קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 19) (מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת איגרות חוב), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/676).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק החברות (תיקון מס' 19) (מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברות איגרות חוב), התשע"ב–2012 – לקריאה ראשונה. גם אותה יציג שר המשפטים מר יעקב נאמן.
שר המשפטים יעקב נאמן:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק המונחת על שולחן הכנסת מבקשת לתקן את חוק החברות ולקבוע הסדרים בנושא הסדרי חוב בחברות איגרות חוב.
בשנים האחרונות אנו עדים להתרבותם של הסדרי חוב בין חברות איגרות חוב לבין מחזיקי איגרות החוב, שבמסגרתם נדרשים המחזיקים לוותר על חלק ניכר מחובות החברה כלפיהם. הסדרי החוב מעלים חשש לחוסר איזון בין המחזיקים באיגרות החוב לבין החברה ובעלי מניותיה. מטרתה של הצעת החוק היא לנסות ולפתור את חוסר האיזון האמור.
ההצעה מבקשת להקנות לשחקנים הקיימים אמצעים לחיזוק מעמדם במשא-ומתן לגיבושו של ההסדר וליכולת בחינתם את ההסדר המוצע. כן מבקשת ההצעה להקנות לבית-המשפט כלים לביקורת אפקטיבית על התהליך.
חוסר האיזון בהליך אישורו של הסדר חוב נובע מבעיית נציג הנובעת בחברות איגרות חוב בעיקר מהפיזור הרב של המחזיקים באיגרות החוב ומכך שהגופים המוסדיים מחזיקים חלק ניכר מאיגרות החוב. ההחזקה בידי הגופים המוסדיים יוצרת בעיית נציג הנובעת בין היתר מכך שגופים אלה מנהלים את כספם של אחרים. התוצאה הינה שלא תמיד עומד בפני גופים אלה מערך תמריצים מתאים להשקעת משאבים בבחינת מצבה של החברה או בניהול משא-ומתן יסודי מולה. על אלה יש להוסיף פערי המידע בין החברה למחזיקים.
לצד הצורך בהגנה על זכויות המחזיקים קיים אינטרס ציבורי מובהק בהגנה על מחזיקי איגרות החוב, כיוון שחלק לא מבוטל מהחיסכון הפנסיוני מושקע באיגרות חוב אלה. בתיקון מס' 17 לחוק החברות נקבעו כללי ממשל תאגידי ייחודיים לחברות איגרות חוב אשר נועדו להתמודד עם בעיית הנציג בחברות אלה. יחד עם תיקון זה נעשו בשנים האחרונות מאמצים רגולטוריים וחקיקתיים של רשות ניירות ערך ואגף שוק ההון במשרד האוצר לשם הסדרת תחום זה. אולם מהלכים אלה אינם מסדירים את כלל הסיכונים העומדים בפני המחזיקים באיגרות החוב, ולכן גם בימים אלה שוקדים הרגולטורים על שיפור הרגולציה של תחום זה. הצעת החוק שבפניכם, חברי הכנסת הנכבדים, היא חלק ממאמץ זה.
חשוב לציין כי הצעת החוק לא נועדה לעודד הסדרי חוב; נקודת המוצא חייבת להיות תשלום החוב במלואו במועד שנקבע. אולם יש לזכור כי לעתים הסדרי חוב הכרחיים ומשרתים בנקודת זמן נתונה את כלל האינטרסים של המעורבים בהליך. לכן הצעת החוק מבקשת להביא לגיבוש הסדרי חוב יעילים כאשר אלה נדרשים לדעת הצדדים להסדר ואין חלופות טובות יותר למחזיקים.
הבעיות הייחודיות בחברות איגרות חוב יוצרות, כאמור, חשש לגיבוש הסדרי חוב שאינם מיטיבים עם מחזיקי איגרות החוב. לפיכך, מוצע להסמיך את בית-המשפט למנות מומחה מטעמו לבחינתו של הסדר החוב המוצע ולסייע בהליך המשא-ומתן לגיבושו. על מנת שהמומחה יוכל לסייע לצדדים בגיבושו של ההסדר במהלך המשא-ומתן ביניהם ולא יעמוד בפני הסדר מוגמר בתום הליך המשא-ומתן, מוצע להטיל על הנאמן על איגרות החוב חובה לפנות לבית-המשפט בבקשה למינוי המומחה עם תחילת המשא-ומתן.
