קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לדיור ציבורי למשפחות עולים חד-הוריות), התשע"ב–2011 [הצעת חוק פ/3652/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לדיור ציבורי למשפחות עולים חד-הוריות), התשע"ב–2011. מרינה סולודקין. שר הבינוי והשיכון ישיב על הצעת החוק. הייתי מבקש מהמזכירות לדאוג שהשר ייכנס. הוא נמצא פה? את יכולה להתחיל, השר נמצא. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לדיור ציבורי למשפחות עולים חד-הוריות) חשובה מאוד לציבור העולים, ולכן בין יוזמיה נמנים כל חברי הכנסת של קדימה שמייצגים את ציבור העולים בסיעה: אנוכי, חברי הכנסת אורית זוארץ, רוברט טיבייב, שלמה מולה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ ונינו אבסדזה. מצבן של משפחות חד-הוריות בשנים האחרונות קשה מאוד. ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו, בהיותו שר האוצר בממשלתו של אריאל שרון, העביר במאי 2003 תוכנית בשם "חומת מגן כלכלית". תוכנית זאת פגעה פגיעה קשה מאוד במשפחות חד-הוריות והעמידה רבות מהן על גבול של הישרדות פיזית. במצב קשה במיוחד מצאו את עצמן משפחות חד-הוריות עולות, כיוון שלרבות מהן אין בישראל קרובי משפחה שעשויים לתמוך בהן ולסייע להן במקרה הצורך, להבדיל ממשפחות חד-הוריות צבריות או ותיקות. הבעיה העיקרית של המשפחות הללו, כמו גם של משפחות נזקקות רבות אחרות, היא בעיית הדיור. במשך 20 השנים האחרונות כל ממשלות ישראל הובילו מדיניות של הפסקת בנייה או רכישת דיור ציבורי חדש והפרטת המלאי הקיים של דירות ציבוריות. המפלגה היחידה שעסקה בדיור הציבורי, מפלגת ישראל בעלייה, בראשותו של נתן שרנסקי, הצליחה בשש שנות כהונתה בממשלה ובכנסת, 1996–2002, לספק יותר מ-20,000 פתרונות דיור לעולים החדשים. לאחר שמפלגה זו הפסידה בבחירות לכנסת השש-עשרה בינואר 2003 ונעלמה מהמפה הפוליטית, כל תוכניות הדיור הציבורי הוקפאו או בוטלו. אדרבה, תקופת הזכאות לקבלת הדיור הציבורי לעולים חדשים קוצרה. נכון להיום רק עולים הנמצאים בישראל פחות מעשר שנים זכאים לדיור הציבורי דרך המשרד לקליטת העלייה. עולים הנמצאים בארץ יותר מעשר שנים, כמו גם ילידי ישראל, חייבים לפנות למשרד הבינוי והשיכון. אך הקריטריונים לקבלת הדיור הציבורי במשרד השיכון נוקשים יותר מהקריטריונים של משרד הקליטה, והדבר פוגע במיוחד במשפחות חד-הוריות. במשרד הקליטה כל משפחה חד-הורית זכאית לדיור הציבורי; במשרד השיכון רק משפחות חד-הוריות עם שלושה ילדים או יותר זכאיות לדיור הציבורי. פירוש הדבר שאמהות חד-הוריות עולות עם ילד אחד או עם שני ילדים – ואלה מהוות את הרוב המכריע בקרב משפחות חד-הוריות – מאבדות זכאות לדיור ציבורי ומאבדות כל תקווה לקבלתו לאחר עשר שנות חיים בישראל. על-פי הקריטריונים של משרד הקליטה הן כבר אינן זכאיות, כי הן נחשבות למשפחות של ותיקים, וגם על-פי הקריטריונים של משרד השיכון הן אינן זכאיות, כיוון שיש להן פחות משלושה ילדים. הצעת חוק שלי ושל חברי לסיעת קדימה באה לתקן את העוול הנגרם למשפחות כאלה ולאפשר להן סיוע בשכירות בדיור הציבורי על-פי אמות מידה של משרד הקליטה גם בתקופה שעולה על עשר שנים מאז הגעתן ארצה. דהיינו, משפחות אלה אומנם יטופלו במשרד השיכון, אך יהיו זכאיות לדיור הציבורי על-פי הקריטריונים של משרד הקליטה. ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את הדיון בהצעת חוק זו בשישה שבועות. זוהי החלטה תמוהה בעיני. הרי ברור לכולנו שהבחירות יוקדמו והכנסת תפוזר לפגרת בחירות לפני שיעברו שישה שבועות. אם לממשלה הנוכחית לא אכפת ממשפחות חד-הוריות, והיא רוצה להמשיך להתעלם מהן כפי שעשתה עד עכשיו – ששרי הממשלה יגידו את זה בגלוי ובפומבי ולא יסתתרו מאחורי החלטות אבסורדיות. כך הם לפחות יפגינו את העקביות במדיניות הממשלתית שהתעלמה מהשכבות החלשות וממעמד הביניים במשך יותר משלוש שנים, וממשיכה להתעלם מהן גם עכשיו. כנראה הממשלה לא מבינה שחיסכון של מאות מיליוני שקל היום כתוצאה מהפסקת כל התוכניות של הדיור הציבורי יוביל להשקעה של עשרות מיליארדים בשירותי הרווחה ובמערכת אכיפת החוק, כולל השקעה בבתי-הסוהר בעתיד הלא-רחוק. שלילת זכאות לדיור ציבורי מהמשפחות הללו תוביל לדור חדש של עוני, של מצוקה ושל פשיעה. ילדים שגדלים היום במשפחות הללו יוכלו להפוך לאזרחים שווי זכויות ושווי חובות בעתיד רק אם הם יצאו ממצוקתם הנוכחית, ואת זה אי-אפשר להשיג ללא מתן פתרונות אמיתיים לבעיות הדיור. אז אני קוראת לכם, עמיתי חברי הכנסת, להצביע בעד החוק. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. ישיב שר הבינוי והשיכון, השר אריאל אטיאס. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברת הכנסת מרינה סולודקין, ההצעה שמוגשת לפנינו, התכלית שלה ראויה, אבל הביצוע שלה יכול לפגוע באזרחים רבים בישראל, בעיקר מחוסרי הדיור הציבורי. צריך לזכור שהקריטריונים שנמצאים במשרד הקליטה מפלים לרעה את תושבי ישראל – בהגדרה. ולהגיד שכל מי שהגיע לארץ לפני לא חשוב כמה זמן, מפני שהוא עשה עלייה הוא יהיה מועדף – לא בשנים הראשונות שלו – בלי שום מבחני הכנסה, זה תמיד בא על חשבון מישהו אחר. אז אמרנו, בעשר השנים הראשונות מגיע מישהו יהודי מהגולה לישראל, אנחנו מקבלים אותו בזרועות פתוחות ובכיסים מלאים. אבל מי שהגיע מהגולה, ועכשיו, לנצח הוא נקרא "עולה" – גם המרוקאים עולים, גם הפולנים עולים, גם משפחת רותם עולים – – דוד רותם (ישראל ביתנו): לכן צריך לעשות – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: – – אז אם כולם עולים, לא צריך קריטריונים, אז הכול בסדר. איפה הבעיה? עולים, זה עשר שנים. מה שאת רוצה, חברת הכנסת סולודקין, זה שעשר השנים יהיו עד ביאת המשיח, וזה לא מסתדר. ולכן, מה שאנחנו עושים, אנחנו הצענו בוועדת-טרכטנברג הצעה שהתקבלה בחלקה, אבל אחרי זה ש"ס הטילה תנאי להצבעה בדוח-טרכטנברג על דיור – בדבר הבא, וזה מתחיל מהשבוע הבא: כל מי שממתין לדיור הציבורי, לדירה, יקבל עד 3,000 שקלים בחודש ללא הגבלת זמן ובלי לצאת מהתור. עד היום, מי שהיה ממתין לדיור ציבורי, מאחר שאנחנו לא בונים דירות חדשות כבר תקופה ארוכה, כמה ממשלות – בשנים האחרונות, מאז כניסתי לתפקיד, עוד הצלחנו לקנות כמה מאות דירות בעיקר לנכים רתוקים ולמשפחות במצוקה; זה עולה מאות מיליונים בשנה – קרה משהו אבסורדי: אתה מקבל פתק ממשרד הבינוי והשיכון שאתה זכאי לדירה. מתי? כשתתפנה. מתי יתפנה? לא יודעים. לפעמים