קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק בית-הדין לעבודה (תיקון מס' 43), התשע"ב–2012
[מס' מ/580; "דברי הכנסת", חוב' ג', עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר שלמה מולה:
אנחנו ממשיכים הלאה. אני מבקש להזמין את השר לשעבר, חבר הכנסת יצחק הרצוג, להציג את הצעת החוק בית-הדין לעבודה (תיקון מס' 43), התשע"ב–2012, כולל לוח התיקונים. בבקשה, אדוני.
יצחק הרצוג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, היושב-ראש דוד רותם, שנמצא בחוץ-לארץ, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק בית-הדין לעבודה (תיקון מס' 43), התשע"ב–2012.
הצעת חוק ממשלתית זו מתקנת את חוק בית-הדין לעבודה במספר רב של נושאים. אני חייב לציין שבית-הדין לעבודה, שלא מעט ביקורת היתה עליו ברבות השנים, מוכיח את עצמו כאחד ממוסדות השיפוט הראויים, האמיצים, העצמאיים, הנועזים והחכמים ביותר בתפקוד שלהם בכל מה שקשור למערך יחסי העבודה.
ולכן, הצעת החוק הזו משדרגת הרבה מאוד פנים שקשורים לבית-הדין לעבודה, ובהם, בין היתר, תיקונים הנוגעים בתנאי הכשירות ודרך המינוי של נציגי הציבור שבבית-הדין לעבודה, וכן בהרכבי בית-הדין – סמכויות שופטים ורשמים והגבלת האפשרות להגיש בקשות רשות ערעור.
מרבית התיקונים הוצעו בעקבות המלצותיהן של שלוש ועדות ציבוריות נכבדות שבחנו את מבנה בית-הדין וסדרי עבודתו, האחרונה שבהן ועדה בראשות כבוד השופט – שופט בית-המשפט העליון בדימוס – יצחק זמיר.
אחד התיקונים המשמעותיים המוצעים נוגע במעמדם ותנאי כשירותם של נציגי הציבור, האחראים לחלק חשוב בהצלחת בית-הדין עוד מהקמתו, בשנת 1969, על-ידי הרחבת התמיכה שבית-הדין זכה לה ותרומתם בקביעת עובדות שנויות במחלוקת ובייעול הליכים שבהם יש צורך בולט במומחיות מיוחדת – ואם אני יכול להוסיף, גם מומחיות ביכולת לגשר בין הצדדים.
כדי לשפר את מעמדם ותרומתם של נציגי הציבור מוצע לשנות את תנאי הכשירות הנדרשים לצורך מינוי לנציג ציבור ואת אופן מינויו. בין היתר מוצע לקבוע כי מינוי נציגי ציבור יהיה בהמלצה של ועדה מייעצת המורכבת משופט בדימוס, נציג משרד המשפטים, נציג שר התמ"ת וכן נציג של ארגון עובדים יציג ונציג של ארגון מעבידים יציג.
כמו כן מוצע כי במינוי נציגי הציבור יינתן ביטוי הולם לייצוג אוכלוסיות שונות. כן מובהר כי כשיר לתפקיד נציג ציבור בבית-הדין יהיה רק מי שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד, בפעילות, במחקר או בהוראה, בתחומים שלהלן: משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, ביטחון סוציאלי, כלכלה או מינהל ציבורי. זאת כדי להבטיח שנציגי הציבור יהיו בעלי ידע והשכלה הרלוונטיים לעניינים הבאים לפני בית-הדין. עוד מוצע שכשיר לכהונה כאמור יהיה מי שטרם מלאו לו 75 שנים.
כמו כן מוצע לקבוע כי נציג ציבור ימונה לתקופה של ארבע שנים, במקום שלוש שנים היום, וכי יהיה אפשר לחזור ולמנותו לתקופה אחת נוספת בלבד. בכך בא לידי ביטוי רצון הוועדה להבטיח שנציג הציבור יכהן תקופה משמעותית, שבה יוכל לצבור מומחיות וידע בעניינים הקשורים לכהונתו.
