קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 9) (מאמני ספורט), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/465).] (קריאה ראשונה) היו"ר אורי מקלב: אם כך, אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 9) (מאמני ספורט), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת אלכס מילר – קריאה ראשונה. יציג את החוק חבר הכנסת אלכס מילר. בבקשה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, ברצוני להציג הצעת חוק לקריאה ראשונה, הצעת חוק שבאה לעשות רפורמה משמעותית בתחום הספורט והמאמנים. אנחנו נמצאים במצב שעשרות שנים מדינת ישראל לא עושה שינוי בכל מה שקשור להגדרות ולמעמד המאמן. רוב המדינות בעולם כבר עברו לסוג אחר של הכרה במעמד של המאמנים בהתאחדויות בכל מה שקשור לספורט באותן המדינות – חוץ ממדינת ישראל. ברוב המדינות מי שעשה את השינוי היו ההתאחדויות. כאן בארץ, כנראה שאם אנחנו לא נתערב ולא נקבע את זה בחקיקה לא ייעשה שינוי. בסופו של דבר אנחנו מגיעים למצב שאותם המאמנים שמגיעים ממדינות אחרות, בתור עולים, כמובן, לא יכולים למצות את עצמם כאן בישראל, כי כביכול הם לא מקבלים את המעמד הראוי למה שהיה להם באותן המדינות שמהן הם באו לכאן. הצעת החוק הזאת, שבאה כמובן בתיאום עם משרד הספורט, מגדירה ארבע דרגות ושתי דרגות נוספות שמגדירות אותם כמאמנים בתוך כל הענפים; כמובן, בכפוף למנגנונים שקבועים בחוק. אני מאמין שברגע שהחוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית נוכל להביא בשורה חשובה מאוד לכל המאמנים בישראל בנושא של מעמדם. לא יעלה על הדעת שאדם, אחרי עשרות שנים שהוא מאמן ועובד בצורה מלאה, מגיע ללשכת התעסוקה, לדוגמה, וכששואלים אותו מה המקצוע שלו והוא אומר: מאמן, אומרים לו: לא, מה המקצוע? זה ההובי. אני חושב שברגע שאנחנו נתייחס לנושא הזה בצורה רצינית, כמו שמתייחסים לזה במדינות אחרות, גם הרמה של הספורט בישראל תעלה בהתאם. תודה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת אלכס מילר. חבר הכנסת אברהם מיכאלי. אברהם מיכאלי (ש"ס): אני מוותר. היו"ר אורי מקלב: חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): תודה לך. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את חבר הכנסת מילר על הצעת החוק הזאת. זאת הצעת חוק טובה. הגיע הזמן שנסדיר את מעמדם ומקומם של המאמנים בתחום הספורט. ובכלל, הגיע הזמן שנסדיר ונגדיר את מעמדם של כל מיני אנשים בחברה הישראלית. אני לתומי חשבתי, אדוני היושב-ראש, שלפחות מעמד של עובדים כבר הגדרנו במדינת ישראל, אבל הגיעה אלי היום פנייה של מאבטחים שעבדו בחברת "עמישב שירותים בע"מ". החברה הזאת נתנה שירותי אבטחה לחברת "אלביט מערכות", והיא היתה שם זכיינית או קבלנית שירותים, סיימה את שירותה במערך האבטחה של "אלביט מערכות", ועכשיו מי משלם את המחיר? העובדים. מסרבים לשלם להם דמי פיצויים, קונסים את המאבטחים האלה באלפי שקלים, כל אחד בנפרד, לא משלמים באופן מלא פדיון הבראה ופדיון דמי חופשה. כל אלה, כמובן, עמיתי חברי הכנסת, הפרטים מתוך התלונה שהגיעה לפני. אני מקווה שלדברים האלה יש תשובות טובות. אבל זו דוגמה, עמיתי חברי הכנסת, למצב שאיננו מוגדר, של עובדים שנמצאים בין הפטיש לסדן, עובדים שנותנים שירותי אבטחה למקום אחד, אבל בפועל הם שייכים למקום אחר או לחברה אחרת או למעסיק אחר. זוהי הצורה הקלוקלת של העסקה לא ישירה, וכך היא נראית במציאות. כך זה נראה במציאות, קבלני שירותים. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני בהחלט בעד להסדיר את מעמדם של המאמנים בתחום הספורט, ואני מקווה שכמו שאנחנו מסדירים את זה, אנחנו נמצא זמן ויכולת סוף-סוף להסדיר את מעמדם, זכויותיהם ומקומם של עובדים במדינת ישראל, ונסיר מעלינו את החרפה הזאת של קבלני שירותים ועובדי כוח-אדם או עבדות כוח-אדם, שבה העובדים נפגעים, משלמים את המחיר פעם אחר פעם, ובעצם נותרים מופקרים לחלוטין. תודה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נמצא. יעקב כץ. מיכאל בן-ארי. אחרון הדוברים, חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתחבר לטוענים שצריך לדאוג לפרנסתם של העובדים בענף הספורט ושלא יקופחו ושייתנו להם תנאים. אבל אם אנחנו מדברים על ספורט, אני רק יכול לספר לכם שכל מה שאני יודע על הספורט בשנה האחרונה זה מה שפורסם לגבי האלימות בספורט, ואני חושב שהאלימות איננה רק בספורט. אפשר לומר שהאלימות עצמה היא ספורט. אנשים שנוסעים בכבישים בצורה אלימה, אנשים באים למועדונים בצורה אלימה, לפעמים אנשים מדברים בצורה אלימה, בעיקר עיתונאים כותבים בצורה אלימה, אז מה יעשה הבן המשולהב על הטריבונה ולא יהיה אלים? אם כל המערכת אלימה, אם האלימות היא שפת החלשים ואם החברה היא כל כך חלשה בתודעה, אז כנראה שיש אלימות. אני רוצה לשבח את שר החינוך, שהנחיל בבתי-הספר הממלכתיים לימוד פרקי אבות. הוא סיפר לי שהיה עכשיו אפילו מבחן בפרקי אבות והיתה הצלחה גדולה בבתי-הספר הממלכתיים, מתוך הבנה שרק מי שעוסק בהנחלת ערכים ונימוסים שתורתנו הקדושה נותנת לעם ישראל ולעולם כולו יוכל לשפר את מידותיו ולמנוע אלימות. מי שהכניס את הערכים של היחס אל הזולת, של המידות הטובות, ערכים של התגברות על היצר, זו תורתנו הקדושה. ולכן, כאשר משתיתים את החינוך על הבסיס של ערכים, גם כשמגיעים לאולמות הספורט מתנהגים אחרת. היתה תקופה שטענו שהספורט מאפשר להוציא את האגרסיות על מגרשי הכדורגל וכך עושה את האנשים עדינים יותר. אני לא יודע איך זה אצל אומות העולם, אבל בעם ישראל אנחנו ראינו שאם רוצים לחנך למניעת אגרסיות ולמניעת אלימות, לא מעודדים אגרסיביות. זה הגיע למצב כזה שמאולמות הספורט זה עבר לאולמות הטלוויזיה. אני, ברוך השם, לא ראיתי – מחוסר זמן ומחוסר צניעות – את תוכניות הריאליטי, אבל אמרו לי, וקראתי על כך בעיתונים, שאחד הדברים השפלים ביותר בתוכניות האלה זה ההנאה לגרש או להדיח אנשים ולראות אותם בצערם, איך שהם מובסים. כל הרוע שבעולם נהפך לדוגמה לחיקוי לחיים היומיומיים. ויש השפעה חינוכית לספורט ולטלוויזיה, ולכל מה שקורה בחברה יש השפעה על האדם, וזה לא יעזור לאף אחד. אדם שמחונך לעשות מעשים טובים, עצם העשייה שהוא עושה מעשים טובים גורמת לו להיות אדם יותר טוב. אדם שעושה מעשים רעים – כתוב אפילו על המוכסים, שמשפחה שבה כולם מוכסים היא משפחה רעה. קורה שאדם עובד במכס, אבל עצם העובדה שהוא עוסק ברוע הופך אותו לאיש רע. עוד יותר, "אור החיים" הקדוש כותב שידוע בקהילת התליינים בדבר המלך, שהם צריכים לתלות אנשים פושעים, שסיפרו בעצמם שתוך כדי העיסוק בזה התפתחה בלבם תאווה של רצח ושפיכות דמים. כך התליינים. "כי האדם נפעל כפי פעולותיו", כך אומר הרמב"ם. אז אם נחנך לערכים ולעדינות ולאצילות – בדיבור, במחשבה, במעשה – גם אולמות הספורט יהיו הרבה יותר ספורטיביים ופחות אלימים. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. אם כך, אנחנו יכולים לגשת להצבעה. אנחנו ניגש להצבעה על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 9) (מאמני ספורט), התשע"ב–2012, הקריאה ראשונה. בבקשה, הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 9) (מאמני ספורט), התשע"ב–2012, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית.