קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012
[מס' מ/608; "דברי הכנסת", חוב' ט"ו, עמ' ; מושב שלישי, חוב' ל"ח, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אורי מקלב:
אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, יש לך חוק נוסף – הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012 – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעה זו מסדירה את הרחבתו והפעלתו של מערך השידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, הידוע גם בשם "עידן פלוס" או ה-DTT. זה אותו מכשיר, אדוני היושב-ראש, שקונים פעם אחת, ואז אפשר לצפות בטלוויזיה בלי לשלם דמי מנוי – לא ל"הוט" ולא ל-yes. זה זוכה להצלחה, יש כבר מאות-אלפים כאלה שנמכרו – משחרר את האנשים מההוצאה החודשית. מי שמצמצם את הצפייה שלו לערוצים הבסיסיים, יש שם ערוצי השידור 2, 10, רשות השידור, ערוץ הכנסת, מגוון של תחנות רדיו יעלו עכשיו, אין-סוף כמעט, ואנחנו רוצים להרחיב את הסידור הזה מחמישה ערוצים שיש בהם היום אפשרות שידור, ל-18 ערוצים.
היו"ר אורי מקלב:
אני מאוד מכבד את מה שעשית, אבל עדיין לא השתכנעתי לעשות את זה – לא את זה ולא את זה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אתה יכול לרכוש את ה"עידן" ולא לצפות.
מערך זה, שהוקם ומופעל היום על-ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מאפשר לציבור גדול, שאינו מעוניין, מסיבות כלכליות ואחרות, לצפות בחבילות הערוצים שמציעות חברות הכבלים והלוויין, לקבל חבילת שידור מצומצמת יותר של ערוצים הפתוחים לכלל הציבור, בעלות חד-פעמית לצורך רכישת ממיר מתאים. כידוע, כבר היום מופצים חמישה ערוצים באמצעות התשתית הקיימת, אך היא מורכבת ממְרַבֵּב אחד, שיכול להפיץ את שידוריהם של שישה ערוצי טלוויזיה וכ-24 תחנות רדיו, כאשר הכוונה היא להוסיף שני מרבבים נוספים, שיאפשרו את הפצתם של כשישה ערוצי טלוויזיה נוספים בטכנולוגיית חדות רגילה וכן כחמישה ערוצים בטכנולוגיית חדות גבוהה – HD.
הצעת החוק קובעת כי לא ייגבה כל תשלום עבור קליטתם של שידורים אלו, למעט התשלום עבור רכישת הממיר כאמור, וכן, כמו במערך הראשון שהוקם, מימון הקמתן של תחנות השידור הספרתיות הנוספות יהיה מאוצר המדינה, בין היתר תוך שימוש בכספי התמלוגים המשולמים בידי בעלי זיכיונות ורשיונות לשידורים לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן–1990.
לפי נתוני הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, עד כה נמכרו כ-350,000 ממירים לקליטת שידורי "עידן פלוס". השידורים, שנועדו בין היתר להחליף את השידור האנלוגי הישן, הביאו לחיסכון משמעותי בכסף ובתדרים, ואף סייעו בצמצום הקרינה שפלטו המשדרים הישנים. זה גם המקום לברך את הרשות השנייה, שהובילה בהצלחה רבה את הקמת המערך במקצועיות, במהירות וביעילות, ותוך חיסכון בכספי ציבור.
הצעת החוק מסדירה את מינויו של הגורם המפעיל, הממונה הן על הקמתן והן על הפעלתן של תחנות השידור הספרתיות שבאמצעותן יופצו השידורים בכל רחבי הארץ. לפי הצעת החוק, שר התקשורת ושר האוצר, באישור הממשלה וועדת הכלכלה, ימנו את הגורם המפעיל שיהיה גורם ממשלתי, תאגיד שהוקם בחוק או חברה ממשלתית בבעלות המדינה, שאינם משדרים שידורי טלוויזיה או רדיו בישראל, ויכול שיהיה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
ביחס לזהותם של הגופים ששידוריהם יופצו באמצעות מערך ההפצה האמור: כהמשך למצב היום, הצעת החוק קובעת כי במערך המורחב יופצו שידורי הטלוויזיה של בעלי הזיכיונות בערוץ-2 ובערוץ-10, ערוץ הכנסת ורשות השידור – ששידוריה יופצו במסגרת שני ערוצים. בנוסף, יופצו שידוריהם של בעלי הרשיונות לשידורי טלוויזיה. כמו כן, תתאפשר הפצתם של משדרי ערוץ ייעודי לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, אם יבקשו זאת, וכן שידוריהם של ערוצים נושאיים ושל הטלוויזיה הלימודית, שאליהם אתייחס בהמשך דברי. שידוריהם של כל גופי השידור האלה יופצו באמצעות טכנולוגיית חדות רגילה. כמו כן, יופצו באמצעות המערך המורחב גם ערוצי רדיו כמפורט בהצעת החוק.
