קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 9) (פרסום החלטות), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/442).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה בסדר-היום, והיא הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 9) (פרסום החלטות), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת – לקריאה ראשונה. יציג את החוק היוזם, חבר הכנסת דב חנין. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני שמח לעמוד כאן היום בפניכם, עמיתי חברי הכנסת, ולהציג בפניכם הצעת חוק שהיא מהפכה. הצעת החוק הזאת יוצרת שקיפות במערכת רשות מקרקעי ישראל, שהיא המערכת שמנהלת בעצם את רוב רובן של הקרקעות במדינת ישראל.
רשות מקרקעי ישראל, בהחלטותיה, קובעת זכויות בקרקעות הציבור ומשפיעה בהחלטותיה במגוון גדול מאוד של אפיקים על החברה, על הסביבה, על הכלכלה, על המשפט, על הזכויות ועל המעמד של כל אחד ואחת מאתנו. היום, עמיתי חברי הכנסת, רוב רובן המכריע של ההחלטות של מינהל מקרקעי ישראל אינן נגישות לציבור. גברתי היושבת-ראש, מתוך 2,655 החלטות של רשות מקרקעי ישראל בשמונה השנים האחרונות, כמה נגישות לציבור?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כמה באמת?
דב חנין (חד"ש):
77 מתוך 2,655. הדבר הזה הוא בלתי נסבל. הדבר הזה גם מעורר הרבה זעם ציבורי וכעס ציבורי מוצדק, כי אומר הציבור: אם רשות מקרקעי ישראל מנהלת את המקרקעין שלנו, לפחות נדע מה נעשה במקרקעין האלה, מי מקבל זכויות, מי מקבל מעמד, מי לא מקבל מעמד.
ויש היום, גברתי היושבת-ראש, הרבה מאוד ביקורת על רשות מקרקעי ישראל בגלל האי-שקיפות הזאת. והביקורת הזאת, אני אומר את זה בצער, לפעמים מובילה למסקנות מוטעות, מסקנות שאני מתנגד להן, שאומרות שאולי בכלל כדאי לפרק את רשות מקרקעי ישראל, ובמקום רשות מקרקעי ישראל – בואו נפריט את זה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לא, אתה לא רוצה את זה.
דב חנין (חד"ש):
אני לא רוצה את זה, אבל כשהציבור רואה מערכת שהיא לא שקופה, הוא אומר: מאיזו בחינה המערכת הזאת היא בכלל ציבורית? מה ציבורי בה אם אני, הציבור, אינני יודע מה שמתקבל במוסדות של מינהל מקרקעי ישראל?
הבעיה העיקרית נמצאת לא בהחלטות המועצה של רשות מקרקעי ישראל, אלא כמובן בהחלטות ההנהלה של רשות מקרקעי ישראל. אני רוצה לתת דוגמה של שורה של החלטות שלא מתפרסמות, לא זכו לפרסום: החלטה 1424, שעוסקת בנוהל טיפול במחצבות; החלטה 1490, החלטה שעוסקת ברכישת זכויות במגרש על-ידי חבר קיבוץ בתוכנית הרחבה של קיבוץ או מושב; החלטה 1594, שעוסקת בבנייה, קליטה ואכלוס של דירות בקיבוצים; החלטה 1391, שעוסקת במבצע היוון ביובל חכירה והיוון חוזים בתקופת החכירה השנייה; החלטה 1480, שעוסקת בהקצאת קרקע לתאגידים בפטור ממכרז; החלטה 1507, שעוסקת בשוויון בין חברי האגודה החקלאית לעניין חלוקת הקרקעות; החלטה 1445 – הקצאה לבני מקום, הרשמה והגרלה; החלטה 1422 – תקבולים לקרן קיימת לישראל משיווק קרקעות שעליהן חלה חכירה לטובת קרן קיימת לישראל.
גברתי היושבת-ראש, זה בוודאי מזכיר לך את ההסכמים של הדיור הציבורי, שבהם כספי הדיור הציבורי התגלגלו לסוכנות. אז גם פה כל מיני כספים מגיעים לקרן קיימת – – –
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
לא נכון.
דב חנין (חד"ש):
לא התגלגלו?
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מה לא התגלגל?
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
אתם פשוט חוזרים אחורה. כשמחוקקים חוק רצוי לדעת שלצד חברות ממשלתיות יש גם חברות לא ממשלתיות, וכשיש מחוקקי חוקים שלא יודעים את הנתון הזה – – – אחר כך שלא יופתעו שבעלי – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אז אולי – – – את העניין הזה כדי – – –
דב חנין (חד"ש):
אתה צודק. אדוני השר, אתה צודק, אני רק אומר – אני כרגע לא נכנס אפילו לעניין לגופו, אני לא אומר. אפשר להעביר, אפשר לא להעביר – לסוכנות. אני כרגע מדבר על ההיבט של השקיפות.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
אם מישהו לוקח ממישהו, אז הוא צריך להחזיר לו את הכספים.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו דורשים את החזרת הכסף של הדיור הציבורי למקום.