כן מוצע להגביל את האפשרות להאריך את כהונתו ולקבוע אמות מידה להארכה. נוסף על כך מוצע לקבוע כי שר המשפטים ושר התמ"ת יקבעו, בהתייעצות עם ארגוני העובדים והמעבידים היציגים, תקנות לעניין הליכי המיון וההשתלמויות שייערכו לנציגי הציבור. אף תיקונים אלו מטרתם לשפר ולמסד את מעמדם של נציגי הציבור ולשפר את תרומתם למערכת.
במקביל להסדרת מינוים של נציגי הציבור מוצע לקבוע את הדרך שבה תתבררנה תלונות נגד נציגי ציבור וכן לקבוע כיצד יושעו או יועברו מתפקידם במידת הצורך. מובהר כי העברה או השעיה מכהונה ייעשו על-ידי שר המשפטים ושר התמ"ת לאחר המלצת הוועדה המייעצת.
לבסוף, מוצע לקבוע הוראות הנוגעות בשיתופם של נציגי הציבור. מוצע לקבוע כי בעניינים שבהם הסכסוך וההכרעה הנדרשים הם במהותם משפטיים, ולא עובדתיים, יהיה אפשר לוותר על נציגי הציבור. משכך, נקבע כי בעניינים המנויים בתוספת השלישית ידון שופט בית-הדין האזורי כדן יחיד, אלא אם כן הורה נשיא בית-הדין האזורי אחרת, וכי ערעור על עניין זה יידון בפני הרכב של שלושה שופטים. עוד מוצע לאפשר לשופט לדון כדן יחיד אם החליט על כך בהחלטה מנומקת, לבקשת אחד הצדדים, ולאחר שנתן לצדדים בהליך הזדמנות להשמיע את דבריהם בעניין זה. נוסף על כך, מוצע להרחיב את סמכויות השופט להכריע בעניינים מסוימים שבסדרי דין לבדו, גם בעניינים שבהם דן בית-הדין בשלושה, כמפורט בתוספת הרביעית המוצעת. סמכות דומה ניתנה לראש ההרכב במותב מורחב יותר.
שינויים משמעותיים נוספים שמוצעים עניינם הוראות בדבר הרכב בית-הדין הארצי וסמכויותיו. ראשית, מוצע ליתן אפשרות לבית-הדין הארצי לדון כערכאה ראשונה גם בסכסוך קיבוצי מיוחד, שהסמכות בו נתונה היום לבית-הדין האזורי, אם הוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת ואם נתבקשה העברת הדיון כאמור על-ידי אחד מבעלי הדין או היועץ המשפטי לממשלה. זאת מאחר שסכסוך מיוחד, אף אם אינו עונה על הגדרותיו של סכסוך קיבוצי כללי, מאחר שהוא חל על מפעל מסוים או מעביד מסוים, עשוי להיות בעל השפעה ברמה הארצית ועלול לפגוע באופן חמור בשירות ציבורי חיוני.
תיקון נוסף לחוק עניינו הרחבת הרכבי בית-הדין בעת הצורך. מוצע לקבוע כי אף שבית-הדין הארצי דן ברגיל במותב של חמישה, דהיינו שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, יהיה אפשר להרחיב את המותב בשופטים ובנציגי ציבור נוספים כאשר מתעוררת שאלה משפטית שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לדיון בהרכב מורחב יותר.
אני רוצה להזכיר לכם למשל את סכסוך הרופאים השנה, ואני רוצה להזכיר לכם את העבודה, באמת, המרשימה של נשיאי בית-הדין הארצי לעבודה לדורותיהם, במיוחד שני האחרונים, סטיב אדלר ונילי ארד המכהנת, בסכסוכי עבודה מורכבים ביותר – הצעת החוק הזאת נותנת מענה גם לסוגיות מהסוג הזה.
