קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – הרשות הלאומית לזכויות ניצולי השואה), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3133/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק וקנין:
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – הרשות הלאומית לזכויות ניצולי השואה), התשע"א–2011, של חבר הכנסת זאב בילסקי. חבר הכנסת בילסקי, אתה מוביל בגאון את הנושא של ניצולי השואה. זה אני יכול להעיד עליך.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, ידידי ומכובדי השר, גברתי סגנית השר, הגיע היום, לאחר שנה, שאני מעלה פה הצעת חוק שסברתי, אדוני היושב-ראש, שתשועת השם תהיה כהרף עין ו-120 חברי כנסת יצביעו בעד הצעת חוק כל כך הגיונית, כל כך פשוטה. יש כל כך הרבה גופים שמטפלים בניצולי שואה, הם נופלים בתוך הביורוקרטיה, ואני הצעתי שגוף אחד יטפל בהם. חשבתי שזאת הצעת חוק ערכית, אדוני היושב-ראש, הצעת חוק ערכית שנוגעת לניצולי שואה, ואמרתי לעצמי, חשוב שהיא תיתמך על-ידי מרבית חברי הכנסת. מאיר, אני צודק? יש פה הרבה היגיון.
מאיר שטרית (קדימה):
בוודאי, מה זה.
זאב בילסקי (קדימה):
אם 80 חברי כנסת חתמו יחד אתי על הצעת חוק כל כך ערכית, חברת הכנסת ידידתי הטובה, אני הייתי בטוח שכולם חתמו, וזה יהיה בסדר. אבל נפלאות הן דרכי הפוליטיקה בבניין הזה, ואני מתחיל לראות, אדוני היושב-ראש, שהצעת החוק הזאת לא מקודמת – יושב פה ידידי סגן שר האוצר, שאני בטוח שהוא יעלה בעוד דקות מספר להסביר את עמדת הממשלה – ומשום מה זה לא מסתייע.
אמרתי, מה צריך לעשות? משרד הרווחה מטפל בהם, משרד האוצר מטפל בזה, החברה להשבת רכוש, הקרן; כולם מטפלים בניצולי שואה, והם טובעים בים הביורוקרטיה של ממשלת ישראל במשך שנים. אין היום במדינת ישראל אף ניצול שואה שממצה את זכויותיו, אלא לאחר שכיתת את רגליו.
ידידי סגן שר האוצר, אני קיבלתי טלפון מאדם בן 93, שאמרו לו שכדי לקבל כסף לשיניים תותבות הוא חייב לבוא לכתובת מסוימת של רופא שיניים בתל-אביב. הוא מצלצל ואומר להם: חבר'ה, אני בן 93. אמרו: מה לעשות, כתוב, תלך לרופא. אבל אני גם עיוור. אם לא צדיקה בשם עפרה רוס במשרד שלך, אדוני סגן השר – הרופא בא אליו. אחרת הוא היה צריך ללכת ברגל. לאן עוד אנחנו צריכים להגיע כדי שיהיה גוף אחד?
אבל זה החלק הקל, אדוני היושב-ראש. בוא אני אספר לך עוד דבר. אין לאף אחד מהגופים שמטפלים בניצולי שואה רשימה אחת של ניצולי שואה. אין דבר כזה. כל אחד יש לו רשימה שלו. הקרן יש לה רשימה, משרד האוצר יש לו רשימה, הרשימות לא נפגשות. ישנן היום עמותות שכל תפקידן לעשות מה שאנחנו קוראים מיצוי זכויות. תשאל את חברת הכנסת ליה שמטוב, שעוסקת הרבה בנושא, כמה פעמים כל מה שהיא צריכה לעשות זה כמו שוטר תנועה: אתה תלך לשם, את זה תקבל מפה, משקפיים ייתנו לך מפה, שיניים ייתנו לך מפה, ואת הרנטה תקבל מפה. כמה בעיות יש בנושא הזה.
ועכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך את הצביעות הכי גדולה של הבית הזה. יום השואה – כל גבירי העם מתייצבים נוכח המצלמות, אנשים ששנה שלמה לא עניינו אותם ניצולי שואה, ומספרים באותות ובמופתים כמה הם יעשו לטובת ניצולי השואה. אתם אותם אנשים שישבו בוועדת שרים. איך לא רעדה לכם היד כשלא אישרתם הצעת חוק של רשות אחת לניצולי שואה? אתם אחרי הישיבה הזאת נסעתם לכנס של ניצולי שואה להגיד להם: אנחנו נעשה, אנחנו נביא, נפטור אתכם מארנונה? בושה וחרפה.
