קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשע"ב–2012
[מס' כ/256; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ט, עמ' 3845; נספחות.
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשע"ב–2012 – לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חבר הכנסת דני דנון.
דני דנון (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמח להציג בפני הכנסת את הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה. אחרי זמן רב, אפילו זמן רב מדי, אנחנו מצליחים סוף-סוף לסיים את החוק החשוב הזה, שכבר כמה כנסות ניסו להעביר אותו, שבמרכזו הקמת מרכז למורשת יהדות אתיופיה.
כולנו מכירים את הסיפורים על יהודי אתיופיה שבמשך אלפי שנים הצליחו לשמר את הקשר לעם ישראל, לארץ-ישראל, להתפלל, ואנחנו שמחים מאוד שרובם נמצאים היום בארץ-ישראל. בעזרת השם, בשנתיים הקרובות אנחנו נעלה את שארית יוצאי אתיופיה לישראל, ואנחנו רוצים שיהיה מרכז למורשת יהדות אתיופיה.
החוק הזה הוא חוק חשוב ביותר. הוא עבר דין רציפות – נמצאים אתנו השר מיכאל איתן, השר יולי אדלשטיין – יותר מ-90 חברי כנסת חתמו על הצעת החוק ותומכים בחוק הזה, ואני בטוח שהוא יעבור היום פה-אחד בכנסת ישראל.
הנושא המרכזי בחוק הוא הקמת מרכז שאליו יוכלו להגיע לא רק ילדים יוצאי אתיופיה אלא כל ילדי ישראל. כמו שנמצאים פה בכנסת בקהל ילדים שבאים לבקר, ללמוד על הכנסת, כך יגיעו ילדי ישראל למרכז ללמוד על המורשת, על ההיסטוריה, על הקשר, על הכבוד הגדול שיוצאי אתיופיה מביאים לעם ישראל, מקור גאווה לא רק לילדים יוצאי אתיופיה – ואני מדגיש זאת – אלא לכל עם ישראל.
אני בטוח שהמרכז שיוקם יהיה מרכז מכובד, חינוכי, שבתוכו גם יהיה מכון מחקר וארכיון שיאסוף את כל החומרים שנאספו בארץ ובעולם וירכז אותם לטובת עם ישראל. המרכז יופעל באמצעות מועצה ציבורית בת 15 חברים שתוכל לעסוק ולפקח, והיא תורכב משליש לפחות מקרב יוצאי אתיופיה.
גברתי היושבת-ראש, אנחנו היינו צריכים לדון – מה המשמעות של יוצאי אתיופיה; לסוגיה הזאת נתנו תשובה, שגם מי שנולד בארץ ולא עלה בעצמו, פיזית, לארץ-ישראל, עדיין נחשב יוצא אתיופיה, ואנחנו רוצים שגם ברבות הימים, כשיהיו פה עוד דורות, שיוכלו לשבת במועצה ולקדם את הנושא של המרכז, את המחקר, את החינוך.
אנחנו כולנו מודעים לחשיבות של הנושא הזה. יש ארגונים רבים שפועלים בנושא של יהדות אתיופיה. אני רוצה להודות לארגונים האלה ולומר להם: יהיה מקום לכולכם להשתלב במועצה, לתרום מהרצון שלכם, מהידע שלכם, ולהקים סוף-סוף את המרכז הזה.
אנחנו נדרשנו בוועדה לנושא התקציבי – אין מה לעשות, חבר הכנסת אורלב, זה נושא שהוא כבד וקשה, וזו אחת הסיבות לכך שהחוק הזה עוכב, ואנחנו החלטנו לא לחכות יותר, אלא להביא את החוק הזה היום להכרעה, להצבעה. היו ויכוחים בין משרד האוצר – בין משרדי ממשלה; הוועדה קבעה שהמשרד שיפעיל את החוק יהיה משרד התרבות.
לגבי התקציב, אנחנו קוראים מפה למשרד האוצר להיערך – התחילה של החוק היא בעוד שישה חודשים – אנחנו קוראים למשרד האוצר להיערך, שבתקציב שנת 2013 של אוצר המדינה המרכז הזה כבר יתוקצב לפי החוק. העלות התקציבית של החוק מוערכת בין 5 ל-7 מיליון שקלים.
