קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 53), התשע"ב–2012
[מס' כ/426; "דברי הכנסת", חוב' י', עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 53), התשע"ב-2012 – לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה כרמל שאמה-הכהן.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
כבוד היושבת בראש, חברת הכנסת, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם, לקריאה שנייה וקריאה שלישית, את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 53), התשע"ב–2012, שיזמתי.
תכליתה של ההצעה היא קידום התחרות בשוק התקשורת הסלולרית באמצעות הסרת החסמים המקשים כיום על מנויי חברות הסלולר לעבור בין החברות השונות ובולמים את התחרות בענף זה.
להצעת החוק שני נדבכים המשלימים זה את זה: הנדבך הראשון עניינו ביטול מוחלט של מה שמכונה "קנסות יציאה", הוא הסכום שמנוי נדרש לשלם כשהוא מבקש לסיים את הסכם ההתקשרות שחתם עם חברת סלולר. במסגרת תיקון מס' 46 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, נקבע כי תקרת התשלום שבעל רשיון רט"ן, חברת סלולר, יוכל לגבות ממנוי המבקש לסיים את ההתקשרות ביניהם תעמוד על סכום השווה ל-8% מממוצע החשבון החודשי שלו, כשהוא מוכפל במספר החודשים – אפשר קצת שקט פה? רבים פה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
סגן שר האוצר וחבר הכנסת אופיר.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – – תעמוד על סכום השווה ל-8% מממוצע החשבון החודשי שלו, כשהוא מוכפל במספר החודשים שנותרו עד לתום תקופת ההתחייבות. כבוד היושבת בראש, זה עדיין מכביד וחוסם לקוחות מלממש את התחרות הגוברת בתחום הסלולר. כל קנס כלשהו – לא צריכים להיות קנסות. צריכים להיות קנסות תעבורה למי שעובר עבירה, לא למי שרוצה לעבור חברה.
לאחר תיקון זה תוקנו הוראות החוק – ברגע שהמליאה תאשר בקריאה שנייה ושלישית – הנוגעות לבעלי רשיון אחרים, ובהם חברות הכבלים והלוויין, וכן ספקיות האינטרנט, שלגביהן נקבע כי לא יוכלו לגבות כל תשלום ממנוי המבקש לסיים את ההתקשרות עמן. את זה ועדת הכלכלה כבר ביצעה והמליאה אישרה. לגבי חברת סלולר, היום אנחנו נאשר. עתה מוצע ליצור אחידות בהוראות ולקבוע כי גם בכל הנוגע לחברת הסלולר, הן לא יוכלו לגבות כל תשלום או למנוע הטבה ממנוי שמבקש לסיים את ההתקשרות עמן, למעט גביית התשלום עבור ציוד הקצה שרכש המנוי מבעל הרשיון.
הוראה זאת תחול על הסכמים שנחתמו החל ב-1 בנובמבר 2011 והמנוי ביקש לבטלם החל ממועד פרסומו של חוק זה. בלית ברירה, לגבי הסכמים שנחתמו קודם לתאריך זה ימשיכו לחול ההוראות שקבעו תקרה של 8% מממוצע החשבון כפול מספר החודשים שנותרו עד לתום תקופת ההתחייבות, וזה כדי שלא לבצע חקיקה רטרואקטיבית מרחיקת לכת שלא במידה ראויה.
אולם בהוראה זו לא די. הוועדה – וזו הבשורה הכי גדולה, כבוד היושבת-ראש – נתנה את דעתה לכך שכאשר מנוי מבקש לסיים את ההתקשרות עם בעל הרשיון, הוא נדרש לשלם בעבור מכשיר הסלולר – הקרוי בלשון החוק "ציוד קצה" – מחיר מופרך הגבוה בהרבה ממחירו בשוק. לדוגמה, חברת "סלקום", כבוד היושבת-ראש, פרסמה מודעה בעמוד שלם בעיתונות שהיא קוראת לחיילים, "מסלול חיילים", לקבל מכשיר "גלקסי S2" חינם. כתוב 0.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ואז יש כוכבית למטה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
ואז יש כוכבית למטה, כתוב: "שווי ההטבה 5,100 ש"ח", כשהמכשיר הזה נמכר בשוק החופשי בחצי מחיר.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני חייבת לומר עוד משהו. המון חיילים פשוט מתפתים לעשות את זה. אני יודעת שראש אכ"א פנתה אל שר התקשורת – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
נכון.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
– – ואמרה לו שהם מתמודדים עם תלונות ענקיות של חיילים שקנו מכשירים – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
ונקלעו לחובות.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
הגיעו לחובות שהמשכורת החודשית שלהם כחיילים אפילו לא מכסה רבע, ולכן הם הולכים אוטומטית לכיסוי החובות מול חברות התקשורת – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
מה הכשל? כשחברה אומרת לאדם, בין שהוא חייל או לא: אתה מקבל את המכשיר בחינם – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
נכון, זה מטעה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – הוא חושב שהוא באמת יהיה לקוח כל שלוש השנים. הוא אומר: אני לא משלם על זה כלום. הוא לא קורא את האותיות הקטנות, שאם הוא ירצה להשתחרר – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
והוא גם חייב לדבר כמה וכמה פעמים – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
נניח, אבל ה"ברוך" הגדול זה הכבילה של התחרות, הרצון שלהם לחסום תחרות על-ידי זה שאם רגע אחד אדם חושב לעבור חברה – קיבל הצעה טובה יותר, זולה יותר, שירות חדשני יותר – הוא בא, ואז אומרים לו: כן, נכון, אתה יכול להשתחרר, אבל המכשיר – 5,000 ש"ח. הוא אומר: 5,000 ש"ח אני אשלם על המכשיר? הוא אומר: רגע, אני מוותר בכלל על האפשרות להשתחרר. בזה הם כבלו, או שהכניסו אדם להוצאה – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ומה קורה עכשיו?
