אבל הייעוץ המשפטי של הוועדה כן מעניין. והם אמרו לי, פעם אחר פעם, אמרו את זה גם בוועדה: מדובר על עידוד התיישבות, שזה באמת יכול להיות גם ביהודה ושומרון. אבל ביהודה ושומרון, גם אם תהיה עמותה – – –
עתניאל שנלר (קדימה):
אבל למה אתה צריך להתנצל?
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אני מתנצל, מותר לי.
עתניאל שנלר (קדימה):
למה אתה מתנצל?
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
מפני שאני עכשיו הולך עם קדימה, הם בקואליציה.
קריאה:
יש פה ויכוח על התוכן של החוק.
עתניאל שנלר (קדימה):
אתה לא צריך להתנצל.
רוברט טיבייב (קדימה):
לאן אתה הולך עם קדימה?
קריאה:
– – –
עתניאל שנלר (קדימה):
אני יודע. גם אני הייתי שם אתמול, אבל אתה היית היום.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רוצה רק לומר לכם, שהציונות, המדיניות שלה היא מדיניות מתנחלת.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
כן, נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
בנהלל, בכל מיני מקומות. היו פעמים שהתיישבו בנהלל – – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
טוב, אני – לא, אבל – – –
עתניאל שנלר (קדימה):
גם בבני-ברק.
היו"ר ראובן ריבלין:
בירושלים, נו.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
על כל פנים, אני עניתי לפרופסור, אני גם אמרתי את זה בוועדה, ואני מוצא לנכון להגיד את זה גם במליאה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לפעמים אומרים על אנשים "מתנחלים". לא אמרת איזה קללה. אם היו אומרים שאני מתנחל, הייתי מתגאה. לצערי הרב, לא אומרים.
שלמה מולה (קדימה):
הרב גפני, אתה אמרת שאתה הולך עם קדימה. השאלה לאן אתה הולך.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מולה, חבר הכנסת מולה, אני אסביר לך. יש שלושה כפתורים, כאשר הוא יגמור לדבר, להצביע. הירוק זה בעד החוק שהוא מציע, הצהוב זה אם אתה לא יודע, מהסס – תימנע, ובאדום, שאתה לא מכיר אותו בכלל, אתה יכול להתנגד לחוק, בזה נגמור עניין, מה קרה.
נינו אבסדזה (קדימה):
אבל הוא מתייחס אלינו מפני שאנחנו בקואליציה, אז אנחנו גם רוצים להיות נורא מנומסים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תשמעו, קודם כול קואליציה זה לא דבר שהוא – יש משמעת, זה דבר חשוב – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
זה נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – אבל אני בניגוד למצפוני אף פעם לא אצביע מפני שאלקין יאמר לי להצביע. אני אצביע כי אני חושב שזה נכון. אם בניגוד למצפוננו – אנחנו, מיקי ואני, לא כל דבר שאומרים לנו, מוכרחים, אנחנו מצביעים. אם אנחנו יכולים לחיות עם זה אף שאנחנו לא אוהבים, אז לפעמים נצביע. אם אנחנו לא יכולים, אנחנו אף פעם לא נצביע. אז אני מציע לכולכם להצטרף לתנועת ז'בוטינסקי ולהצביע לפי מצפונכם, זה הכול.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אני מבקש, אדוני היושב-ראש, אני מעריך שייתכן שהגברת הזאת, הפרופסור, תרצה להגיש בג"ץ. אני מעריך כך, לפי תוכן המכתב, כך נראה לי. ולכן אני אומר במליאת הכנסת כמו שאמרתי בוועדה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חשוב.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
– – אין בסיס משפטי או חוקי כלשהו לטיעון במכתב שלה. אין בסיס חוקי לטיעון במכתב שלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה עוד מדבר הרבה? אז אני מחליף.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
לא, אני כבר יוצא, אני כבר מסיים. ולכן אני סבור, רבותי חברי הכנסת, אני סבור שאין להגדרה הזאת הגדרה פוליטית, ימנית או שמאלית או מרכז. ההגדרה היא האם אנחנו סבורים שצריך להוסיף למטרות של חינוך ורווחה ובריאות ודת וכל מה שקיים בסעיף הזה, האם גם עידוד ההתיישבות. לא הסכמתי, לא להוסיף מלים נוספות ולא לגרוע מהן.
ולכן אני, מכיוון שאין הסתייגויות, אני מבקש מחברי הכנסת – – –
עתניאל שנלר (קדימה):
החוק הזה מופיע ברישא של פרשת בחוקותי.
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו השתכנענו, אדוני. חבר הכנסת גפני, אנחנו משוכנעים. תודה, תודה, תודה, זה לא דיון עכשיו. אם סיימת לשכנע אותנו, אנחנו לא בדיון.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת.