עוד מוצע כי הגורם המפעיל יפיץ, לבקשתה של רשות השידור, את שידורי הרשות גם במסגרת ערוץ בטכנולוגיית חדות גבוהה – ערוץ HD. אציין כי לפי הנוסח המקורי של הצעת החוק התאפשר לרשות לשדר בערוץ HD שידורים שונים מאלו שהיא משדרת בערוצים בטכנולוגיית חדות רגילה. הוועדה חששה כי מתן האפשרות לשדר שידור שונה במסגרת ערוץ HD יפגע בזכותו של כלל הציבור ליהנות מהשידורים, הממומנים כזכור מכספי האגרה, ואף ייתן עדיפות לאלו שברשותם טלוויזיות יקרות יותר המתאימות לקליטת השידור בטכנולוגיה זו. זאת ועוד: הוועדה סברה כי הוספת ערוצים שרשות השידור תהיה רשאית לשדר צריכה להיעשות באמצעות תיקון חוק רשות השידור ולא אגב אזכור הערוצים שיופצו במערך "עידן פלוס". לפיכך, בהתאם להצעת החוק, ערוץ ה-HD יהיה "ערוץ מראָה", שישדר אך ורק את השידורים שמשדרת רשות השידור באחד מערוצי השידור הקיימים.
לצערי, שר האוצר הגיש הסתייגות להחלטה זו, והוא מבקש לקבוע כי רשות השידור תוכל לשדר שידורים אחרים בערוץ ה-HD, ובלבד שרוב השידורים בערוץ זה ישודרו במקביל גם באחד הערוצים העיקריים. כלומר, ברירת המחדל, לפי הסתייגות שר האוצר, תהיה למעשה מתן אפשרות לרשות השידור לשדר תכנים חדשים בערוץ נוסף, שלישי, ללא דיונים בכנסת לגבי אופיו וללא הסדרת הנושא בחוק רשות השידור.
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת עמדת הממשלה?
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
לא, זאת הסתייגות שר האוצר.
היו"ר ראובן ריבלין:
כמה שאני מכיר את הממשלה – אני לא מכיר אותה טוב, אבל מי שמייצג את הממשלה בחוק התקשורת הוא שר התקשורת. לכן אני רוצה לדעת מה היתה עמדת משרד התקשורת לגבי ההסתייגות של שר האוצר. הנה יושב פה מי שנשלח על-ידי האוצר בכל פעם. אני לא אומר שההסתייגות הזאת, אין בה היגיון, אני לא אומר. אני הייתי שר התקשורת, יש בה היגיון. אני גם יודע מה האילוצים. יש דברים שמשרד האוצר עושה שאתה היית מעיף אותם ואני יודע שאתה כבר באמת אחד המומחים למערכת הזאת, וזה חשוב. שר התקשורת, אתה מסכים להסתייגות של שר האוצר?
שר התקשורת משה כחלון:
הגענו לאיזו הסכמה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הגעתם? אז זהו. זאת אומרת יש הסכמה של הממשלה. אחרת אתם מביכים את כל – לכן באתי וישבתי פה, כי אני רוצה לדעת. אם ההסתייגות – כי אומר בצדק יושב-ראש הוועדה: לצערי הרב, הגיש משרד האוצר הסתייגות. כי אם זאת הסתייגות, זאת הסתייגות של משרד האוצר ולא של הממשלה. לעומת זאת, אם יש עמדה אחת של הממשלה – אין. נא להסביר לנו את העניין הזה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
כל עוד שר התקשורת הוא משה כחלון ואני יושב-ראש הוועדה, לא יכול להיות הבדל בעמדות שמגיעות למליאת הכנסת. אולי לפני כן אנחנו מתווכחים ומסתדרים – מגיעים לפה מאוחדים.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא הבנתי את זה משר התקשורת, אני מוכרח להגיד לך.
שר התקשורת משה כחלון:
שאמה – – – הסתייגות של האוצר. שאלת אותי מה העמדה שלי. אני אומר: אני חושב שההסתייגות הזאת צריכה ליפול, כי אנחנו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
האם משרד האוצר שומע מה שאומר – אתה כפרלמנטר, ותיק גם, יודע שכאשר מביא יושב-ראש הוועדה לכנסת, היא צריכה להחליט אם היא מקבלת את ההסתייגות או היא משלחת אותה למקום שבו שלחה אותו הוועדה.
שר התקשורת משה כחלון:
אם אתה רוצה שאני אפרט עוד שני משפטים, אז היה לנו ויכוח בחוץ על ההסתייגות. אם ההסתייגות לא תתקבל האוצר ואני נמשוך את החוק. כדי לא למשוך את החוק הגענו להסכמה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה רוצה למשוך את החוק? כממשלה הוא יכול למשוך את החוק.
שר התקשורת משה כחלון:
זה היה התהליך.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
זאת הסמכות של הממשלה.
שר התקשורת משה כחלון:
כדי לא למשוך את החוק הגענו להסכמה, ויושב-ראש הוועדה יפרט את ההסכמה שהגענו אליה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
האם את ההסכמה אפשר – אדוני יושב-ראש הוועדה, ואתה היית יושב-ראש ועדת הכלכלה. זאת דרך יפה דרך ועדת הכלכלה, זאת דרך נכונה. אני רק אומר לך: האם אתה כיושב-ראש ועדת – האם לא יצטרך יושב-ראש הוועדה, אם הם הסכימו על משהו, להחזיר את החוק?
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
להחזיר את החוק הזה עוד הפעם, אדוני היושב-ראש?
היו"ר ראובן ריבלין:
כן.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אתה יודע כמה גלגולים הוא עבר?