הרחבת הרכב על-ידי תוספת שופטים תתאפשר גם בסכסוך קיבוצי כללי הנדון ברגיל במותב של שבעה. עוד מוצע לקבוע אפשרות להרחיב את ההרכב בדיון בערעור על פסק-דין של דן יחיד המנוי בתוספת השלישית, או בדיון בערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בעניינים פליליים.
לבסוף, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת סוגי עניינים שלגביהם לא תהיה אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור אלא אם כן שוכנע בית-הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק-הדין, ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע על זכויות הצדדים באופן ממשי או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש או שעלול להתנהל הליך מיותר. סמכות דומה ניתנה לשר בחוק בתי-המשפט לגבי בקשות רשות ערעור בבתי-המשפט האזרחיים.
ואסיים בכך שמוצע להרחיב את סמכויות רשמי בית-הדין לעבודה, לקבוע כי אלו יהיו מוסמכים לדון בתובענות לשכר עבודה, בתובענות לקצבה וכן בכל תובענה כספית אחרת בעניינים המנויים בתוספת החמישית המוצעת, בסכום גבוה מזה הקבוע כיום ועד 50,000 שקלים.
עד כמה שאני מבין אין הסתייגויות לחוק, למעט הסתייגות דיבור של חבר הכנסת מיכאלי, ואני מבקש מהמליאה לאשר את החוק החשוב הזה.
היו"ר שלמה מולה:
לא, יש הסתייגות של אורי מקלב.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אורי מקלב.
יצחק הרצוג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גם מר מיכאלי וגם מקלב – הסתייגויות דיבור, אני מבין, ואני מבקש מאוד מהמליאה לאשר את החוק כמות שהוא, לרבות לוחות התיקונים והצרופות.
זה שדרוג דרמטי – –
היו"ר שלמה מולה:
כולל – – –
יצחק הרצוג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – של אחד מהמוסדות השיפוטיים החשובים ביותר בישראל. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה. אורי, בבקשה. נא לנמק את ההסתייגות שלך, או הסתייגות דיבור או הסתייגות מהותית, בוא נראה. כן. בבקשה, יש לך חמש דקות, אדוני.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אשתדל לקצר, אפילו לא למצות את מלוא הזמן שאתה מאפשר, אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, קודם כול, כרגע ההסתייגות שלי היא לא הסתייגות דיבור אלא הסתייגות חשובה – אני עוד לא אומר מהותית – הסתייגות חשובה מאוד. לדיבור יש איזו קונוטציה, שבדיבור – אתה תדבר ואחרי זה אפשר להמשיך הלאה. אנחנו מדברים על נושא מאוד חשוב. החוק הזה יש בו הרבה-הרבה דברים חשובים, דברים מהותיים, שינוי, שיפור, ייעול, שינוי סדרי דין. נעשה לאחר מחשבה רבה.
רק יש עוד סקטור, והסקטור הזה הוא סקטור של הנכים. וסקטור הנכים גם כן – המקום שהם צריכים להתדיין על בעיות שנוצרות בעקבות תהליך הבדיקה וקביעת הנכות שלהם, המקום זה בית-דין לעבודה. בשונה מדברים אחרים שמגיעים לבית-דין לעבודה, כשמדובר על סכסוכים בין מעביד לבין עובד וכדומה, מדובר כאן בנכים – ההתנהלות שלהם הרצופה, הרגילה, מול הוועדות הרפואיות – והמקום שהם צריכים לערער אליו זה בתי-הדין לעבודה, ככה נקבע.