היו"ר אופיר אקוניס:
מאה אחוז.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
ואני הייתי מסכים, חבר הכנסת שנלר, לשים בחוק את מה שכתוב בפרשת בחוקותי, אבל אתה יודע שלא הייתי מצליח להעביר את זה פה היום.
עתניאל שנלר (קדימה):
אתי היית מעביר את זה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אתך כן.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, אדוני. כפי שאתה אמרת, להצעה הזאת אין הסתייגויות, אבל יש בקשות לרשות דיבור. חבר הכנסת אריאל. אחריו – חבר הכנסת מוחמד ברכה. אם לא יהיה פה – חבר הכנסת חנא סוייד. אם לא יהיה פה – חבר הכנסת חנין. ואחרון הדוברים – חבר הכנסת עפו אגבאריה. חמש דקות לכל דובר. בבקשה, אדוני.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
חמש דקות לכל דובר?
היו"ר אופיר אקוניס:
כן, גברתי. אבל חמש, על השנייה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק היא יותר מראויה. יש הרבה חוקים שאנחנו מעבירים פה, אבל אני שמח שחברי הכנסת פיניאן ואלקין, ונוספים אולי, אני לא זוכר, מובילים את החוק הזה יחד עם יושב-ראש ועדת הכספים לעבר אישור.
אני חושב ומציע לעמיתי, לחברי חברי הבית, לא להצביע נגד החוק הזה. יש דברים רבים משותפים, ולא צריך לראות צל הרים כהרים. זה לא נועד לחזק דווקא את בית-אל או ענתות או את שילה וחברון. זה חוק שנועד למטרות כלליות, שוות, אחידות לכולם, וכל מי שעונה להגדרה של החוק יוכל ליהנות מההטבות הגלומות בו.
ההתיישבות היא ערך לא מימי הביל"ויים ולא מימי "השומר", ולא מימי "ההגנה" ולא מימים של "גוש אמונים". ההתיישבות היא מתחילת היות העם היהודי, מאברהם אבינו, יצחק, יעקב ובניו, עד היום הזה ועד עולם. אנחנו חלק משרשרת ארוכה של התיישבות, או כפי שכתוב בספר יהושע: התנחלות. מבחינתי המלה מתנחלים, התנחלות, היא מלה של כבוד, של הערכה, של עשייה.
אצלנו, כשהייתי אומר, נניח, לידידי יושב-ראש הסיעה כצל'ה, שהוא מפא"יניק, זהו תואר כבוד; "מערכניק" זה כבר משהו אחר. אנחנו מכבדים את ההתיישבות. אנחנו תלמידים של המתיישבים במאה האחרונה, של ההוזים והחוזים והמיישבים, ובעזרת השם נמשיך להתיישב בכל חלקי ארצנו, מאילת ועד קצרין, מבית-אל ועד עמונה, ובעזרת השם עלה נעלה, בעזרת השם, ונוכל לה. תודה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, אדוני. השארת עודף לפעם – יש לנו פה חקיקה עד הלילה, אז אתה יכול – יכול להיות שנשקול לתת לך את זה בהצעת חוק אחרת. חבר הכנסת ברכה – אינו נוכח. חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני. חמש דקות. אחריו – אני לא רואה פה את חבר הכנסת אגבאריה. אם יהיה – ידבר, אם לא – נעבור להצבעה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אין סיבה, אין צורך ואין טעם להתחבא. חבר הכנסת אריאל אמר לנו פה בצורה פשוטה, בצורה גלויה ובעברית אמיתית: החוק הזה עוסק בהתנחלות. הוא לא מוצא טעם להסתתר, הוא לא מוצא טעם להתחבא. ואני מציע לכולנו להפסיק להסתתר ולהתחבא כי עדיף להתווכח כאשר יש ויכוח, אבל לומר בגלוי, על השולחן, על מה אנחנו מתווכחים.
חבר הכנסת גפני, אני שמעתי בקשב רב את דבריך, ואתה יודע שאני מאוד מעריך אותך כפרלמנטר וגם כיושב-ראש ועדת הכספים, אבל אני רוצה לומר לך ולעמיתי חברי הכנסת שהכוונה של החקיקה הזו מתחילת הדרך היתה ברורה וגלויה. המטרה של החקיקה הזו היתה לייצר ערוץ נוסף שיאפשר לעודד העברת כספים לטובת בנייה ופיתוח של התנחלויות. ואני אומר, עמיתי חברי הכנסת – אגב, היוזמים לא הסתירו את זה בהגינותם. לא הסתירו את זה. נכון שהמבנה של החוק כפי שאושר, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, בוועדה שבראשותך, הוא כללי. לא מוזכרים שם שטחים כאלה או אחרים. אבל הכוונה היא כוונה ברורה והמהלך הפוליטי שמאחוריה הוא מהלך ברור.