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא אמרתי לך, אני שואל אותך.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
מה ששר התקשורת יאמר. אם שר התקשורת יבקש שנחזיר את זה לוועדה, נחזיר את זה לוועדה.
קריאה:
– – –
שר התקשורת משה כחלון:
אני אמרתי. חברים, סיכמנו שלא מחזירים לוועדה. הוויכוח היה אם אנחנו – אתה רוצה שאני אדבר מהצד?
היו"ר ראובן ריבלין:
בוודאי, בוודאי. שמע, גם נדמה לי שהקואליציה צריכה לדעת איך להצביע. אני בדרך כלל מצביע עם הקואליציה. לא תמיד – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
ברגע שאילטוב נכנס, הקואליציה יודעת איך להצביע.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה בסדר גמור, רק אני מוכרח לומר לך – – –
שר התקשורת משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, הוויכוח שהיה זה על הנושא של הערוצים הנושאיים. הבקשה של האוצר זה לפתוח לגמרי, ואני חושב שהיא נכונה – לפתוח לגמרי. הבקשה של חברים בקואליציה היא להשאיר את המצב כפי שהוא. על מנת לשנות מספר, אם זה 1 או 4, כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש, צריך להחזיר לוועדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בוודאי.
שר התקשורת משה כחלון:
אז אנחנו הגענו להסכמה: בתקופת הפגרה יש תיקונים נוספים. במסגרת התיקון ייכנס ערוץ נושאי נוסף ל-2014, בהסכמת השותפים שלנו לקואליציה. לכן אין צורך להחזיר לוועדה, כי זה as is נשאר.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם רק ידוע לאוצר – האוצר עניין אותי בנושא הזה, במחשבה, לא למשוך את לבי – כדי להתייעץ. האם האוצר מבין שהחוק יתקבל כפי שיושב-ראש הוועדה מציג אותו?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לצערו של האוצר – כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
מבין?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לצערו של האוצר – כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז הוא מבין. אני רק בא ואומר: תשמעו, חברים – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני מקווה שזה לא על חשבון זמן הדיבור שלי.
היו"ר ראובן ריבלין:
ודאי שלא. קודם כול אתה לא מוגבל בשום דבר. עד שלא מבין אחרון חברי הכנסת שהוא היה הסגן, שהוא היה אחד מטובי סגני יושב-ראש הכנסת – מה אפשר לעשות, שחררנו אותו לנהל את המשטרה – אני רוצה לומר לך, בוודאי שאתה תדבר פה, אפילו אם יצטרכו עד הלילה. עד ליל הסדר תדבר. אני רק רוצה שלא יהיו אי-הבנות.
השר כחלון אומר: אנחנו מקבלים את נוסח הוועדה. אנחנו אחרי כן, בממשלה, נביא עוד הצעה נוספת, תיקון מס' 342, ואת זה נביא בהסדר אחר, לא פה. כבוד השר, תברר את זה. איפה חיילי האוצר?
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
העבירו דאגה מלבכם.
היו"ר ראובן ריבלין:
איפה האנשים מהאוצר, הם פה?
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
הסתייגות משותפת שלנו.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
תיכף נסביר לו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתם צריכים להבין את זה חברי – – –
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אנחנו הבנו.
כרמל שאמה-הכהן (הליכוד):
לא רק שהם הבינו, הם גרמו לאחרים להבין.
ראוי להזכיר, כי לעומת הפצת שידורי רשות השידור בערוץ HD, לגבי גופים משדרים אחרים שיבקשו לשדר בערוצי HD, מוצע כי הפצתם תיעשה במקביל לשידורים בערוץ העיקרי ולאחר בחירה בהליך שוויוני שעליו יורה שר התקשורת, בהתייעצות עם שר האוצר ועם מועצת הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין. מהטעמים שפירטתי, אני סבור כי על חברי הכנסת להתנגד להסתייגות זו ולהצביע נגדה.
באשר לתשלומים עבור הפצת השידורים: בהצעת החוק הממשלתית שאושרה בקריאה הראשונה, נקבע כי התשלומים, שיחושבו לפי סך התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלת תחנות השידור ובהפצת השידורים, למעט עלות ההקמה כאמור, יחולקו בין משדרי הטלוויזיה והרדיו לפי רוחב הפס הנדרש להפצתם, כאשר תשלום עבור רוחב פס שלא ינוצל יוטל על הגופים שמופצים במערך באותה עת.
הוועדה סברה כי הצעה זו אינה ראויה, חותרת תחת מטרת החוק, שהיא הגדלת היצע השידורים, ויוצרת חסם משמעותי לכניסה למערך, משום שהיא עלולה להגדיל באופן משמעותי את העלות שכל גוף מופץ יצטרך לשאת בה, מעבר לעלות עבור הקיבולת הנדרשת לשם הפצת שידוריו. יתירה מזו: מאחר שברור כי הצעת הממשלה, שהיא בעצם הצעת האוצר, תקשה על גופי שידור לדעת באופן ברור מה תהיה עלות ההפצה שתוטל עליהם, גם אלה המעוניינים לבחון אפשרות להצטרף למערך, כמו הערוצים הייעודיים, יהססו לעשות כן בשל האי-וודאות כאמור. מכאן, שהצעת האוצר עלולה ליצור תמריץ שלילי לגורמים חדשים שירצו להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך.
