קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעת עבודה), התשע"ב–2012 [הצעת חוק פ/4069/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק הרצוג) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק הרצוג לעלות ולהציג את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעת עבודה). יצחק הרצוג (העבודה): אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, בשנה האחרונה, בעקבות פסיקה של בית-הדין לעבודה, התחוור שהתהליך של איתור וקביעת תאונת עבודה בכל מה שקשור להטרדות מיניות נמצא אומנם בתחום אפור מסוים, שלא מוגדר בצורה מוחלטת וראויה בחוק. הטרדה מינית נחשבת לפגיעה בתחום מחלות הנפש. לטענת הביטוח הלאומי מחלות נפש יוכרו רק במקרים שבהם אפשר לנקוב באירוע ספציפי שאפשר להגדירו בזמן ובמקום. עכשיו, אנחנו מבינים שנושא של הגדרה מינית – סליחה, של הטרדות מיניות, הלך והתפתח בצורה מאוד דרמטית בפסיקה, בציבוריות הישראלית, במערך יחסי העבודה, בפיקוח ובמאבק בכל מה שקשור לפגיעות מיניות. לכאורה, אתה צריך לבנות תהליך שבו בעקבות פגיעה מינית תבוא עובדת ותגיד: יש לי תאונת עבודה, יש לי איזו נכות, שבעטיה מגיעה לי גמלה. בעקבות בירור שערכתי, ופסיקה במקרים, למשל מקרה בחברה ציבורית מאוד ידועה, שבה עובדת הוטרדה באופן רציף, בעקבות ויכוח שהיה לה בבית-הדין לעבודה דווקא, עם המוסד לביטוח הלאומי, ניתנה פסיקה בנושא, פסיקה מאוד ברורה בנושא הזה, ולאור זאת הגעתי למסקנה שיש צורך לתקן את החוק. גם שאלו אותי אם לא הכרתי את הנושא הזה בתוקף תפקידי כשר הרווחה, ואני יכול לומר במלוא הכנות, הפרשה הזאת לא הובאה לידיעתי אז. משהובאה לידיעתי כעת, מצאתי שיש צורך לתקן את החוק בהתאם. מה אני מציע? אני מציע שבהגדרת פגיעה בעבודה בפרק ה' סימן ב' לחוק הביטוח הלאומי, על-יד המונח – הגדרה – תיחשב פגיעה בעבודה פגיעה מינית או הטרדה מינית מתמשכת. המשמעות היא שעובדת שחוותה הטרדה מתמשכת יומיומית במשך תקופה ממושכת, ועקב כך סובלת מנזק נפשי, תוכר כנפגעת עבודה. עכשיו, בביטוח הלאומי קיימים שני מסלולים להכרה בפגיעה בעבודה – תאונת עבודה ומחלת מקצוע; אירוע שאפשר לאתר אותו מבחינת זמן ומקום נחשב תאונת עבודה, ופגיעה שמתפתחת לאט-לאט תוגדר מחלת מקצוע. אנחנו יודעים שהטרדה מינית – sexual harassment – בסוף – זה דבר שנכנס כסכין חד, כתער חד, לנפשו של הנפגע, לנפשה של הנפגעת, ולעתים מתפתח, כתהליך, בסוף לנזק נפשי. מחלת מקצוע שלא מופיעה ברשימת המחלות בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי תוכר על-ידי גישת הפגימות הזעירות הגורסת שקיימות מחלות הנגרמות עקב סדרה של פגיעות חוזרות ונשנות. ואנחנו מכירים מהפסיקה של בית-המשפט ומעדויותיהן של נשים נפגעות תקיפה מינית שבסוף – זה תהליך אינקרמנטלי, הטרדה ועוד הטרדה בסוף מביאה לעתים להתמוטטות נפשית קשה. לכן אני מציע תיקון לחוק שלא רק קובע את זה כעובדה ברורה, אלא אני קובע עוד שני דברים: ראשית, התיקון מאמץ את הגדרת המונח "הטרדה מינית" שבחוק למניעת הטרדה מינית, ובכך הוא מאפשר להכיר בנפגעי עבודה גם בגין הטרדות והתנהגויות פוגעניות מתמשכות, ולא רק בגין הטרדה חד-פעמית. שנית, ההסדר המוצע קובע שני תנאים לקבלת דמי פגיעה בעבודה בגין הטרדה מינית; האחד – שההטרדה נעשתה תוך כדי עבודה, ובמקרה של עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו, והשני – שהפגיעה אירעה עקב ההטרדה. יובהר כי אין דרישה שהמטריד יהיה מעביד, ממונה או עובד אחר. התיקון המוצע כולל עוד תיקון, שקובע יכולת לקבל את הפיצוי גם כעבור 36 חודשים – להאריך את תקופת השיהוי מ-12 ל-36 חודשים, כי לעתים הפגיעה נתפסת, בוקעת, פורצת, זמן רב אחרי מסכת ההטרדות. אני חושב שעל הממשלה לתת את הסכמתה לחוק ולהתקדם בתיאום. אני אהיה מוכן להתקדם בתיאום, אני מבין שאין אפשרות לבנות מודל שכל הטרדה מינית תיחשב מייד תאונת עבודה. מנגד, אנחנו מודעים למקרים של הטרדות מיניות שבסוף ממוטטות את הנשים, ובסוף אתה רוצה תהליך יותר מהיר, יותר הגון ויותר סביר. אני מקווה שיהיה אפשר להגיע להסכמה בנושא הזה, ולא, אני מבקש מהמליאה הנכבדה, למרות העובדה שאנחנו בשלהי כהונתה של הכנסת, להזניק את החוק הזה ולאפשר את תיקון הנוהל. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. המשיב הוא שר הרווחה, השר כחלון.