אני רוצה, גברתי היושבת-ראש, להודות קודם כול לכל היוזמים, שחלקם הספיקו להיות כבר שרים ולחזור להיות חברי כנסת, אנחנו מברכים את כולם ואני רוצה להודות להם על ההתמדה, כי זה מסוג החוקים שכולם תומכים בהם, וכולם מברכים עליהם, אבל כשצריך להעביר אותם או לדאוג לתקציב קשה מאוד לעשות זאת, ואנחנו סוף-סוף רואים שהצלחנו בכך.
אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, הגברת דנה גורדון, על ההתמדה והחריצות, ליועצת המשפטית, עורכת-הדין נירה לאמעי, לצוות הוועדה, דולי וציפי, לעוזרי, איציק ויפעת ותומר, ולומר מפה למי שרואה אותנו מקרב יוצאי אתיופיה: אנחנו התחייבנו – חבר הכנסת מג'אדלה – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
יש שני עוזרים. מאיפה יש לך שלושה?
דני דנון (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות):
יש צוות של הוועדה. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, אתה היית יושב-ראש ועדת הפנים – יש צוות ועדה ויש צוות של חבר הכנסת; ואני רוצה להזמין אותך באופן אישי, אנחנו אמרנו שאנחנו נקיים את הישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בעזרת השם, במרכז שיוקם, שיהיה כבוד לכל עם ישראל.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה חשובה זו.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה חבר הכנסת דני דנון. כאמור, להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות, אך יש בקשות דיבור של שני חברי כנסת, חבר הכנסת זבולון אורלב וחבר הכנסת שלמה מולה. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אורלב, ומייד אחריו – חבר הכנסת שלמה מולה. חמש דקות יעמדו לרשות כל אחד מהדוברים. בבקשה, חבר הכנסת אורלב.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר מיקי איתן, החוק הזה נולד בכנסת הקודמת, ביוזמתו של השר מיכאל מיקי איתן, שהיה היוזם הראשי של החוק והחתים אז 85 חברי כנסת, חלקם כיוזמים, חלקם כתומכים, ובמהלך הכנסת הקודמת גם הצטרף אלינו חבר הכנסת שלמה מולה, שביקש ונענה בחיוב, שהוא יברך, אחרי שהחוק יעבור, בשם כל היוזמים של החוק הזה, ובהחלט אנחנו רואים כבוד רב בכך שאתה תברך בשם כל היוזמים.
אני מראש רוצה גם להודות לחבר הכנסת דני דנון, שבאמת גילה נחישות בלתי רגילה, וחוק שהתגלגל כבר שתי כנסות – הצליח להביא אותו לידי גמר.
צריך לומר שהוויכוח התקציבי הוא פשוט מבייש; האם מדובר ב-5 מיליון או מדובר ב-7 מיליון. פשוט ויכוח תקציבי מבייש.
ואני קורא מעל במה נכבדה זו לשר האוצר לקרוא לסדר את אגף התקציבים ולשים בפניו גבולות, עד כמה, לפעמים, פקידי משרד האוצר – שבדרך כלל עושים מלאכתם נאמנה – ואני חבר ועדת הכספים ורואה זאת – אבל עד כמה הם מרחיקים את שיקול הדעת הנבון כדי לקיים מפעלים חשובים.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני נאלצת להסכים אתך במאה אחוזים.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
חשוב גם לומר, גברתי היושבת-ראש, שבצד הצעת החוק הזאת גם קיימת הצעת חוק המורשות, שיזמה שרת התרבות לימור לבנת, ולכתחילה היה רצון לכנס את כל המורשות למיניהן, של עדות ישראל הרבות, לחוק מורשות אחד, אבל לשמחתנו הממשלה הכירה בייחוד, במאפיינים היפים והמיוחדים, של עולי אתיופיה, בכך שחשוב מאוד לשמור על מורשתם דווקא מפני שהם קבוצת העלייה המאורגנת האחרונה שעלתה למדינת ישראל, ודווקא מפני מרחק – לא הקילומטרים – המרחק של השנים הרבות שבהן הם היו מנותקים מהעם היהודי כולו; יש להם מסורת חשובה ומסורת ייחודית.
