קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב–2012
[מס' מ/607; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ט, עמ' ; מס' פ/3221; מושב שלישי, חוב' ל"ג, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב–2012, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אמנון כהן.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב–2012, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת חוק זו היא מיזוג של שתי הצעות חוק – הצעת חוק שיזמה הממשלה והצעת חוק פרטית באותו נושא שיזמו חברי הכנסת דב חנין, משה גפני, דוד אזולאי, אמנון כהן, רחל אדטו, איתן כבל, אברהים צרצור וניצן הורוביץ.
הצעת החוק נועדה ליצור נדבך חשוב נוסף בשקיפות המידע הסביבתי בישראל, כך שמידע על פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת על-ידי מפעלים יהיה נגיש לכול באמצעות האינטרנט. הצעת החוק מניחה כי הבאת מידע זה לידיעת הציבור תיצור תמריץ למפעלים לצמצם את פליטת המזהמים לסביבה ותאפשר לציבור לפקח ביתר יעילות על מעשיהם ומחדליהם של המפעלים. הנתונים יאפשרו גם לגופי האכיפה לגבש מדיניות ראויה ולפקח ביתר יעילות על פעילות מזהמת.
הצעת החוק מטילה על מפעלים חובת דיווח שנתית על כמויות חומרים מזהמים ופסולת אשר נפלטו או הועברו לסביבה מהמפעלים. כמו כן קובעת הצעת החוק כי יוקם מרשם פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת ממפעלים לסביבה וכן רשימת מצאי אשר תכלול מידע על חומרים מזהמים, שפכים ופסולת אשר נפלטו לסביבה ממקורות שונים, כגון תחבורה על כל ענפיה, חקלאות ומקורות זיהום קטנים. המרשם ורשימת המצאי יהיו פתוחים לעיון הציבור, בכל עת, באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ויעודכנו אחת לשנה לכל הפחות. הצעת חוק זו מבטיחה כי כל אדם המעוניין בכך יוכל באמצעות האינטרנט וללא תשלום, לקבל מידע על אודות פליטות והעברות של חומרים מזהמים או פסולת באזור מגוריו, וכן מידע נוסף על אודות פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת.
החשיבות הרבה בנגישות המידע הסביבתי לציבור הוכרה באמנת מועצת האומות המאוחדות בדבר נגישות המידע, שיתוף ציבור בקבלת החלטות ונגישות לצדק בנושאים סביבתיים. מכוח אמנה זו נחתם פרוטוקול קייב, אשר מטרתו להגביר את נגישות המידע לציבור, את שיתוף הציבור בקבלת החלטות בנושאים סביבתיים כמו גם את המניעה וההפחתה של פליטות לסביבה, באמצעות יצירת מרשם פליטות והעברות של חומרים מזהמים לסביבה. החשיבות הרבה ביצירת המרשם הוכרה גם על-ידי האיחוד האירופי וכן על-ידי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD, אשר קרא למדינות החברות בו לאמץ את המנגנון האמור.
הצעת חוק זו מיישמת את התחייבויותיה של ישראל במסגרת תהליך הצטרפותה ל-OECD כמו גם את עקרונות פרוטוקול קייב.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית מצאה הוועדה כי יש לערוך בה מספר לא קטן של שינויים, בין השאר כדי להתאים את הצעת החוק לפרוטוקול קייב. כך, למשל, החליטה הוועדה להדגיש בהוראות החוק את העיקרון שלפיו המפעלים נושאים באחריות לכך שהדיווחים שלהם ישקפו את המצב העובדתי לאמיתו ויהיו אמינים ומהימנים. על כל מפעל מדווח לחשב את הנתונים באמצעות שיטת החישוב המיטבית – שיטת חישוב המביאה למידע מדויק ככל הניתן, בהתבסס על נתונים הזמינים באורח סביר למפעל המדווח, כאשר הרשם מוסמך להורות מה היא שיטת החישוב המיטבית.
