קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3486/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יואל חסון)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אני מזמין את אחמד טיבי – שאינו נוכח – את יואל חסון, בבקשה, אדוני, ואחריו – בנימין בן-אליעזר, שנוכח. אני מציע למנהלי הוועדה של אחמד טיבי או למי שאוהד את סיעת רע"ם-תע"ל להודיע שאם הוא לא יהיה פה הוא לא יוכל לדבר. בדרך כלל כשאני קורא ולא נמצאים אני לא מאפשר לדבר, אבל היום – בגלל חשיבות הנושא. חבר הכנסת חסון, גם לרשותך עומדות, אף שכתוב שלוש דקות – ארבע דקות.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, אנחנו הולכים לבחירות. ראש הממשלה, הממשלה, החליטו להוביל את מדינת ישראל לבחירות – אני מוכן שאחמד טיבי יהיה עכשיו. אתה רוצה שהוא יהיה אחר כך, אדוני?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, לא, אתה עלית לבימה. אומנם עוד לא הפעלתי את השעון – מי שעולה לבמה לא יורד עד שהוא מסיים דבריו, מה זה. יש גם כבוד לכנסת; שלא לדבר על כבוד חברי הכנסת, ויש לנו הרבה כבוד.
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כל טוב. רבותי, ברגע שנקראת, אין פה – חבר הכנסת טיבי ימתין, לא נקפח אותו.
יואל חסון (קדימה):
תודה, אדוני היושב-ראש. בכל אופן, כפי שאמרתי, אנחנו הולכים לבחירות, מדינת ישראל הולכת לבחירות. קדימה מהיום הראשון של הכנסת הזאת, ובוודאי בשנה וחצי האחרונות, באופן שגרתי וקבוע הגישה הצעות אי-אמון, חשבה וקבעה שהממשלה הזאת רעה למדינת ישראל, שזו ממשלה שצריכה ללכת הביתה. העם עכשיו, הציבור בישראל, מקבל את ההזדמנות ב-4 בספטמבר לבוא ולהכריע לאן אנחנו הולכים.
אני מסתכל היום על הסיטואציה הפוליטית שנוצרה, או בעיקר, אם אני אוכל לקרוא לזה, על האופציות שמונחות לציבור הישראלי על השולחן. אני חייב להתייחס לאחת מהאופציות, לאחת מהמועמדות, המנהיגות, המנהיגים, שרוצים להוביל את מדינת ישראל, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אני חייב לומר לכם, ובוודאי חלק מכם צפו בריאיון שלה ב"פגוש את העיתונות" ביום שבת, במוצאי-שבת – ריאיון חשוב, נרחב, שבו יושבת-ראש מפלגת העבודה דיברה על הדברים שהיא מבינה בהם יותר ועל הדברים שהיא מבינה בהם פחות. ראינו שמי שמתיימרת להיות ראש ממשלה, מי שמציגה את עצמה להיות מועמדת לראשות ממשלה, לא יודעת, לדוגמה, מה קורה או מה קרה בשבועות האחרונים בבגדד. כששאלו אותה על בגדד היא קצת התבלבלה; היא לא יודעת שבבגדד התקיימו אולי הדיונים החשובים ביותר בין אירן למעצמות – ארצות-הברית בעיקר – בנושא העתיד הגרעיני של אירן או הפיתוח הגרעיני או היכולת שלה לפתח גרעין, העשרת אורניום; לא אכנס לפרטים. כל המדינה דיברה על זה, כולם יודעים את זה. שלי יחימוביץ, שמתיימרת ואומרת שהיא רוצה להיות ראש ממשלה, פשוט לא ידעה על מה מדובר.
ואני שואל את אזרחי מדינת ישראל – כאשר הם באים ומחליטים ובוחרים מי צריך להנהיג את מדינת ישראל, כדאי מאוד שיסתכלו בקורות החיים ויסתכלו מה המועמד עשה או לא עשה. כשאתה רואה שחברת הכנסת יחימוביץ, שמבקשת להיות ראש ממשלת ישראל, פשוט לא יודעת מה קרה בבגדד, והיא לא יודעת עוד הרבה דברים אחרים – זה קצת הזכיר לי את המופעים המוזרים של כל מיני מועמדים לנשיא ארצות-הברית שפתאום צצים משום מקום ומתחילים לשאול אותם שאלות קשות והם מתבלבלים כי הם לא יודעים אפילו מה קורה סביבם.
וכל אזרח במדינת ישראל צריך לשאול את עצמו: האם הוא היה נותן לשלי יחימוביץ לנהל לו את החברה שלו, את העסק שלו? על אחת כמה וכמה כל אזרח במדינת ישראל צריך לשאול: האם הוא היה מפקיד את חיי ילדיו, את עתיד משפחתו או את חיי החייל או החיילת שהוא שלח לצבא בידי מי שמעולם לא קיבלה שום החלטה משמעותית בחייה, לא מכירה מה קורה מסביבה, מנהיגה מאוד צרת אופקים, ובעיקר אחת כזאת שלא ניהלה בעצם שום דבר עד היום? פרלמנטרית – חבל על הזמן, אני מפרגן. אני פה עוד מעט שש שנים וחצי, כמעט כמוה – בהחלט חברת כנסת מצטיינת. מתאימה להיות ראש ממשלה? בשום פנים ואופן לא.
ובסוף, הבחירות במדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, הבחירות שאנחנו הולכים אליהן היום, הן בחירות מי יהיה ראש הממשלה, לא בחירות מי יהיה שר התמ"ת, שר החינוך או שר האוצר. ובבחירה הזאת לראשות הממשלה יבינו מהר מאוד שהמפלגה היחידה שמעמידה אלטרנטיבה לנתניהו זה קדימה. עד לא מזמן זאת היתה ציפי לבני, אדוני היושב-ראש – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – –
יואל חסון (קדימה):
אני מסיים, תן לי חצי דקה. – – – חברת הכנסת ציפי לבני, והיום זה חבר הכנסת שאול מופז – שניהם אנשים מאוד ראויים שיכולים לשבת על כיסא ראש הממשלה. על זה המאבק במדינת ישראל. הציבור הישראלי יבין את זה, הציבור הישראלי יבין שלזה אנחנו הולכים. מי שרוצה את נתניהו, אדוני היושב-ראש, יצביע נתניהו – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
יואל חסון (קדימה):
– – ומי שרוצה להחליף אותו יצטרך להצביע קדימה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו – – – מה אנחנו מצביעים, אלא על מתי מצביעים. אדוני לא הציע רוטציה בהצעת החוק שלו.
יואל חסון (קדימה):
רוטציה? לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אמרת גם לבני וגם מופז, אז חשבתי שאתה רוצה רוטציה.
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני רק התלוצצתי.