ומשכך, שהנכים צריכים לבוא ולערער על ועדות רפואיות וכדומה ועל קביעת נכות, ומי שיודע, ומי שקרוב – ואנחנו, בוועדה לפניות הציבור, השתקף בפנינו והוצפו בפנינו בעיות לא מעטות ואפילו בעיות קשות בוועדות הרפואיות. הוועדות הרפואיות, קודם כול, קשה להגיד עליהן שהן ועדות שקופות; הן ועדות מאוד לא שקופות. הן ועדות שהן לא אובייקטיביות, ועדות שהביטוח הלאומי עצמו מעורב בהן. הבעיה היא גם שהוועדות הן דרקוניות: אדם יכול להיכנס לוועדה רפואית ובתוך זמן קצר לצאת בלי שהוא קיבל שום ביטוי לבקשה שלו, לתובענה שלו, למה שהוא הגיש בפניה; התשובות לא ברורות – בכתב, והקביעות הן מאוד מאוד שרירותיות.
ואנחנו, כשאנחנו דנים בקביעות של הוועדות הרפואיות, הדרך שבה הם צריכים לערער ולשנות את זה היא דרך בתי-דין לעבודה. עכשיו, בייעול הזה, החוק הזה בא ופוגע במי שצריך באופן קבוע להשתמש – בסכסוכי עבודה יכול להיות שזה משהו קצר ויכול להיות משהו שהוא חד-פעמי, אנחנו יכולים להחליט ככה ואנחנו יכולים להחליט אחרת, לצמצם את האפשרות של הערר, לקיים דיון גם בלי נציג ציבור, אבל מה נעשה לנכה? מה נעשה לנכה שכשהוא מגיע לבית-דין לעבודה, בכל הסכסוכים שלו – וכמעט כולם צריכים להגיע לערעורים כאלה ואחרים – למה – השאלה שנשאלת תמיד – למה כשנכה מגיע לבקש את הבקשה שלו, בוועדות הרפואיות הוא לא מקבל אותה, אבל כשהוא מכניס חברה חיצונית, מדוע אז הוא זוכה? וכי אדם אין לו זכות לקבל את זה בלי שהוא מכניס שותף שאחרי זה הוא צריך לשלם לו כל החיים?
ומכיוון שאני גם הבטחתי לקצר, אנחנו, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, שגם הוא הסתייג, ואני הצטרפתי להסתייגות שלו, אנחנו רואים בחוק הזה – שלא בכוונה, ובעקיפין – פגיעה בציבור הנכים, ולכן בהסתייגויות שלנו רצינו וביקשנו להוסיף התנהלות מסוימת ולבוא לקראת הנכים במסלול מסוים שיהיה בתוך החוק הזה, אבל לא אפשרו לנו.
לא אפשרו לנו לא בגלל המהות ולא בגלל הרצון – אמרו שזה אולי הדבר הכי נכון, אבל לא במקום הנכון. לא בחוק הזה, ככה לטענת היועצים. השתכנעתי, או בכל אופן קיבלתי – אני לא יכול להגיד שהשתכנעתי – קיבלתי את מה שאמרו היועצים המשפטיים ויושב-ראש ועדת החוקה, ואנחנו נגיש את זה כהצעת חוק נפרדת בנושא, כדי לשנות את זה בחוק הביטוח הלאומי ובחוקים אחרים, איך להתנהל מולם.
לכן, אני הפכתי את זה, באמת, להסתייגות דיבור, ואני מושך את ההסתייגות שלי, והכוונה שלנו – להגיש הצעת חוק נפרדת בנושא.
היו"ר שלמה מולה:
חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה, גם לך חמש דקות. כן. אני רוצה שהוא יחליף אותי. הוא יכול להיות – – – כן. בבקשה, אדוני. חבר הכנסת מקלב, בוא תחליף אותי בבקשה לכמה דקות.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, השר נמצא פה ברקע; אנחנו רואים אותו.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, אדוני.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר שנמצא פה, חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, בזמן שאתה מתחלף אני רוצה לשבח את החוק שהבוקר העבירו פה, על מורשת יהודי אתיופיה. חבר הכנסת מולה, ירדת מכיסא יושב-ראש, אתה כרגע חבר כנסת מולה.