אני מדבר על אנשים שאלה השנים האחרונות לחייהם, אדוני היושב-ראש. אלה אנשים שמדינת ישראל הוקמה בזכותם. אלה אנשים שעברו מה שבן תמותה – אי-אפשר להעלות על הדעת שהם עברו את זה, ועדיין הם חיים בתוכנו. ובמקום שממשלת ישראל תבוא ותעזור להם, תושיט להם יד, תקים גוף אחד שמכיר אותם – – –
היה לי חלום, אדוני היושב-ראש. אני, כמה שנים ביליתי ברעננה. הקמתי שם מוקד עירוני. זה מוקד שאתה מתקשר אליו, אתה כבר מזוהה, מכירים אותך. יודעים מייד מה אתה צריך, פותרים לך את כל הבעיות. מספר אחד, 24 שעות ביממה, מענה אנושי, וסופרים כמה שניות לקח עד שעונים בטלפון. אני חשבתי שרשות כזאת, יהיה לה מוקד לניצולי שואה. כל ניצול בארץ שלא יכול לישון ב-02:00 ירים טלפון למוקד העירוני, יזהו אותו, יגידו לו: מה הבעיה? יגיד: חסר לי זה וזה. יגידו לו: אדוני, מחר ב-16:00 מתנדב שלנו בא אליך הביתה.
אדוני יושב-ראש הקואליציה, לפחות אל תוסיף חטא על פשע. אתה הולך לארגן את כל האנשים כדי שיצביעו נגד הצעת חוק כל כך ערכית, אז לפחות אל תפריע לי בנאום הזה. בשביל ניצולי השואה אני הולך לעשות את הנאום הזה, שישמעו כולם איך הממשלה הזאת לא מוכנה לאשר.
זאב אלקין (הליכוד):
אולי אני משכנע אותו להצביע? איך אתה יודע?
זאב בילסקי (קדימה):
הלוואי שהיית משכנע אותו. תאמין לי, עשית כמה דברים טובים בכנסת הזאת בשלוש שנים, בייחוד לראש הממשלה. אבל אם עכשיו תשכנע את סגן השר, אתה יודע – הצלחת?
זאב אלקין (הליכוד):
לא.
זאב בילסקי (קדימה):
אה. לא ניסית מספיק. עד עכשיו, למדתי, כשאתה מנסה – תאמין לי, תשאל את דודו רותם כמה הם צריכים להזיע עד שמצליחים לשכנע אותך, וב-9 במאי אנחנו נראה כמה הם הצליחו לשכנע בנושא ערכי אחר.
אבל נחזור לניצולי השואה. ואני שואל אתכם – פה אני עומד, נוכח האומה, ואין לי מלים להסביר. כל תפקידי הציבוריים, גם ברעננה, גם בסוכנות היהודית, תמיד נתקלתי בניצולי שואה. תמיד רחשתי להם כבוד. אני זוכר כשהייתי ילד, מרינה, הלכתי עם אמא שלי לעזור לה בקניות בירושלים. ראיתי אנשים עם מספרים. שאלתי את אמא שלי: אמא, למה הם שמים מספרים פה? אמא שלי אף פעם לא ענתה לי, היא תמיד עברה לנושא אחר. היא לא יכלה לדבר על זה בכלל. היא לא ביקשה שום דבר.
מרינה סולודקין (קדימה):
אני דור שני, אני מאוד מבינה.
זאב בילסקי (קדימה):
היא לא רצתה שום דבר. אני זוכר כשנסעתי פעם ראשונה לגרמניה עם משלחת של כדורסלנים, בגיל 24. סיפרתי לאמא שאני נוסע לגרמניה. אני זוכר איך אמא שלי הסתכלה עלי. אלה אנשים שחיים היום בתוכנו. מה כבר צריכה לעשות ממשלת ישראל כדי לאשר הצעת חוק פשוטה שאומרת, לא נקים דבר חדש, מכל עשרה גופים – אדוני סגן השר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני מסביר לו מה אתה מסביר.
זאב בילסקי (קדימה):
תאמין לי, הוא – – –
מאיר שטרית (קדימה):
הוא בחור טוב, אבל הוא אומר: ועדת שרים נגד.
זאב בילסקי (קדימה):
תשמע, אני אגיד לך, עם בחור טוב יש לי בעיה. כל מקום שאני הולך, אומרים לי: בילסקי, תאמין לי, אני בחור טוב. אתה מבין?