לפיכך, ועדת הכלכלה קבעה שאין הצדקה לכך שגוף ששידוריו עלו למערך יממן את "שמירת המקום" עבור גופים שטרם עשו כן, והחליטה כי עלות דמי ההפצה והתפעול עבור הקיבולת של תחנות השידור הספרתיות שלא תנוצל, תוטל על אוצר המדינה. בעניין זה יש לזכור כי ללא השתתפות האוצר, עלול להיווצר מצב אבסורדי, שבו גורם פרטי אחד משלם למעשה עבור "שמירת מקום" במרבב לגורם פרטי אחר שמתחרה עמו.
נציגי משרד האוצר מסרו לוועדה הערכה, שהעלות השנתית שתוטל על אוצר המדינה כתוצאה משינוי זה עומדת על כ-10 מיליון ש"ח בשנה.
להלן כמה נתונים לעניין זה: להערכת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – ואני מדגיש, מדובר בהערכה בלבד – עלות דמי ההפצה בכל מרבב תהיה 20–24 מיליון שקלים לשנה, ולפיכך, ללא העמסת דמי הפצה בשל קיבולת פנויה על הגופים המופצים, כששת ערוצי הטלוויזיה יידרשו לשלם כ-3.5 מיליון שקלים דמי הפצה לשנה כל אחד. אחרי שיוקם המרבב השני, ובהנחה שתישאר קיבולת פנויה של שני ערוצים לכל היותר, מדובר בסכום של כ-8 מיליון שקלים, שאם האוצר לא יישא בהם, התוספת לכל גוף מופץ תעמוד על כמיליון ש"ח לכל ערוץ.
כפי שכבר ציינתי, האי-וודאות ביחס לעלות דמי ההפצה עלולה להביא לכך שגורם מופץ לא יוכל להכין תוכנית עסקית שתהווה את הבסיס לעלייתו למערך, שכן הוא יהיה תלוי למעשה בגורמים אחרים, שהוא אינו יודע מהם שיקוליהם העסקיים. מצד שני, ברור כי העלות התקציבית שתוטל על אוצר המדינה תצומצם ככל שיותר גופים יבחרו להפיץ את שידוריהם במסגרת המערך וימלאו את הקיבולת הפנויה בו. מטעמים אלו אני קורא לחברי הכנסת לדחות את ההסתייגות שהגיש שר האוצר גם לסעיף זה.
כפי שציינתי קודם לכן, הוועדה דנה באריכות בהפצת שידורי הטלוויזיה הלימודית והערוצים הנושאיים במסגרת המערך המורחב. לעניין שידורי הטלוויזיה הלימודית, לפי הצעת החוק המקורית שהגישה הממשלה, הותנתה הפצת שידורי הטלוויזיה הלימודית במערך המורחב בכך ששר החינוך ימסור הודעה לשר התקשורת, במועד הגשת בקשת הטלוויזיה הלימודית ובכל שנה לאחר מכן, שלפיה נוכח כי 51% לפחות משידורי הטלוויזיה הלימודית הם בנושאים חינוכיים המיועדים לילדים או לבני-נוער בהתאם לתקנות שיקבע. מאחר שהדעות בוועדה היו חלוקות בנושא זה, החליטה הוועדה, באישור הכנסת, לפצל את הסעיפים הנוגעים לתנאים להפצת שידורי הטלוויזיה הלימודית ולקביעת התקנות על-ידי שר החינוך כך שניתן יהיה להפיץ שידורים אלה במערך המורחב גם ללא הודעת השר והתקנת התקנות כאמור.
לעניין שידורי הערוץ הנושאי – מדובר בערוץ מסוג חדש, שהוגדר בהצעת החוק כערוץ שלפחות שלושה-רבעים משעות השידור שלו מוקדשות לנושא אחד וששידוריו בנושא האמור משודרים במהלך לפחות 90% משעות צפיית השיא. בהתאם להצעת הממשלה, מספרם של הערוצים הנושאיים לא יוגבל ורשימת הנושאים שיש לגביהם הצדקה כי יתקיימו בעניינם שידורים במסגרת ערוץ נושאי תיקבע על-ידי שר התקשורת ושר האוצר לאחר התייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ולוויין ועם מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
ההצעה הממשלתית קבעה מספר מצומצם של הוראות לעניין סייגים להשתתפות במכרז לבחירת משדר ערוץ נושאי ובעניינים נוספים. הוועדה החליטה, פה-אחד, להתנגד להצעת האוצר ולא אישרה את הסעיף, כשהנימוק העיקרי הוא חוסר סבירות ההצעה, המאפשרת לשרים להחליט על הקמת ערוצי טלוויזיה חדשים שיתחרו בערוצים הקיימים, שמצבם ידוע, זאת כמעט ללא רגולציה, וקבלתה כלשונה היתה עלולה לגרום לנזק משמעותי לשוק התקשורת. רק בדיון מחדש הסכימה הוועדה לקבל הצעת פשרה שהצעתי, והיא כלולה בנוסח שבפניכם.
בהתאם לנוסח המוצע, מספרם של הערוצים הנושאיים לא יעלה על שלושה, ורשימת הנושאים שישדרו אותם ערוצים תיקבע על-ידי שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה, ללא מעורבות שר האוצר כפי שביקשה הממשלה, שכן אין מקום למעורבות שר האוצר בקביעת נושאים ותכנים בשידורי טלוויזיה. שנית, הוועדה קבעה כי פרסום מכרז על-ידי המועצה לשידורי כבלים ולוויין לבחירת משדר ערוץ נושאי ייעשה באישור שר התקשורת וועדת הכלכלה, לאחר שהשר נוכח כי לא יהיה בהענקת הרשיון כדי לסכן באופן ממשי את יציבותם של גופים משדרים אחרים או את פעילותם של גופים אחרים המשדרים שידורי פרסומת. שלישית, נקבע כי שידורי הערוץ הנושאי הראשון יחלו לא לפני תחילת שנת 2014, וכי שידוריהם של שני הערוצים הנוספים לא יחלו אלא בתום שנה מעלייתו לאוויר של הערוץ שקדם להם. הדרגתיות זאת תאפשר בחינה מעמיקה של השפעותיו של כל ערוץ על שוק הטלוויזיה.
לצורך הסדרת שידוריו והפיקוח עליהם, החליטה הוועדה להחיל על משדר ערוץ נושאי הוראות שונות מדיני התקשורת, כמפורט בהצעת החוק, ובכללן חובת עמידה ביעדי הפקות מקור, תנאים לקבלת רשיון ולהעברתו ומתן סמכות למועצה לשידורי כבלים ולוויין לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו. הוועדה גם החילה על משדר ערוץ נושאי את הוראותיהם של חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה–2005, ושל חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א–2001.
שר האוצר הגיש הסתייגות לסעיף זה, שמשמעותה חזרה לנוסח שנכלל בהצעת החוק המקורית. אני סבור כי לאור הקשיים הרבים שהיו בהצעה זו, כפי שהצגתי, יש לדחות גם את ההסתייגות הזו של שר האוצר.
במהלך דיוני הוועדה בנושא זה, התקבלה הצעתו של חבר הכנסת נחמן שי, ולפיה הסמכויות לעניין הערוץ הנושאי תינתן, במקום למועצת הכבלים והלוויין, לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. כן התקבלה הצעתי לדחות את יישום הוראה זו לשנת 2020. מהנוסח שהתקבל עולה אפוא שהרשות השנייה תצטרך להפעיל סמכויות הקבועות בחוק התקשורת, הגם שהיא פועלת לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. שר התקשורת, חבר הכנסת אלכס מילר ואני הגשנו הסתייגות המבקשת למחוק הוראה זו, ואני קורא לכם לקבל אותה ולדחות את הסתייגותם של חברי הכנסת שי, חסון ואבסדזה המבקשים את החלתה המיידית של העברת הסמכויות לרשות השנייה.
נושא נוסף שהועלה במסגרת הצעת החוק, אף שאינו קשור אליה ישירות, הוא עניינו של ערוץ-10. בפני הוועדה הונחה הצעתה של חברת הכנסת נינו אבסדזה שביקשה לשנות את מועד התשלום הדחוי לחובותיו של בעל זיכיון הקבוע בסעיף 102א1 לחוק הרשות השנייה, כך שהוא יידחה לסוף שנת 2012 או למועד מאוחר יותר, שיקבעו שרי האוצר והתקשורת. הצעה זו נדחתה על-ידי הוועדה, וחברי הכנסת אבסדזה, חסון, שי, טיבייב וכבל מבקשים להסתייג מהחלטה זו ולהוסיף את הדחייה האמורה כתיקון לחוק הרשות השנייה. אני קורא לחברי הכנסת לדחות את הסתייגותם.
כידוע, הוועדה דנה גם בהצעה לתקן, במסגרת הצעת חוק זו, את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, כדי לאפשר אחזקה משותפת של חברת החדשות של ערוץ-2 גם אם רק אחת משתי בעלות הזיכיון לשידורים בערוץ-22 תבקש רשיון, כך שאחת תשדר ברשיון והשנייה בזיכיון. הצעה זו, כמו גם הצעות נוספות לתיקון חוק הרשות השנייה, שעניינן מניעת מונופול בשידורי חדשות בטלוויזיה המסחרית והארכת המועד להגשת בקשה לקבלת רשיון לשידורים, היו שנויות במחלוקת. כדי לאפשר דיון מעמיק יותר בהצעות אלה ולמנוע עיכוב נוסף בקידום הצעת חוק זו, החלטנו, בדיון ביום 20 במרס 2012, שהתקיים לאחר שהוועדה החליטה לחדש את דיוניה בהצעת החוק, להניח את הצעת החוק ללא התייחסות לנושאים אלה, שבהם נדון בהמשך.
חברי הכנסת, הצעת חוק זו טומנת בחובה בשורה משמעותית לציבור בדמותה של יצירת אלטרנטיבה איכותית בעלות נמוכה לשידורים הרב-ערוציים של חברות הכבלים והלוויין. אני מבקש מכם להצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
היו"ר ראובן ריבלין:
בנוסח הוועדה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
בנוסח הוועדה, למעט ההסתייגות של השר כחלון, חבר הכנסת מילר ושלי, שהיא היחידה – הצגתי אותה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא הציג אותה, הציג אותה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – לקבל את ההסתייגות כאמור, ההסתייגות שהוגשה על-ידי שר התקשורת ואת ההסתייגות שהגשתי יחד עם חבר הכנסת מילר, ולדחות את יתר ההסתייגויות, לרבות הסתייגויותיו של שר האוצר כפי שפירטתי קודם, וכן הסתייגות נוספת שהגיש שר האוצר לעניין סעיף 23 לחוק המוצע, שעניינו "תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברה", באישור ועדת הכלכלה, ולא ועדת הכספים, כפי שהוצע. אני סבור כי הוועדה הנכונה היא ועדת הכלכלה, שפיתחה מומחיות לנושאי התקשורת וממילא גם מבט רוחבי המאפשר לה להבין את ההשלכות של הפטורים שאליהם מתייחס הסעיף על התנהלות שוק זה.