על מנת להקנות למחזיקי איגרות החוב אפשרות להצבעה מושכלת על ההסדר המוצע ולהקנות לבית-המשפט כלי לביקורת על ההליך, יידרש המומחה להגיש לבית-המשפט ולמחזיקים – זמן סביר לפני כינוסן של האספות לאישורו של הסדר החוב – חוות דעת מפורטת על הסדר החוב המוצע.
לשם הבניית חוות דעתו של המומחה וכדי שרכיבים חשובים להסדר החוב ייבחנו לעומקם, מוצע לקבוע כי על המומחה להתייחס בחוות דעתו לכמה נקודות החיוניות לצורך בחינת כדאיות ההסדר. כך, יידרש המומחה לבחון, בין היתר, את ערכן של המניות שנותרו בידי בעלי המניות, ככל שנותרו, ואת התמורה שניתנה על-ידם לשם כך; את ערכה של התחייבות מחזיקי איגרות החוב להימנע מתביעות כלפי נושא משרה בחברה או בעלי עניין אחרים בה, ככל שניתנה, בשים לב לתביעות אפשריות כלפי גורמים אלה, ואת החלופות השונות להסדר המוצע, לרבות חלופת הפירוק.
נוכח כל האמור, מתבקשת הכנסת הנכבדה לתמוך בהצעת החוק האמורה בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, כבוד שר המשפטים מר יעקב נאמן. גם להצעת החוק הזו נרשמו כמה דוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אני רק אגיד שמייד אחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, חבר הכנסת בן-ארי, שלוש דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כשמדברים על הסדרי חובות בהצעת חוק החברות, אני רוצה לדבר על חברה שהיא חברה לאומית, שממשלת ישראל עושה בה, כפי הנראה, שימוש והיא לעזר רב למשרד האוצר, ואני מדבר על החברה שנקראת מפעל הפיס.
אני לא אשכח, בערב ראש השנה האחרון הסתובבתי בתל-אביב, ושלטי חוצות ענקיים – שמן הסתם עולים הון עתק למפרסם – מאחלים לאזרחי ישראל שהשנה אראלה תתקשר אליהם. רבים-רבים מן האזרחים, מן הסתם, ראו את זה וחייכו מאוזן לאוזן, באו הביתה וציפו לטלפון הגואל מאראלה. אני רוצה לומר לכם שאראלה לא התקשרה אליהם.
מאיר שטרית (קדימה):
הם לא קנו כרטיס.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
הם לא קנו כרטיס? רבים-רבים, לצערי הרב, לא קנו כרטיס אחד, לא קנו שני כרטיסים, הם קנו הרבה יותר. ואם אתה שואל, חבר הכנסת שטרית, אתה מאלה שמפעל הפיס הוא החבר שלהם, ומי שהיה ראש רשות. כי יש שני גופים שאני לא יכול לדבר אתם על העוול הזה שנקרא מפעל הפיס: לא הרשויות המקומיות, שמשוחדות לטעמי, ולא כלי התקשורת. אלו שני אגפים שונים של מפעל הפיס, שכל שנה מגדיל את ההכנסות שלו – תקשיבי לי, גברתי היושבת-ראש – במיליארד שקלים. במיליארד שקלים הם מצליחים להעלות. אני ראיתי בשנים האחרונות, זה פשוט לא ייאמן. מאיפה הכסף הזה בא? בדקתי.
מאיר שטרית (קדימה):
תמיד מורידים מיליארד שנה – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
כן, כן. אני אראה לך את הנתונים. אני בדקתי מאיפה הכסף הזה בא. דיברתי לפני כמה זמן עם רב מקומי באחד היישובים החזקים והמבוססים, הוא אומר לי: מה יש? אני לא מכיר אנשים שמהמרים. אמרתי לו: תגיד לי, אצלך ביישוב, זה יישוב מבוסס, עשיר, זו עיר, זו כמעט עיר, חצי עיר כזאת, אצלך – אני אגיד: שוהם; אצלך יש תחנה של מפעל הפיס? הוא אומר: אני לא מכיר. אמרתי לו: כן, כי בבני-ברק יש 30, באום-אל-פחם יש 11, במקומות של החלשים – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
נכון.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – שם מפעל הפיס שולח את זרועותיו ומוכר לאנשים אשליות, ומוכר לאנשים תקוות שווא, ואנשים באים עם המשכורת הדלה שלהם – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אתה מציע לבטל את – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לא, לא, לא, אני לא מציע לבטל את מפעל הפיס, אני מציע לרסן את המפלצת הזאת. זו מפלצת שפוגעת בשכבות החלשות, פוגעת באוכלוסייה החלשה, מנצלת את תמימותה, מנצלת את חולשתה, ואומרת: צדיקה אני. ואומרת: אני עושה חסד, מקדמת את הספורט בישראל. תודה רבה, אל תקדמו את הספורט ואל תהפכו אנשים לאומללים.