מאיר שטרית (קדימה):
זה גם נכון.
זאב בילסקי (קדימה):
אתה רואה, גם אתה מאשר את זה. דודו, אני בחור טוב?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בחור טוב זה לא מלה.
זאב בילסקי (קדימה):
זה לא מלה. אז מה זה עוזר לי עכשיו, שכל אותם אנשים – מילא, מאיר, אתה לפחות תצביע אתי, יש לי הרגשה.
ציון פיניאן (הליכוד):
בחור טוב מאוד.
זאב בילסקי (קדימה):
בחור טוב מאוד. אתה רואה, אפילו יושב-ראש הכנסת, אתה מבין, אני מעריך שיהיה לו קשה מאוד להרים את היד נגד החוק הזה. אבל בכל זאת אנחנו לא מצליחים לשכנע פה את כולם.
ולסיום אני רוצה לספר לכם מה עשתה ממשלת ישראל. כדי בכל זאת לצאת מזה, אמרו: נעשה שולחן עגול. עשו תקנות, הביאו לממשלה, ושולחן עגול. השולחן העגול, חשבתי, כבר התכנס לפחות פעמיים בשבוע מאז. ידידי השר יוסי פלד, אתה ואני יודעים כמה פעמים התכנס השולחן העגול. אתה ואני יודעים שכל אלה שבעגול ובשולחן לא מעניין אותם ולא אישרו, וניצולי שואה ימשיכו להיות.
ולכן אני רוצה לפנות למצפון שלכם, חברי הכנסת. ידידי סגן שר האוצר, אדם שאני מעריך ומכבד, אני פונה ומבקש ממך שלא תרימו את היד כנגד הצעת חוק שאומרת שרשות אחת תטפל בניצולי שואה. אתם תקבעו מי זו הרשות, אתם תקבעו איך היא תטפל, לא אני. אבל אני לפחות אביא את אותו נושא שהוא כל כך כאוב במדינת ישראל, כדי לסיים אותו.
אני רוצה להודות לכמה אנשים. קודם כול, לאותם 80 חברי כנסת שחתמו על הצעת החוק – גם כן משהו. אבל לאדם שיושב פה, שר בממשלת ישראל, יוסי פלד, שלא חסך שום מאמץ, בכל מהלך החקיקה, ללכת ולדבר עם ראש הממשלה, ולחזור ולנסות להעביר את החוק הפשוט הזה. אדוני המפקד, יוסי פלד, אני מודה לך מאוד, אני מעריך אותך מאוד, צר לי שאנחנו צריכים להגיע לרגע הזה, אבל אני מעריך את עשייתך.
אדוני היושב-ראש, תודה רבה לכם, ומי ייתן ויום אחד יעמוד פה מישהו, כנראה אחר, ידבר אל הכנסת הזאת, ותהיה ממשלה שתקשיב למה שהוא אומר ותאשר שסוף-סוף גוף אחד יטפל בניצולי השואה, ולא כמו היום, עשרה גופים שהאחד לא יודע מהשני והאחד לא מתואם עם השני, וערב יום השואה אחד מהגופים קיצץ 20%, ודודו רותם הגיע בוועדה שלו וראה איך שפתאום נעלמו 20% מניצולי השואה. תודה רבה לך.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת זאב בילסקי. ישיב סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כבוד השר, זה נוגע אליך.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ידידי היקר זאב בילסקי, אני חייב לומר, זאביק, שאני מאוד מאוד מעריך אותך, אבל בבית הזה אין מי שהוא בעד ניצולי השואה ומי שנגד. אין דבר כזה. פה כל הבית הזה, כל 120 החברים, מאוחדים כולם בעד ניצולי השואה. אז כמו שהצגת את זה, כאילו הממשלה, חלילה, נגד, מאוד פגע בי, וזה לא מתאים לך, מכיוון שאתה יודע את האמת. אתה יודע שבתחילת השנה – יחד אתך ועם השר יוסי פלד, שהוא רגיש לא פחות ממך ולא פחות ממני לנושא ניצולי השואה, הסוגיה הזאת, שהוא מטפל בה 24 שעות, ולילותיו ימים בנושא הזה – הממשלה דנה בסוגיית הטיפול הממשלתי בניצולי השואה.