היו"ר אורי מקלב:
יש לו איזה משהו דחוף, לכן אני החלפתי אותו, אבל – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
החוק הזה הוא חוק חשוב, שאנחנו בכנסת כבר מטפלים בו כמעט שתי קדנציות, ואני מברך על כך שהחוק עבר הבוקר, ואני מקווה שהמימוש, הביצוע שלו יהיה מעשי והוא לא יישאר בספר החוקים כחוק יבש.
אדוני היושב-ראש, אני מברך את ועדת החוקה שבאמת קידמה את חוק בתי-דין לעבודה. חבר הכנסת הרצוג, באמת, הוועדה עוסקת בזה כבר הרבה מאוד זמן, ואין ספק שהחוק שקודם ייעל את המערכת, ותבוא ברכה גם על משרד המשפטים שיזם את החוק.
עם זאת, את ההסתייגות שלי, אדוני היושב-ראש, הגשתי בנקודה כאובה שלצערנו אנחנו במדינה כבר מכירים אותה כמעט עשרות שנים, אפשר לומר, הסוגיה של ועדות רפואיות של נכים. ועדות רפואיות של נכים מתנהלות, לצערי, לא בצורה תקינה. באים נכים לוועדה רפואית – יש שתי ועדות: יש ועדה ראשונה ויש ועדת עררים – ככה זה נקרא – שתיהן מתנהלות בביטוח לאומי. ועדה מתנהלת בביטוח לאומי כאשר הרופאים שיושבים בה הם רופאים של ביטוח לאומי, מקבלים שכר מביטוח לאומי, ובעצם אין פה שום הגינות – שאותו רופא שיושב מטעם הביטוח הלאומי, בשכר של ביטוח לאומי, יפסוק נגד ביטוח לאומי; למה שהוא יעשה את זה?
היו"ר אורי מקלב:
אומנם זה צעד תחת חסות של משרד הבריאות, אבל זה רק ב"כאילו".
אברהם מיכאלי (ש"ס):
הרופאים האלה מקבלים שכר מביטוח לאומי – – –
היו"ר אורי מקלב:
השכר מביטוח לאומי ויש גם – יושב איש של ביטוח לאומי – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
כן. עכשיו, אנחנו, מי שקצת עסק בדבר הזה במשך תקופות – ומה לומר, מה לעשות, לפני שנכנסתי לכנסת עסקתי במקצוע עריכת-דין – עורכי-דין יודעים – וידוע שנכים שם לא מקבלים את יומם במובן הצדק ובמובן של הוכחת הטענות שלהם.
החוק קבע שיש ערכאת ערעור אובייקטיבית, שהיא בית-הדין לעבודה, אבל מה לעשות, בבית-הדין לעבודה, החוק קבע, אדוני היושב-ראש, שהנקודות לערעור יובאו אך ורק בנקודה משפטית בלבד. בעצם זה גורם לכך שאותו נכה שמרגיש שלא ניתן לו יומו בוועדה רפואית ראשונה, בוועדה רפואית שנייה, רוצה לערער לבית-הדין לעבודה – אומרים לו: אדוני, תוכל לערער רק בנקודה משפטית. הוא מגיע לבית-הדין לעבודה, ובית-הדין לעבודה נאלץ, בגלל החוק, לדחות את הערעור, כי הערעור הוא לא על נקודה משפטית, אלא על עניין רפואי, ובעניין רפואי, בית-הדין אומר, אני לא מוסמך בכלל להכריע. ואז העוול נשאר אותו עוול, שוועדה רפואית ראשונה או שנייה קבעו מה שקבעו והנכה הזה נשאר עם הבעיה שלו.
