קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק המשכון, התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/668).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מוחמד ברכה:
אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, והיא הצעת חוק המשכון – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
סליחה.
היו"ר מוחמד ברכה:
– – ויציג את הצעת החוק השר ישראל כץ, שר התחבורה – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, צריך להוסיף את ההצבעה שלי לפרוטוקול.
היו"ר מוחמד ברכה:
– – בשמו של שר המשפטים.
עפו אגבאריה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, סליחה, לא נקלטה ההצבעה שלי. בשביל הפרוטוקול אני מבקש.
היו"ר מוחמד ברכה:
היית כאן?
עפו אגבאריה (חד"ש):
כן.
היו"ר מוחמד ברכה:
אז אנחנו מוסיפים – התנגדות של שבעה ולא שישה – לחוק הקודם. תוספת של חבר הכנסת עפו אגבאריה. בבקשה.
שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק המשכון, התשע"ב–2012, שהניחה הממשלה על שולחן הכנסת, מבקשת להחליף את חוק המשכון, התשכ"ז–1967, וכן את הוראות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983, הנוגעות לשעבוד של נכסי חברה. הצעת החוק מבקשת לפתח את שוק האשראי ולהגביר את התחרות בשוק זה על-ידי יצירת חוק משכון מודרני, הדומה להסדרים אחרים שגובשו במדינות רבות בעולם, ואשר מאפשרות להרחיב את היקף הנכסים הניתנים, אולי למשכון אפילו.
עוד מבקשת הצעת החוק לקבוע את סדרי העדיפויות בין נושים, בהתאם לאיזון בין האינטרסים השונים מתוך כוונה לאפשר שוק אשראי יעיל והוגן, המאפשר בטוחות מתאימות לנושים, לצד תזרימי אשראי לחייבים, לצורך פיתוח הכלכלה.
מחקרים מראים כי ברוב המדינות בעולם לווים נדרשים לתת ביטחונות. הלוואות מובטחות נהנות מתנאי הלוואה טובים יותר, בין בכך שהיקפי ההלוואות גדולים יותר ובין בכך שהריבית נמוכה יותר. רפורמה בדיני שעבודים והגדלת היקף הנכסים הניתנים למשכון, בשילוב הסדרים שנועדו להגביר את התחרות בתחום זה, עשויה אם כן להגביר את הגישה לאשראי ולהביא לפיתוח הכלכלה.
ההצעה מבוססת בין היתר על עקרונות אלו: 1. מתן אפשרות וזכות ליחיד אשר אינו מאוגד כחברה למשכן נכס שטרם הגיע לרשותו. שעבוד זה יתאפשר רק ביחס לנכסי עסק ולא ביחס לנכסים המיועדים לשימוש אישי; 2. ביטול השעבוד הצף, תוך מתן אפשרות להטיל שעבוד קבוע על נכס עתידי, ובמקביל – קביעת הסדרים חדשים הנוגעים לאופן שכלול המשכון, וכן סדרי עדיפויות מיוחדים בין נושים שונים; 3. שלילת האפשרות של הנושה להטיל מגבלות קנייניות על עסקאות אחרות בנכס מבלי לגרוע מתוקפה החוזי של התחייבות כזו. ההוראה האמורה נועדה למנוע מהנושה שליטה בלעדית על הנכס הממושכן ובכך לשעבד אותו לרצונו או להסכמתו.
נוכח כל האמור, מתבקשת הכנסת הנכבדה לתמוך בהצעת החוק האמורה בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לצורך הכנתה לקריאות השנייה והשלישית.
היו"ר מוחמד ברכה:
אדוני, תודה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, יחד עם כל בית ישראל אנחנו אבלים על רציחתם של יהודים בטולוז שבצרפת: הרב יונתן סנדלר, הילדים אריה וגבריאל והילדה מרים מונסונגו, השם ייקום דמם.
הייתי בצרפת בשבוע שעבר עם משלחת הכנסת, יחד עם חברי הכנסת יעקב אדרי והרב דוד אזולאי, והרגשנו באוויר מתח גדול מאוד. ראיתי את המבצרים והבטונדות סביב שגרירויות ישראל, קהילות ישראל, משטרה ובתי-כנסת, וחשבנו שאולי יש פה מן הגוזמה, אבל הרגשנו, שלא כמו בארצות-הברית או באנגליה, שבצרפת יש איזה רוח רעה. שאלתי אנשים שיודעים צרפתית, והם סיפרו לי שבתקשורת הצרפתית, בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות, אדוני השר, מספרים אך ורק על ילדים שנהרגו בעזה, ואף מלה לא על ההפגזות על אשדוד, אשקלון ובאר-שבע. יש שם תחושה מאוד מאוד אנטישמית.
ברגע הראשון ששמענו שיש פיגוע, באופן טבעי חשבנו שזו אולי תחושה של נקמה של אנשים שעשו את זה בגלל מה שקורה בעזה ומה שקורה באשדוד. עכשיו אנחנו שומעים, וזה עדיין לא ברור, שיש חשד שעשו את זה גורמים ניאו-נאציים, שגם הרגו חיילים מוסלמים, כך שאנחנו רואים שהרוע אינו מבחין בין בני-אדם. מי שמסוגל להרוג, לרצוח ולירות טילים על אשקלון, על אשדוד, או כדורים על ילדים בבית-ספר בטולוז, אינו מבחין בין דם לדם.
