קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן-הזוג), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/1490/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת עתניאל שנלר)
היו"ר ראובן ריבלין:
חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן-הזוג) – "של בן-זוג" זה לא רק לנשים, כי העירו לי שאני ציינתי ביום העצמאות את חיילי המילואים ונשותיהם. פנתה אלי חיילת מילואים שיש לה בן-זוג ואמרה: למה אתה מקפח את בן-זוגי? היא התכוונה גם לומר: מה זה, יש רק חיילי מילואים? יש גם חיילות מילואים. זה בחוק עבודת נשים, אבל הוא מתייחס לשני בני-הזוג.
רבותי, אני מזמין את חבר הכנסת עתניאל שנלר לבוא ולהציג את החוק.
קריאה:
בן-ארי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני, אין לי בעיה, אני קראתי לבן-ארי פעמיים, רק הוא לא היה, מה אני אעשה? בסדר, עוד רגע. חבר הכנסת בן-ארי, נא לעלות. אה, רגע, עלה, עלה עתניאל שנלר. אני אחזיר לו. אני קראתי לעתניאל שנלר. עלה. הכנסת היא לא במת הקרקסון. תעלה, אני שמעתי – היה פה, לא ראה – אני מחזיר אותך לבמה מייד אחריו. בבקשה, חבר הכנסת שנלר, נא להציג. היא הופכת להיות הצעה לסדר-היום. בבקשה.
עתניאל שנלר (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעה שהפכה להצעה לסדר-היום באה כהצעת חוק שמנסה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
היא תוצבע כהצעה לסדר-היום. כל הצעת חוק בקריאה טרומית, עד שהיא לא מתקבלת על-ידי הכנסת היא הצעה לסדר-היום.
עתניאל שנלר (קדימה):
תודה, אדוני היושב-ראש, על התיקון.
ובכן, ההצעה העומדת לפנינו היא מסוג ההצעות שבהן אני ניסיתי לקחת סוגיה שקשורה לשותפות האמיתית בנטל – ואני לא מדבר על שוויון, אני מדבר על שותפות בנטל – ולנסות לעודד את המשרתים ומשפחותיהם במסגרת שירות המילואים בצורה מסיבית, אפקטיבית, בלי שהחברה תינזק, לא כלכלית ולא בשום היבט אחר.
החוק קובע היום את המסגרות שבהן משרתים במילואים בצבא. אני יכול לומר כאדם ששנים, עד היום – עוד לא השתחררתי מהצבא, ברוך השם – שעשה שנים שנים הרבה מילואים, שתקופת המילואים היא תקופה יפה, מורכבת, אבל היא נטל למשפחה. היא נטל למשפחה, בעיקר לאמהות צעירות, בעיקר לאמהות עובדות, בעיקר למשפחות שצריכות לייצר תהליך משפחתי חדש בהתארגנות הבית.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שנלר, אתה ודאי תהיה שמח לשמוע שביציע האורחים נמצאים תלמידי כיתה ח' מבית-הספר הניסויי בירושלים, ועתה הם שומעים את הצעת החוק שלך.
עתניאל שנלר (קדימה):
ברוכים הבאים לבית שלכם, לבית של כולנו, לכנסת ישראל.
ובכן, שינוי ההתנהלות בבית דורש סיוע, בעיקר בחברה מודרנית. חברה מודרנית זה לא שהאשה בבית והבעל עובד – זה האשה ובעלה, בני-הזוג מולידים את הילדים, מגדלים את הילדים, מנהלים את הבית, יוצאים לעבודה; הם שותפים אמיתיים. ואם מדי שנה בשנה אחד מהצדדים צריך או נדרש או זוכה – בעיני, זוכה – לשרת בשירות מילואים, צריכה החברה לסייע לבן-הזוג שנשאר בבית. אחת הבעיות הקשות יותר היא העיסוק בעיקר סביב הילדים, ניהול הדברים הקבועים שקשורים לא בו ולא בה אלא בילדים.
הערה שנייה: כאשר אנחנו רואים את חוק המילואים, על-פי החוק, חייל מילואים ישרת עד שבוע מדי שנה, ופעם בשלוש שנים עד 21 יום, אלא אם כן מדובר בדברים חריגים. זאת אומרת, ברור שפעם בשלוש שנים יוצאים לתקופה ארוכה מהבית, של שלושה שבועות, ומדי שנה – לתקופה של שבוע.
באה ההצעה ואומרת כדלהלן: מכיוון שמשפחה יכולה להתארגן לשבוע, ואם האשה העובדת צריכה להוציא את ילדיה בצהריים או לדאוג לכל מחסורם מהצהריים ועד גמר העבודה, היא מסוגלת להיערך לשבוע שבו הבעל נמצא במילואים – אבל אולי היא לא יכולה להיערך? הצעת החוק – שלא תבוא כהצעת חוק, היא הצעה לסדר-היום – אומרת שבשבוע הזה היא רשאית לצאת מהעבודה שלוש שעות קודם: במקום ב-16:00 – ב-13:00; במקום ב-17:00 – ב-14:00. והימים הללו, השעות הללו, יהיו שעות חופש. לא יהיה ניתן בגין זה לפטר אותה או להעניש אותה, אלא היא תוכל לצאת שלוש שעות כל יום יותר מוקדם. בשבוע הראשון – על חשבונה. פעם בשלוש שנים, שזה לא התארגנות של שבוע עם האמא, עם הדודה, עם החברה, אלא תקופה ארוכה, היא תוכל לצאת שלוש שעות מוקדם יותר על חשבון משלם המסים, על חשבון המדינה.