פגשתי לפני כמה זמן פה, בסופרמרקט בירושלים, בא אלי איזה יהודי ואומר לי: חבר הכנסת, תציל אותי, אני מכור – ברשותך, 20 שניות. אני מכור. מוציא לי כזאת חבילה של ניירות שנקראים "צ'אנס". הסביר לי אחד האנשים שמבין במכורים, אומר לי: אלה שמכורים לא יכולים להתאפק שבוע, הם צריכים את הריגוש המיידי. ולכן מפעל הפיס המציא להם מכונות מזל. בלאס-וגאס עוד לא המציאו את מה שהמציא מפעל הפיס, עוד לא המציאו. ליד הלשכה שלי בשכונת-התקווה, צמוד, קיר אל קיר, יש מפעל הפיס.
כרמל שאמה-הכהן (הליכוד):
צודק, צודק.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני רואה את האומללים האלה. סיפרו לי שהאנשים בשכונת-התקווה, בגן-התקווה – –
שכיב שנאן (העצמאות):
– – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – קיבלו כסף מרון חולדאי ללכת לשכור דירות – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – ואמר לי אחד מפעילי השכונה: את כל הכסף, את כל הכסף – הם באו עם הכסף כדי לשכור דירה – הם באו למפעל הפיס, אמרו: מה, קיבלנו 15,000 שקלים, נדפוק קופה, אראלה תתקשר אלינו. אמרו: ראית, אני שמעתי ברדיו איך היא התקשרה למישהו, גם אלי היא תתקשר. אבל לא יכלו להתאפק – שהיא תתקשר אליהם. במכונת המזל, בתוך שלושת רבעי השעה – –
שכיב שנאן (העצמאות):
– – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – 15,000 שקלים נפלו.
מאיר שטרית (קדימה):
כמה זמן אתה מדבר?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני, אני רוצה – אני אסיים. אבל, רבותי, מפעל הפיס הזה, כדאי שאנחנו – אני מגיש היום על שולחן הכנסת חוק, ואני מבקש שיתמכו בזה. לא היום, זה יוגש בעזרת השם – – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – – עוד הגרלה – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לרסן את הפרסום של האשה המפתה הזאת שקוראים לה אראלה, שגורמת למשפחות להיות אומללות. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת בן-ארי.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
זה לא אישי. זו העבודה שלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ואני מזמינה את חבר הכנסת ישראל אייכלר.
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 19) (מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת איגרות חוב), התשע"ב–2012
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
נבקש את מלוא תשומת לחבר שלנו שמנסה כבר כמה דקות לומר כמה משפטים, ואני מתחילה לספור לך מחדש. אדוני, בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, תודה, אני רוצה לנצל את חוק החברות ולדבר על החברה שחייבת בימים האלה, על-פי ההלכה, להקציב מעות חיטים לקמחא דפסחא לכל דכפין, לכל אדם בישראל, שיוכל בליל הסדר לשבת ולהסב לשולחן מלא מזון, מצות ויין וכל הצרכים. המנהג בישראל, במשך דורי דורות, הוא שבימים של ערב פסח צריכים לדאוג לכל אחד שיהיה לו קמחא דפסחא ומעות חיטים. זה מביא אותי למחשבה על העניין של החברות.
אדוני שר המשפטים, שמעתי שבארצות-הברית יש חובה על חברות כלכליות להקציב אחוז גבוה מאוד, ואומרים אפילו 25%, אולי, מהרווחים ולתת לתרומות לקהילה, לעניים, לנזקקים ולכל מיני דברים כאלה. פה בארץ אני שומע שהחברות, האחוז שהן נותנות ומפרישות מרווחיהן לצורכי ציבור, חוץ מהמסים שהן משלמות, זה ממש מזערי. אולי הגיע הזמן – אני לא אומר לחוקק – לבדוק מה קורה בחוק בארצות-הברית. האם זה נכון שחברות כלכליות ויצרניות מזון וכל מיני דברים בארצות-הברית מפרישות 25% או 20% לעניים ולמסכנים? זה הקמחא דפסחא החשוב ביותר. אם אנחנו מדברים על חוק החברות, אם החברות היו מפרישות, לא 25% אלא מעשר – 10% מהרווחים שעושים מהצרכנים בימי הפסח, לקרנות קמחא דפסחא ולמעות חיטים לאנשים עניים, החברה היתה יותר צודקת, ולא היה אדם בישראל שישב בליל הפסח ולא יהיה לו את מלוא צרכיו.