אני קרוב אצל העניינים האלה מפני שמרביתם לומדים בחינוך הממלכתי-דתי, וגם כיום שני-שלישים לומדים בחינוך הממלכתי-דתי ורק שליש בחינוך הממלכתי. ומתוך היכרות מקרוב – יש לעדה הזאת תרומה חשובה לשיבת ציון כאן במדינת ישראל.
חשוב, גברתי, גם להדגיש שהמרכז הזה לא קם רק בעבור עולי אתיופיה, כדי שהם וצאצאיהם ילמדו את מורשתם; המרכז הזה קם בעבור כל אזרחי מדינת ישראל, כדי שהם יכירו וידעו. וכדי שזה לא יהיה רק איזה מוזיאון שבאים ורואים, יש גם מכון מחקר, שיפרסם פרסומים.
ולוואי שכל עדות ישראל ילמדו לשמור על המורשת כפי שמנהיגי העדה, ובראשם שלמה מולה, נאבקו לקבל את החוק הזה.
ואני מקווה מאוד שלא יקרה עם החוק הזה כמו שלצערי קורה עם חוקים אחרים שהופכים להיות בבחינת אות מתה. אז, חבר הכנסת מולה, מלאכתנו לא הסתיימה, חבר הכנסת דנון, מלאכתנו לא הסתיימה. עכשיו מתחיל הקרב. כדי ליישם את החוק הזה נתנו שהות מספקת של חצי שנה, ובוודאי השינויים התקציביים יהיו רק בראשית שנת התקציב 2013, אבל עדיין נצטרך להיות עם עין פקוחה.
אני חושב שזה יום חג, יום חג לעולי אתיופיה בישראל, וזה יום חג למדינת ישראל שעשתה את המאמצים, ובגבורה מופלאה ידעה להעלות בשני מבצעים גדולים את עולי אתיופיה, יחד עם העלייה הנמשכת עד היום, ואנחנו קוראים לחברי הכנסת להצביע פה-אחד ולתמוך בחוק הזה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת שלמה מולה, יש גם לך רשות דיבור. אתה מוזמן לעלות, וכאמור, שני חברי הכנסת המבקשים את רשות הדיבור הם גם היוזמים של החוק הזה, חלק מהיוזמים, אז צריך לומר זאת. בבקשה, חבר הכנסת שלמה מולה. לרשותך חמש דקות.
שלמה מולה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר מיקי איתן, אתה בהחלט חתן הראשי של החקיקה הזאת. אני מוכרח להגיד לך, אני מאוד מתרגש. אני פה בכנסת ארבע שנים, העברתי הרבה מאוד חוקים יחסית לחבר כנסת צעיר, אבל מעולם לא התרגשתי כמו שאני מתרגש היום.
אני אגיד לך מדוע, למה אני מתרגש. חברי חברי הכנסת, יהודי אתיופיה חיים כאן 30 שנה, והתלאות והקשיים, קשיי הקליטה, חבלי הקליטה, רבים מאוד; חלקם אפילו קשיים אובייקטיביים, חלקם לא קשיים אובייקטיביים, והם נובעים מבורות ומאי-הכרת יהודי אתיופיה לעומק.
האמת היא, מי שמכיר את עולי אתיופיה, ומי שעבד או עובד עם יוצאי אתיופיה מתאהב מאוד בקלות ביהודי אתיופיה – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני יכולה – – –
שלמה מולה (קדימה):
– – אני אומר את זה, ואני מכיר את זה, ויש לי הרבה מאוד חברים – אבל אני רוצה להגיד לך למה אני חושב שהחוק הזה הוא צומת דרכים בהתהוותה, בקליטתה של העלייה מאתיופיה בישראל.
אני נאבקתי על זה יחד אתכם, וגם חבר הכנסת דנון, גם אורלב וגם כל החברים ששותפים – אני חזרתי ואמרתי שלא שהיה אכפת לי שהחוק הזה יהיה באכסניה של חוק המורשות; לא היה אכפת לי, אז לא היתה הבעיה. אנחנו רצינו שהבעיה הזאת, של אי-הכרה של יהודי אתיופיה ויהדותם – אי-הכרה ביהדותם של יהודי אתיופיה – יכולה להיפתר אך ורק אם ייעשה מחקר מעמיק מאוד על יהודי אתיופיה. כל המטילים ספק ביהדותם ישתכנעו כשיראו שיש נושאים מדעיים שמאששים את קיומם של יהודי אתיופיה באתיופיה, את קיום יהדותם על-פי דת משה וישראל.