אז אומנם כהצעת חוק יש עלות כספית פעם בשלוש שנים, שלוש שעות, בשישה ימי עבודה או עשרה ימי עבודה. זה מעט מבחינת המשק הלאומי, אבל זה הרבה כביטוי להתחשבות של המדינה בחיי המשפחה המודרניים שבהם יש זכות לשרת במילואים, והמדינה, הממשלה – כולנו – צריכים לסייע לבן-הזוג הנותר בבית בצורכי היום-יום פעם בשלוש שנים על-ידי שנאפשר לו להקדים את שעת סיום העבודה בשלוש שעות.
לכאורה אם היה זמן, אדוני היושב-ראש, לכנסת ישראל – ויותר, לממשלת ישראל – לעסוק לעומק בסוגיה הזאת, אני משוכנע ששר האוצר היה אוהב את החוק הזה. כי החוק הזה, אומנם הוא תקציבי, אבל הוא תקציב קטן מאוד עם מנוף גדול מאוד, למשל לעודד שירות או שותפות בנטל בהיבטים שונים מעבר לצבא, אבל בוודאי לאלה שעושים את המילואים.
אשר על כן, ומשום שהיה נדמה שאנחנו הולכים לבחירות, והיתה סיטואציה שלא יכולנו לדון לעומק בסוגיה הזאת, ומשום שאני חושב שללכת לקראת האמא העובדת זה זכות וחובה שלנו – לכן נדמה לי שנכון יהיה אם בקונסטלציה הנוכחית שהסכמנו שזאת הצעה לסדר-היום, שזה לא ייפול, זה כמובן יישאר הצעה לסדר, כי כך הוסכם.
אני פונה אליך, אדוני שר האוצר – דקה היא תחכה, חברת הכנסת מירי, דקה אחת – אתה היית אתי חבר ועדת החוץ והביטחון, ואני אומר את זה לציבור: אני לא זוכר הרבה חברי כנסת שנושא הביטחון והתנאים לאנשי המילואים היו חשובים להם כמו לשר האוצר היום, ולא שינית את גישתך. אני לא זוכר הרבה חברי כנסת שמנסים לחפש את האיזון בין סך כל האינטרסים – גם החברתיים, גם הביטחוניים וגם הכלכליים – כמוך, אדוני שר האוצר, כדוגמה.
לכן, אני חושב שראוי לבחון את ההצעה הזאת, שעלותה כאינטרס לאומי-כלכלי בעידן מורכב מאוד תקציבית לא גבוהה – התרומה שלה לאחדות הלאומית סביב המצווה, הזכות הגדולה, לשרת וההתחשבות במשפחה המודרנית שבה האשה עובדת – נדמה לי שהפער הזה הוא בר-גישור. לכן אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להודיע שבדעתי לקחת את ההצעה הזאת, ולבקש משר האוצר לשבת עליה יותר לפרטים. הוצאנו את נושא השבוע הראשון, נשאר רק שבועיים אחת לשלוש שנים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעה לסדר-היום.
עתניאל שנלר (קדימה):
את זה אני אגיש כהצעת חוק – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מציע לך, כי אני לא רואה את השר שישיב – לא את שר האוצר. זאת הצעה לסדר-היום. אני מציע שאתה תסכים שנעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון, ותזמין את שר האוצר לדיון בנושא הזה.
עתניאל שנלר (קדימה):
אני מאוד אשמח להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון אם הכנסת תאשר. אני מאוד אשמח ששר האוצר יוזמן לדיון ולנסות לחוקק את העניין הזה בצורה מושכלת לשינוי. התפיסה העקרונית – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה.
עתניאל שנלר (קדימה):
– – כל כך חשובה, של שירות האומה במסגרת הביטחונית-צבאית כזכות גדולה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אנחנו לא צריכים תשובה, משום שהממשלה מסכימה, ואנחנו נצביע על הצעה לסדר-היום, על-פי הצעתי ובהסכמת המבקש, חבר הכנסת עתניאל שנלר. אם ההצעה תתקבל, נעביר זאת לוועדת חוץ וביטחון, אשר תזמן גם את שר האוצר על מנת לדון בנושא.
מי בעד, מי נגד – כהצעה לסדר-היום? נא להצביע. זה עבודה ורווחה או ביטחון? ביטחון. שאלתי כבר את יושב-ראש הוועדה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להפוך את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן-הזוג), התשס"ט–2009, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. הרי כולם מסכימים להצעה הזאת, רק צריך להביא כסף. משרד העבודה והרווחה – מטרידה את האוצר. זה עניין לאומי ברמה של החיילים, וזה יידון בוועדת החוץ והביטחון.
21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום בעניין חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן-הזוג) תועבר לוועדת החוץ והביטחון כדי לקיים דיון בנושא זה, ואם יהיה צורך, בוודאי יעבור – כהצעת הוועדה – יחד עם עתניאל שנלר, כהצעת חוק. תודה רבה.