אדוני היושב-ראש, הצעת חוק זו אומנם מסדירה את הבשורה התקשורתית החדשה – גם צרכנית, גם תקשורתית וגם חברתית – לאזרחי ישראל, אבל היא היתה בעצם הפלטפורמה לכל הדיונים סביב ערוץ-10 וחברת החדשות, והמחלוקות בין "קשת" ל"רשת". כל הדברים האלה או שהסתיימו או שנדחו, כי הוועדה הגיעה לכלל מסקנה שאסור לנו לפספס את סיום החקיקה היום.
היו"ר ראובן ריבלין:
הם פוצלו מהחוק.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
פוצלו. מה שהיה צריך – פוצל, ומה שלא צריך – לא הוכרע ונשאר באוויר, כדי שלא לעכב יותר את הצעת החוק הבאמת כל כך חשובה הזאת, כל כך חיובית, שהכין משרד התקשורת והוביל שר התקשורת, שמוביל מהפכה שלמה בתחום התקשורת בשנים האחרונות.
וכמובן, כמו שבטח שמת לב, קראתי המון דברי הסבר לחוק הזה וכך גם היו הדיונים – ארוכים, מורכבים, מתישים, עם הכרעות לא פשוטות. כל זה לא היה יכול לקרות גם עם כל חוכמת חברי הכנסת ורצונם ללא צוות מופלא של ועדת הכלכלה, בראשות מנהלת הוועדה הגברת לאה ורון, והיועצת המשפטית, שבאמת בלעדיה החוק הזה לא יכול היה להסתיים. חוק מאוד חדשני, מורכב, ולא פשוט – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מי זאת היועצת המשפטית?
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
עורכת-הדין אתי בנדלר, שזו הפעם הרביעית היום שאני מזכיר את שמה במליאה. עד הרגע היא לא היתה, כי היא היתה עסוקה עוד בעבודה, כדי להכין עוד הצעות חוק – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אם היית מזכיר את שמה עוד כהנה וכהנה, לא היית אפילו מגיע – שנינו לא היינו מגיעים לדרגת הידע שלה בנושא של התקשורת – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אין ספק.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – בפרט ובנושאי המשפט בכלל.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
כן. – – – גם לעורך-הדין אלקנה אפרת. וכמובן נודה לצוות האישי שלי: הדוברת לבנת נזרי, דרור נאור ואלעד זמיר.
אני מבקש לאשר את ההצעה כאמור, למעט הסתייגות אחת, שנתמוך בה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, רבותי, מה שעשתה הוועדה, כמובן, היתה בפניה הצעת החוק לקריאה ראשונה, והיא שינתה את פניה במידה רבה. מה שהאוצר רוצה זה להחזיר את החוק לנוסחו בקריאה הראשונה. הוועדה מיצתה את כל דיוניה והביאה, לאחר שפיצלה כמה נושאים שהיא חשבה שלא צריכים לעכב את הנושא בכללו, היא הביאה הצעה. ויושב-ראש הוועדה ממליץ בפני כל חברי הכנסת לקבל את נוסח הוועדה, למעט הסתייגות אחת, שבה הוא מבקש לתמוך.
על כך יש הסתייגויות שונות. קודם כול – ההסתייגויות של שר האוצר. האם אדוני רוצה לנמק את כל ההסתייגויות יחד?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני אסביר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תסביר כמה שאתה רוצה. יש לך פה הסתייגויות בשביל להסביר עד ליל הסדר, אין לך בעיה.
רבותי אנשי האוצר, הממשלה התכנסה מסביב לנוסח הוועדה כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעמדתו של שר התקשורת, ואני מבין שהקואליציה גם היא מכוונת את הצבעתה בתמיכה מלאה בעמדת הוועדה, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכמת משרד התקשורת. היא מגבה את משרד התקשורת.
