קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/673).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב–2012 – לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים מר יעקב נאמן.
שר המשפטים יעקב נאמן:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב–2012, היא תוצר של עבודת צוות בין-משרדי אשר הוקם על רקע ההצטברות של מקרים שבהם נאשם ברצח נשלח לאשפוז תחת צו בית-משפט לאחר שנקבע שאינו אחראי למעשיו, וזמן קצר לאחר מכן, בהשוואה לעונש מאסר בעבירה מסוג זה, שוחרר מהאשפוז על-ידי הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. בעקבות מקרים אלו העלו כמה גורמים את הצורך לבחון את הנושא בהתחשב במסוכנותם לציבור של נאשמים אלה עם שחרורם. הודגש בנסיבות אלה הצורך להבטיח את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהגן על נפגעי העבירה.
ההמלצה המרכזית של הצוות הבין-משרדי היתה להקים ועדה פסיכיאטרית מיוחדת, שחבריה יהיו בכירים, אשר תדון בנאשמים ברצח ובניסיון לרצח אשר בית-המשפט הורה על אשפוזם, ויוענקו לה סמכויות פיקוח ובקרה ביחס לנאשמים אלה בזמן יציאתם לחופשה ולאחר שחרורם, וזאת נוכח מסוכנותם של חולים אלה. אם הפר נאשם את התנאים שהטילה עליו הוועדה המיוחדת, הוועדה תהיה מוסמכת לשנותם או לבטלם, ואף להורות על אשפוזו מחדש בהתקיים תנאים מסוימים. תכליתה של הקמת הוועדה הפסיכיאטרית המיוחדת היא להגביר את ההגנה על הציבור מפני נאשמים ברצח ובניסיון לרצח.
הצעת החוק כוללת כמה תיקונים משמעותיים נוספים, ובהם הגבלת תקופת צו האשפוז על-פי צו שניתן לפי סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש, כך שהתקופה המרבית של אשפוז לפי צו שניתן בהליך פלילי לא תעלה על תקופת המאסר המרבית הקבועה בחוק לעבירה שבכתב-האישום. כמו כן, מוצע להבנות את שיקול דעתה של הוועדה הפסיכיאטרית בהחלטותיה על שחרור ועל מתן חופשות. עוד מוצע, שבית-המשפט המחליט שנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין יקבע כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה שבכתב-האישום או עבירה אחרת, וכי תינתן סמכות להעמיד לדין חולה אשר בית-משפט קבע כי הוא אינו מסוגל לעמוד לדין, בעודו מצוי בטיפול מרפאתי, וזאת במקרים המתאימים, וכאשר אינטרס הציבור מצדיק זאת.
אנו סבורים כי הצעת החוק תביא להגברת ההגנה על הציבור מפני חולי נפש שביצעו עבירות, וזאת תוך שמירה על זכויותיהם של חולי הנפש הללו.
נוכח כל האמור, מתבקשת הכנסת הנכבדה לתמוך בהצעת החוק האמורה בקריאה הראשונה.
אבקש כי הצעת החוק תידון בוועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אף שהשר הממונה על ביצוע חוק טיפול בחולי נפש הוא שר הבריאות, וזאת כיוון שהתיקונים המוצעים עוסקים בחולי נפש אשר ביצעו עבירות פליליות ובהיבטים הפליליים של החוק. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, אדוני שר המשפטים יעקב נאמן. להצעת החוק הזאת נרשמו כמה דוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ישראל אייכלר. שלוש דקות. בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי הכנסת, העניין הזה של בריאות הנפש בשנים האחרונות זכה לתשומת לב ראויה, להבדיל מתקופות שבהן לא התחשבו וראו באנשים האלה מי שהם מחוץ לחברה, מחוץ לקהילה. היום, ברוך השם, כל הגילאים – בעיקר בגילים הצעירים, אבל צריך גם בגילים המבוגרים להתייחס לאנשים האלה לא רק כאל בעלי נפש אלא גם כבעלי חוכמה.
יסולח לי אם אספר בדיחה, גם אם היא ידועה. פעם אוטובוס נתקע ליד בית-חולים לחולי נפש. נפל לו הגלגל והברגים נעלמו. 50 אנשים חכמים יורדים ולא יודעים איך להסתדר. ניגש לגדר אחד החוסים במוסד ואמר: חכמים גדולים, הרי לכל גלגל יש ארבעה ברגים. תורידו משלושת הגלגלים האחרים בורג אחד מכל גלגל, ותרכיבו את שלושת הברגים לגלגל הרביעי, ואז יהיו לכם שלושה ברגים על כל אחד מהגלגלים. כשתגיעו העירה תתקנו את זה. כולם התפעלו מחוכמתו ושאלו אותו: אז מה אתה עושה פה? הוא השיב: אני משוגע, אבל לא טיפש. כלומר, יש לפעמים אנשים שהם חולים וסובלים, אבל יש להם כל החוכמה, ואפשר להפיק מהם הרבה.