כדי לפשט ולייעל את הגישה לשירותים אשר להם הם זכאים החליטה הממשלה להסדיר את חלוקת התפקידים בין הגורמים הממשלתיים השונים בטיפול באוכלוסייה של ניצולי השואה, כמפורט בהחלטה, כפי שאתה מכיר אותה מכיוון שאתה היית שותף לתהליכים האלה:
1. המשרד לאזרחים ותיקים – סגנית השר חברת הכנסת לאה נס, חבל שהיא לא פה – המשרד שלה הוא גוף המטה הממשלתי לקידום השבת הרכוש היהודי מתקופת השואה מחוץ לישראל, והוא מרכז את הפעילות הנעשית בתחום בתיאום עם משרד החוץ; תומך במוסדות ציבור הפועלים להשגת פיצויים לנרדפי הנאצים ועוזריהם; תומך במוסדות ציבור הפועלים להנצחת זיכרון השואה; מפעיל מערך מתנדבים המסייע בין השאר בהעברת מידע לניצולי השואה על סיוע הניתן על-ידי גופים שונים – מרכז את כל המידע; מבצע פעולות להבעת הוקרה לניצולי השואה ולהכרה בהם; פועל מול ועידת התביעות; מגבש פרויקטים חברתיים לניצולי השואה בתיאום עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים – – שר הרווחה היה פה כרגע, איפה שר הרווחה?
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
פה, פה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כן. – – יחד עם שר הרווחה – בתיאום מלא עם השר משה כחלון; פרויקטים בעבור ניצולי השואה בתחום הבריאות, לרבות בריאות הנפש, מבוצעים בתיאום עם משרד הבריאות וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן.
2. משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בראשותו של השר כחלון, אחראי לנושא סל השירותים, כאמור בהחלטת הממשלה מיום 4 בנובמבר 2007; מבצע פרויקטים והפעלת תוכניות למתן מענה לצרכים חברתיים של ניצולי השואה.
3. נעבור, ברשותך, למשרד הבריאות. משרד הבריאות מפקח על מתן ההנחות בהשתתפויות עצמיות של תרופות ושירותים הניתנים על-ידי קופות-החולים בהתאם לחוקים ולהסכמים השונים; אתה יודע שמשרד האוצר, שר האוצר יובל שטייניץ העביר 70 מיליון שקל לטובת העניין הזה לקופות-חולים – לקבלת השירות של התרופות.
4. הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר – וציינת לשבח את הגברת עפרה רוס – מרכזת את הטיפול הממשלתי בניצולי השואה הזכאים לסיוע ממשלתי מתוקף החוקים הבאים, ואני מפרט אותם, השר פלד: חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957; חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954; חוק הטבות לניצולי השואה, התשס"ז–2007. הרשות תומכת במוסדות ציבור העוסקים בסיוע לנפגעי רדיפות הנאצים.
הפעלת שולחן עגול לאומי לנושא ניצולי השואה – כדי לרכז את כל הטיפול ואת כל העברת המידע בין כל הגופים מופעל השולחן העגול לנושא הזה, של ניצולי השואה, שתפקידו ליצור שיתופי פעולה בין הגופים המרכזיים במדינת ישראל הפועלים לרווחת ניצולי השואה, כל זאת במסגרת המשאבים הקיימים. בראש השולחן העגול עומדים במשותף מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים ומנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, הגברת עפרה רוס.
המרכז מפעיל, אדוני היושב-ראש, מרכז מידע ממשלתי, שעליו דיברת, לניצולי השואה, שיהיה שער כניסה למידע על השירותים הממשלתיים הייחודיים הניתנים לאוכלוסיית ניצולי השואה במטרה להקל על ניצולי השואה במימוש זכויותיהם ובממשק עם הממשלה באמצעות שירות טלפוני ושירות מקוון. מרכז המידע יהיה כתובת ממשלתית אחת לניצולי השואה ויפעל לטובת קבלת מידע על מתן סיוע לניצולי השואה מול הגורמים הפועלים לרווחת ניצולי השואה.
זאב אלקין (הליכוד):
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
הממשלה – השר יוסי פלד יגיד לך את זה, כי הוא הוביל את זה – החליטה להנחות את שר האוצר להקים צוות מקצועי בראשות נציג מטעמו שתפקידו יהיה לעדכן את מרכז המידע בשינויים הנוגעים בפעילויות שונות ובזכויות והטבות הניתנות לניצולי השואה על-ידי הממשלה. בצוות יהיו חברים נציגי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המשרד לאזרחים ותיקים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, הרשות לזכויות ניצולי השואה, הלשכה לפיצויים אישיים והמוסד לביטוח לאומי.
