קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 107), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/678).] (קריאה ראשונה) היו"ר מוחמד ברכה: ואנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, והיא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 107), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. יציג את החוק השר אהרונוביץ בשם שר התחבורה. בבקשה, אדוני. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ביום ג' בניסן תשס"ה, 12 באפריל 2005, התפרסם ברשומות חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64), תשס"ה–2005. נוסף בו סימן ג'1 לפרק השני בפקודת התעבורה. בסימן זה הוסדר לראשונה בחקיקה ראשית רישוי ענף מוניות השירות. הסדר זה נקבע להיות הסדר זמני, כשלב בדרך לרגולציה משולבת של כלל אמצעי ההסעה הציבוריים. הסדר זה הגיע לסיומו. מאחר שהרגולציה המשולבת איננה בשלה בשלב הזה ליישום, החלטתי, בתיאום עם משרד האוצר ונציגי ענף מוניות השירות, להמשיך את תחולת ההסדר הקיים עד לסוף שנת 2013, תוך אפשרות להארכתו עד תום שנת 2016 במנגנון זה של הארכות שנתיות בתקנות שיותקנו על-ידי שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה. בנוסף, בא החוק המוצע לתקן ולהוסיף הוראות בהסדר הקיים, תוך יישום לקחים שהופקו מהפעלתו. בין היתר, מוצע לאפשר להוציא להליך חדש של הגשת בקשות לרשיון קווי שירות שאינם מופעלים ולערוך תיקונים מסוימים בפרטי המסלולים של קווי השירות. אשר על כן אבקש לאשר את הצעת החוק ולהעבירה לדיון בוועדה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני. חבר הכנסת דב חנין, את רוצה לדבר בעניין הזה? בבקשה. יריב לוין (הליכוד): תדבר גם בשמי, כי הם לא מרשים לי. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני לא מתנגד להצעת החוק המבוקשת על-ידי הממשלה, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לפנות אל הממשלה בנושא הזה שעוסקת בו הצעת החוק, והוא נושא בעל חשיבות מאוד גדולה. מוניות שירות הן היום כלי משלים בעל חשיבות עצומה מבחינת התחבורה הציבורית בישראל, ומוניות השירות גם יכולות להיות מפתח לפתרון סוגיה שיש בה ויכוח מאוד קשה בכנסת, והיא הסוגיה של תחבורה ציבורית בשבת. עכשיו, בסוגיה הזו של תחבורה ציבורית בשבת כמובן אפשר לעשות את מה שתמיד אוהבים לעשות, וזה פשוט לריב ולייצר עימות מאוד חריף בין הציבור או הנציגים של הציבור הדתי והחרדי לבין נציגי הציבור החילוני. באמצעות מנגנון של מוניות שירות יש בעצם אפשרות לייצר פתרון פרקטי, והפתרון הפרקטי הזה כבר עובד. בתל-אביב למשל, מוניות שירות, באותם מקומות שבהם הן פעילות, נותנות סוג מסוים של חלופה שמאפשרת לאנשים להגיע ממקום למקום גם בלי הסתייעות ברכב פרטי, באמצעות בעצם שירות ציבורי, שהמחיר שלו מאוד דומה למחיר של אוטובוסים. אלא מה הבעיה? הבעיה שמוניות השירות, הקווים שלהן מאוד מצומצמים, לא כוללים בעצם מענה לכלל הצרכים של הציבור. מאוד קשה להגיע למשל מחלק משכונות העיר או המטרופולין לחוף הים או לאתרי בילוי, והדברים האלה מחייבים טיפול, וטיפול נמרץ. מוניות שירות הן, אגב, אמצעי תחבורה מאוד נוח, מאוד ידידותי, הוא לא מורגש, הוא לא מרעיש, הוא לא מזהם במידה בלתי סבירה, ולכן אני אומר גם לך, חבר הכנסת מיכאלי, זה לא משהו שפוגע באופן משמעותי באווירה של יום השבת, שאתם רוצים לשמור אותה כאווירה שונה. אני אומר את הדברים מכיוון שלדעתי הרחבה של קווי השירות במוניות השירות יכולה להיות מפתח אמיתי לפתרון, והכדור הזה נמצא, אדוני השר, במגרשה של הממשלה. אני מצטער ששר התחבורה לא נמצא אתנו כאן, כי אני חושב שאם הוא היה נמצא כאן הוא היה יכול גם לרשום לעצמו ולטפל, אכן, בסוגיה הזו, שנתקעה על שולחנה של הממשלה. וכשאני מדבר על הרחבה של קווי השירות אני מתכוון להרחבה שנעשית תוך הידברות עם התושבים, תוך בדיקת הצרכים האמיתיים בשכונות. לא צריך דווקא בכוח, להעביר מוניות שירות דווקא בשכונה דתית או חרדית או ליד בית-כנסת, כדי להרגיז ולעצבן את האנשים שנמצאים שם, כמו שאני מבין שראש עיריית תל-אביב–יפו מציע לעשות. אפשר לעשות את זה בתבונה, בהידברות עם כל האוכלוסיות, כדי שבאמת הדבר הזה ייתן מענה אמיתי לצרכים אמיתיים שקיימים. אני מקווה, אדוני השר אהרונוביץ, שאתה תמצא דרך להעביר את פנייתי הזו לשר התחבורה – – – השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: עוד הלילה. דב חנין (חד"ש): – – – עוד הלילה, כדי שבאמת, לפחות הלילה יהיה לו זמן לחשוב על הדברים ולהרהר בהם, ואולי מחר בבוקר הוא כבר ידע לבשר לנו שהוא עושה שינוי בעניין. תודה רבה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 107), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? וכו'. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 107), התשע"ב–2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה בתמיכת עשרה חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים, והיא עוברת לוועדת הכלכלה.