יש לפעמים מצבים שאנשים מאבדים את דעתם ומגיעים לטירוף הדעת, והם אנשים שפויים. אחד הדברים שמטריפים את הדעת של האנשים זה ההסתה שיש בתקשורת נגד אוכלוסיות שונות. היום היתה אצלי קבוצת עובדים, מעובדי הרכבת, שמסיתים נגדם בתקשורת, עד שמישהו כתב שצריך להרוג אותם. הם ממש מרגישים מאוימים. ומה האיום בהסתה – האיום הוא שאנשים שפויים יקראו ולא יקרה שום דבר ולא יגידו שום דבר, אבל בכל אוכלוסייה יש אנשים לא שפויים. הם עלולים לתרגם את הדברים האלה, דרך טירוף הדעת, לאלימות. לכן כשמסיתים נגד אנשים או נגד עם – כשאנחנו רואים בעולם מעשי טרור, ואנחנו שואלים: איך מגיעים לכך, זה פשוט מאוד: כי האנשים האלה הוסתו. אין כמעט אדם שעושה מעשה טירוף, בעיקר בעניינים שאינם קשורים לחיים הפרטיים שלו, שלא הוסת על-ידי התקשורת – אם תקשורת עולמית, אם תקשורת אסלאמית, אם תקשורת ישראלית.
אתמול קראתי מאמר, ולא אגיד מי כתב את זה, שיש בו הסתה נוראה נגד הרב אלי ישי ואריאל אטיאס, והסתת המונים נגד הציבור החרדי, הפרזיטי, הלא-משרת – דברים נוראיים. אני בטוח שמיליוני הקוראים יודעים שזה עיתון אנטי-דתי, אם לא הייתי אומר אנטישמי, והם לא מתייחסים ברצינות לדבריו. אבל אם מישהו אחד ייקח זאת פעם ברצינות יותר מדי ויקבל טירוף דעת ויפגע במישהו, צריך להטיל את האשם על מי שכתב את המאמר המסית הזה.
לכן, כשמדברים פה על טיפול בחולי נפש, צריך גם לטפל במי שמסית את האנשים – ועלולים לגרום לטירוף הדעת. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. הבא בתור ברשימת הדוברים – חבר הכנסת מאיר שטרית, ומייד אחריו יהיה אחרון הדוברים בנושא זה, חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, יש לך שלוש דקות.
מאיר שטרית (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני שר המשפטים, אין ספק שהנושא הזה מחייב הסדרה. לצערי, כנראה טחנות הצדק באמת טוחנות לאט. אני זוכר שהנושא עלה על שולחני עוד כשהייתי שר המשפטים, בוויכוח שהיה במשרד המשפטים, האם נכון המצב הקיים כיום – ואגב, החוק הזה עדיין לא מסדר אותו, ואני מציע לשקול, לשלב את זה בחוק: כאשר אדם טוען לאי-שפיות, או שעורך-הדין שלו מצליח בבית-המשפט להעביר את הנושא של אי-שפיות, האדם מאושפז בבית-חולים לחולי נפש. וקורה, לצערי לא אחת במצב הנוכחי, שאדם מאושפז כזה, אחרי שנתיים, שלוש שנים, הוא לפתע מרגיש טוב, הוא שפוי ומשוחרר הביתה, כאשר על רצח יכול היה לשבת עשרות שנים, לשבת במאסר עולם. זאת אומרת, זה שימש תירוץ. אם מישהו מצליח לשכנע את בית-המשפט, או מסיבה כלשהי הראיות הן כאלה שאדם, במקום להיכנס לכלא על רצח הוא לא שפוי באותו רגע, מכניסים אותו לבית-חולים לחולי נפש לכמה שנים, בית-הבראה, והוא אחר כך מוכיח שהוא בסדר – ומשחררים אותו הביתה.
נדמה לי שצריך אחד מהשניים – בזמנו, אגב, אחד השיקולים היה שאדם שנראה שפוי, ויוצא מבית-החולים, צריך לחזור למשפט ולמאסר.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
הצעת החוק הזאת, שלי ושל דוד אזולאי, עברה בקריאה טרומית ונמצאת על שולחן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; בדיוק מה שאתה מציג עכשיו.
מאיר שטרית (קדימה):
אז אני שמח; כנראה כיוונתי לדעת גדולים. הסוגיה מחייבת טיפול, כי לדעתי, לא עולה על הדעת, ואני אומר בצער – ראיתי שלשום פסק-דין בעסקת טיעון של הנער שרצח את חברו בסכין; מה שנקרא, לא רצח מתוך אי-שפיות דעת. קיבל שבע שנות מאסר, או שמונה שנות מאסר. זה מזעזע, הקלות הבלתי-נסבלת של הענישה. צריך לומר את זה לשופטים. לא יכול להיות שעל רצח שבעיני הוא מדרגה ראשונה, אדם שבא, מתנפל על חברו אצלו בבית, לוקח סכין מטבח גדולה, דוקר אותו במפשעה והורג אותו – מקבל שמונה שנות מאסר; ניכוי שליש – יצא אחרי חמש שנים הביתה. והבן של האמא שצועקת בצדק בבית-משפט – היא צעקה: געוואלד, היא צודקת. איך יכול להיות שאדם שרצח אדם ישב בסופו של דבר חמש שנים בכלא? הדבר הזה מחייב טיפול.