אז ננצל את זה קודם כול לקרוא לעם לתרום לאנשים שנזקקים. לכל אחד יש בשכונה, בבית, במשפחה – – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – – מוכרים פיתות בפסח. הם עושים הכי הרבה כסף.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אלה שמוכרים פיתות בפסח, שימכרו רק למוסלמים ולנוצרים. אפילו את הכסף שלהם אני לא רוצה. אבל אלה שמוכרים מוצרי פסח ונהנים מרווחים אדירים בחודש ניסן, לפחות יחשבו גם על האנשים בשכונה שלהם, בעיירה שלהם, בקהילה שלהם ובמדינה כולה, למען יוכל כל אזרח בישראל לשבת בליל הסדר. שוב, אני מאחל שיהיה לנו חג כשר ושמח. תודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אמן. הייתי חותמת על כמעט כל מלה. באמת הסולידריות החברתית היא משהו שהחזיק אותנו כעם גם בגולה וגם כאן. הלוואי שזה יהיה משהו שישתרש בכל האוכלוסיות בחברה שלנו.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
גם אל תשכחי – – – חברה קפיטליסטית – – – בארצות-הברית כל חברה מפרישה 20%–25% לצורך – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
יפה. מסתבר שגם לקפיטליסטים יש רגש.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
באמריקה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך. חבר הכנסת מאיר שטרית, אתה מוזמן לעלות. בבקשה.
מאיר שטרית (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני שר המשפטים, אני אומנם אתמוך בהצעת החוק הזאת, אבל אני לא חושב שהצעת החוק הזאת מספקת, כמו שאתה יודע את דעתי בעניין. גם היום, בעצם, כל הסדר חוב ברוב המקרים מגיע לבית-המשפט ומקבל את האישור של בית-משפט. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? ימשיך להיות המצב שטייקונים ובעלי הון ימשיכו לעשות תספורות באופן חופשי, והפעם גם יקבלו הכשר של בית-המשפט. אני חושב שזה דבר בלתי תקין.
לא יכול להיות שאדם מגייס כסף מן הציבור ומחליט לא להחזיר את הכסף, והמדינה מרשה לו לגייס פעם נוספת כספים נוספים מהציבור, שגם אותם אולי יחזיר ואולי לא יחזיר. אני מבין את המגבלות שבעניין. לכן בהצעת החוק המקורית שהגשתי הצעתי שאדם שגייס כסף ומבקש לעשות תספורת לא יוכל יותר לגייס בבורסה כסף לשום חברה שלו, אלא אם כן הוא החזיר את החוב. אז אמרו: אתה בעצם פוגע בעסקים, כיוון שיכול להיות שחברה אחרת שלו היא כן מצליחה. אז אדרבה, שיתכבד מהחברה האחרת שהיא מצליחה וישלם את הכסף לחברה שמפסידה וישלם לאנשים. לצערי, הממשלה הפילה את הצעת החוק.
אדוני השר, אני רוצה להביא לידיעתך שהגשתי הצעת חוק חדשה, יחד עם חבר הכנסת שאמה, שיושב כאן, שאנחנו קוראים לה: קלון כלכלי, שבה בעצם אנחנו מציעים דבר יותר רך מההצעה המקורית שלי. ההצעה הזו אומרת שאדם שמגייס כסף ועושה תספורת ישעבד, במחילה מכבודו, את כל הדיבידנדים שהוא מחלק בחברות שלו לעצמו – ישעבד אותם לטובת החוב. זה רק הגון וצודק. אתה לא יכול להגיד: אני עכשיו עושה רווחים מחברה אחת, אבל את החובות שלי לציבור אני לא משלם. אנחנו אומרים: אדוני, בסדר, לא רוצים לאסור עליך לגייס כסף? בסדר, אבל אתה לא יכול לחלק דיבידנדים לעצמך ולאחרים ולהגיד: אני עכשיו את החוב שלי לא אשלם. זה דבר בלתי תקין בעליל. זה צעד יותר רך. אני מקווה שאתם לפחות בחוק הזה תתמכו. זה צעד יותר אפקטיבי.