שבע, שמונה, עשר שנים, תור וירטואלי. את החרפה הזאת אנחנו הפסקנו. עמדנו על כך שכל מי שממתין בתור לדיור הציבורי יקבל 3,000 שקלים בחודש, ללא הגבלת זמן ובלי לצאת מתור הממתינים. הוא ממתין בתור, במקביל מקבל 3,000 שקלים. בחלק מהמקומות זה 90% משכר הדירה, בחלק מהמקומות זה 80% משכר הדירה. אנחנו מתייחסים אליו כאילו הוא דייר הדיור הציבורי. הדבר הזה עולה תוספת של בין 30 ל-40 מיליון שקלים לשנה למשרד הבינוי והשיכון, ואנחנו קיבלנו תקציב לכך – – – השר מיכאל איתן: כמה משפחות? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: בערך 2,400. בנוסף, מהשבוע הבא תיכנס לחשבונות הבנק של האזרחים שמקבלים סיוע בשכר דירה – מדובר ב-137,000 משפחות – תוספת מצטברת של 110 מיליון שקלים. זה מעלה את שכר הדירה לתקופת 2012 מבחינת אחוזים, נומינלית. אבל הבשורה הגדולה ביותר, לפחות שאני רואה כאן, כמשהו – ואנחנו יודעים שעוד כמה חודשים בחירות, אז כולם מסבירים מה הם עשו; אצלנו זה ביצוע, זו לא תוכנית שתהיה, זה דבר שמבוצע: כל מי שממתין לדיור ציבורי יקבל 3,000 שקלים ללא הגבלת זמן ובלי לצאת מהתור. זה בעיני צדק חברתי, ולא מה שעשו בדוח-טרכטנברג, שאמרו: אנחנו ניתן סיוע בשכר דירה למי שיוצא מהתור. אתם מבינים את האבסורד? הוא מחכה שבע, שמונה, עשר שנים בכיליון עיניים לקבל איזו דירה עלובה של "עמידר", ואומרים לו: עכשיו, חיכית, עכשיו אתה רוצה לקבל 2,200 שקלים בחודש – זה היה לפני זה – תצא מהתור. כל מה שחיכית הוא בחינם, ותקבל לחמש שנים. אנחנו הפסקנו את זה. מהשבוע הבא ייכנס לחשבונות הבנק – באופן אוטומטי; הם לא צריכים לפנות אלינו, הם לא צריכים לדבר אתנו, הם לא צריכים לחתום לנו על שום דבר. באופן אוטומטי, כל מי שהמתין לדיור ציבורי יקבל 3,000 שקלים בממוצע בחודש עד שנמצא לו דירה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר הבינוי והשיכון. חברת הכנסת מרינה סולודקין, עוד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. מרינה סולודקין (קדימה): אני עונה לשר אטיאס. כבוד השר, יש בעיה עם המספרים. השר כל הזמן מדבר על 2,500 אנשים שעומדים רק בתור של משרד הבינוי והשיכון והם יקבלו מהשר 3,000 שקלים. מה שהשר לא יודע ולא מבין, זה שיש תור של יותר מ-50,000 איש במשרד הקליטה, כולם קשישים אחרי גיל 65, ולאנשים האלה, שגרים בשכירות, השר לא מתכוון לתת 3,000 שקלים. מה שאני רואה – מכיוון שהשר מדבר ועוד פעם לא שומע את מה שאני אומרת – שאני אמליץ לארגונים של קשישים עולים מכל המדינות, לא רק מחבר המדינות, ללכת לבג"ץ. אם בג"ץ – זה לא משרד הקליטה שעושה אפליה לוותיקים; לצערי הרב, זה משרד השיכון שלא רוצה להבין את הבעיות החברתיות של אחרים. תודה רבה לכם. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לדיור ציבורי למשפחות עולים חד-הוריות), התשע"ב–2011, של חברת הכנסת מרינה סולודקין – מי בעד, רבותי? מי נגד? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 14 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לדיור ציבורי למשפחות עולים חד-הוריות), התשע"ב–2011, נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 14 נגד, שישה בעד. הצעת החוק לא נתקבלה.