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
עכשיו אנחנו קבענו הוראה מאוד ברורה, ואני מסביר עכשיו במלים שהכתיבה לי היועצת המשפטית לוועדה: כל עוד המנוי לא הביא את ההתקשרות שלו לידי סיום, הוא היה אדיש למחיר שננקב בחוזה ביניהם – מחיר וירטואלי לכאורה – שכן הוא קיבל זיכוי או הטבה אחרת. אך כאשר הוא מבקש כאמור לנתק את ההתקשרות, הוא נדרש לשלם את המחיר שחברת הסלולר נקבה בחוזה, שהוא כאמור מחיר לא ריאלי, שמגלם בתוכו קנס חסימה. תופעה זו מעקרת למעשה מתוכן את ביטולם של קנסות היציאה ומסיטה אותם אל מחירי המכשירים, ובפועל יוצרת חסם יציאה משמעותי.
לפיכך החליטה ועדת הכלכלה במהלך הכנת הצעת החוק להוסיף הוראה שלפיה בעל רשיון רט"ן, קרי חברת סלולר, לא יוכל לקשור בין הסכם לקבלת שירותי סלולר בינו לבין מנוי, לבין שירותי ציוד קצה, מחירי ציוד הקצה; לא יהיה יותר חיוב זיכוי. זה יעבור מן העולם. תקנה מכשיר כמו שקנית כל דבר, החברות יתחרו על מחיר זמן אוויר, ויתחייבו לתת מחיר data נמוך יותר.
הרי אין מתנות חינם ואין ארוחות חינם – היום אמר את זה הנגיד סטנלי פישר בוועדה. אמר: אין דבר כזה מתנות. חברת הסלולר באו ואמרו: תנו לנו לתת הטבות לצרכנים. תנו. תנו מחיר זול יותר. תנו הטבה. תנו אחרי כל שנה 1,000 ש"ח מתנה, תנו אחרי שלוש שנים 5,000 ש"ח מתנה. לא נגביל אתכם. אל תקשרו אדם בקנסות.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ופה אתה אומר, בעצם, שבמחיר הלא-ריאלי של אותו מכשיר, מגלם בפנים את הקנס – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
קנס – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
– – אם אתה בורח – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – – רק אדם אדיש – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
– – – אם אתה רוצה לצאת.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – – אדם לא חושב על זה. הוא בא, אומרים לו: תחתום, זה באותיות קטנות.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אז זה גם מטעה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
מטעה, בטח, זה גם מפתה ומטעה. גם אם יכתבו לו 100,000 – אומרים לו: אבל אתה לא משלם את זה. כל זמן שאומרים לך: אתה לא משלם – אתה פחות חושב. הרי הוא בחיים לא יקנה את המכשיר הזה ב-5,000 – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
5,000 שקל בשוק החופשי.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – בשוק החופשי. כלומר, ועדת הכלכלה החליטה במהלך הכנת הצעת החוק להוסיף הוראה שלא יהיה ניתן לקשור בין החשבון החודשי לבין המכשיר, בין שזה הסכם רכישה, השכרה, השאלה או החכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, ובכלל זה בדרך של מתן הנחה או הטבה כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.
מדובר בניתוק זיקה מוחלט בין העסקה לקבלת השירות מבעל הרשיון ובין העסקה לרכישת ציוד הקצה. הוראה זו תגביר גם את מודעות הצרכנים למחירו האמיתי של המכשיר שהם רוכשים מבעל הרשיון ותביא, יש להניח, להוזלה משמעותית במחירי המכשירים שחברות אלה מוכרות.
עוד קבעה הוועדה כי תחילתה של הוראה זו תהיה ב-1 בינואר 2013, וכי שר התקשורת יוכל, באישור הוועדה, לדחות מועד זה בחצי שנה.
להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לחברי הכנסת לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ולהפוך בפעם הראשונה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חוק ה-DTT, זה מה שנקרא.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
לא, זה הסלולר.