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
את משרד התקשורת. יושב-ראש הקואליציה, אדוני אמר: את משרד התקשורת. השר תמיד, ברור.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד ידידי שר התקשורת והרווחה מר משה כחלון, היום היה דיון די ארוך, בבוקר, עם שר התקשורת. ההסתייגויות של האוצר, אדוני היושב-ראש, הן בעלות היבט צרכני מהמדרגה ראשונה – אנחנו רואים את זה עין בעין.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין על זה ויכוח.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אבל לאחר דיון ארוך ומעמיק הוחלט שנכון לעכשיו – אני מדגיש, נכון לעכשיו – ההסתייגויות לא יועלו להצבעה, והן יידונו בפגרה, בישיבתה של ועדת הכלכלה. זה ההסכם שהגענו אליו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני מבין היטב, רק אני רוצה מה שאתה מבין לומר לפרוטוקול. אדוני מבין שאנחנו הולכים להצביע על הצעת החוק בהתאם לנוסח הוועדה, שהוא לא הדבר שאתם תדברו עליו בפגרה ועליו אתם תסכימו או לא תסכימו בוועדת הכלכלה, כי בינתיים החוק יתקבל כפי שהוא; זה ברור לאדוני? כדי שלא תהיינה אי-הבנות אחר כך, שהטעיתי את – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה ברור גם לחברים.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש פה הבדלי – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כפי שאמרתי, ההסתייגות של האוצר, שאנחנו רואים עין בעין – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתם מורידים אותה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – עם שר התקשורת, היא בעלת היבטים צרכניים. כרגע, נכון לעכשיו, אנחנו מורידים אותה, דוחים אותה להזדמנות אחרת, וההסכמה היא שאנחנו נדון בוועדה בפגרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הסכמה בינך ובין שר התקשורת.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ובין החברים גם – גם אני, גם יושב-ראש הוועדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתם תדונו בזה, אבל את החוק תקבלו כפי שהוא. זה הכול.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אכן.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר גמור, אדוני. תודה רבה. שר התקשורת, אתה רוצה לעלות? כי הוא נימק כבר אחת מההסתייגויות. אתה לא רוצה לעלות. האם יש עוד מסתייג מהמסתייגים לחוק זה הנמצא באולם? אין. חבר הכנסת נחמן שי, אני ראיתי יואל חסון – נחמן שי, אתה מתכוון להחזיק בהסתייגויות שלך? לא. זאת אומרת, האם יש פה מסתייג המבקש להצביע על הסתייגויותיו לחוק זה, למעט אותה הסתייגות שכבר נומקה כפי שציין יושב-ראש הקואליציה? זאת אומרת, אנחנו מסתייגים רק בסעיף 4, נכון? לא לסעיף 4, הסתייגות 4, לסעיף – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
למחוק את סעיף 13(ז).
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיף 13. ובכן, עד 13 לא קיימת כל הסתייגות, לכן נצביע על שם החוק וסעיפים 1–12 כולל סעיף 12 בקריאה שנייה, מקשה אחת, שכן כל ההסתייגויות הוסרו על-ידי המסתייגים או לא נמצאו במליאה המסתייגים שהיו יכולים לבקש להצביע על הסתייגותם.
שם החוק וסעיפים 1–12 ועד בכלל כהצעת הוועדה – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. אנחנו חסכנו הרבה זמן.
הצבעה מס' 28
בעד סעיפים 1–12 – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–12 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע ששם החוק וסעיפים 1–12, כולל, עברו על-פי הצעת הוועדה. עברו בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לסעיף 13. בסעיף 13 הסתייגות שר האוצר יורדת; ההסתייגות "אם תתקבל – – –" יורדת. אנחנו עוברים להסתייגות השר משה כחלון, כרמל שאמה ואלכס מילר, המציעים, בעמוד 33 להצעת החוק, בעמודים הצהובים – הסתייגות מס' 4, לסעיף 13, ואחר כך נצטרך להצביע עוד הפעם. נא להצביע – מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 29
בעד ההסתייגות – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של שר התקשורת וחברי הכנסת כרמל שאמה-הכהן ואלכס מילר לסעיף 13 נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות נתקבלה והסעיף נמחק.
אבל הסתייגות לנושא – אם תתקבל הסתייגות זו יתוקן סעיף 18 כך – בפסקה 1(א), בפסקה (6) המוצעת, הסיפא החל במלים "והחל ביום" תימחק. התוספת ראויה ביותר להבנת החוק ולגיבושו. תודה רבה. נא להצביע על התוספת להסתייגות כמדובר בעמוד 33.
זאב אלקין (הליכוד):
לא צריך, זה אוטומטי.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אני לא בטוח, כי – מה כתוב? הסעיף יימחק. אם הסעיף נמחק, אתם אומרים לי שצריך שיהיה כתוב – הסיפא החל במלים "והחל ביום" תימחק, אתם צודקים. תודה רבה. רק לפרוטוקול הדגשתי זאת, ולכן אנחנו יכולים להצביע – על סעיף 13 כולל ההסתייגות נצביע בנפרד.
נא להצביע. מי בעד סעיף 13 כולל ההסתייגות שנתקבלה? מי נגד? נא להצביע. סעיף 13 כולל ההסתייגות.
הצבעה מס' 30
בעד סעיף 13 – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 13, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 13 אושר בקולותיהם של 14 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים, בהתאם לתיקון שנתקבל על-ידי קבלת ההסתייגות על-ידי מליאת הכנסת.
רבותי, לשאר הסעיפים, מ-14 עד 24, אין הסתייגויות של חברי כנסת שנוכחים באולם ומבקשים להצביע עליהן. הואיל וכך אנחנו מצביעים לפי נוסח הוועדה על סעיפים 14 עד הסוף, עד סעיף 24, כולל.
נא להצביע. מי בעד? מי נמנע? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 31
בעד סעיפים 14–24 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 14–24 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ובכן, רבותי חברי הכנסת, אני קובע שחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012, עברה בקריאה שנייה, כפוף להסתייגות שנתקבלה לסעיף 13.
אדוני יושב-ראש הוועדה, האם אתה מבקש להצביע בקריאה שלישית, לאשר את החוק ולהכניסו לספר החוקים?
