קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור
[הצעת חוק פ/4154/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור; חבר הכנסת חנין יעלה ויבוא וינמק את הצעת החוק שלו. ישיב עליה בשם הממשלה ובשם שר המשפטים השר גדעון סער.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור, הצעת חוק שאני חתום עליה יחד עם חברי סיעתי, סיעת חד"ש.
עמיתי חברי הכנסת, השאלה של עיגונן של הזכויות החברתיות בחוק-יסוד היא אחת השאלות החשובות שנמצאות על סדר-יומה של הכנסת. ואכן, הגיע הזמן – כך גם אומר לנו וחוזר ואומר לנו בית-המשפט העליון – לעגן גם את הזכויות החברתיות במסגרת של חוק-יסוד. הגיע הזמן לעשות את זה, נכון לעשות את זה, ראוי לעשות את זה, ובואו נתחיל לעשות את זה.
כאשר עלה חוק-יסוד: זכויות חברתיות, אחד הטיעונים שהושמעו נגדו היה הטיעון: אתם פה מציעים איזו חבילה מורכבת של חקיקה בכל מיני תחומים, וראוי – כמו שנעשה בחוקים שאנחנו קוראים להם "חוקי המהפכה החוקתית" – להבחין ולהפריד ולהתייחס באופן קונקרטי וספציפי לכל זכות יסוד באשר היא. והנה, ברוח הזו אנחנו מביאים היום את הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור.
אין ספק, עמיתי חברי הכנסת, שהזכות לדיור היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות החברתיות, כי בלי בית אין ביטחון ובלי בית אין עתיד. אבל, למרבה הצער, עמיתי חברי הכנסת, יותר מדי אזרחי ישראל נמצאים בסכנה של להיות במצב של בלי בית.
אנחנו מדברים על קבוצות מאוד מגוונות של אזרחים שאין להם בית. אנחנו מדברים על נפגעים של מצוקה כלכלית, על אלה שזכאים לדיור ציבורי אבל במקרים רבים לא מקבלים אותו, כי מערכות הדיור הציבורי עברו גם הן דיאטה רצחנית. לא בונים דירות של דיור ציבורי אבל מספר הנזקקים לדיור ציבורי לא מצטמצם, ולכן יותר ויותר אנשים עומדים בתור לדירות של דיור ציבורי גם כאשר הם אפילו עומדים בכל הקריטריונים – אף שהקריטריונים מאוד הוחמרו וצריך לעמוד ברף מאוד קיצוני של מצוקה כדי לקבל באמת זכות לדיור. זו קבוצה שהיא מוכרת, זו קבוצה שאנחנו עוסקים בה רבות, גם בכנסת הקמנו שדולה שעוסקת בנושא הזה, אבל זו איננה הקבוצה היחידה.
משני צדדיה של הקבוצה הזו ישנן קבוצות שונות. ישנם כאלה שהם בכלל דרי-רחוב. יש בישראל בעיה של דרי-רחוב. מהצד השני יש קבוצה רחבה וגדולה של אנשים שאינם נזקקים לדיור ציבורי אבל אין להם פתרונות דיור. אנחנו ראינו את האנשים האלה בהמוניהם, במיוחד צעירים, מפגינים במחאה החברתית הגדולה, מחאה של אנשים שלא מצליחים לעמוד בשכר הדירה ההולך ומאמיר, לא מצליחים להבטיח לעצמם את המינימום של בית כדי לחיות בו, לעצמם, לבני משפחתם.
המצוקה הקשה הזו בתחום הדיור היתה העילה הבולטת ביותר של המחאה החברתית הגדולה של הקיץ, ולכן, עמיתי חברי הכנסת, זוהי סוגיה שמחייבת טיפול מערכתי ורציני. אין ספק שמצוקת הדיור היא רק חלק אחד מאותה נסיגה כוללת של המדינה מאחריותה לנושאים חברתיים, לבעיות חברתיות, והנסיגה הכוללת הזאת מצאה לעצמה ביטוי חריף וקשה במיוחד בתחום הדיור.
הצעת החוק הזו, עמיתי חברי הכנסת, בנויה כהצעת חוק-יסוד. היא איננה נכנסת לפרטים, היא קובעת עקרונות. העיקרון הראשון הוא העיקרון של הזכות לדיור, והעיקרון אומר שכל אזרח ישראל זכאי לדיור בשטח, באיכות ובתנאים אשר לא יהיו גרועים מן הרמה אשר תיקבע בחוק או מכוח החוק. כך צריך להיראות חוק-יסוד, אנחנו קובעים את העיקרון הבסיסי ומשאירים לחקיקה או להסדרים מכוח חקיקה לקבוע את הפרטים.