דב חנין (חד"ש):
כל הוויכוח, אדוני השר, כרגע הוא רק על ההיבט של השקיפות. אתה יודע, אפשר להחליט לתת לקרן הקיימת, אפשר לתת לסוכנות היהודית את הכספים של הדיור הציבורי, הכול אפשרי, אבל כשאנחנו עוסקים בכסף ציבורי, כשאנחנו עוסקים בהחלטות שיש להן משמעות ציבורית, הדברים האלה צריכים להיות שקופים לציבור. ואז, למשל אם הנושא של הסוכנות היהודית היה ידוע בזמנו, אני מניח שחברת הכנסת אורלי לוי – – –
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
הוא היה ידוע לי ולעוד שני חברי כנסת, שניסו לשכנע את ה-117 הנותרים, אבל לא הצלחנו, כי הרי הציבור – – –
דב חנין (חד"ש):
וצר לנו עד היום. עד היום צר לנו שלא הצלחתם.
בכל מקרה, אני אמשיך: החלטה 1489, שעוסקת בהשכרה או חכירת משנה של מקרקעי ישראל; החלטה 1471 זו החלטה שעוסקת ב"איקאה"; בהצעת פשרה שגובשה בתביעת "בית אבן בנייה וייזום בע"מ" נגד רשות מקרקעי ישראל. הדוגמאות הן רבות רבות. אני לא אעבור על כל הרשימה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ואיך הצלחת אתה להגיע למקור הזה?
דב חנין (חד"ש):
גברתי, יש עדיין גופים שנלחמים למען שקיפות, ולפחות את הכותרות של ההחלטות הם יודעים. לפעמים הם מגיעים גם להחלטות. את יודעת, אם את מתאמצת, את יכולה להגיש בקשה של חופש המידע, לשלם אגרה ולהיכנס להליכים ולהתווכח, וכן מותר ולא מותר, ואם יש לך נשימה ארוכה ויש לך עורך-דין טוב – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
וכיס עמוק.
דב חנין (חד"ש):
– – ויש לך כיס עמוק, את מגיעה בסופו של דבר להחלטות.
את כל זה הצעת החוק הזאת באה לשנות. אנחנו אומרים: גוף ציבורי כמו מינהל מקרקעי ישראל – היום רשות מקרקעי ישראל – חייב להתנהל בצורה שקופה. היא מנהלת נכסים של הציבור, כספים של הציבור, קרקעות של הציבור. היא מחליטה בקרקעות של הציבור ובכספים של הציבור, וההחלטות שלה צריכות להיות גלויות לציבור באופן מלא.
עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שזאת הצעת חוק מהפכנית. אני חושב שהצעת החוק מגינה על רשות מקרקעי ישראל, כי אני בעד מערכת ציבורית. אני בעד מערכת ציבורית. אני בעד קיומה של רשות מקרקעי ישראל כרשות שמנהלת את מקרקעי המדינה, את מקרקעי הציבור, אבל הרשות הציבורית הזאת יכולה להתקיים ויכולה ליהנות מאמונו של הציבור אך ורק אם היא מתנהלת בשקיפות.
אם כל אחד ואחת מאתנו – יושב אתנו פה חבר הכנסת אריה אלדד, יושב-ראש השדולה למלחמה בשחיתות. אדוני חבר הכנסת אלדד, אתה בוודאי תדע יותר טוב מחלק מחברי הכנסת לספר לנו עד כמה מערכות שמתנהלות בצורה לא שקופה, ובוודאי כשאתה מנהל בצורה לא שקופה נכסים וקרקעות, והחלטות שלך יש להן משמעות כלכלית מרחיקת לכת, עד כמה הדבר הזה הוא פתח, חס וחלילה, גם לשחיתות וגם לסידור עניינים מתחת לשולחן ומחוץ לשולחן ובפרוזדורים ומחוץ לפרוזדורים.
אמר פעם מי שאמר, והוא צדק בזה: אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. ולכן, ברגע שהמערכת הזאת של רשות מקרקעי ישראל תהיה מערכת שקופה, אנחנו מדברים פה לא רק על דמוקרטיה, לא רק על נורמות דמוקרטיות, לא רק על נורמות ראויות של ניהול הרכוש הציבורי – אנחנו מדברים פה על כלי ממדרגה ראשונה במאבק בשחיתות.