אדוני השר, אסיים ואומר רק דבר אחד. הרי זה מרגיז מאוד לראות שכל כך הרבה מנהלי קופות גמל, כמו שמניתי פה על במת הכנסת, עשרות מנהלים, כל אחד מושך שכר שבין 5 ל-25 מיליון שקל לשנה. הם קונים את איגרות החוב האלה של החברות, וכשההוא לא משלם, הם יושבים בשקט. למה? כי מחר הם מחפשים עבודה אצל אותו טייקון. איפה השכל? אם היו עובדים אצלך אנשים כאלה, היית מפטר אותם מזמן. הרי לא צריך להיות חכם גדול כדי שלא להפסיד כסף של הציבור. הרי – מספרים: מ-2006 עד 2011, מיום שהועברו קופות הגמל וקופות הפנסיה לניהול על-ידי גופים פרטיים, גבו דמי ניהול של 11 מיליארד שקל. 11 מיליארד שקל, על חשבון מי? על חשבון הפנסיות, קופות הגמל וקופות ההשתלמות של הציבור. וכמה הרוויחו הקופות האלה לציבור ריאלית, אדוני השר? אפס.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה.
מאיר שטרית (קדימה):
אז אם המנהלים כאלה מוכשרים – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
נכון.
מאיר שטרית (קדימה):
– – אני לא מבין איך משאירים אותם בעבודה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
קיבוצים פשטו את הרגל בגלל דברים כאלה.
מאיר שטרית (קדימה):
לכן אני אצביע נגד החוק. אני מצטער, אמרתי שאני אתמוך. אני לא אתמוך. אני אצביע נגד החוק הזה.
כרמל שאמה-הכהן (הליכוד):
למה נגד?
מאיר שטרית (קדימה):
כי הוא לא מספיק – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה. אמרת הרגע – – –
כרמל שאמה-הכהן (הליכוד):
אני חושב שעדיף לראות בעין אחת מאשר להיות עיוור.
מאיר שטרית (קדימה):
בסדר. גם היום יש הסדר של בתי-משפט. בתי-משפט משאירים את ההסדרים. זה גם היום. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? זה, איך אומרים, חלב שנשפך.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת מאיר שטרית.
אני רוצה הבהרה, למען הסר ספק: ביום שני סדר-היום פורסם, ולא רק שפורסם, הוא גם נדון בישיבת הנשיאות. כל חברי הנשיאות מסיעות הבית שמעו והיו מודעים לו, אך מכיוון שלא היה ולא פורסם סדר-היום של יום רביעי, הודיעו שעל כך תבוא הודעה. סוכם גם שכל מה שקשור לסדר-היום של יום שלישי חייב להיות בהסכמה, אך לא כך ביום רביעי, שאז לא צריך הסכמה, וקראנו שתהיה חובת נוכחות על חברי הכנסת. זה שחברי כנסת לא נשארו ולא מילאו את חובתם – אולי לא כמוך, חבר הכנסת מאיר שטרית – בעצם לא מטילה אשם על אף אחד אחר.
אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ובעצם באותו נושא. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
יריב לוין (הליכוד):
– – –
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 19) (מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת איגרות חוב), התשע"ב–2012
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב, לרשותך שלוש דקות.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, את עמדתו של חבר הכנסת שטרית אני יודע. הוא חושב שהחוק בא להיטיב עם הטייקונים, עם בעלי ההון, ובא לשפר את מעמדם. זה לא כך. אם אתה חושב שכל המשקיעים צריכים להיקבר יחד עם בעלי ההון ולחסל את אותן חברות, את אותם משקיעים, אני לא חושב שזה בדיוק לזרוק את התינוק עם המים. לא יכול להיות שלא נמצא פתרון ואלטרנטיבה לאותם בעלי הון. עכשיו, זה לא משהו שהוא מכוון שאותו בעל עסק, אותו בעל חברה, הוא רוצה לקרוס רק כדי, הייתי אומר, שהמשקיעים שלו ירדו לטמיון יחד אתו. הוא נקלע באמת למצוקה.
חבר הכנסת שטרית, אני פשוט מנסה להבין אותך ואני שומע אותך הרבה פעמים. אני לא מצליח – – –
מאיר שטרית (קדימה):
תשאל אותי.