אנחנו מציעים בחוק שבזכות לדיור אי-אפשר לפגוע אלא בחוק התואם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש ולפי חוק, כאמור, מכוח סמכות המפורשת בו. אנחנו מציעים שמרגע שייקבע חוק-יסוד: הזכות לדיור, כל רשות מרשויות השלטון תהיה חייבת לכבד את הזכות הזאת. אנחנו מציעים שהחוק הזה יהיה חוק נוקשה במובן הזה שלא יהיה אפשר לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. אנחנו גם מציעים מנגנונים של יציבות החוק, כך שתקנות לשעת-חירום לא תוכלנה לשנות את חוק-היסוד, להפקיע זמנית את תוקפו, לקבוע בו תנאים, כפי שאנחנו קובעים בסעיף 5 של הצעת חוק-היסוד. אנחנו מציעים גם שהוראות חיקוק או הסכם שאלמלא חוק-יסוד זה היו תקפות עקב תחילתו של החוק תמשכנה לעמוד בתוקף לאורך שנה ממועד תחילתו של חוק-היסוד, אם לא בוטלו קודם לכן. ואולם, גם במהלך אותה שנה פירושן של ההוראות האמורות יעשה ברוח הוראות חוק-יסוד זה.
עמיתי חברי הכנסת, כשאנחנו עוסקים בפרובלמטיקה של מצוקת הדיור בישראל אנחנו עוסקים, כפי שאמרתי בתחילת דברי, במגוון רחב של קבוצות אוכלוסייה שונות, והתפיסה הנכונה להתמודד עם מגוון הצרכים הזה צריכה להיות תפיסה של מגוון פתרונות. בהקשר הזה, עמיתי חברי הכנסת, אני נשען על עבודה רצינית, יסודית ומעמיקה שנעשתה על-ידי צוות הדיור של האספה הארצית של מאהלי המחאה. האספה הארצית של מאהלי המחאה, אותו מוסד שהוקם בימי הקיץ, ממשיכה לפעול כמסגרת שמאחדת קבוצות פעילים מכל רחבי הארץ, אף שאין לנו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מי עומד בראשה?
דב חנין (חד"ש):
זה ארגון מאוד שטוח, אין להם יושב-ראש, הם מתכנסים אחת לחודש ומשתפים בתוך התהליך של הדיור קבוצות מאוד רחבות ממגוון של קבוצות אוכלוסייה, מגוון של מקומות, מגוון של קהילות. אחד הגורמים שעושים עבודה יפה, מבורכת וחשובה באספה הארצית הוא צוות הדיור של האספה הארצית, שגיבש תוכנית כוללת ברוח הזו שאני הצגתי אותה כאן, תוכנית של רצף פתרונות למגוון הבעיות.
אני רוצה להסביר את התפיסה שעומדת מאחורי הרעיון הזה, רצף פתרונות למגוון הבעיות. במקום לחשוב על קבוצה מוגדרת של נפגעי דיור ציבורי ולחשוב באופן דיכוטומי על מי שנמצא בתוך הקבוצה הזו כמי שיכול למצוא פתרון אבל מי שנמצא מחוץ לקבוצה הזו איננו זכאי לשום התייחסות, תפיסת רצף הפתרונות אומרת שאנחנו צריכים להתייחס לציבור מאוד רחב ומאוד מגוון כציבור שצריך את המדינה, צריך את המערכת החברתית, כדי לאפשר לו לקבל את המענה לזכות היסוד לדיור, ולפי השוני בין קבוצות האוכלוסייה האלה אנחנו צריכים להיערך לסוג הפתרון שהמדינה נותנת.
כמובן, בצד היותר קיצוני של מגוון הבעיות נמצאים אלה שהם זכאים לדיור ציבורי היום, אלה שבאמת מצבם הוא קשה וקיצוני, ואלה צריכים לקבל התגייסות של המדינה ברמה ובהיקף מקסימליים. ככל שאנחנו מתקדמים לאנשים שהיקף הבעיה שלהם, או חומרת הבעיה שלהם נמוכה יותר גם רמת המעורבות, ההתגייסות, האינטנסיביות, וגם התקציב שהמדינה מגייסת מול הפתרון החברתי לזכות לדיור, משתנה. כך שבעצם תחילתו של הרצף היא במנגנונים שהם דומים לדיור הציבורי של ימינו וסופו של הרצף במגוון הפתרונות והמנגנונים שאנחנו קוראים להם היום דיור בר-השגה. אם בתחילתו של הרצף אנחנו מדברים על אנשים שנמצאים ממש באוכלוסיות מאוד מוחלשות, סובלים לפעמים ממצוקה בריאותית או מצוקה כלכלית מאוד קיצונית, בחלקו האחר של הרצף אנחנו מדברים על אנשים ששייכים לשכבות ביניים, אבל מה לעשות, במדיניות החברתית הקלוקלת הנהוגה בישראל גם הם לא משיגים את היכולת שלהם להגיע לדירה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לסכם.