הצעת החוק היא הצעת חוק מאוד מאוזנת, ואני רוצה להעריך את הצוות המקצועי של ועדת הכלכלה, שסייע בידינו בעבודה בעניין הזה.
העיקרון אומר שכל ההחלטות צריכות להיות מפורסמות. החלטות של המועצה יפורסמו גם ברשומות, כמובן, וגם באתר האינטרנט של הרשות. ההחלטות של הנהלת הרשות יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות – זו רשות שיש לה אתר אינטרנט. אין היום, בשנת 2012, שום סיבה מעשית להשאיר את ההחלטות האלה בצורה לא גלויה ולא חשופה לציבור הרחב.
ולכן, עמיתי חברי הכנסת, אני פונה לכולכם ואני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני משוכנע שאנחנו נעשה את כל המאמצים כדי לסיים את החקיקה הזאת בקריאה שנייה ושלישית במהרה בימינו ונביא למהפכת שקיפות במקרקעי ישראל, נביא לחיזוק רשות מקרקעי ישראל, נביא לחיזוק האמון של הציבור במערכות שמנהלות את הנכסים שלנו, ונביא בסופו של דבר למערכת שהיא גם שקופה יותר, גם ציבורית יותר, גם דמוקרטית יותר, וגם, עמיתי חברי הכנסת – וזאת הנקודה האחרונה – כלכלית יותר. כי האי-שקיפות – ויש בידי מחקרים בעניין הזה – מובילה גם לעליית מחירים, וככל שהמערכת תהיה שקופה יותר והגורמים השונים המתנהלים בשוק המקרקעין ידעו מהן ההחלטות שהתקבלו ומה בדיוק המשמעות שלהן, אנחנו בסופו של דבר נוביל גם להוזלה במחירי המקרקעין בישראל. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין. גם להצעת החוק הזאת נרשמו דוברים – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני מבקש להירשם.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אני ארשום אותך, חבר הכנסת נסים זאב, רק להבא – להירשם קודם. אתה תהיה מייד אחרי חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אם יש עוד מישהו שמעוניין, זה הזמן, אני סוגרת את הרשימה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
גברתי היושבת-ראש, היום כבר שעות ארוכות פה את על כיסא היושב-ראש, אז מלוא ההערכה על הניהול המוצלח של הישיבה הארוכה הזאת, מבחינתך.
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, מקרקעי ישראל – השבוע הלכתי לבקר במקרקעי ישראל. לפני כחודשיים ימים ביקשתי ממשטרת ישראל רשות ללכת ולמחות מחאה ציבורית בעיר נצרת, שם מתגוררת חברת הכנסת זועבי, שם נמצאים משרדי מפלגת בל"ד, שנעמדים באופן שיטתי תמיד לצדם של אויבי ישראל, כמסורת אדמו"רם, האדמו"ר עזמי בשארה, שבזמן מלחמת לבנון השנייה – כפי שידוע לכולנו ועד שהוא לא יבוא לפה ויוכח אחרת – כיוון טילים ללבה של מדינת ישראל. רצינו למחות שם וקיבלנו רשיון מהמשטרה, בתיאום אתם. אנשים שלי בלשכה הלכו, בדקו את המסלול, התרצינו, הסכמנו לכל מה שהמשטרה בקשה.
פתאום במוצאי שבת ישנה הודעה תקשורתית שההפגנה בוטלה. איש לא טרח להודיע, מישהו מהאנשים, למה מי אנחנו? אנחנו אזרחים? אני חבר כנסת? היה בינינו – מי אנחנו בכלל? מפכ"ל המשטרה, דרך הדובר, הודיע שזה בוטל. כיוון שכך, נאלצתי לבטל את האוטובוסים, האנשים שהתכוונו להתכנס ולהגיע, אבל הודעתי שאני, לעומת זה, כן אגיע ואנצל את חסינותי הפרלמנטרית.
הייתי בתוך העיר נצרת. לצערי, משטרת ישראל מאוד מאוד מפוחדת. מה שמעניין זה, שאחר כך ישבתי אצל ראש מועצה אזורית שכנה. ישב שם הגזבר, אמר לי: חבר הכנסת בן-ארי, נכנסת לשם, לא יכולת לקחת ביחד אתך חוליה אחת של מס הכנסה או של מע"מ?
פה, רבותי, הסוד הגדול של מה שטוענים בפנינו לא פעם חברי כנסת ממעוז האויב שנמצא כאן. הם רוצים שוויון.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
הם מה?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
שוויון. גם אני רוצה שוויון. אני רוצה שוויון קודם כול בחובות, במס הכנסה. מס הכנסה לא מכיר את הרחובות בנצרת; לא מכיר את בעלי העסקים בנצרת – זאת לא העיר היחידה כנראה – ולא מע"מ. איך הוא אמר לי? 150 מיליארד שקל מסתובבים במגזר ואיש לא נוגע בזה. תמיד צועקים שם על מערכת החינוך, שהיא כל כך כל כך מקופחת.