לעניין רשימת המצאי החליטה הוועדה לקבוע כי סוג המידע שייכלל בה, ייקבע על-ידי הרשם בין השאר על-פי מידת הסיכון לבריאות הציבור או לסביבה ולאחר הליך שיתוף ציבור. כן מוצע כי הרשם יוכל לדרוש מרשות ציבורית למסור לו מידע הנדרש לצורך עריכת רשימת המצאי.
עוד נכללה בהצעת החוק מסגרת שתאפשר למשרד להגנת הסביבה להעריך את היעילות הסביבתית של מפעלים ולפרסם לציבור, לראשונה בישראל, דירוג של מפעלים לפי יעילותם הסביבתית.
כמו כן מצאה הוועדה כי הסנקציות שנכללו בהצעת החוק המקורית לא היו מאוזנות, ולכן החליטה, מצד אחד, שיש להחמיר באופן משמעותי את הענישה, ומאידך גיסא להפחית באופן משמעותי את סכומי העיצום הכספי.
לסיום, בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית סברה הוועדה כי אין להשית על המפעלים אגרה למימון המרשם וכי מימון הפעלת החוק צריך לבוא מתקציב המשרד להגנת הסביבה.
הצעת חוק זו מוגשת ללא הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אמנון כהן. רבותי, להצעה זו אין הסתייגויות, אבל יש בקשה לדיבור של חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת דב חנין, לרשותך חמש דקות.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, אנחנו היום, עמיתי חברי הכנסת, עושים מהפכה בתחום הסביבתי. המהפכה הזאת היא מהפכת השקיפות הסביבתית, הפיכת הנושאים הסביבתיים לידועים, לשקופים לציבור. לא צריך להיטרטר לחפש אינפורמציה, כל המידע הסביבתי ייאסף, יקוטלג ויועבר לידי הציבור באופן שיטתי על-ידי רשויות המדינה. זוהי תפיסה מודרנית של איך הניהול הסביבתי צריך להיעשות.
אני רוצה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, להביע הערכה לצוות המחקר של "אדם, טבע ודין", שעשו עבודה מעולה בגיבוש העקרונות הבסיסיים שעליהם בנינו את הצעת החוק הפרטית שהוגשה קודם; אני רוצה להביע הערכה לשר להגנת הסביבה גלעד ארדן ולצוות משרדו, שבהמשך גיבשו גם הצעת חוק ממשלתית; רוצה להביע הערכה גם לשר וגם לצוות משרדו על הנכונות לשיתוף פעולה מעשי, רציני. לפעמים היו ויכוחים, אפילו ויכוחים לא פשוטים, אבל בסופו של דבר הצלחנו להגיע להסכמות ולהגיע לוועדה בעמידה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל יוזמי הצעת החוק הפרטית שקדמה להצעת החוק הממשלתית.
עמיתי חברי הכנסת, לשקיפות סביבתית יש שני ממדים חיוניים: הממד הראשון הוא הממד הדמוקרטי. יש לנו זכות לדעת מה נפלט לסביבה שלנו, מה נפלט לאוויר שלנו, מה מגיע למים שלנו, מה מגיע לאדמה שבה אנחנו מגדלים את היבולים החקלאיים שלנו. יש לנו זכות לדעת מה מזהם את הסביבה שלנו.