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר גמור. לפי בקשת יושב-ראש הוועדה, כרמל שאמה, אנחנו נצביע בקריאה שלישית על הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012.
רבותי, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 32
בעד החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012, עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
אחר כך אתם תדונו על מה שאתם רוצים, כשהחוק הזה קיים בספר החוקים. שר התקשורת, בהחלט תיקון חשוב.
שר התקשורת משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום הכנסת אישרה – הרגע למעשה – הכנסת אישרה את אחד החוקים הצרכניים ביותר שחוקקנו לפחות במושב הזה.
מדובר, אדוני היושב-ראש, על פוטנציאל חיסכון למשפחות של כ-3,600 שקל בשנה. היום כ-2.5 מיליון בתי-אב במדינת ישראל מחוברים לשתי חברות של טלוויזיה רב-ערוצית, והחברות האלה גובות משהו בגבולות ה-300 שקל בחודש, ופשוט אין אפשרות אחרת. יש שתי חברות בלבד, ואין אפשרות אחרת. אנחנו הצלחנו להכניס חמישה ערוצים, והיום התקבל חוק להרחיב ל-18 ערוצים. אין לי ספק שכחצי מיליון משפחות יצטרפו לפרויקט הזה.
לנו אין כוונה לפגוע בחברות, אבל יש לנו כוונה לייצר איזה סוג של תחרות. אני לא אומר שזו תחרות שווה, בכל זאת 100 ערוצים מול 18 ערוצים, אבל יש לא מעט אנשים – סטודנטים, זוגות צעירים, אנשים מבוגרים – שלא צריכים את כל 100 הערוצים, הם לא מגיעים אליהם בכלל, ולכן הממיר הזה של ה-DTT מספיק להם, וזה יכול לתת להם מענה לחלק של הבידור שאפשר לקבל בבית.
היו"ר שלמה מולה:
אוקיי.
שר התקשורת משה כחלון:
שר בדרך כלל לא נוהג להודות לאנשים שעשו את זה, אבל פה באמת נעשתה עבודה קשה, יסודית, מורטת עצבים, והלידה הזאת היא לידה – אני לא יודע לאיזה בעל-חיים לוקח הכי הרבה זמן, אומרים פילה, אני יודע, שנה וחצי, לא יודע כמה – אז באמת לידה ארוכה. החוק הזה נולד עם הרבה-הרבה עצבים, עם הרבה מתח, עם הרבה גופים אינטרסנטיים שניסו למנוע, ניסו לצמצם אותו, ואני שמח שהכנסת קיבלה את ההחלטות האלה.
קיבלנו את הסיוע של חברי הכנסת, בראשם כמובן יושב-ראש ועדת הכלכלה כרמל שאמה, שעשה פה עבודה ממש מקצועית, יסודית, אמיצה, נחושה, כמו שהוא יודע לעשות, ואנחנו רואים את התוצאות. בוועדה כמובן קיבלנו סיוע של חברי הקואליציה: רוברט אילטוב, יושב-ראש סיעת ישראל ביתנו, שסייע מאוד; חברת הכנסת יוליה שמאלוב, שלא נמצאת פה, סייעה מאוד; ולמעשה כל חברי ועדת הכלכלה.
אני רוצה גם להודות למשרד האוצר באמת על השותפות וראיית טובת הצרכן. אין מה לעשות, משרד האוצר בחלק הזה של החוק ראה לנגד עיניו את טובת הצרכן בלבד, ולא שום דבר אחר. כמובן, הסיוע שלו ושיתוף הפעולה שלו אתנו הוביל לחוק הזה. אז באמת תודה רבה, אדוני סגן השר יצחק כהן, שהגיע לפה היום והפעיל את מלוא כוחו ועוצמתו כדי באמת לעזור לנו לסיים את החוק.
ואחרונים, ברשותך, אדוני יושב-ראש הוועדה, אם תרשה לי, אני רוצה להודות להנהלת הוועדה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
היושב-ראש הקודם – – –
שר התקשורת משה כחלון:
ליושב-ראש הקודם, לאופיר אקוניס; לבנות אצלי במחלקה – זה התחיל עוד מנוגה רובינשטיין, היועצת המשפטית, שעזבה; לשריל, שהמשיכה עם זה, והיום טל, שנאחל לה לידה קלה, בעזרת השם – באמת, מרטנו לך את העצבים, וזו הזדמנות גם להגיד תודה וגם להתנצל; אתי בנדלר, גם כן, אני לא יודע אם ביום כיפור תצליחי למחול לנו על כל מה שעשינו לך וללאה, מנהלת הוועדה, אבל באמת לא היה קל. שיגענו אתכם, אבל הוכחתם לנו באמת – גם טל וליאת ולאה ואתי – שאתם יודעים, בואו נאמר, יודעות, למעשה להוציא את הפלונטרים, ככה, שהגברים מכניסים אתכן אליהם כל פעם ולחלץ אותנו באמת מכל הסיבוכים שהיו. והיו המון סיבוכים בחוק הזה, היו המון סיבוכים בחוק הזה. אז אני מאוד מקווה שלא פספסתי אף אחד בתודות.
שוב, חוק חשוב, חוק חיוני להרבה מאוד אנשים, ותודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, שהיית סבלני אתי, כי אני בדרך כלל לא נוהג לדבר הרבה אבל פה זה היה מאוד חשוב. תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה. כל הכבוד.