נסים זאב (ש"ס):
הרי מדובר פה במאות ואלפים של משקיעים. עכשיו, אתה לא מיטיב עם בעל החברה – אתה, אותם אנשים – – –
מאיר שטרית (קדימה):
בכסף של הציבור.
נסים זאב (ש"ס):
בכסף של הציבור, ודאי.
מאיר שטרית (קדימה):
שואלים את הציבור, שאלו אותך: לקחת לך כסף – – –
נסים זאב (ש"ס):
אבל יש לך שתי אפשרויות: או לחסל אותו ולחסל את החברה, ומובן שגם המשקיעים יורדים לטמיון עם כל כספם, או שאתה מחפש דרך של מוצא, לתת לו לצאת מהמים – – –
מאיר שטרית (קדימה):
לגייס עוד כסף.
נסים זאב (ש"ס):
לא משנה. ובשביל זה אתה מביא את אותו המומחה. בשביל זה אתה מביא את אותם בעלי מקצוע שמלווים אותו. ואם אותם מומחים באים ואמרים: אנחנו רואים אלטרנטיבה, אנחנו רואים אור בקצה המנהרה, יש יכולת, אולי לא כרגע, אבל עתידית, ויש אפשרות שאותם משקיעים יקבלו את כספם בחזרה – בא החוק, מחפש את אותה אלטרנטיבה, את אותן אפשרויות והזדמנויות שיש לכל בעלי חברות.
ואני רוצה לומר לך: תאמין לי, אני מכיר עשרות חברות שקרסו והגיעו לפשיטת רגל. אני מכיר חברות בארצות-הברית – קח את חברת "גיטאנו", שהיו לה 800 מיליון דולר, ופתאום הגיעה, אגיד לך, לפת לחם. ובסופו של דבר התאוששו. אני אומר לך, התאוששו ובנו את עתידם, והיום הם מובילים בארצות-הברית. זה לא אומר – – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – – הציבור – – –
נסים זאב (ש"ס):
והציבור משקיע אצלם, כן.
מאיר שטרית (קדימה):
קיבלו את הכסף שלהם בחזרה?
נסים זאב (ש"ס):
קיבל חלק. חלק קיבל. אני לא אומר. אבל אם אתה בא ואומר שאין אלטרנטיבה ואתה אומר שאתה לא נותן לו אפשרות לקחת הלוואות – ואם מדינת ישראל מוכנה לקחת את הסיכונים האלה, אחרי בדיקה מקצועית, אני אומר לך שזה כן נכון לעזור. אפילו על חמור כתוב: עזוב תעזוב עמו. לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם – הקם תקים עמו. אז תחשוב שזה רק חמור, תן לן אפשרות תקומה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה, חבר הכנסת. תודה.
מאיר שטרית (קדימה):
מה רש"י אומר על זה? רש"י אומר על זה שעזוב תעזוב עמו רק אם – – –
נסים זאב (ש"ס):
עמו. רק עמו.
מאיר שטרית (קדימה):
אבל הוא לא עוזר – – –
נסים זאב (ש"ס):
נכון. לא, אתה. זאת הפרשנות שלך. זאת הפרשנות שלך. יש לו עדיין השקעה, יש לו עדיין כספים. זה לא שהוא נהפך – הוא לא הפך להיות מ-100 לאפס. הוא הפך להיות מ-100 ל-40. אתה נותן לו אפשרות לעלות ל-60. אתה נותן לו אפשרות להתמודד עם הבעיה ולתת לו חזרה אפשרות לעלות – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אתה נותן הלוואה לבן-אדם והוא לא מחזיר לך את הכסף; תיתן לו עוד פעם הלוואה?
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה לדו-שיח, אתם יכולים – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני כבר אמרתי – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
חבר הכנסת זאב. חבר הכנסת זאב, נא לסיים.
נסים זאב (ש"ס):
אני חושב שהחוק, במשפט אחד, לא בא – –
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
– – להטיב עם הטייקונים אלא להציל את המשקיעים, וכך אתה צריך לראות את פני הדברים.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מבין שאתה היית אחרון הדוברים, כתמיד. נכון. תחזור למקום ונעבור להצבעה.
בבקשה, נא להצביע.
הצבעה מס' 35
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 19) (מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת איגרות חוב), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, ארבעה בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. הצעת חוק החברות (תיקון מס' 19) (מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת איגרות חוב) – הדיון יימשך בוועדת החוקה, חוק ומשפט.