היו"ר ראובן ריבלין:
מה עם החוק של מקבץ הערוצים?
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
של 18 הערוצים?
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, היום הם עוד חמישה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
היום הם חמישה, שאנחנו רוצים להפוך לשמונה. היום נזכה, בעזרת השם, לראותו מושלם במליאה בקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר ראובן ריבלין:
במבחן הרע במיעוטו עשית עבודה טובה, משום שאנחנו לא יכולים לחיות בלי זה. נכון שיש הרבה טענות בעד זה, אבל אנחנו חייבים בסופו של דבר.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
תראה, זה ברור, מי שלא רוצה לשלם דמי מנוי מאוד יאהב את זה. מי שגם אין לו אפשרות לשלם דמי מנוי. yes ו"הוט" מאוד לא אוהבות, כי זו פלטפורמה מתחרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בלי כל ספק.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אין ספק. אבל, אתה יודע, אנחנו מאזנים דברים בין אינטרסים שונים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו בזמנו בנינו את כל עולם התקשורת בעניין של פלטפורמות שידור, והיום כל אחד גולש לאחר.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אבל ה-DTT המורחב זו בשורה צרכנית חברתית מהמעלה הראשונה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עשינו מאמץ גדול בכנסת כאשר אנחנו נתנו את – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אבל החודש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – החלק לא פרופורציונלי של ערוץ-99 בתשלום – לא פרופורציונלי בהתאם לאחוז הצפייה, אבל מבחינת אחוז ההתעניינות של הציבור, בוודאי שהכנסת ברגעים מסוימים – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אנחנו עוד נעסוק בזה היום, יהיה דיון, ויש הסתייגויות רבות.
אבל לעניין הצעת החוק שכרגע חברי הכנסת התבקשו לאשר אותה, זו הצעת חוק שבפעם הראשונה תגדיר שצרכן הסלולר חופשי מקנסות על המכשירים, מקנסות על המסלולים, מכל קנס כלשהו. הוא מקבל הצעה זולה יותר – הוא עובר. חברות הסלולר שאומרות שהן רוצות להעניק הטבות ומתנות – שייתנו את זה לא בדרך של אהבה שתלויה בדבר. סופה ליפול או לעלות ביוקר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תזכה למצוות.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אוקיי, רבותי חברי הכנסת, הואיל ואין כאן הסתייגויות, אנחנו נצביע מקשה אחת בקריאה שנייה. אדוני ישב, אדוני יושב-ראש הוועדה.
נצביע קודם בקריאה שנייה, מקשה אחת – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 53). נא להצביע בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1–3 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 53) נתקבלה בקריאה שנייה.
אדוני היושב-ראש, להצביע בקריאה שלישית? תודה רבה.
אנחנו מצביעים על החוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 53), התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 53), התשע"ב–2012, נתקבל בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
יושב-ראש הוועדה רוצה להודות. בבקשה, אדוני.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני רוצה להודות, כמובן, למנהלת הוועדה, שהרגע יצאה, הגברת לאה ורון; ליועצת המשפטית, עורכת-הדין אתי בנדלר, ממלאת-מקום היועץ המשפטי לכנסת, שמשקיעות שעות רבות, בטח ביום הזה, כדי להשלים את כל העבודה המבורכת שנעשתה בוועדת הכלכלה, עבודה מאומצת בלוחות זמנים – לדעתי – כמעט בלתי אפשריים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מבין שהיא לא נמצאת כאן במליאה כי היא מכינה כבר את הדברים הבאים.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
היא עובדת כדי להשלים עוד הצעות חוק מאוד חשובות, כולל הרפורמה ברשות השידור.
היו"ר ראובן ריבלין:
המשנה ליועצת המשפטית אתי בנדלר היא זאת שהכינה את חוק הבזק הראשון, לפני שהיו בו תיקונים.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אנחנו הגענו כבר ל-53.
אני רוצה להודות כמובן לצוות שלי, לעוזרי – הדוברת, הגברת לבנת נזרי, העוזר דרור נאור והעוזר אלעד זמיר. תודה רבה לחברי הכנסת שאישרו את ההצעה. זה יום חג לצרכן הישראלי. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. זאת היתה הצעה ממשלתית, נכון?
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
פרטית שלי.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר. חשבתי שחברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, שידה רב לה בנושאי תקשורת, היתה גם היא בין היוזמים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה):
אנחנו שותפים מלאים לזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. תבואו על הברכה.
אנחנו עוברים להצעת חוק נכי רדיפות הנאצים – לא, אנחנו דוחים את זה כי חבר הכנסת נמצא בהלוויית הנרצחים בטולוז, ואנחנו נמתין עד שהוא יגיע, וכמובן נשלב את זה בסדר-היום, כי ההיעדרות שלו היא מוצדקת ויותר ממוצדקת.