עכשיו, אני ביקשתי, בדיונים שהיו בוועדה, לנסות כרגע, בהזדמנות הזאת, שמביאים חוק חשוב, תיקון חשוב בחוק בית-הדין לעבודה, להכניס את התיקון הזה, שבית-הדין לעבודה יהפוך מוסמך, בעצם, לדון גם בעניינים רפואיים, כפי שעושים את זה בבית-משפט אזרחי. בית-משפט אזרחי, כשאדם מגיש – לדוגמה, בתביעות של נפגעי פציעות תאונת דרכים, היום, בניגוד למה שהיה בעבר – פעם היו מביאים רופא אחד ועוד רופא אחד ואז השלישי היה מכריע – היום בית-המשפט ממנה רופא נייטרלי מטעם בית-המשפט, שהוא יכריע בנקודה הרפואית, ובכך תם העניין בבית-הדין לעבודה.
אני מבין שמשרד המשפטים מסתייג מהעמדה הזאת שלי ואומר לי, בית-הדין לעבודה כרגע לא בנוי לכך, בית-הדין לעבודה כרגע אין לו יכולת לעסוק בדברים האלה. ואני, בכל הכבוד, לא מקבל את הגישה הזאת, כי ככה אנחנו נישאר בבעיה הזאת 30 שנה. אפילו, אדוני היושב-ראש, הגשנו הצעת חוק פרטית כבר לפני תקופה ארוכה, והצעת החוק הפרטית הזאת תקועה בוועדת שרים לחקיקה, כי, שוב, באותו נימוק – גם את החוק ההוא, בזמנו, עצרו, ושר הרווחה דאז, השר בוז'י הרצוג, והיום השר הנוכחי, אומרים: תשמע, אין לי הסכמה כרגע מהביטוח הלאומי שנגיע להקמת רשות חדשה, או לחלופין להסמכת בית-הדין לעבודה לדון בעניינים רפואיים.
ולכן, העוול נמשך. תיקנו חוק חשוב היום במסגרת החקיקה, אבל העוול הזה עדיין נמשך, ולכן אני חייב להביע את ההסתייגות הזאת, כי העוול זועק. העוול הזה, עם כל ההכחשות שהביטוח הלאומי אומר – זה לא נכון והנתונים לא כאלה – מי שיודע את הנתונים האמיתיים – וארגוני נכים מציגים אותם כל הזמן, ואנשי מקצוע שעוסקים בתחום מציגים את זה כל הזמן. העוול הזה נמשך, ולנו, ככנסת, אסור לתת לעוול הזה להימשך.
יחד עם זאת אני קיבלתי על עצמי, אדוני היושב-ראש, למען קידום החוק, לא לעשות פה גיוסים על ההסתייגות שלי. אני הודעתי למשרד המשפטים שאני מתחשב כרגע בבקשה שלהם, ואני לא אביא את ההסתייגות שלי להצבעה, אבל אני מקווה שמשרד המשפטים יעזור לי, יחד עם הגורמים של רווחה וביטוח לאומי, כדי שנביא את הדיון האמיתי הזה פעם אחת להכרעה, כדי שהעוול הזה יתוקן, ולא בעוד 30 שנה נעמוד פה ועוד פעם נגיד, היה עוול ולא תיקנו אותו. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאלי, וכפי שאני הבנתי בסוף דבריך, אתה הופך את ההסתייגות להסתייגות דיבור.
ואם כך, אנחנו יכולים לעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק בית-הדין לעבודה (תיקון מס' 43), התשע"ב–2012, כפי נוסח הוועדה, כולל לוח התיקונים שצורף להצעת חוק זו. מי בעד?
הצבעה מס' 22
בעד סעיפים 1–19 – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–19 נתקבלו.
היו"ר אורי מקלב:
שישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק זו אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור לקריאה שלישית של ההצעה, כפי נוסח הוועדה, כולל לוח התיקונים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 23
בעד החוק – 5
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק בית-הדין לעבודה (תיקון מס' 43), התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר אורי מקלב:
חמישה בעד, אין מתנגדים ונמנע אחד. לפיכך אני קובע שהצעת חוק בית-הדין לעבודה (תיקון מס' 43), התשע"ב–2012, אושרה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ותעבור – ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.