פגשתי השבוע עורך-דין צעיר מכפר-סולם, כשהייתי בעפולה. עצרנו שם, פגשתי, הוא אומר לי: מה זאת אומרת? אצלנו מי שנבחר, החמולה לא משלמת ארנונה ואתה לא מתלונן, כי החמולה שממול עושה לך מה שעושה לך. זאת אומרת, אין אכיפת חוק, אין תשלום ארנונה, ואם כן, גם כן, אם במועצה כמו שלי, ראש המועצה משקיע אלפי שקלים בכל תלמיד, מתקציבו, על חשבון התושבים, במערכת החינוך, על מערכת החינוך האחרת מבקשים רק מכל אזרחי ישראל שישלמו, חוץ מהם.
אז איך אמר לי אותו גזבר? אני אסיים, משפט אחרון. נכנסת לנצרת – כל הכבוד. למה לא לקחת אתך חוליה אחת של מס הכנסה? תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אחרון הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב. מייד לאחר מכן נצביע. בבקשה, חבר הכנסת זאב.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק היא חשובה ביותר. הפרסום והשקיפות מתחייבים. אני אומר לכם – סיפור קצר, עוד מתקופת בנימין בן-אליעזר. כאשר הוא היה אחראי למינהל מקרקעי ישראל, יצא איזשהו מכרז, באותו גוש וחלקה, אשר היה מיועד לשני מוסדות. מוסד אחד קיבל ב-2% לשנה, במקום דמי היוון, ומוסד אחר – חייבו אותו בדמי היוון, שזה 91%. המשמעות היתה שמוסד אחד היה צריך לשלם מאות אלפי דולרים באותו זמן על אותו שטח, והמוסד השני נתן 2%, שילם 2% ל-50 שנה. עכשיו, אם הדבר הזה היה מתפרסם והיה קריטריון אחיד, לא יכול להיות ולא היה עולה על הדעת שהמוסד השני לא היה יודע מה שהמוסד הראשון קיבל. הלוא כולם באו באותה העת, באותה תקופה, ונעשה פה איפה ואיפה.
דבר נוסף אני רוצה לומר – בזמנו דיברתי עם שר השיכון, ואני מקווה שזה תוקן. מינהל מקרקעי ישראל מכר שטחים, אפילו בדמי היוון. בואו נצא מתוך הנחה שהוא נתן את הקרקע בדמי היוון עם 100% לבנייה. לימים, אחרי עשר, 20 שנה, יש תוספת בנייה, מה לעשות? אני מדבר על מוסדות ציבור. בא המינהל, אומר: אני בעל הקרקע. תשלם לי כאילו עכשיו אתה מקבל על כל מטר, כאילו אותו עדכון של לפני 20 או 30 שנה. זאת אומרת, בעצם המינהל נשאר בעל-הבית לכל החיים של אותו מוסד, או בעל המוסד. ואותו דבר, הוא הדין גם ברכוש הפרטי של בעלי בתים שרכשו קרקעות או דירות, כאשר מבקשים תוספת כזאת או אחרת, אפילו תוספת מרפסת. אני כבר לא מדבר על ביורוקרטיה, שצריך תכנון ואישור של מינהל מקרקעי ישראל, ועל כל שינוי כזה או אחר תמיד צריך את חתימת מינהל מקרקעי ישראל. אני חושב שאת הדבר הזה צריך לתקן מהיסוד.
אני רוצה לומר – את העניין הזה של מאבק של שנים, של ארבע או חמש שנים, כדי לשכנע את המינהל שהוא גזלן, בעצם, אם היה אותו מוסד קונה את הקרקע מאדם פרטי, הוא לא היה בא אחרי 20 שנה ואומר לו: אם אתה רוצה תוספת, תשלם על התוספת שלך. בגלל שזה ממינהל מקרקעי ישראל, המינהל מרשה לעצמו לדרוש עבור התוספת, כאשר במגזר הפרטי זה לא קורה.
לכן אני חושב שהשקיפות הזאת היא חשובה, הפרסום חשוב, כדי שכל אחד מאתנו ידע מה הזכויות ומה החובות שלו ואם יש שינויים כאלה ואחרים בין גוף כזה לגוף אחר.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת נסים זאב.
כמו שהבטחתי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 9) (פרסום החלטות), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. הצבעה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 9) (פרסום החלטות), התשע"ב–2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
נעבור לתוצאות: בעד הצעות החוק – 6, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה פה אחד ותחזור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.