להצעת החוק הזאת יש גם ממד אופרטיבי. הממד האופרטיבי הוא השפעה מעשית גדולה, מרחיקת לכת, של השקיפות הסביבתית על המצב הסביבתי. ההשפעה הזאת היא השפעה שיש לה שלושה מישורים: המישור הראשון הוא השפעה על הציבור. ציבור שער לזיהומים הסביבתיים, ציבור שמכיר את הסיכונים הסביבתיים הוא ציבור מודע, הוא ציבור שיודע להיאבק על זכויותיו, הוא ציבור שיודע לפעול באופן נכון ורציונלי מול סיכונים ומול איומים. האפקט השני של הצעת החוק הזאת הוא כמובן על הרשויות: על הרשויות של הממשל המרכזי, על הרשויות של השלטון המקומי. הם חייבים לשקף לציבור, הם חייבים לפעול. חובות דיווח וחובות שקיפות מניעות את הרשות לפעול בצורה יותר אפקטיבית ויותר מעשית. אפקט שלישי של ההצעה או של החוק מגיע למזהמים עצמם. הספרות מלמדת שכאשר גורמים מזהמים יודעים שהם פועלים במערכת שקופה, השקיפות עצמה משנה את ההתנהגות שלהם. כאשר מפעלים ידעו שיש מדד סביבתי לפעולתם, כאשר מפעלים ידעו שיש מדד שיודע להעריך ולמדוד את הזיהומים שהם מייצרים, הם יתנהגו בצורה שקולה, זהירה ומידתית יותר.
עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה שונה בתכלית בנקודת המבט הרעיונית שלו מחוק חופש המידע. חוק חופש המידע מטיל את הנטל על האזרח ללכת, לדרוש, לבקש מידע, להגיש בקשה, לשלם אגרה ולרוץ אחרי הרשויות כדי שהרשויות יספקו לו או לא יספקו לו את המידע שהוא מבקש. בחוק הזה התפיסה היא תפיסה הפוכה: במקום משיכה של מידע על-ידי הציבור, דחיפה של מידע לאזרחים על-ידי הרשויות. זוהי התפיסה המודרנית, הנכונה, בנושאים סביבתיים. תפיסה כזאת קיימת גם במדינות אירופה המתקדמות, וטוב שמדינת ישראל מיישרת פה קו עם המדינות המתקדמות ביותר במודל של שקיפות סביבתית שהוא מודל דמוקרטי ואופרטיבי, כפי שאמרתי קודם לכן.
עמיתי חברי הכנסת, בחוק הזה ישנם מנגנוני אכיפה מאוד אפקטיביים, הן אכיפה פלילית והן אכיפה מינהלית. אנחנו למדים וחוזרים ולמדים שמנגנוני האכיפה המינהלית שהכנסנו לראשונה בחוק המזהם משלם, אחד מחוקי הבסיס של המהפכה הסביבתית הגדולה בחקיקה, שנעשתה בקדנציה הקודמת, הם מנגנונים נכונים, אפקטיביים ויעילים. אנחנו מכניסים את המנגנונים האלה לחוקים נוספים, וטוב שכך, ועם הזמן המשרד להגנת הסביבה יותר ויותר ישתמש במנגנונים האלה ויבצע באמצעותם אכיפה שהיא גם מהירה יותר וגם אפקטיבית יותר.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה.
דב חנין (חד"ש):
אני רוצה רק להודות, כדי לא לעלות פעם נוספת. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, קודם כול להודות ליושב-ראש הוועדה שלנו, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אמנון כהן, שניהל את הדיון גם ברצינות, גם ביעילות וגם במסירות מאוד רבה. אני רוצה להודות כמובן לצוות הוועדה, ליועץ המשפטי של הוועדה, ליועצים המשפטיים של הוועדה, על העבודה המצוינת שלהם. אני רוצה לחזור ולהודות לארגון "אדם, טבע ודין", לשר להגנת הסביבה, לצוות המשרד להגנת הסביבה על שיתוף הפעולה המצוין בינינו, ואני מקווה שכך נקדם חוקים סביבתיים חשובים רבים נוספים. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין.
אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה – הצעת חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב–2012. השר ידבר אחרי ההצבעות. רבותי, מי בעד? מי נגד? קריאה שנייה.
הצבעה מס' 16
בעד סעיפים 1–39 – 33
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–39 נתקבלו.
היו"ר יצחק וקנין:
בעד – 33, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, רבותי, ההצעה עברה בקריאה שנייה.