אומרים: שופטי ישראל רחמנים בני רחמנים. תפסיקו להיות רחמנים על אכזרים, כי אמרו כבר חז"ל שכל המרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים. ובעניין הזה באמת אין מקום לרחמים. אני חושב שכדי באמת לעקור את תופעת האלימות והרצח והפגיעה באנשים חלשים אין דרך אחרת לבד מהתרעה מאוד מאוד חריפה או לפחות ניתוקו של אותו אדם פושע, אותו אדם, מהמערכת החברתית; לשים אותו מאחורי סורג ובריח להרבה שנים עד שיזדקן, ואז כנראה הוא לא יכול לפגוע יותר. ונדמה לי שלדבר הזה, גם בסוגיה הזו, אדוני שר המשפטים, ראוי לתת את הדעת ולמצוא לעניין הזה פתרון. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת מאיר שטרית. וכנהוג אצלנו, חבר הכנסת נסים זאב יהיה אחרון הדוברים גם בסעיף הזה.
הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב–2012
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב, עכשיו אני אתחיל לספור לך שלוש דקות.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, המקרים המזעזעים ביותר שהתרחשו בשנים האחרונות הם שראינו שאמהות הטביעו את ילדיהן, הורים שרצחו את ילדיהם, ותמיד, לא שנהגו בסלחנות, אבל בוודאי הטענה היא אי-שפיות. זאת אומרת, איך יכול להיות שאמא רוצחת את הילד שלה? ודאי שהיא מטורפת. אבל לא יכול להיות שאותו אבא בקריית-היובל שרצח את הבת שלו וקבר אותה והעמיד את כל מדינת ישראל על הרגליים ועשה את זה בתחכום כה רב, יבוא ויטען לאי-שפיות, כי הוא היה מספיק מתוחכם איך לבצע את הרצח הזה, מאותם המניעים שלו, וזה לא משנה. אז יכול להיות שבאותו רגע אחז אותו טירוף. אין לי ספק שכל רצח, כל רצח, בא מתוך טירוף.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
יש בו טירוף.
נסים זאב (ש"ס):
כי איך אפשר לקחת חיים של הזולת, של האדם האחר, בפרט כשמדובר בחיים של ילד, בפרט כשמדובר בתינוק הביולוגי של אותם הורים? לצערי הרב, מה שקורה לאחרונה זו טקטיקה של עורכי-הדין לטעון לאי-שפיות. וברגע שהטענה לאי-שפיות נתפסת בבית-המשפט, ואפילו אני סומך על עורכי-הדין איך שהם יודעים, הייתי אומר, להכין את הרוצח איך הוא ישחק על במת בית-המשפט וגם בפני משטרת ישראל בתוך החקירות, והוא עושה את זה די טוב, הוא יותר מדי מתוחכם כדי לטעון שהוא לא שפוי. הוא יותר מדי שפוי, הוא יותר מדי מרושע, הוא יותר מדי מתוחכם, אפילו לזרות חול בעיניים של אותם חוקרים ולהציג אולי מצג שווא, של מסכן, של אומלל, של אדם שבאמת עשה את הדבר מתוך דיכאון או בלית ברירה.
אני אומר, צריך להבין, אם הוא ידע שבשורה התחתונה הוא ישלם את המחיר ואם בית-המשפט יטיל עליו 30 שנה או 25 שנה – לא משנה, לפי העניין – והוא יבין שיש לו ברירה או להיות בבית-חולים לחולי נפש או להיות בבית-סוהר, אני אומר לכם, הוא יוכיח שהוא הכי שפוי בעולם, שהוא הכי נורמלי ורק הוא אולי כעס, עשה את זה מתוך מניעים אחרים. אבל אם הוא יודע שבתוך שנתיים או שלוש שנים הוא משתחרר, למה לא? שווה לי לסבול קצת יותר אבל אחר כך אצא בן-חורין.
לכן אני חושב שהחוק הזה חייב – הייתי אומר, ההיגיון המוסרי, המשפטי, האנושי – לתקן את המצב הקיים, ויישר כוח לכבוד שר המשפטים בעניין.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת נסים זאב. האם אדוני השר רוצה לסכם? אז נעבור להצבעה, ברשותך, אדוני השר? מה מציע אדוני השר, לסכם או להצביע?
שר המשפטים יעקב נאמן:
להצביע.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
להצביע.
אז אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. הצבעה על הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. הצבעה.
הצבעה מס' 34
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב–2012,
לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ואנחנו נעבור לתוצאות: בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה את הקריאה ראשונה ותעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.