ואני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת: מה שמדינת ישראל השקיעה ומשקיעה בהתנחלויות בצורה ישירה ובצורה עקיפה יכול לעורר רק קנאה של מי שנמצא במדינת ישראל, כי בעצם יש פה כבר מזמן שתי מדינות לשני עמים: יש מדינה אחת שנמצאת מעבר ל"קו הירוק", בהתנחלויות, ושם יש, עמיתי חברי הכנסת, שירותי רווחה ושירותי חינוך, ושבעה עד עשרה תלמידים בכיתה, ובאמת, תנאים נפלאים מכל בחינה ואופן, ומי שעובר לגור באותן התנחלויות גם יכול לקבל דירה בזיל הזול, כמו שחבר הכנסת כץ יאשר לנו – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
סטלין גם שמש העמים, לא?
דב חנין (חד"ש):
זה לא נכון. זה לא נכון, חבר הכנסת אלדד. אבל חבר הכנסת כץ בכל זאת יכול – – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
לא מתאים לך, לא מתאים לך, פרופגנדה זולה.
דב חנין (חד"ש):
למה זולה? היא דווקא יקרה. אבל הדירות הן זולות. דירות בשטחים הן זולות והסבסוד שמדינת ישראל נותנת להתנחלויות הוא סבסוד מסיבי, כאשר בתוך ישראל שירותי הרווחה מקוצצים, מערכות החינוך מופרטות ועוברות דיאטה רצחנית, הבריאות מצטמצמת. אותם אנשים שנמצאים בהתנחלויות זוכים לתנאים אחרים משופרים, מועדפים, בכל פרמטר ומכל בחינה. ועמיתי חברי הכנסת, עכשיו מציעים לנו עוד ערוץ של תגבור, עוד ערוץ שיאפשר עוד עידוד ותמיכה והעברת כספים לטובת המערך הזה של ההתנחלויות.
עמיתי חברי הכנסת, הבעיה הגדולה מאחורי כל המהלך הזה איננה, כמובן, רק הבעיה המשפטית, וצדקה פרופסור רדאי שפנתה ליושב-ראש ועדת הכספים בעניין הזה, כי לתמיכה בהתנחלויות ולתמיכה כספית בהתנחלויות יש משמעות משפטית חד-משמעית וברורה. לא צריך לחזור ולומר פה מעל במת הכנסת, אבל אני אומר את זה פעם נוספת, שהתנחלויות מנוגדות לחלוטין לאמנת ז'נבה השלישית, שאוסרת לחלוטין על מפעל כמו מפעל ההתנחלויות.
אבל מעבר לשאלה המשפטית, מעבר לעמדתו של המשפט הבין-לאומי בעניין הזה עומדת שאלת האינטרס – הרי למה נועדו ההתנחלויות האלה? למה עושים אותן ולמה בונים אותן? המטרה שמאחורי בניית ההתנחלויות ידועה וברורה לכולנו: המטרה היא לייצר עובדות בשטח, לשנות את המציאות, לגרום לכך שהסדר שלום ישראלי-פלסטיני שמבוסס על שתי מדינות לשני עמים, על חלוקת הארץ, על מדינה פלסטינית בצדה של מדינת ישראל – הסדר כזה לא יתאפשר.
ולכן, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו היא לא רק הצעת חוק בלתי שוויונית מכיוון שהיא מקבעת ומחזקת את המעמד המועדף של תושבי ההתנחלויות לעומת אזרחי ישראל, הצעת החוק הזו היא לא רק בעייתית מבחינת אי-הלימתה למשפט הבין-לאומי ולהתייחסות הבסיסית שלו להתנחלויות כדבר בלתי אפשרי, בלתי מותר, מנוגד לדין הבין-לאומי של דיני המלחמה, אלא הצעת החוק הזאת מנוגדת לחלוטין לאינטרס של כל בני-האדם שחיים בארץ הזאת אם אנחנו חפצים בשלום, בשלום אמיתי, שלום של צדק והגינות לשני העמים. כי ההתנחלויות האלה, עמיתי חברי הכנסת, מוקמות בשטחים שבהם צריכה לקום אותה מדינה פלסטינית, שרק ההקמה שלה בצד מדינת ישראל תבטיח, עמיתי חברי הכנסת, שלום וביטחון אמיתי לשני העמים.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
דב חנין (חד"ש):
ולכן, עמיתי חברי הכנסת, בשמי ובשם סיעתי אני מציע להתנגד לתיקון המוצע, התיקון המזיק, הבעייתי, המסוכן והמיותר הזה. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, אדוני. משום שאין הסתייגויות לחוק אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 191) – בקריאה השנייה.
הצבעה מס' 3
בעד סעיף 1 – 31
נגד – 13
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, 31 בעד, 13 מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה.
אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, האם לעבור לקריאה השלישית?
באישורו של היושב-ראש אנחנו נעשה זאת.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 33
נגד – 13
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 191), התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 191) עברה ברוב של 33 חברי כנסת, 13 התנגדו, אין נמנעים. החוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל לאחר שעבר בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.