דב חנין (חד"ש):
לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני מסיים ואומר, הצעת חוק-היסוד הזו היא הצעה חשובה. אני פונה לחברי מסיעת קדימה, חבר הכנסת רוני בר-און, זו ההזדמנות האחרונה שלכם, לפני שאתם חלק מהקואליציה, לתמוך בחקיקה חברתית. שמעתי, כך לפחות נמסר לי, שחבר הכנסת מופז הבטיח לעמוד בראש המחאה החברתית. אני לא יודע אם זה יקרה, אבל לפחות יש לכם הזדמנות אחרונה לעמוד בכנסת לצדה של המחאה החברתית ולצדה של הדרישה של המחאה החברתית לפתרונות דיור.
רוני בר-און (קדימה):
– – –
דב חנין (חד"ש):
– – – תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת חנין. ישיב השר גדעון סער, והפעם בשם הממשלה ולא כשר החינוך.
רוני בר-און (קדימה):
– – –
שר החינוך גדעון סער:
אמרתי שר המשפטים המיועד לשעבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, נכון, אחד מהאנשים שהובטח להם להיות שר המשפטים.
רוני בר-און (קדימה):
– – –
שר החינוך גדעון סער:
דווקא היום, חבר הכנסת בר-און, כשיש שמחה משותפת?
היו"ר ראובן ריבלין:
מה יקרה אם היום ירצו לתת לבר-און להיות שר החינוך ולך שר המשפטים?
שר החינוך גדעון סער:
התשובה היא "נייט".
היו"ר ראובן ריבלין:
"נייט", ברור. זאת אומרת שמה שרואים מהזמן הזה לא רואים מהזמן ההוא וכיוצא באלה.
רוני בר-און (קדימה):
התשובה "נייט" היא משותפת, אדם צריך לדעת לאיזה נעליים הוא נכנס, לא לכל נעליים הוא יכול להיכנס.
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, יש לפעמים נעליים צרות מדי ויש לפעמים נעליים גדולות מדי.
רוני בר-און (קדימה):
הראיתי את זה בידיים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אה, אתה מדבר על גדולות יותר. טוב, בבקשה.
שר החינוך גדעון סער:
אדוני היושב-ראש, זה מקרה שאסור להתערב בדיאלוג.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה רואה? כבוד השר, כבוד השר.
רוני בר-און (קדימה):
לא רק אסור, זה גם לא כדאי.
שר החינוך גדעון סער:
לא כדאי. הוא מסכים.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, כבוד השר משיב.
שר החינוך גדעון סער:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שהציג חבר הכנסת דב חנין כלל לא עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולפיכך עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק.
יחד עם זאת, מהפן המהותי הצעת החוק עוסקת בסוגיה חברתית חשובה וראויה לדיון. הצורך האנושי הבסיסי במדור הוא, כמובן, צורך יסודי שכרוך בקיומו בכבוד של הפרט כבן-אנוש. ללא קורת גג מתקשה האדם לממש את שאר הזכויות, וודאי לא לחיות חיים ראויים. את המגורים מספקת המסגרת המגוננת והיציבה פיזית ונפשית, שהיא חיונית עבור היחיד והמשפחה כתשתית שעליה מתבססים כל מעגלי החיים. עם זאת, עיגונה של זכות הדיור בחוק-יסוד אינו עניין של מה בכך, והוא מחייב מטבע הדברים בירור מעמיק של מכלול ההיבטים והמשמעויות הרלוונטיים, ובכלל זה כלכליים, משפטיים ומעשיים.
הצעת החוק שלפנינו, כפי שאמרתי, לא באה כלל לדיון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה, ואף-על-פי-כן היא עולה היום לדיון בפני מליאת הכנסת – בלי שניתנה לממשלה אפשרות לבחון אותה ולגבש עמדה. בנסיבות אלה אין לממשלה אלא להתנגד להצעת החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה מסכים שזה יבוא לוועדת השרים ולדחות – – –
שר החינוך גדעון סער:
הממשלה מתנגדת.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם השר דיבר בצורה שהיא – – –
שר החינוך גדעון סער:
לא אמרתי שאם זה יובא הממשלה תתמוך. אמרתי שהצעת החוק כלל לא הובאה בפני ועדת השרים לחקיקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לדעתי, תן לממשלה לומר את דברה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה. אדוני השר, אני הקשבתי בקשב רב לדבריך, ונוכח התשובה שלך אני מסכים שנדחה בשבועיים את התשובה וההצעה כדי באמת לאפשר לוועדת השרים לבחון את העניין.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מציע לתת חודש, כדי שהשרים לא יאמרו שלא היה להם זמן.
דב חנין (חד"ש):
טוב.
שר החינוך גדעון סער:
אין לי התנגדות, אני מקבל את הצעת היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודה. ובכן, תשובת הממשלה לאחר דיון בוועדת השרים תהיה בתוך חודש. תודה רבה, חבר הכנסת חנין.