אבל מה שהזדעזעתי עכשיו, זה ששמעתי ששרת החוץ של האיחוד האירופי היא זו שמשווה בין מה שקרה בעזה – שהכול מודים שזו היתה תגובה על מה שקרה באשדוד, באשקלון ובבאר-שבע – לבין יהודים בצרפת שמעולם לא עשו שום דבר: לא לשום אזרח ולא לניאו-נאצים ולא לאחרים. בכל זאת, אותה שרת חוץ, אותו איחוד אירופי, מממנים גורמים בישראל שנלחמים נגד היהדות ונגד הדת היהודית.
אני שואל את עצמי מה הקו המשווה בין שני הדברים, ולדעתי זו ההסתה התקשורתית. כשרואים את הדה-לגיטימציה שעושים ליהודים בצרפת ובאירופה, אי-אפשר להיות מופתעים שקורים דברים כאלה, אם בצד של גורמי טרור מהצד האסלאמי, שרואים את כל מה שעושים אחיהם בעזה, ואם מצד גורמים ניאו-נאציים אחרים ששונאים יהודים.
הלקח שאנחנו צריכים ללמוד פה זה קודם כול שאנחנו צריכים רחמי שמים בכל מקום. אם ה' לא ישמור שווא שקד שומר. הדבר השני הוא שההסתה התקשורתית גורמת לרצח אנשים, נשים וטף – –
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה, אדוני.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – ולא משנה אם זה נעשה בארץ ואם זה נעשה בחוץ-לארץ. צריך להגיד למלאך המשחית שבכלי התקשורת בכל מקום: הרף. תודה רבה.
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לא נמצא. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי הוא אחרון הדוברים. לאחר מכן תתקיים הצבעה. נסים זאב, אתה רוצה לדבר גם על זה? לא.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
– – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, משכון זה כשאני נותן משהו יקר לי בתמורה לאיזו הלוואה או משהו כזה. אני רוצה לדבר על משכון שמדינת ישראל נתנה, את אחד הדברים היקרים לה ביותר, ובתמורה למה? פעם בחודש וחצי, חודשיים, אנחנו שומעים פה את צמד המלים הסלמה ורגיעה, הסלמה ורגיעה. כשאתה שואל את תושבי הדרום – וכפי שאתם יודעים הדרום היום זה מושג מאוד מאוד רחב; היום, גדרה, קריית-מלאכי ובאר-טוביה זה כבר גם כן הדרום: אתם ברגיעה? אומרים: איזו רגיעה? על מה אתה מדבר, רגיעה? כל הזמן מטפטפים עלינו. ומה משדרים לנו פה במערכת הביטחון? משדרים לנו שיש לנו את "כיפת ברזל", שזה 70% הגנה.
שאלתי היום את שר הביטחון בוועדת החוץ והביטחון: תגיד לי, אחרי כל המלים שאמרת – ומאוד הייתי רוצה להקליט את שר הביטחון, ורק אסור, כי לפני שאני הולך לישון וקצת קשה לי להירדם, זה היה נהדר לשמוע אותו, את שר הביטחון, המון מלים גבוהות כאלה ומשעממות. אחרי כל המלים, אחרי "אני, אני, אני ואני", מה התשובה שלך לאמא בנתיבות? מה התשובה שלך לאמא בנתיב-העשרה? מה התשובה שלך לגן-הילדים בכפר-עזה? עוד מיגון? עוד מקלט? זה מה שיש לך?
אמרתי לו: אדוני, אני מצטער להגיד לך, אתה מדבר פה על תקציב הביטחון, ואני רואה פה בשקופית כמה אתה דורש, ואני אומר לך שאני אזרח לא מרוצה. אני אזרח לא מרוצה. אני, כמי שמשלם מסים למדינת ישראל, ואומרים שצריך לשלם לתקציב הביטחון, אומר: תפאדלו, בבקשה. למה לא? תגנו עלינו. תנו לנו את המצרך הראשון שאזרח רוצה – ביטחון. מה נתתם לנו? "כיפת ברזל"? 70% ביטחון? אנחנו דורשים פה הכרעה.
הבאתם עלינו את האסון הזה שנקרא התנתקות, והכנסתם בשבי לא את גלעד שליט בלבד – הכנסתם מיליון תושבי מדינת ישראל לשבי. לכן המשכון הזה, צריך לפדות אותו. שמו מיליון תושבי מדינת ישראל משכון אצל כנופיה בעזה שמרשה לעצמה להמשיך ולירות עלינו. והצבא, שיכול – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
תקצר. תקצר – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מה אתה רוצה שאני אעשה, חבר הכנסת מג'אדלה?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
– – –
היו"ר מוחמד ברכה:
חבר הכנסת מג'אדלה, הזמן הסתיים, ואתה רק מאריך.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מה יש לך להגיד? מה יש לך להגיד?
גאלב מג'אדלה (העבודה):
תקצר. תקצר.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אה, לקצר. זה מפריע לך מה שאני אומר. זה לא נעים לך מה שאני מדבר.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
תקצר.
רחל אדטו (קדימה):
הזמן עבר.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אז אם זה לא נעים לךָ, אני אנצל את זמני עד הסוף.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
תקצר – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני אנצל את זמני עד הסוף.
היו"ר מוחמד ברכה:
הזמן הסתיים.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
ברשותך, אדוני, אני אומר שאני לקוח לא מרוצה. אנחנו משלמים את תקציב הביטחון. לצה"ל יש היכולות. רק שר ביטחון, לצערי הרב, אין לנו; ממשלה חלשה יש לנו. תודה רבה.
היו"ר מוחמד ברכה:
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המשכון, התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 22
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המשכון, התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר מוחמד ברכה:
ברוב של 17 חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים, אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.