עכשיו, זה היה הטריגר המרכזי, שאני רוצה לבוא ולהגיד שלפני – בסוף 1984 תחילת 1985, היתה הפגנה גדולה מול הרבנות הראשית – כשאבא שלך היה, דרך אגב, שר בממשלת ישראל – ובאותם ימים היה עורך-דין, פרופסור מיכאל קורינלדי, שהגיש בג"ץ, למה לא מכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה. ואז, לימים, ב-1988, בג"ץ פסק. לא ניכנס לשאלות הלכתיות, אבל בג"ץ הורה למדינה להקים מרכז מורשת יהדות אתיופיה, חקר יהדות אתיופיה, כדי לשכנע, באמת, באמצעות אותו מכון, את החברה הישראלית, את הרבנות הראשית, להכיר ביהדותם של יהודי אתיופיה, כי היה ברור שחלק מהספקות נובעים באמת מבורות. וזה לקח הרבה זמן.
אחר כך קמה עמותה עצמאית, שנקראת "בהלצ'ין", שבינתיים עשתה עבודה טובה מאוד באיסוף חומר וכן הלאה וכן הלאה. מה שקרה, באמת, לימים, לא הצלחנו – כנסות ישראל לא הצליחו להשתכנע לחוקק חוק, ואז, זה בעצם מה שקרה בכנסת הקודמת, ביוזמתך, דווקא אתה היית חבר באופוזיציה. אני נכנסתי מייד לכנסת, הצלחנו להחתים 80 חברי כנסת – גם שלי יחימוביץ, דרך אגב, חתומה על החוק הזה – לא כמעט, כל מי שאני רואה כאן שהיה חבר כנסת בכנסת הקודמת היה חתום. מי שהיה שר התרבות – זה היה אפילו מג'אדלה, גם המשרד שלו תמך. זאת אומרת, היה קונסנזוס. כשאני מסתכל על השמות, גם אפילו השיח' צרצור. זאת אומרת, היה ברור שהחוק הזה הוא חוק שמייצר קונסנזוס של הבית הזה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אין ספק.
שלמה מולה (קדימה):
וזה נכון. ואז אני קיבלתי, קיבלנו כולנו, את העצה שלך, הכנסת כמעט התפזרה לה, אמרנו: נעביר את זה גם בטרומית וגם בקריאה ראשונה, כדי שיהיה אחר כך דין רציפות. האמת, מדין הרציפות, במהלך של דין הרציפות, באמת האוצר מנע את קידום החקיקה, ואני לא רוצה לבכות על מה שהיה. החוק היה יכול לעבור, ושלוש שנים כבר – היה אפשר להקים את המכון, אבל זה לא הדבר החשוב.
מה שאני רוצה להגיד: הדבר החשוב – שהחוק עובר. אני מאוד מאוד שמח שהחוק עובר. אני רוצה לומר לך שאני משוכנע – כל מי שרוצה גם להיות שותף במלחמה באפליה ובגזענות – למכון הזה, שבו יהיו גם מכון מחקר, גם ספרייה, גם מוזיאון, גם ארכיון, יהיו מדענים שיחקרו את העלייה מאתיופיה, יפרסמו פרסומים. תאמין לי, תהיה לו תרומה משמעותית מאוד – למכון הזה תהיה תרומה משמעותית לשילובם ולהכרתם של יהודי אתיופיה בישראל.