5. ואחרון אחרון חביב, הלשכה לפיצויים אישיים במשרד האוצר – אחראית למתן שירות ואמצעי קשר מול הרשויות הגרמניות בעבור ניצולי השואה המקבלים תגמולים מכוח חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני; BEG.
יש לציין כי בדיון שקיימו מנכ"ל משרד ראש הממשלה והמציעים הובהרה למציעים עמדתה של הממשלה בסוגיית החקיקה הזאת.
אני חושב שממשלת ישראל, כפי שהצגתי את כל הפעילויות המוערכות שלה, יכולה באמת לומר, עם יד על הלב, שניצולי השואה מטופלים היטב, ויש עוד הרבה מה לעשות, ואנחנו נעשה.
לאור האמור לעיל אבקש מחברי חברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום ולהמשיך לעקוב אחר פעילות הממשלה כפי שפירטתי אותה. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לסגן השר חבר הכנסת יצחק כהן. חבר הכנסת בילסקי, לרשותך שלוש דקות נוספות.
מאיר שטרית (קדימה):
תקריא את הרשימה של – – – תקריא את הרשימה.
זאב בילסקי (קדימה):
לא, יש לי שלוש דקות. אם אני אקריא אני צריך 30 דקות.
מאיר שטרית (קדימה):
זה מספיק.
קריאה:
– – –
זאב בילסקי (קדימה):
80 חברי כנסת. כל חברי הכנסת שיושבים פה עכשיו בבית חתמו יחד אתי על הצעת החוק, לאחר שקראו אותה – –
מאיר שטרית (קדימה):
תקריא, תקריא את הרשימה.
זאב בילסקי (קדימה):
– – הבינו אותה, והם חושבים בדיוק כמוני.
עכשיו, איציק כהן, ידידי סגן השר, אני רוצה להגיד לך מעומק הלב: יש לפחות כמה אנשים פה שיודעים בדיוק למה הצעת החוק הזאת לא מאושרת. שום דבר מהנימוקים האלה לא קשור למה שקורה היום באותם דברים שהקראת בכשרון רב. אף אחד מהם. זה פוליטיקה, פוליטיקה קטנה, ואתם הקרבתם 200,000 ניצולי שואה, כשלא גיליתם אפילו את הרצון המעט, הקצת, לבוא ולעשות את הכול בגוף אחד. אתם לא מבינים את זה? אתם לא רואים את זה? כל יום אנחנו מטפלים במיצוי זכויות, מיצוי זכויות, מיצוי זכויות; אחד הולך לרווחה, שני הולך לאוצר, שלישי הולך לקרן, רביעי הולך לוועידת התביעות, זה מוריד 20% והשני לא יודע, זה נותן כרטיס נטען לאדם בן 83, שולח אותו עם כרטיס נטען, ואחר לא יודע מה שהוא עושה. החברה להשבה מחלקת לנצרכים ולנזקקים. כל אחד עושה פה מה שהוא רוצה. אין גוף אחד שמתאם את זה.
אני אומר לכם: זאת לא הצעת חוק שעולה כסף, זאת הצעת חוק שחוסכת כסף. אדוני סגן השר, ברגע זה הלכו לנו עוד 60 מיליון שקל – זה מה שעולים כל יום כל המנגנונים שכולם ישבו, אליבא דממשלת ישראל, וידברו על ניצולי השואה. 60 מיליון שקל. כל אחד זה מנגנון. אתה ראית איזה מנגנונים יש בקרן? ראית איזה מנגנונים יש בכל מקום אחר? בואו, שכל ישר. אני מבקש מכם, גוף אחד שהוא כבר קיים. מישהו שנותן הנחיות, מישהו שמרכז את החקיקה. כל יום באים לפה חוקים אחרים, אף אחד לא מתואם. כל הדברים יכולתם לעשות, ורק בניצולי שואה לא? בגלל פוליטיקה קטנה, מכיוון שדאגתם לג'וב למישהו? מה קרה לכם? איפה אתם? גם בניצולי שואה אתם נכשלים? במחאה החברתית נכשלתם, בחוק טל נכשלתם, ועכשיו אתם רצים לעשות בחירות כדי להימלט מזה? גם בניצולי שואה?
אני פונה אליכם, פונה למצפונכם, אתם שחתמתם על הצעת החוק. בואו פעם אחת, ממילא הכנסת הזאת נגמרת כבר. אף אחד לא יבוא אתכם חשבון יותר.
השר משולם נהרי:
בחירות – – –
זאב בילסקי (קדימה):
אתה יודע מה? אני מושך את כל הדברים שאמרתי.
השר יוסי פלד:
אפשר לדחות את ההצבעה?
היו"ר יצחק וקנין:
אני אאפשר גם לך, אדוני השר, בגלל הרגישות של העניין. אני חושב שחבר הכנסת בילסקי דיבר מעומק לבו ולא כמערכת בחירות.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, אין לי ספק בכנות כוונותיו של חבר הכנסת בילסקי, אבל אני פירטתי והסברתי מה כל משרד עושה בחלקו – משרד הבריאות בחלקו, השר כחלון בחלקו, הרשות של האוצר, 3 מיליארד שקל בשנה. זה לא סכום קטן. אני מבין אם תאמר לי שאותו גוף, התקורות שלו גבוהות, ויכול להיות שהוא מיותר, צריך להכניס לתוך המרכז של עפרה רוס. יש פה סוגיות, אבל אין פה חלוקה, מי בעד ניצולי שואה ומי נגד. אין דבר כזה. אתה מציג את זה כאילו הממשלה נגד ניצולי שואה.
זאב בילסקי (קדימה):
אז בוא נעביר את זה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני מוכן לעזור לך, אבל אתה חייב להבין את המורכבות ואת הפרויקטים שהממשלה עושה. אתה לא יכול להתעלם מהכול.
זאב בילסקי (קדימה):
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אתה יודע מה? אני מקבל את ההצעה שלך. אני מוכן לדחות את זה. אתה מוכן לדחות את זה?
זאב בילסקי (קדימה):
תביא את זה לוועדת שרים?
רונית תירוש (קדימה):
בוא תעביר את זה בטרומית.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה לא נכון.
היו"ר יצחק וקנין:
אפשר לדחות את ההצבעה בעוד שבוע.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
נחזיר את זה לוועדת שרים – – –
זאב בילסקי (קדימה):
האם אתה מוכן שאנחנו נבקש מיושב-ראש ועדת השרים – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא. אני מוכן שאתה תלמד את הדברים. אתה אוטודידקט. תלמד כל דבר לעומק – מה עושה משרד הרווחה, מה עושה משרד הבריאות, מה עושה הרשות. אני לא נגדך; אני אתך. אני מוכן לדחות את זה, אם תסכים.
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני השר עדיין רוצה לאפשר? אני מאפשר לך.
השר יוסי פלד:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שתי הערות. אחת – לדעתי, ההערה של השר משולם היתה בכוונה טובה. זרקת את נושא הבחירות, וזה לא קשור לעניין. בואו ניזהר במילותינו. אני מציע בנושא 200,000 החברים שלנו, שהם ניצולי שואה, לא לגרור אותם למסע הבחירות. הם מעל ומעבר לדבר הזה.
דבר שני, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהעסק הזה הוא מאוד מאוד ערכי ומוסרי. הבעיה היא לא אם מבינים או לא מבינים, אלא מה עושים. אני חושב שצריך לתת הזדמנות כדי שבנושא הערכי והמוסרי הזה נמצה את התהליכים עד הסוף, לדחות את ההצבעה למועד אחר. אני מקווה שחבר הכנסת בילסקי יסכים לזה.
זאב בילסקי (קדימה):
אני מסכים – – –
השר יוסי פלד:
אני לא יכול להתחייב על ועדת השרים. אדוני השר, אפשר להתחייב, אם זה יבוא לוועדת שרים בשבוע הבא?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני רוצה קודם לדבר עם חבר הכנסת בילסקי על כמה דברים.
השר יוסי פלד:
בוא ננסה.
מאיר שטרית (קדימה):
יוסי, ניסית אתי, וזה לא עבר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בבית הזה צריך לעשות הכי טוב.
זאב בילסקי (קדימה):
בוא נעביר את זה בשבוע הבא לוועדת שרים. אם אני שוב אפסיד שם, אני אפסיד.
היו"ר יצחק וקנין:
יש הסכמה. אז אני מודה לשר יוסי פלד, לסגן השר, לחבר הכנסת בילסקי. אם כן, אין הצבעה, רבותי. הדבר יוחזר לוועדת השרים, ואם תתקבל החלטה זה יובא שוב להצבעה בלבד. תודה, רבותי.