אדוני יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה – – –
אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
– – –
קריאה:
להצביע.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 17
בעד החוק – 32
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר יצחק וקנין:
בעד – 32, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
אדוני השר גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, מבקש לומר מילות תודה לכל העוסקים במלאכה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
תודה, אדוני היושב-ראש. בראש ובראשונה אני רוצה להודות לידידי חבר הכנסת אמנון כהן, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, שמוכיח בכל תפקיד שהוא עושה בכנסת, גם כיושב-ראש ועדת הכלכלה בעבר, וגם בוועדה הזאת, שהוא באמת מנהל אותה ביד רמה ולא מבזבז זמן – מקדם חוקים מאוד מאוד חשובים לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני באמת מודה לו על כך מעומק הלב.
החוק הזה, שיש לו גרסה ממשלתית ויש לו גרסה שהוביל אותה חבר הכנסת חנין, שעל עשייתו בתחום של הסביבה באמת כבר אין צורך להכביר מלים, יחד עם חברי כנסת נוספים שהובילו את החוק, בעצם הביא לכך שישראל מקבלת היום חוק סביבתי ששם אותה באמת במקום אחר לגמרי.
היום אנחנו יכולים לומר שבחלק מהתחומים הסביבתיים – אני תמיד מתלונן שישראל נמצאת בפיגור של עשרות שנים בתחום הזה של דיווח לציבור ושקיפות, שזה אחד מהערכים המרכזיים שה-OECD מוביל – ישראל בזמן מאוד קצר עומדת להיות אחת המדינות המובילות. כדי שיהיה ברור, מדובר פה במנגנון בלי צורך שהציבור יגיש בקשות על-פי חוק חופש המידע ואגרות וכו', מנגנון שמביא את עידן האינטרנט והשקיפות לתחום של הגנת הסביבה, כי כל אזרח ואזרחית יוכלו לראות, על-ידי כניסה לאתר של המשרד להגנת הסביבה, את כל הפליטות והפסולות של כל המפעלים המזהמים בעלי ההשפעות המשמעותיות. הם בעצם יחויבו לדווח על הכמויות של הפסולת והפליטות, והדבר הזה יעודכן כל הזמן און-ליין.
מובן שהשקיפות הזו תיתן לנו ולרשויות כלים לקבל החלטות ולעצב מדיניות טובה ונכונה יותר שתשפר את הסביבה ואת איכות האוויר, ואני מעריך שהיא גם תשפיע על בעלי המניות של אותם חברות ומפעלים שיחששו מהשקיפות הזו, כי יגיע גם היום שבו לא רק בגלל המחיר של מוצר האזרחים יעשו חרם ולא יקנו אותו אלא גם מפני שהם ידעו שאותה חברה שמייצרת את המוצר גם מזהמת את הסביבה במידה לא לגיטימית ושעולה על הנדרש.
כשמדברים על צדק חברתי צריך לזכור שצדק סביבתי הוא חלק בלתי נפרד. אם כתוצאה מאותה מערכת של שקיפות נראה שאזור אחד בארץ סובל מכמות זיהומים הרבה יותר גדולה מאזור אחר, אז באמת צריך למקד את מאמצי הממשלה ואת ההשקעות הממשלתיות באותו אזור. לכן החוק הזה כל כך חשוב.
שוב, אני מודה לוועדה, לחבר הכנסת אמנון כהן, לחבר הכנסת חנין, וכמובן כמובן לאנשי המשרד להגנת הסביבה שעושים מאמצים אדירים לעמוד בקצב של כל החוקים הסביבתיים שעוברים בשנים האחרונות, ללשכה המשפטית, לאשכול תעשיות במשרד. תודה לכולם. וכמובן לצוות המקצועי של ועדת הפנים והגנת הסביבה וללשכה המשפטית שם. תודה רבה.
היו"ר מוחמד ברכה:
אדוני השר, תודה רבה.