אתה יודע מה? גם סיפור גבורתם של יחידים, שיתפרסם, שיתועד. עם ישראל, בסופו של דבר – אנחנו הרי לא נהיה לנצח נצחים, אנחנו נעבור מן העולם הזה. כשנעבור מן העולם הזה, הדורות הבאים יבואו ויגידו: ואללה, איזו עלייה היתה לנו, כמו שאנחנו גאים בחוזה הציונות ובעלייה הראשונה, העלייה השנייה, בספרי הלימוד שלנו, כולנו מתגאים איך הם באו וייבשו את הביצה של המדינה הזאת – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
יש עוד כמה עליות, שצריכות להיכנס גם – – –
שלמה מולה (קדימה):
נכון, נכון, עכשיו לא רק זה, אפילו הוויכוח שהיה לנו, שאלת, מה יהיה בעוד 50 שנה; הרי אני מאמין שבסוף עולי אתיופיה ואחרים יתערבבו, ואז כמעט לא יהיה צבע אחיד. זה בסדר שיהיה, אבל שאלנו, מה יהיה, ובסוף הפרענו לך אפילו להכניס בחוק את המושג "צאצאיהם". ולכן אני חושב שהחוק הזה עובר בקונסנזוס, אני מאוד שמח, ואני משוכנע: באמצעות החקיקה הזאת עולי אתיופיה ירגישו הרבה יותר מקובלים בחברה הישראלית. אז תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת שלמה מולה.
כאמור, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשע"ב–2012, בקריאה השנייה. בבקשה, הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד סעיפים 1–35 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–35 נתקבלו.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברי הכנסת, שלמה מולה מאוד ענייני בנושאים האלה.
ואנחנו עוברים לתוצאות: עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אדוני היושב-ראש, לעבור לקריאה שלישית?
דני דנון (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות):
לכבוד הוא לי.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
גם לנו.
אז אנחנו עוברים לקריאה שלישית של הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשע"ב–2012. הצבעה. קריאה שלישית.
הצבעה מס' 2
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ואנחנו נעבור לתוצאה: תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשע"ב–2012, עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חבר הכנסת שלמה מולה, אתה מוזמן לעלות ולברך בשם המציעים, היוזמים.
שלמה מולה (קדימה):
כן. תודה רבה. מיקי, דני – קודם כול אני רוצה להודות למיקי איתן, לשר מיקי איתן, וגם לשר יולי אדלשטיין, היתה לו הצעת חוק פרטית, ומוזגו שתי הצעות החוק. אני גם רוצה, באמת, תודה מיוחדת למיקי, כי הוא בעצם התחיל את החקיקה הזאת. אני יודע שהוא התמסר באופן אישי בנושא קליטת עולי אתיופיה, ובמיוחד, באמת – על סיפור עלייתם. אני יודע שאתה התאהבת, אני רוצה להודות לך.
ונוסף על כך אני רוצה להודות ולהגיד תודה רבה לראש הממשלה, ולפרח – אני בדרך כלל לא מברך הרבה את ראש הממשלה, אבל בחוק הזה מגיעה לו תודה רבה, וגם לפרח – – –
ציון פיניאן (הליכוד):
אתה עוד תברך הרבה את ראש הממשלה.
שלמה מולה (קדימה):
אמרתי, אמרתי. אני – – –
ציון פיניאן (הליכוד):
לא. אמרת שאתה לא מברך – – –
שלמה מולה (קדימה):
אמרתי – – –
ציון פיניאן (הליכוד):
– – –
שלמה מולה (קדימה):
מאה אחוז. אני מודה לו – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
הוא ענייני.
שלמה מולה (קדימה):
אני מודה לו. אני מודה גם לפרח לרנר, שעזרה וסייעה להעביר את החקיקה למרות ההתנגדות של האוצר. והאחרון – –
ציון פיניאן (הליכוד):
אמרתי שאתה יודע לפרגן – – – במליאה אמרת.
שלמה מולה (קדימה):
אני יודע. מאה אחוז, מאה אחוז. – – אני רוצה גם להודות לזבולון אורלב, ולכל החברים, שבאמת התמסרו לחקיקה, לאברהם מיכאלי, שאיננו כאן, ובמיוחד, במיוחד, לדני דנון, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, שבא ואמר: אני את החוק הזה אעביר. אז אני מודה לך.
וגם לדנה ולנירה, היועצת המשפטית ומנהלת הוועדה, שבאמת התמסרו ולא ויתרו עד הפסיק האחרון, והחוק עובר.
אני משוכנע ובטוח: כולם ייהנו מהחקיקה הזאת, כי היא איננה חקיקה שתהיה נחלת עולי אתיופיה בלבד – בכלל לחברה הישראלית. אז תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך.